סחורות חיטה
צילום: Pixabay

מחירי המזון בעולם זינקו ב-20% לשיא כל הזמנים עוד לפני קשיי המלחמה

מלבד החששות מקשיים באספקה ובייצור המזון, הגורם המרכזי המשפיע על עליית המחירים הוא גורמים חיצוניים לשוק המזון כמו עליית מחירי האנרגיה והדשנים, כמו גם הפניית דגנים להאכלת בעלי חיים; קצת בשורות טובות: יייתכן שעונת הייצוא באוקראינה לא אבודה, וניתן יהיה לייצא בעזרת רכבות 
גיא טל |

ה- FAO (Food and Agriculture Organization) ארגון המזון העולמי של האו"ם פרסם את נתוני אינדקס מחיר המזון העולמי לחודש בפרואר, לפיו בשנה האחרונה זינקו מחירי המזון ב-20.7% מאז פברואר בשנה שעברה. 

אינדקס מחירי המזון, שעוקב אחר רוב סחורות המזון הנסחרות בעולם הגיע ל-140.7 נקודות. הנתון לחודש ינואר תוקן מעט כלפי מטה, מ-135.7 נקודות ל-135.4. עליית מחירי המזון ישפיעו כמובן על המשך עליית האינפלציה העולמית. מחירי המזון פוגעים במיוחד בשכבות החלשות, שאחוז גדול יותר ממשכורתם מופנה לצרכים הבסיסיים, וזאת בדומה למחירי האנרגיה, כפי שזהירה לאחרונה קרן המטבע הבנלאומית, שאף קראה לממשלות לסייע לשכבות אלו עקב עליית מחירי המזון והאנרגיה. גם ארגון המזון העולמי מסר אזהרה דומה, לפיה מחירי המזון העולים גורמים לאוכלסיות עניות יותר להיות בסיכון, במיוחד במדינות המסתמכות על יבוא. 

אופאלי אראצ'ילאגה, כלכלן בארגון, אמר שעליות המחירים לא נובעות רק מהדאגות ביחס לתבואה וליכולת הייצור: "דחיפה גבוהה הרבה יותר למחירי המזון מגיעים מגורמים חיצוניים לשוק המזון, במיוחד עליית מחירי האנרגיה, הדישון וסקטור ההאכלה (של בעלי חיים). כל הגורמים האלו נוטים לכווץ את מרווחי הרווח של יצרני המזון, ומרחיקים אותם מהשקעה והרחבת הייצור". 

רוב העליה במחיר שמבוטאת במדד של פברואר התרחשה עוד לפני הפלישה של רוסיה לאוקראינה, והחששות ממשבר גובר באספקת מוצרי מזון, כגון חיטה, והחשש הוא שהקונפליקט יצור מחסור מתמשך שיביא לעליית מחירים נוספת. 

ארגון המזון מדווח כי השמנים הצמחיים עלו ב-8.5% בחודש, ומגיעים לשיא נוסף, כשהם מונעים מעליית מחירי שמן דקל, סויה וחמניות. רוסיה ואוקראינה אחראיות לייצוא 80% משמן החמניות העולמי. מחירי הדגנים עלו ב-3% בחודש, כשמחירי התירס עלו ב-5.1%, והחיטה ב-2.1%, כשאלו מבטאים את חוסר הוודאות במזרח אירופה בחודש החולף. מחירי החלב עלו זה החודש השישי ברציפיות, כשבחודש האחרון עלו המחירים ב-6.4%, ומחירי הבשר עלו ב-1.1%.  היו גם מוצרי מזון שמחירם ירד. הסוכר ירד ב-1.9% מהחודש הקודם הודות לייצור גבוה בהודו ותאילנד. 

לגבי ההמשך מצפים בארגון שייצור הדגנים העולמי בשנת 2022 יגיע ל-790 מיליון טון לעומת 775.4 מיליון בשנת 2021, תחזית המבוססת על תקווה ליבולים גבוהים בקנדה, ארצות הברית ואסיה. יחד עם זאת הארגון סייג את התחזית בכך שהוא לא לקח בחשבון את הקונפליקט בין רוסיה ואוקראינה בחישוב. ייצור התירס בברזיל וארגנטינה צפוי להיות גבוה הרבה מהממוצע, במיוחד בברזיל, היכן שייצור התירס הגיע לשיא של 112 מיליון טון. 

הקלה אפשרית על אספקת חיטה? שוק החיטה חטף שוק שגרם לזינוק במחיר התבואה בשבוע שעבר, כשפעמיים הופעלו מנתקי הזרם בבורסת שיקגו לסחורות, עקב עליה מקסימלית במחיר היומי. הסיבה לכך היא שרוסיה ואוקראינה אחראיות על חלק גדול מאד מייצוא החיטה העולמי. אוקראינה מייצאת 11% מהשוק העולמי. לפחות לגבי אוקראינה היה נראה שאין שום דרך שהמדינה תוכל ליייצא את הכמויות להן הורגלה, וזאת עקב החרבת נמלי המדינה בקרבות. גם מחירי שמן החמניות עלו מאד, כאמור, שכן אוקראינה אחראית על 55% מהייצוא העולמי. 

קיראו עוד ב"גלובל"

כעת מתברר שייתכן שלפחות חלק מהיבוא ימצא את דרכו לשווקים הבנלאומיים. היום נודע כי חברת הרכבות הלאומית של אוקראינה מוכנה לארגון ייצוא חרום חקלאי על ידי רכבות. "על מנת למנוע את משבר המזון הגלובלי ולהציל את הייצוא האוקראיני, חברת הרכבות של אוקראינה מוכנה לארגן משלוח של מוצרי חקלאות על ידי רכבות באופן דחוף" נמסר מטעם חברת הרכבות הלאומית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.