האם למרות קריסת הבנקים השוק הדובי קרוב לסיום? במורגן סטנלי חושבים שכן

מדדי המניות ספגו ירידות משמעותיות בשנה החולפת ועכשיו איום הבנקים מפחיד את המשקיעים אבל מייק וילסון ממורגן סטנלי מאמין כי "ככה בדיוק נראה הסוף של שוק דובי"
מתן קובי | (8)

הקריסה של SVB הובילה את הבנק הפדרלי להזרים כמות אדירה של כספים בכדי לחלץ אותו ואת יתר הבנקים שהושפעו בצורה חדה כל כך מהעלאות הריבית שהחלו בשנה שעברה. אותו החילוץ ועצם הבעיה החמורה אצל הבנקים הובילה את השוק להאמין כי הפד' יאלץ להפסיק את ההעלאות הריבית בקרוב ולאף להוריד אותה בחזרה למטה, עוד השנה. מצד אחד, כבר ראינו ב-2008 איך הורדה של הריבית מובילה לתמרוץ של הכלכלה ולשיאים חדשים במדדי המניות אך מצד שני - אז לא היינו במצב כה חמור מבחינת האינפלציה.

סמנכ"ל ההשקעות במורגן סטנלי - מייק וילסון, מאמין כי למרות המצב הבעייתי, אנו קרובים לסוף של השוק הדובי, אך מזהיר כי אנחנו לקראת החלק הקשה ביותר שלו. וילסון אמר היום במכתב למשקיעים כי הוא רואה את "כמות הכסף במערכת הבנקאית יורדת בחדות, מה שיאזן את הגידולים ברזרבות (כתוצאה מהזרמת הכספים של הפד')" כשהוא מסביר כי כמות הכסף הגדולה הזו לא תכנס ישירות לשוק וכי היא לא תהיה התמריץ לשוק המניות.

וילסון מציין כי תחזיות הצמיחה של החברות גבוהות מדי והעניין הזה, בשילוב עם המשך צמצום באשראי בגלל הריבית הגבוהה במשק, יהיו מה שיובילו את השוק לירידה המשמעותית (ככל הנראה) האחרונה שלו. "כך זה תמיד קורה מהניסיון שלנו, וזה למה החלק האחרון של השוק הדובי עלול להיות אכזרי ומלווה בנפילה משמעותית במחירים (של מניות), עקב עליה חדה בפרמיית הסיכון שקשה מאוד למנוע או להתגונן ממנה בתיק ההשקעות".

נציין כי וילסון לא התייחס בדבריו למצב האינפלציה, אשר היא בסופו של דבר הגורם העיקרי בגללו המדדים צנחו בצורה חדה כל כך בשנה החולפת ומדוע אנו עדים כעת לקריסה של בנקים כמו SVB או קרדיט סוויס.

בשבוע שעבר פורסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב, אשר הראה כי האינפלציה עמדה נכון לחודש פברואר על 6%, אמנם ירידה אך מדד הליבה עדיין גבוה ועומד על 5.5%. האינפלציה יורדת, אך לא מספיק מהר ואם הבנק המרכזי אכן יוריד בקרוב את הריבית כמו שהשוק מצפה כעת, סביר כי העניין אכן יוביל לעלייה מחודשת באינפלציה, ללא קשר לכמות הכסף שהפד' הזרים לבנקים בשבועיים האחרונים.

במכתב השנתי למשקיעים שלו כתב לארי פינק, מנכ"ל בית ההשקעות בלאקרוק, כי  "קצב העלאות הריבית המהיר ביותר מאז שנות ה-80' חשף סדקים במערכת הפיננסית" ושהוא לא מאמין שהפד' יצליח להוריד את האינפלציה מתחת לטווח של בין 3.5% ל-4% בשנים הקרובות. עמדתו של פינק מגיעה בהמשך לדוח אחר שפרסם בית ההשקעות לקראת סוף השנה שעברה, שם הדגישו כמה מהאנליסטים והעובדים הבכירים ביותר בו כי "בנקים מרכזיים לא יכולים לפתור את האינפלציה" וכי "מה שעבד בעבר לא יעבוד עכשיו".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חנן 21/03/2023 15:33
    הגב לתגובה זו
    בקיצור כסט"ח
  • 5.
    מנהלי השקעות של אנשים אחרים... (ל"ת)
    זיו 21/03/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מנהל השקעות מצחיק 21/03/2023 09:06
    הגב לתגובה זו
    עליות או ירידות, בשביל זה אתה מקבל כסף? איזה מנהל השקעות חלש
  • יאיר 21/03/2023 10:09
    הגב לתגובה זו
    אם יירד יגיד שזה מה שאמר. אם יעלה יגיד שאמר שאנחנו לקראת הסוף אם יירד הרבה- כבר ירד 20% שנה שעברה, והוא אמר שהסוף יהיה הכי אכזרי
  • 3.
    הפידה לא תמנע את העליות חזרה.כך היה וכך יהיה 21/03/2023 08:03
    הגב לתגובה זו
    הפידה לא תמנע את העליות חזרה.כך היה וכך יהיה
  • 2.
    רונן 21/03/2023 07:01
    הגב לתגובה זו
    תודה
  • 1.
    אחד 20/03/2023 23:23
    הגב לתגובה זו
    1. SVB קרס בגלל ניהול כושל ולא סיבה אחרת 2. אם הפד יעשה פיבוט בקרוב ביוני למשל יש סיכוי טוב שהאינפלציה תצא משליטה. קשה להאמין שתהיה ירידה בריבית בשנה הקרובה אבל זה שטויות שאומרים מנהלי השקעות למינהם כמו אותו וילסון
  • עוז 21/03/2023 19:27
    הגב לתגובה זו
    אנחנו היום במצב של תעסוקה מלאה ועליות שכר גבוהות למרות השוק הדובי. אם הפד יאותת שהוא מפחית ריבית השוק יטוס למעלה ויוביל להשתוללות אינפלציונית קשה יותר ממה שראינו. בקיצור, אין מנוס מלהשאיר את הריבית סביב 4% ללא צפי להורדות
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

לארי אליסון (גרוק)לארי אליסון (גרוק)

הילד היתום והעני שהפך לאיש העשיר בעולם - סיפור חייו של לארי אליסון

התחנות בדרך, הכישלונות, התובנות - "יש לי את כל החסרונות הדרושים להצלחה; הרגשתי שאני צריך להוכיח את עצמי כל יום. זה יצר בי רעב שלא נרגע לעולם"; החבר סטיב ג'ובס, המנכ"לית צפרא כץ והדרך ל-400 מיליארד דולר

מנדי הניג |

זה היום של לארי אליסון. הוא הרוויח היום 100 מיליארד דולר במקביל לנסיקה המדהימה במניית אורקל והפך לאיש העשיר בעולם. ההתחלה היתה קשה מאוד. הסיפור שלו השראה לאנשים שמתחילים מלמטה. השראה ליזמים. הרעב שלו להצלחה מעורר קנאה, היכולות שלו פנומנליות. הביצועים שלו מרשימים ומוכיחים שהכישלונות הם השיעורים הטובים ביותר להצלחה. קבלו את הדרך של אליסון מילד יתום ועני לאיש העשיר בעולם.   

לארי ג'וזף אליסון נולד ב-17 באוגוסט 1944 בברונקס, ניו יורק, לעולם שלא רצה אותו. אמו, ססיל, הייתה נערה בת 19 שלא יכלה לגדל אותו. אביו הביולוגי היה טייס קרב של חיל האוויר האמריקני, אך נעלם עוד לפני הלידה. כבר ברגעיו הראשונים היה לארי ילד "דחוי".

בגיל תשעה חודשים בלבד חלה בדלקת ריאות קשה. אמו הצעירה, נואשת וחסרת תמיכה, החליטה למסור אותו לאחותה לואיז ולבעלה לואיס אליסון - זוג יהודים משיקגו. הם אימצו אותו כאילו היה בנם. אבל תחושת היתמות ליוותה אותו לאורך ילדותו והעצימה כשאימו החורגת נפטרה.  

 שיקגו של שנות ה-40-50 הייתה אז עיר תעשייתית קשה, כשהשכונות היו מחולקות אתנית - איטלקים, אירים, יהודים. משפחת אליסון חיה בדרום העיר, בסביבה יהודית מסורתית. מצד אחד, ערכים של חריצות והשכלה; מצד שני, קשיחות.

לארי גדל בידיעה עמומה שהוא לא בדיוק "שייך". אביו המאמץ, לואיס, היה מהנדס חשמל מתוסכל שלא הצליח להגשים את חלומותיו. הוא דרש מצוינות אך לא האמין בבנו המאומץ. "אתה הטעות הגדולה של חיינו", נהג לומר. שנים מאוחר יותר סיפר לארי: "כשהאדם שאמור להאמין בך הכי הרבה אומר לך שאתה טעות - אתה מפתח עקשנות להוכיח לו שהוא טועה".