משקיע
צילום: CANVA
ניתוח

למה המלחמה כל כך מפחידה את המשקיעים ואיך היא משפיעה על המניות?

סיבות לירידות לא היו חסרות גם לפני המלחמה. מתחילת 2022 האופטימיות של יציאה ממשבר הקורונה התחלפה בחשש מאינפלציה והעלאת הריבית, - אבל בינתיים השוק רק חזר לרמות של לפני שנה; שוק ההון מקדים את הכלכלה הריאלית גם בנפילות וגם בהתאוששות, מה יקרה הפעם?
גיא טל | (3)

מתחילת שנת 2022 אין שקט בשווקים. ביום המסחר הראשון של השנה ה-S&P 500 עוד שבר את שיא כל הזמנים פעם נוספת, לאחר שעשה זאת מעל 70 פעם בשנת 2021, אך מאז הוא הולך מדחי אל דחי, וכעת הוא רחוק כבר 13% מאותו שיא נשכח, וחזרה אל השיא לא נראית בינתיים באופק. בכל זאת כדאי לשים את הירידות האחרונות בפרופורציות ולזכור שגם אחרי הירידות האחרונות השוק נמצא עדיין גבוה מאוד היסטורית, וחזר רק שנה אחרונה, לרמות של מרץ 2021. מדדי קייפ של חתן פרס נובל רוברט שילר וכן המדד המיוחס לבאפט מראים כי מבחינה פונדמנטלית השוק עדיין יקר.

הסיבות לפסימיות בשווקים התחלפו. אם בתחילת השנה השיח בשוק ההון הגלובלי התרכז סביב נושא האינפלציה והריבית, כעת עיקר החשש הוא מהמלחמה באוקראינה וממחירי האנרגיה והסחורות. שני הנושאים כמובן קשורים זה בזה. המלחמה הגיעה בעיתוי גרוע במיוחד, כאשר נתוני האינפלציה גבוהים גם כך עקב מגוון בעיות, החל מבעיות היצע בגלל שרשרת האספקה, ועד בעיות ביקוש עקב התעוררות הביקושים לאחר ההתאוששות מהקורונה. כך לדוגמה מחיר הנפט זינק ב-50% עוד לפני שהמתיחות התגברה, והאינפלציה בחודש ינואר בארצות הברית הגיעה ל-7.5%. כך גם מחירי המזון עלו בהיקף שנתי של 20% עוד לפני פרוץ המלחמה. 

התפרצות המלחמה הביאה להחמרת החששות הנוכחיים, וכעת נראה שהתרחיש הגרוע ביותר הוא זה שקורה בפועל. לפני המלחמה דיברו על ההשפעה שתהיה לה לו תפרוץ על מחירי הנפט והסחורות, והתוצאה בפועל גרועה בהרבה. תחזית של 120 דולר לחבית הייתה נראית מופרכת, אבל הנפט כמעט נגע ב-140 אתמול. דיברו על זינוק במחיר החיטה, אבל לא ציפו ליום שישי רצוף של הפעלת מנתקי זרם בבורסה בשיקגו עקב קפיצה יומית מקסימלית. כך גם במחירי שאר הסחורות שמזנקים לשיאים היסטוריים.

כמה מן הסוחרים אולי אף קיוו בסתר ליבם שהמלחמה תסתיים מהר, אולי לא תהיה יותר אוקראינה ונוכל לחזור לסחור ב'נחת'. אבל האוקראינים מתעקשים להמשיך להתקיים ונאבקים בגבורה על עצמאותם, והמלחמה מתארכת. התארכות המלחמה והלחץ בדעת הקהל מחייב את מקבלי ההחלטות במערב להחמיר את הסנקציות, שבסופו של דבר עלולות להוביל לניתוק כולל מהגז והנפט הרוסי, תרחיש שד"ר עמית מור, מומחה לאנרגיה, כינה "תרחיש יום הדין" שעלול להקפיץ את מחיר הנפט אפילו עד 200 דולר לחבית, כששר החוץ הרוסי דיבר אתמול אף על 300 דולר לחבית. 

איך כל זה משפיע בסופו של דבר על מחיר המניה של חברה מסוימת? ממה חוששים כל כך בשווקים, כשימים עם נפילות של 2% ו-3% במדדים הופכים להיות שכיחים יותר ויותר? התשובה מתמצית במילה אחת: צמיחה. 

מחיר המניה של כל חברה משקף לא רק את מה שהיא הרוויחה עד עכשיו, אלא גם, ובעיקר, את הציפיות החיוביות או השליליות לגבי עתידה. כמה היא עוד עתידה ליצר בהמשך? האם היא תמשיך להרוויח ותגדיל את רווחיה או לא? במרץ לפני שנתיים בשיא משבר הקורונה, שוקי המניות נכנסו לדיכאון עמוק, כשהיו בטוחים שהקורונה הולכת לפגוע בכלכלת העולם בצורה חריפה ולטווח ארוך. באותם ימים המדדים נפלו לא בגלל שבאותו חודש נמכרו פחות אייפונים או כי גוגל מכרה אולי פחות פרסומות, אלא בגלל שהציפיות היו שהצמיחה החזקה שאיפיינה את החברות השונות תיפגע באופן דרסטי ולאורך זמן. 

לצורך העניין, נבחן את המגמות השונות של מדד ה-SP500 שמהווה מעין בנצ'מרק של שוק המניות האמריקאי, שבתורו משפיע על כל העולם. הגרף הבא מראה את הצמיחה השנתית במכירות של מניות המדד:

קיראו עוד ב"גלובל"

S&P 500 צמיחה בהכנסותהמכירות אכן נפגעו באופן משמעותי בשנות הקורונה והראו צמיחה שלילית, כלומר ירידה במכירות, אולם התאוששות היא חזקה ומשמעותית, וכעת הצמיחה השנתית במכירות של חברות המדד הגיעה ל-72%.

מגמה דומה ניתן לראות כמובן גם בגרף הרווחים: 

S&P 500 צמיחה ברווחים

רווחי חברות המדד ירדו בתקופת הקורונה באופן משמעותי, אך חזרו להתאושש באופן מרשים עם החזרה לשיגרה.

מדוע הגרפים כעת עדיין למעלה?

בשלב זה שני הגרפים עוד לא מראים שינוי כיוון כלשהו, כיון שהכנסות ורווחי החברות טרם נפגעו, אך השוק כבר חוזה את המשך מהלך העניינים. עליית מחירי הסחורות והאנרגיה תביא לאינפלציה שתפגע ביכולת הצרכנים להמשיך לצרוך ותוריד את רווחי החברות. במקביל העלייה באינפלציה תחייב את הבנקים המרכזיים להעלות ריבית כדי שזו לא תצא משליטה, מה שיפגע ביכולת החברות לגייס חוב במחירים זולים - והנה שוב פגיעה ברווחים. כמו כן יפגעו הלוואות לצרכנים (קניית בית, מכוניות וכו'), ושוב - תפגענה ההכנסות.

כלומר, השוק צופה את הפיתול הבא בשני הגרפים הללו. התופעה משתקפת בגרף נוסף - מכפיל הרווח ההיסטורי: מכפיל הרווח משקף את השווי שנותן השוק לחברות ביחס לרווחים שהן מייצרות. כאשר חברה מרוויחה יותר שווי השוק שלה נוטה לעלות בהתאמה. עלייה במכפיל הרווח משמעותה שהשוק צופה שרווחי החברות יצמחו בעתיד יותר מהר מאשר כיום, לכן כבר עכשיו השוק מוכן לתת שווי גבוה יותר לחברה. (אם כבר כעת החברות מרוויחות יותר, אז שווי השוק של החברה היה עולה, אך המכפיל היה נשאר אותו דבר).

כשמכפיל הרווח יורד המשמעות היא כמובן הפוכה - שהשוק מצפה לירידה בהכנסות וברווחים של החברות. לכן מכפילי הרווח תמיד מקדימים את הביצועים בפועל, ומשקפים את ציפיות השוק ביחס לעתיד החברה:

S&P500 מכפיל רווח היסטורי

שוק ההון מקדים את הכלכלה הריאלית - לטוב ולרע

אם נתמקד בחלק האחרון של הגרף, ניתן לראות את העלייה החדה במכפיל הרווח של המדד עם ההתאוששות ממשבר הקורונה, אז המכפיל של המדד התקרב ל-50. המשקיעים היו אופטימיים וראו בעיני רוחם את רווחי החברות מטפסים באופן שיצדיק את השווי הגבוה שהעניקו למניות. אך עם תחילת 2022 המגמה משתנה בבת אחת ומכפיל הרווח נמצא בירידה חדה, למרות שהחששות טרם באו לידי ביטוי בדוחות החברות - שוק ההון תמיד מקדים את הכלכלה הריאלית, הציפיות לעתיד מזיזות את השווקים כבר היום. 

נתוני המאקרו הקרובים כנראה יהיו עוד יותר קשים - אבל כפי שקורה בדרך כלל בשוק ההון, בטווח הארוך הבורסה עולה

כיוון שכל הדיון מתמקד בעתיד, והעתיד כמובן לא ידוע לאיש, אנו רואים תנודתיות גבוהה ומעין מניה דיפרסיה שמאפיינת שווקים בחוסר וודאות. כל ידיעה או התרחשות יכולים להקפיץ או לרסק את המדדים, אך הנתונים הקשיחים לא משקרים. מחירי הנפט אכן מגיעים לשיאים היסטוריים, נתוני האינפלציה שכבר פורסמו אכן גבוהים, ודי בוודאות יהיו גבוהים יותר עקב העליות האחרונות במחירי הסחורות והאנרגיה. אי אפשר לצפות את צעדי הבנקים המרכזיים, אך כל ההערכות בשוק הן שהעלאות ריבית כלשהו אכן יתרחשו. אין מנוס מהמסקנה שהכנסות ורווחי החברות ישנו כיוון לפחות בטווח של השנה הקרובה, ולכן מגיעה הירידה הנוכחית במכפילים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תקראו את הסקירה של שחקן מעוף מאוד מדויקת וממש עושה סדר (ל"ת)
    קרן 08/03/2022 13:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גאון של אמא קריאת הכתבה שלך בזבוז זמן חסר תכלית (ל"ת)
    אבו זיגזאג הלוך ושוב 08/03/2022 12:45
    הגב לתגובה זו
  • פרופ' איצ 08/03/2022 15:34
    הגב לתגובה זו
    להבין מה הוא כותב ומתכוון אז אולי תרגע..
ביונד מיט
צילום: BEYOND MEAT

מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט

ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ביונד מיט קריסה

לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat 25.12%  הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.

ההגעה לנאסדק

החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%. 

תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.

המציאות לא עמדה בציפיות


מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.

במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.


תרופות
צילום: pixbay
הטור של גרינברג

משקיעים בחלומות? גם לטבע לקח 26 שנה עד שהצליחה עם הקופקסון

חברת Skye Bioscience, שהודיעה לאחרונה כי נכשלה בניסוי השני בתרופה להשמנת יתר ומנייתה התרסקה בהתאם, היא רק דוגמה אחת לאופן שבו וול סטריט ומשקיעיה מתייחסים לחברות חלום. במקרה שלה, נראה כי החלום לא נגוז לגמרי אלא רק מתעכב, ואולי זה דווקא הזמן לאסוף. וגם: כך עברה כריית המינרלים הנדירים מארה"ב לסין, ולמה היא כעת בדרך חזרה



שלמה גרינברג |

בסוף השבוע שעבר שוב הרגיזו הסינים את הנשיא טראמפ כאשר בבוקר יום חמישי הודיע משרד המסחר הסיני, במפתיע, על מערך חדש של הגבלות יצוא על אוסף של מינרלים נדירים שהם קריטיים לשימושים בסוללות לרכבים חשמליים, במערכות קירור למרכזי נתונים ולכל מיני שימושים חשובים בחלל ובאלקטרוניקה. למחרת פרסם הנשיא פוסט זועם באתר ה-Truth Social שלו, ובו הודיע שהוא מבטל את פגישתו עם נשיא סין שי ואיים בהעלאה "מאסיבית" נוספת של המכסים השונים שכבר הטיל על סין בעבר. 

את מה שקרה למדדי המניות כתוצאה מהתגובה של הנשיא אפשר לראות במפת המסחר היומית של יום שישי שעבר בניו יורק. סל מניות המינרלים הנדירים, ה-REMX, שמאז תחילת אפריל השנה עלה ב-130% וביום ה' שעבר שבר את שיא כל הזמנים שלו, 76.65 דולר, איבד ביום ו' כ-10% מערכו ומדדי המניות כולם ירדו בעוצמה שהביאה רבים למסקנה ש"הבועה מתרסקת".

אלא שבמהלך סוף השבוע נקט הנשיא צעדים של הרגעה, מה שהביא את ה-REMX לעלייה חדה של 14% ואת מניית חברת הכרייה והעיבוד הגדולה בארה"ב בתחום המינרלים הנדירים, MP, לעלייה של 21.3%. המדדים נרגעו גם הם.

חשיבות המינרלים הנדירים עולה ככל שמהפכת הטכנולוגיה מתקדמת, ולמרות שאין מחסור במינרלים האלו הם הפכו לבעיה רצינית של כמה ממגזרי התעשייה האמריקאית. הסיבה היא שבשנות ה-80, אז הובילה ארה"ב את הכרייה והעיבוד של המינרלים גלובלית, הגיעה התעשייה למסקנה, בדיוק כפי שקרה בתעשיית המוליכים למחצה, שעדיף להתמקד ברמות הרווחיות של התעשייה כיוון ששלב הכרייה של המינרלים כמו שלב היציקה של המוליכים למחצה היה "יקר מדי ולא רווחי". 

מסקנה זו הובילה את העברתם של שני השלבים של התעשיות האלו למיקור חוץ בעולם השלישי, ובעיקר לסין שאימצה בשמחה את המהלך הזה וכיום מספקת למעלה מ-90% של המינרלים שלאחר הכרייה, בדיוק כפי שטייוואן השתלטה על למעלה מ-80% של יציקת המעגלים בתעשיית השבבים.