משקיע
צילום: CANVA
ניתוח

למה המלחמה כל כך מפחידה את המשקיעים ואיך היא משפיעה על המניות?

סיבות לירידות לא היו חסרות גם לפני המלחמה. מתחילת 2022 האופטימיות של יציאה ממשבר הקורונה התחלפה בחשש מאינפלציה והעלאת הריבית, - אבל בינתיים השוק רק חזר לרמות של לפני שנה; שוק ההון מקדים את הכלכלה הריאלית גם בנפילות וגם בהתאוששות, מה יקרה הפעם?
גיא טל | (3)

מתחילת שנת 2022 אין שקט בשווקים. ביום המסחר הראשון של השנה ה-S&P 500 עוד שבר את שיא כל הזמנים פעם נוספת, לאחר שעשה זאת מעל 70 פעם בשנת 2021, אך מאז הוא הולך מדחי אל דחי, וכעת הוא רחוק כבר 13% מאותו שיא נשכח, וחזרה אל השיא לא נראית בינתיים באופק. בכל זאת כדאי לשים את הירידות האחרונות בפרופורציות ולזכור שגם אחרי הירידות האחרונות השוק נמצא עדיין גבוה מאוד היסטורית, וחזר רק שנה אחרונה, לרמות של מרץ 2021. מדדי קייפ של חתן פרס נובל רוברט שילר וכן המדד המיוחס לבאפט מראים כי מבחינה פונדמנטלית השוק עדיין יקר. הסיבות לפסימיות בשווקים התחלפו. אם בתחילת השנה השיח בשוק ההון הגלובלי התרכז סביב נושא האינפלציה והריבית, כעת עיקר החשש הוא מהמלחמה באוקראינה וממחירי האנרגיה והסחורות. שני הנושאים כמובן קשורים זה בזה. המלחמה הגיעה בעיתוי גרוע במיוחד, כאשר נתוני האינפלציה גבוהים גם כך עקב מגוון בעיות, החל מבעיות היצע בגלל שרשרת האספקה, ועד בעיות ביקוש עקב התעוררות הביקושים לאחר ההתאוששות מהקורונה. כך לדוגמה מחיר הנפט זינק ב-50% עוד לפני שהמתיחות התגברה, והאינפלציה בחודש ינואר בארצות הברית הגיעה ל-7.5%. כך גם מחירי המזון עלו בהיקף שנתי של 20% עוד לפני פרוץ המלחמה.  התפרצות המלחמה הביאה להחמרת החששות הנוכחיים, וכעת נראה שהתרחיש הגרוע ביותר הוא זה שקורה בפועל. לפני המלחמה דיברו על ההשפעה שתהיה לה לו תפרוץ על מחירי הנפט והסחורות, והתוצאה בפועל גרועה בהרבה. תחזית של 120 דולר לחבית הייתה נראית מופרכת, אבל הנפט כמעט נגע ב-140 אתמול. דיברו על זינוק במחיר החיטה, אבל לא ציפו ליום שישי רצוף של הפעלת מנתקי זרם בבורסה בשיקגו עקב קפיצה יומית מקסימלית. כך גם במחירי שאר הסחורות שמזנקים לשיאים היסטוריים. כמה מן הסוחרים אולי אף קיוו בסתר ליבם שהמלחמה תסתיים מהר, אולי לא תהיה יותר אוקראינה ונוכל לחזור לסחור ב'נחת'. אבל האוקראינים מתעקשים להמשיך להתקיים ונאבקים בגבורה על עצמאותם, והמלחמה מתארכת. התארכות המלחמה והלחץ בדעת הקהל מחייב את מקבלי ההחלטות במערב להחמיר את הסנקציות, שבסופו של דבר עלולות להוביל לניתוק כולל מהגז והנפט הרוסי, תרחיש שד"ר עמית מור, מומחה לאנרגיה, כינה "תרחיש יום הדין" שעלול להקפיץ את מחיר הנפט אפילו עד 200 דולר לחבית, כששר החוץ הרוסי דיבר אתמול אף על 300 דולר לחבית.  איך כל זה משפיע בסופו של דבר על מחיר המניה של חברה מסוימת? ממה חוששים כל כך בשווקים, כשימים עם נפילות של 2% ו-3% במדדים הופכים להיות שכיחים יותר ויותר? התשובה מתמצית במילה אחת: צמיחה.  מחיר המניה של כל חברה משקף לא רק את מה שהיא הרוויחה עד עכשיו, אלא גם, ובעיקר, את הציפיות החיוביות או השליליות לגבי עתידה. כמה היא עוד עתידה ליצר בהמשך? האם היא תמשיך להרוויח ותגדיל את רווחיה או לא? במרץ לפני שנתיים בשיא משבר הקורונה, שוקי המניות נכנסו לדיכאון עמוק, כשהיו בטוחים שהקורונה הולכת לפגוע בכלכלת העולם בצורה חריפה ולטווח ארוך. באותם ימים המדדים נפלו לא בגלל שבאותו חודש נמכרו פחות אייפונים או כי גוגל מכרה אולי פחות פרסומות, אלא בגלל שהציפיות היו שהצמיחה החזקה שאיפיינה את החברות השונות תיפגע באופן דרסטי ולאורך זמן.  לצורך העניין, נבחן את המגמות השונות של מדד ה-SP500 שמהווה מעין בנצ'מרק של שוק המניות האמריקאי, שבתורו משפיע על כל העולם. הגרף הבא מראה את הצמיחה השנתית במכירות של מניות המדד: S&P 500 צמיחה בהכנסותהמכירות אכן נפגעו באופן משמעותי בשנות הקורונה והראו צמיחה שלילית, כלומר ירידה במכירות, אולם התאוששות היא חזקה ומשמעותית, וכעת הצמיחה השנתית במכירות של חברות המדד הגיעה ל-72%. מגמה דומה ניתן לראות כמובן גם בגרף הרווחים:  S&P 500 צמיחה ברווחים רווחי חברות המדד ירדו בתקופת הקורונה באופן משמעותי, אך חזרו להתאושש באופן מרשים עם החזרה לשיגרה. מדוע הגרפים כעת עדיין למעלה? בשלב זה שני הגרפים עוד לא מראים שינוי כיוון כלשהו, כיון שהכנסות ורווחי החברות טרם נפגעו, אך השוק כבר חוזה את המשך מהלך העניינים. עליית מחירי הסחורות והאנרגיה תביא לאינפלציה שתפגע ביכולת הצרכנים להמשיך לצרוך ותוריד את רווחי החברות. במקביל העלייה באינפלציה תחייב את הבנקים המרכזיים להעלות ריבית כדי שזו לא תצא משליטה, מה שיפגע ביכולת החברות לגייס חוב במחירים זולים - והנה שוב פגיעה ברווחים. כמו כן יפגעו הלוואות לצרכנים (קניית בית, מכוניות וכו'), ושוב - תפגענה ההכנסות. כלומר, השוק צופה את הפיתול הבא בשני הגרפים הללו. התופעה משתקפת בגרף נוסף - מכפיל הרווח ההיסטורי: מכפיל הרווח משקף את השווי שנותן השוק לחברות ביחס לרווחים שהן מייצרות. כאשר חברה מרוויחה יותר שווי השוק שלה נוטה לעלות בהתאמה. עלייה במכפיל הרווח משמעותה שהשוק צופה שרווחי החברות יצמחו בעתיד יותר מהר מאשר כיום, לכן כבר עכשיו השוק מוכן לתת שווי גבוה יותר לחברה. (אם כבר כעת החברות מרוויחות יותר, אז שווי השוק של החברה היה עולה, אך המכפיל היה נשאר אותו דבר). כשמכפיל הרווח יורד המשמעות היא כמובן הפוכה - שהשוק מצפה לירידה בהכנסות וברווחים של החברות. לכן מכפילי הרווח תמיד מקדימים את הביצועים בפועל, ומשקפים את ציפיות השוק ביחס לעתיד החברה: S&P500 מכפיל רווח היסטורי שוק ההון מקדים את הכלכלה הריאלית - לטוב ולרע אם נתמקד בחלק האחרון של הגרף, ניתן לראות את העלייה החדה במכפיל הרווח של המדד עם ההתאוששות ממשבר הקורונה, אז המכפיל של המדד התקרב ל-50. המשקיעים היו אופטימיים וראו בעיני רוחם את רווחי החברות מטפסים באופן שיצדיק את השווי הגבוה שהעניקו למניות. אך עם תחילת 2022 המגמה משתנה בבת אחת ומכפיל הרווח נמצא בירידה חדה, למרות שהחששות טרם באו לידי ביטוי בדוחות החברות - שוק ההון תמיד מקדים את הכלכלה הריאלית, הציפיות לעתיד מזיזות את השווקים כבר היום.  נתוני המאקרו הקרובים כנראה יהיו עוד יותר קשים - אבל כפי שקורה בדרך כלל בשוק ההון, בטווח הארוך הבורסה עולה כיוון שכל הדיון מתמקד בעתיד, והעתיד כמובן לא ידוע לאיש, אנו רואים תנודתיות גבוהה ומעין מניה דיפרסיה שמאפיינת שווקים בחוסר וודאות. כל ידיעה או התרחשות יכולים להקפיץ או לרסק את המדדים, אך הנתונים הקשיחים לא משקרים. מחירי הנפט אכן מגיעים לשיאים היסטוריים, נתוני האינפלציה שכבר פורסמו אכן גבוהים, ודי בוודאות יהיו גבוהים יותר עקב העליות האחרונות במחירי הסחורות והאנרגיה. אי אפשר לצפות את צעדי הבנקים המרכזיים, אך כל ההערכות בשוק הן שהעלאות ריבית כלשהו אכן יתרחשו. אין מנוס מהמסקנה שהכנסות ורווחי החברות ישנו כיוון לפחות בטווח של השנה הקרובה, ולכן מגיעה הירידה הנוכחית במכפילים. אין זה אומר שהמגמה הזאת תימשך לנצח כמובן, ומשקיעים לטווח ארוך צריכים לסגל לעצמם את הסיבולת לספוג גם תקופות קשות בשוק ההון, כיון שבטווח הארוך המניות (כמעט) תמיד מנצחות. הקורונה לימדה אותנו שההתאוששות יכולה להיות מהירה וחדה כמו הנפילה שקדמה לה, אך משבר הדוט.קום ושוק המניות ביפן מלמדים אותנו שהיא יכולה להיות איטית והדרגתית. בנוסף יש לציין, שלמרות התנודתיות הגבוהה אנו עדיין רחוקים מנפילה קשה במונחים היסטוריים כמו שראינו ב-2020 כשהמדדים התרסקו במעל 30% או ב-2008 עם משבר הסאב-פריים. ירידה של 13% לא נחשבת אפילו לשוק "דובי" אלא תיקון בלבד. הדאו ג'ונס רק אתמול נכנס לטריטוריה של תיקון - ירידה של 10% מהשיא. אך קשה מאד להעריך האם אנו רק בתחילתה של המגמה, או שהיא עוד תתגבר בהמשך (יש מי שכבר סבורים שהשוק מחפש תחתית). 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תקראו את הסקירה של שחקן מעוף מאוד מדויקת וממש עושה סדר (ל"ת)
    קרן 08/03/2022 13:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גאון של אמא קריאת הכתבה שלך בזבוז זמן חסר תכלית (ל"ת)
    אבו זיגזאג הלוך ושוב 08/03/2022 12:45
    הגב לתגובה זו
  • פרופ' איצ 08/03/2022 15:34
    הגב לתגובה זו
    להבין מה הוא כותב ומתכוון אז אולי תרגע..
ליסה סו (AMD)ליסה סו (AMD)
ניתוח

למה AMD צונחת ב-6% ומה זה אומר על מניית אנבידיה?

על התחזית של AMD, השוואה בין AMD לאנבידיה, מה מכפילי הרווח של שתי החברות, ומה צפוי בשוק השבבים ל-AI בחודשים הקרובים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ליסה סו AMD

AMD Advanced Micro Devices -6.49%  מרשימה בדוחות הרבעון השני, אז למה המניה נופלת ב-6%? התשובה הקצרה היא - כגודל הציפיות גודל האכזבות. המניה זינקה בחודשים האחרונים, כשהאנליסטים והמשקיעים מצפים על רקע העלייה הזו לתוצאות ותחזיות טובות עוד יותר ממה שהיה בעבר, ונדגים - כשהמניה נסחרה ב-110-130דולר היא היתה "במחיר הוגן", ביחס לציפיות שלה. ואז הושק מעבד חדש, ואז יצאו הצהרות לגבי העוצמה של השבבים של AMD גם ביחס למובילת השוק אנביידה, והגיעו ראיונות עם ליסה סו, המנכ"לית של AMD, ונראה היה שהנה - מגיעה תחרות לאנבידיה.

לכולם ברור שאנבידיה NVIDIA Corp. 0.87%  לא יכולה לשלוט לעד ב-90% מהשוק של שבבי ה-AI. תחרות ולקיחת נתח שוק תגיע, ו-AMD השנייה בשוק היא המועמדת. כך נבנו ציפיות ש-AMD הולכת לעשות את זה בזכות השבבים החדשים, אבל זה לא יכול להיות כל כך מהר - השוק מקדים את זמנו, לפעמים הוא גם מפספס.

ואז הגיעו התוצאות והחזירו את AMD למציאות. גם אם מוצרים טובים, קשה לקחת נתח שוק מגורילה. חוץ מזה, תחרות זה אומר שלא רק שהמוצרים צריכים להיות טובים ותחליפיים (ועדיין לא בטוח שהם מכל הבחינות שווים לאנבידיה שטוענת שהיתרון הוא עדיין שלה), הם צריכים להיות תחרותיים מאוד במחיר. כדי שחברת ענק "תהמר" על AMD ולא תלך עם הזרם ותרכוש אנבידיה היא צריכה להיות בטוחה שהמוצרים טובים וגם לחסוך באופן משמעותי. אחרת הסיכון עצום - יש תחרות ענקית על הבכורה בתחום ה-AI, כולם רוצים להגיע למקום הראשון וההשקעה היא לא הסיפור הגדול, כי הפירות יהיו גדולים. אז איזה קניין, טכנולוג, מנכ"ל, יחליט שהוא בניגוד לכל הענקיות הגדולות, לא קונה שבבים של אנבידיה אלא שבבי AMD. אם הוא ייכשל יצלבו אותו.

וכך התברר אתמול של-AMD יש כמובן מקום גדול לצמוח, אבל הדרך ארוכה מאוד. הנפילה במניה מגיעה כי המניה עתה מהר מדי על ציפיות אולי מוגזמות. צמיחה מואצת - תהיה. כיבוש שוק או לקיחת נתח שוק מאוד משמעותי - לאט ובהדרגה. רואים את זה בתחזיות - אנבידיה תצמח על פי תחזיות האנליסטים ב-27% בשנה הבאה. AMD ב-30% - ככה לא מגדילים נתח כשאתה מחזיק ב-4% והמובילה במעל 90%. לקחת נתח שוק זה לצמוח הרבה יותר כשאתה קטן. זה לא בתחזיות עדיין.

כשהשוק עיכל את זה הגיעה נפילה במניית AMD. מנגד, מניית אנבידיה כמעט ללא שינוי. השוק מבין שתהיה השפעה עליה, אבל לא מידית. עם זאת, צריך לזכור שיש סיכוי טוב שזה יגיע, זוה יכול להגיע בפתאומיות. הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, מלחמת המחירים תואץ, המתחרות יכולות לספק פתרונות טובים-חזקים והם יצמצמו את הפער. בהדרגה מעגל הרכישות יעלה והלקוחות יגוונו במוצרים נוספים - לא רק של אנבידיה. זה יקרה, אבל בינתיים לא רואים את זה בתחזיות.


דוחות ותחזית טובים ל-AMD; המניה מתקנת למטה


וול סטריט מסחר בורסה
צילום: רוי שיינמן
סקירה

הנאסד״ק עולה ב-1.2%; לייבפרסון טסה ב-34%, גילת עם 19%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה מיקרוסופט מטא

משקיעי המניות  חזרו לשוק עם נטייה ברורה ללקיחת סיכונים, כאשר העליות בלטו במיוחד בקרב מניות הטכנולוגיה הגדולות. מדד S&P 500 עלה בכמעט 1%, לאחר ירידה קלה מוקדם יותר השבוע, והמשיך בכך את המגמה שנראתה לאורך השנה – כל ירידה יומית תורגמה בממוצע לעלייה של כ־0.3% ביום העוקב. מדד נאסד"ק 100 עלה ב־1.1%, כשמניית אפל זינקה ב־5.5% בעקבות דיווחים על השקעה של 100 מיליארד דולר בתעשיית הייצור המקומית בארצות הברית.


במקביל, רווחי החברות במדד S&P 500 ברבעון השני ממשיכים להכות את התחזיות. עד כה, שיעור הגידול ברווחים עומד על 9.1% – פי שלושה מההערכות המוקדמות בתחילת עונת הדוחות. אנליסטים מציינים כי המשקיעים משנים כיוון, ומפנים את תשומת הלב מהתפתחויות כלכליות חלשות וממדיניות סחר בלתי צפויה – ומתמקדים בתוצאות עסקיות יציבות וחזקות. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא היסטוריות, כאשר השוק מקבל ביטחון מתוצאות החברות ומהערכות להקלה מוניטרית אפשרית, חרף האיומים מצד מלחמות סחר.


בשוק האג"ח נרשמה יציבות יחסית. התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים נותרה ברמה של 4.22%, בעוד תשואת האג"ח לשנתיים ירדה בשתי נקודות בסיס ל־3.70%. נגידת הפדרל ריזרב ליסה קוק אמרה כי דו"ח התעסוקה לחודש יולי מדאיג, ואף עשוי להעיד על תפנית בשוק העבודה. נשיא הפד של מיניאפוליס, ניל קשקרי, הוסיף כי האטה כלכלית עשויה להצדיק הפחתת ריבית בתקופה הקרובה.


בזירה הבינלאומית, טראמפ התייחס לפגישה בין שליחו לבין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וציין כי חלה "התקדמות נהדרת", אך השאיר פתוחה את האפשרות לסנקציות נוספות על יצוא הנפט הרוסי. במקביל, ארצות הברית העלתה את שיעור המכסים על סחורות מהודו ל־50%, כתגובה לרכישות האנרגיה שלה מרוסיה. למרות המתחים הגיאופוליטיים, המשקיעים בוחרים להתרכז בחוסן של הדוחות הכספיים ובציפיות לשינוי במדיניות הריבית – וממשיכים להזרים הון לשוק המניות.