האם יש לבנקים המרכזיים תוכנית מגירה למקרה שהעלאת הריבית לא תעצור את האינפלציה?
יש אינפלציה גבוהה בכל העולם המפותח. בישראל, עם קצב אינפלציה של 3.5% בפברואר, המצב עוד טוב לעומת גוש האירו ששם האינפלציה הממוצעת היא 7.5%, או ארה"ב, ששם האינפלציה הגיעה אתמול ל-8.5%. כשהאינפלציה מגיעה לרמות כאלו, התפקיד של בנקים מרכזיים לעצור אותה. אבל במצב שקיים, הם מפחדים לעשות את זה.
>>> היום ב-19:00 מפגש זום על כללי ההשקעה של וורן באפט ושוק האג"ח בעקבות העלאת הריבית
הדילמה הבסיסית של בנקאים בבנקים מרכזיים נגזרת מעקומת פיליפס – הקשר ההפוך שבין אינפלציה ואבטלה: הכוח של בנקים מרכזיים נובע מהיכולת שלהם להדפיס כסף. לכן, אם הם רוצים לעודד תעסוקה, הם חייבים לפעול כדי להגדיל את הביקושים באמצעות הגדלת כמות הכסף, ומכיוון שאין להם שליטה על התוצר, הגידול בביקושים עשוי להוביל לאינפלציה. מהצד השני עקומת פיליפס אומרת שאם הבנק המרכזי רוצה לעצור אינפלציה, הכלי היחיד שעומד לרשותו הוא חניקת הביקושים באמצעות צמצום כמות הכסף, והמחיר של זה הוא אבטלה.
הבנקים המרכזיים בעולם חיו בלה-לה-לנד
מאז 2008, הבנקים המרכזיים בעולם המפותח חיו בלה-לה-לנד של עקומת פיליפס. הגלובליזציה אפשרה גם זרימה של מוצרים בעלויות קבועות, וגם יצרה ביקושים גדולים לדולרים ולאירו. שילוב הגורמים הזה אפשר לבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה לתמוך בתוצר באמצעות הגדלת כמות הכסף כמעט ללא הגבלה, ובכל זאת לא לייצר אינפלציה משמעותית, כי עודפי המזומנים נספגו על ידי הביקושים לדולרים ולאירו.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך קרה שבמשך 13 שנים, הבנקים המרכזיים יכלו גם לתמוך בתוצר וגם לא להעלות את האינפלציה. למעשה, האינפלציה הייתה כל-כך נמוכה שהם עשו כל מה שהם יכלו כדי להעלות אותה קצת, מתוך הנחה שעלייה באינפלציה תועיל ליצרנים המקומיים.
העולם נתקל בקיר של פחות גלובליזציה והבנקים מבינים שהם חייבים להגיב. אבל הסיכון גדל
אבל משבר הקורונה, העימות בין ארה"ב לסין, ועכשיו גם המלחמה באוקראינה, מייצרת עולם שהוא כבר פחות גלובלי. הבנקים המרכזיים נתפסו לא מוכנים, והמשיכו להזרים כספים גם כשהמוצרים כבר לא זרמו באותו קצב כמו לפני הקורונה. התוצאה הייתה שהביקושים הגבוהים הפכו לאינפלציה, והבנקים המרכזיים איחרו בתגובה שלהם.
עכשיו, הם מבינים שהם חייבים להגיב, אבל האינפלציה גבוהה יותר, והסיכון נעשה גדול יותר. כל זמן שהבנקים המרכזיים שומרים על ריביות נמוכות בזמן שהאינפלציה עולה, לאנשים ולחברות יש אינטרס להגדיל את המינוף. דוגמה אחת היא מחירי הדירות: ב-2021 הם עלו ב-12.2% בגרמניה, ב-13.5% בארץ, בארה"ב בכמעט 19%, ובאוסטרליה ב-24%. מחירי הדירות לא היו יכולים לעלות בקצב הזה, אם אנשים לא היו מרשים לעצמם לקחת משכנתאות גדולות.
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- טראמפ מעלה את המכסים על קנדה ב-10% בגלל פרסומת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מה יקרה אם הבנקים המרכזיים ייכשלו?
אז אם הבנקים המרכזיים יעלו את הריבית כעת, הם יעצרו את החגיגה, ולא ברור להם בכלל איך עושים את זה בלי לקבל משבר. התוצאה היא שהם ינסו כנראה להעלות את הריבית, אבל הם ישתדלו להימנע ממצב שבו עליית הריבית מפילה מספר גדול של לווים. או במילים אחרות: יכול להיות שבתנאים הקיימים, לבנקים המרכזיים עדיף לחיות עם אינפלציה מהירה יחסית, מאשר עם משבר כלכלי שיגרם בגלל עלייה בריבית. זה אומר שהאינפלציה יכולה להמשיך בקצב מהיר יחסית גם עמוק לתוך השנה הבאה. השאלה היא מה יקרה אז: הבנקים המרכזיים מקווים שבאיזה שהוא שלב הגלובליזציה תחזור לאופנה, ההיצע יגדל מעצמו, והאינפלציה תיעצר גם בלעדיהם. אבל אני מקווה שיש להם תוכנית למקרה שזה לא יקרה.
ד"ר אביחי שניר
- 6.מנחם 14/04/2022 10:22הגב לתגובה זויותר כמו 7-8% כמו בכל העולם. כאן פישוט חיכו להכרזה על האחוזים הנמוכים ובחודש שאחרי העלו את המחירים של כל דבר ב5% בממוצע .... שמישהו יחזור שנה אחורה ויגיד לי מה עלה רק 3% פחות? רוב הדברים התייקרו ב10%+
- צודק 100% (ל"ת)שרון 14/04/2022 19:07הגב לתגובה זו
- 5.טל 14/04/2022 09:12הגב לתגובה זופערי הריביות יטיסו את הדולר,בקרוב מאוד
- 4.איתן 14/04/2022 09:01הגב לתגובה זו14 שנים רצופות של עליות מטורפות ואינפלציה הזויה במחירי הנכסים עקב ריבית אפסית פושעת ומכוונת שגרמה למאות אלפי אנשים להתחייב על הלוואות שיחנקו אותם לשארית חייהם.
- 3.SHIKA 13/04/2022 21:06הגב לתגובה זומה שהפד עשה מ 2008 זה את עיבור השווקים הגדול בהיסטוריה. מצב הכלכלה העולמית משול בעיניי לנרקומן המנסה להיגמל משימוש בסם. כל פעם הוא אומר שזה פעם אחרונה. הפד לא יכול שלא לקנות אגח וגם לעלות ריבית לא יכול - מה שאומר שהדולר יתרסק - ההתרסקות תחל בארצות הברית.
- 2.משה 13/04/2022 19:12הגב לתגובה זותכתוב יותר . רק כמובן אם יש לך מה לומר ... בניגוד לאחרים שכותבים כל הזמן אותו דבר .
- 1.הפתרון הוא העלאת מעם ולא ריבית כי מקור "האנפלציה" הו במחסור (ל"ת)דני 13/04/2022 17:41הגב לתגובה זו
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
שתי ענקיות הטכנולוגיה מציגות התקדמות בתחום המחשוב הקוונטי, שמאותתת כי הגל הבא עשוי לבוא דווקא מהשחקניות הגדולות
בזמן שחברות קוונטום קטנות כמו ריגטי, IonQ ודי-וויב נהנו מתשומת לב רבה בחודשים האחרונים כשבשנה וחצי האחרונות הן מזנקות בין פי 10 לפי 50, כעת נדמה שדווקא IBM וגוגל מציבות אבן דרך טכנולוגית ומזכירות למשקיעים שהן מובילות בתחום המחשוב הקוונטי.
IBM הודיעה כי הצליחה להריץ אלגוריתם לתיקון שגיאות קוונטיות תוך שימוש ברכיב חומרה קלאסי של AMD מסוג FPGA. מדובר במהלך שמקדם את חזון החברה לבניית מערכות היברידיות שיכולות להיות גם מעשיות וגם ריאליות. המדענים הריצו חישוב על מערכת קוונטית של IBM, ולאחר מכן פענחו את התוצאות על גבי רכיב קלאסי, באופן מהיר וזול בהרבה בהשוואה לשימוש במערכי GPU יקרים. מבחינת IBM, זהו צעד חשוב בפיתוח מערכות שמסוגלות להתמודד עם שגיאות פנימיות במבנה הקוונטי עצמו, נושא שנחשב לחסם מרכזי בדרך לבניית מחשב קוונטי שימושי.
המהלך האחרון משתלב במפת דרכים רחבה שהציגה IBM, הכוללת רצף של שלבים בדרך למחשב קוונטי חסין שגיאות. כבר בשנים הקרובות צפויה החברה לחשוף מעבדים קוונטיים מתקדמים יותר, ביניהם רכיבים כמו Loon ו-Kookaburra, ובטווח של ארבע עד חמש שנים מכונה בשם Starling שאמורה לייצג את השלב האופרטיבי הבא. כל אחד מהשלבים כולל תכנון של חומרה, קוד תיקון שגיאות, ויכולת אינטגרציה עם רכיבי מחשוב קלאסיים.
במקביל, גם גוגל לא נחה. החברה חשפה כי שבב הקוונטים שלה, Willow, הצליח להריץ אלגוריתם בשם "Quantum Echoes" – תהליך חישובי שמדגים מה שמכונה יתרון קוונטי ניתן לאימות. כלומר, מדובר במשימה חישובית שקשה מאוד לביצוע במערכות מחשוב קלאסיות. האלגוריתם שנבחר נועד לבחון את הדרך שבה הפרעות מתפשטות בתוך מערכת קוונטית, תופעה שמסייעת להבין טוב יותר את התנהגות המידע בתנאים לא לינאריים. התוצאה, מעבר להישג המדעי, היא אות לכך שמחשוב קוונטי מתקרב למדרגה שבה יש לו ערך מוסף פרקטי ביחס לטכנולוגיה הקיימת.
- האלכימאים החדשים: טראמפ רוצה מחשב קוונטי - לא משנה המחיר
- IonQ טוענת שהיא הצליחה לשבור שיא עולמי - למה כדאי לשים לב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד IBM נוקטת גישה הנדסית ממוסדת, עם שיתופי פעולה מול יצרניות חומרה קלאסית ותוכנית רב-שנתית סדורה, גוגל מתמקדת בהצגת פריצות דרך שמדגימות יכולת ברמה מדעית. אך למעשה שתי החברות משלימות זו את זו: הראשונה מציעה תשתית רחבה, השנייה תוקפת אתגרים עקרוניים שנמצאים בלב הפיזיקה הקוונטית.
