דיסני תקצץ בהוצאות התוכן; המניה קורסת 11%; אלו חדשות טובות עבור נטפליקס
ענקית השעשועים והבידור וולט דיסני WALT DISNEY פרסמה אמש את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי בהם הכניסה 20.15 מיליארד דולר, מתחת הצפי ל-21.36 מיליארד דולר. גם בשורה התחתונה היא פספסה ורושמת רווח של 0.3 דולר למניה, לעומת הצפי ל-0.57 דולר למניה. המניה קורסת ב-11%.
המתחרות שלו ובעיקר נטפליקס NETFLIX עשויות ליהנות מכך. הנהלת דיסני מסרה בשיחת הוועידה כי היא תפחית את הוצאות התוכן. הדבר יכול לספק הקלה מסוימת לנטפליקס ולמתחרים קטנים יותר כמו fuboTV, מכיוון שהתחרות על תוכן עם דיסני ואמזון AMAZON הגדילה את העלויות בכל התעשייה והקשתה מאוד על התזרים והרווח של החברות האלו.
דיסני חלשה יותר בתוכן בגלל ירידה בהשקעות, בעצם קורצת למתחרות שלה להוריד הילוך בתחרות, להוריד הילוך בהשקעה בתוכן. הוצאות התוכן הן העלויות הגדולות של החברות האלו, ולכן זו יכולה להיות בשורה לנטפליקס ולאחרות.
נטפליקס שוקלת את האפשרות לשדר ספורט בשידור חי ובנוסף הציעה זכויות סטרימינג לפורמולה 1, אך הפסידה ל-ESPN של דיסני. כעת נטפליקס עשויה להפנות את תשומת לבה לרכישת חלקים בליגות ספורט קטנות יותר כדי לעקוף הצעות מתחרות.
- דיסני ויוטיוב חתמו על הסכם חדש: ערוצי ABC ו-ESPN חוזרים לשידור
- דיסני צונחת לאחר שפספסה את תחזית ההכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל דיסני, בוב צ'אפק, אמר לאנליסטים שהחברה תעסוק בספורט רק בצורה "אחראית מבחינה תקציבית" ורמז שלא יתפרעו ברכישות של תוכניות רק כדי לנפנף בהן תדמיתית. הוא ציין את המשא ומתן הקרוב על חידוש העסקה של החברה עם איגוד הכדורסל הלאומי, שאמור להסתיים לאחר עונת 2024-25.
מניית נטפליקס זינקה אחרי פרסום תוצאות הרבעון השלישי בו רשמה החברה הכנסות של 7.93 מיליארד דולר ורווח של 3.10 דולר למניה, לעומת תחזית ל-7.84 מיליארד דולר ו-2.14 דולר למניה. ברבעון הרביעי, נטפליקס צופה הכנסות של 7.78 מיליארד דולר ורווח של 36 סנט למניה ברבעון הרביעי.
האנליסטים מצפים לרווח למניה של 10 דולר השנה ורווח מעט גבוה יותר בשנה הבאה. נטפליקס במחיר של 257 משמע - מדובר על מכפיל רווח של כ-25. לא נמוך במיוחד.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
דיסני אגב, נסחרת ב-88 דולר, שווי של 160 מיליארד דולר, והיא צפויה להרוויח מעל 6 דולר בשנה הבאה. במילים אחרות, מדובר במכפיל רווח עתידי של פחות מ-15. מעניין, אבל השוק מתמחר חולשה בהמשך. עם זאת, צריך לזכור שדיסני מתפרשת על פני מספר תחומים לרבות הפארקים שאמנם יפגעו ממיתון, אבל הפיזור הזה נוא יתרון, סוג של פיזור סיכונים, וכן שהיא נסחרת במכפיל רווח נמוך מהמכפיל ההיסטורי שלה ומהמכפיל של חברות דומות ושל מדדי הייחוס.
האנליסט של ג'יי פי מורגן, פיליפ קוסיק, כתב במחקר כי הרווח התפעולי של הפארקים בסך 1.51 מיליארד דולר היה "הרבה מתחת להערכות של ג'יי פי מורגן ל-1.85 מיליארד דולר, בגלל עלויות ואירועים חד פעמיים", אך להערכתו הביקוש לפארקים נותר חזק מאוד וללא סימנים של האטה. קוסיק הוריד את מחיר היעד ל-12 חודשים על מניית דיסני ל-135 דולר מ-145 דולר, אך שמר על דירוג תשואת יתר.
לאחרונה החליטו נטפליקס ודיסני+ להוסיף פרסומות ולספק למנויים אפשרות לשלם פחות תחת שידורים עם פרסומות. זה אמור להגדיל את סך ההכנסות, אבל ימים יגידו אם זה באמת סיפור הצלחה.
בינתיים, רוקו שהיא שחקנית בתחום, מדווחת כי דווקא ההכנסות מפרסומות בירידה. הדיווח לפני כשבועיים גרם לירידה של כ-5% ביום במניות דיסני ונטפליקס.
בכל מקרה, נטפליקס משיקה שירות זול יותר עם פרסומות לראשונה לאחר שנים של דחיית הקונספט. המהלך מגיע כאשר צמיחת המנויים עלתה ברבעונים האחרונים אחרי קיפאון של מספר רבעונים ובמיוחד בשל הצורך לגוון את מקורות ההכנסה. התמחור של נטפליקס ב-6.99 דולר לחודש הוא זול יותר מ-Disney+ וה-Hulu הנתמכים בפרסומות, ששניהם מתומחרים ב-7.99 לחודש, בעוד HBO Max עם מודעות מתומחר בכ-9.99 דולר לחודש
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
