הבורסה בשנחאי סין אסיה
צילום: Istock

מניות הטק הסיניות - לאן הולכים מכאן? תוצאות הסקר

רשות התחרות הסינית צפויה להמשיך ולהתמקד בענקיות הטק, כשהעובדים של חברות הטכנולוגיה יוצאים במחאה על תנאי העבודה שלהם וג'ק מא נראה לראשונה מזה שנה בהונג קונג. אבל כמו בכל תחרות, יש כאלה שיכולות להרוויח
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה גלובל סין

מאז שנודע בשבוע שעבר כי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ייוועד עם מקבילו הסיני, שי ג'ינפינג, בשיחה וירטואלית, המניות של ענקיות הטק הסיניות החלו בהתאוששות. זאת על רקע מסרים מפויסים שיוצאים מכיוונה של ארה"ב, על ניסיון להקל מעט את מלחמת הסחר בין המדינות שהחלה בקיץ 2018 והובילה להשתת מכסים הדדיים ורמת עוינות גבוהה.

 

כך שמה-4 לחודש, מניית עליבאבא ALIBABA GROUP (BABA) עלתה ממחיר של 140 דולר למניה למחיר של יותר מ-167 דולר למניה, כ-20% בעשרה ימים. עם זאת צריך להתחשב בעובדה כי ב-12 החודשים האחרונים המניה איבדה 46%, כשירדה מרמה של 310 דולר למניה. על פניו מדובר בהזדמנות, מאחר והמניה נסחרת לפי מכפיל רווח של  14 - שהוא נמוך משמעותית מיתר השחקניות בסקטור - אבל מידה של זהירות נדרשת בכל מקרה, על רקע מוצאה של החברה. הסיכון מהרגולטור בסין גדול יותר מהרגולטור האמריקאי. זאת ההנחה, אבל האם היא בהכרח נכונה - האם הסיכון של פייסבוק הרגולטור האמריקאי לא עולה על הסיכון של עליבאבא מרגולציה סינית? לא בטוח. ועדיין - מניות סיניות מקבלות דיסקאונט עמוק מחשש מהממשל הסיני, ואפשר להבין זאת. השאלה עד כמה הדיסקאונט צריך להיות עמוק. 

 

עליות בימים האחרונים

מניית ענקית הגיימינג טנסנט TENCENT HOLDINGS (TCEHY) שהגיעה לשיאה בפברואר השנה עם למעלה מ-99 דולר, נסגרה אמש על 63.5 דולר למניה, או אובדן של 36%. אז היא התאוששה מאז ה-4 באוקטובר טיפסה ב-12%בעשרה ימים.

 

גם מניית פינדואודאו PINDUODUO INC ADR (PDD) עלתה ב-16%, מרמה של 84 דולר למניה ל-98 דולר למניה, למרות שמאז פברואר נחתכה בקצת יותר מחצי, כשאז מחירה היה קצת יותר גבוה מ-196 דולר. אותו הדבר נכון למניית ג'יי.די. קום JD.COM (JD), שעלתה באותה התקופה מרמה של 69 דולר למניה ל-80.6 דולר, או 16.8%, למרות שהיא רחוקה 24% משיאה שעמד על 106 דולר בתחילת פברואר.

 

בקיצור, השווקים בארה"ב הופכים להיות אופטימיים על סקטור הטכנולוגיה הסיני החבוט וזה מניע את ההתאוששות– אבל החברות עצמן, יש לומר, עוד לא יצאו מסיר הלחץ, כך שהמומחים חלוקים - האם זה עיתוי נכון להשקעה בשוק הסיני או שעדיף לראות שהחברות אכן מסתדרות עם הרגולציה בטווח הקרוב-בינוני? בסופו של דבר זו שאלה של תמחור ובהמשך לירידות בסיניות מתחילת השנה, הן הפכו לאטרקטיביות יותר, אך לא נטולות סיכון. 

  

למה? בבלומברג דיווחו היום כי בכוונת סין לשלש את הזרוע הרגולטורית של רשות התחרות, מרמה של יותר מ-40 עובדים היום ללמעלה מ-150 בתוך כמה שנים, כשהמטרה הראשונה היא להעלות בטווח הזמן הקרוב את מספר העובדים ל-100. המטרה היא לייצר 3 חטיבות נפרדות, שכוללות את חקירות מונופולים, תחרות בשווקים ופיקוח על מיזוגים ורכישות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מחאת העובדים תשפיע על פריון החברות?

מי שהיה נער הפוסטר של סקטור הטק הסיני, המייסד של BABA, ג'ק מא – ומי שפחות או יותר שחרר את שדי הרגולציה נגד הסקטור, לאחר נאום לוחמני שבו תקף את השלטונות על כך שהם לא מאפשרים יזמות וחדשנות, מה שהוביל לביטול הנפקת קבוצת הפינטק ANT, שהייתה אמורה להיות ההנפקה הפרטית הגדולה בהיסטוריה – נראה לראשונה מזה שנה בהונג קונג, לאחר שהוריד פרופיל באופן ממושך.

 

מא הוא גם אחד התומכים הנלהבים ביותר של מה שנקרא 996. או עבודה מ-9 בבוקר עד 21 בערב, 6 ימים בשבוע. מא הילל את מוסר העבודה הגבוה הסיני ואמר כי הוא אחד מהגורמים המרכזיים שמאפשרים את הצמיחה הסינית. אבל לעובדים הסיניים, שכבר אינם איכרים בשדות, אלא במעמד הביניים נמאס, במיוחד לאחר שבית משפט העליון הסיני הכריז שפרקטיקות העבודה של 996 אינן חוקיות.

 

מאז 2019 יש ביקורת גוברת מצד העובדים של ענקיות הטק נגד שעות העבודה והעומס המטורף, שהגיעו לאחר גל של התאבדויות של עובדים שקרסו תחת הלחץ. השבוע החל קמפיין חדש ששאב השראה ממחאת הקהילה השחורה בארה"ב, "black lives matter", או החיים של שחורים חשובים, שתורגם ל-"החיים של העובדים חשובים". יוזמי הקמפיין קוראים לעובדים לספר על שעות העבודה שלהם ודוחפים לאימוץ מה שהם קוראים 955, כלומר 9 שעות עבודה למשך 5 ימים בשבוע.

 

אז הפריון האגדי של הטק הסיני עומד בפני האטה מסוימת, באם הדרישות של העובדים יתקבלו – כשסביר להניח שהשלטונות הסיניים, שהכריזו על יוזמת "שגשוג משותף" (Common Prosperity) צפויים לתמוך בשינויים בחוקי העבודה.

 

מי החברות שיפגעו פחות מהרגולציה?

רק השבוע נחשפנו לקנס של 534 מיליון דולר לפלטפורמת המסחר מיטואן MEITUAN DIANPING (MPNGY) לאחר שהואשמה במעבר על חוקי המונופולים בסין. השוק ציפה לקנס גבוה בהרבה, בדומה לקנס שהושת השנה על באבא, בהיקף של 2.8 מיליארד דולר – אז השוק היה מעודד ונתן דחיפה למניות הסקטור.

 

אבל הסערה של הרגולציה הסינית אינה צפויה להסתיים בשנים הקרובות. מן הסתם יהיו כאלה שיפגעו יותר וכאלה שיפגעו פחות. במורנינגסטאר, מעריכים כי JD וטנסנט, יהיו יותר בטוחות מהמתחרות.

"שתי החברות הללו מוגנות יותר", כתבה לוריין טאן ראש דסק מניות אסיה. "חלק מהאמצעים להורדת המונופולים ישחק לטובתן של השחקניות הפחות גדולות, ש-JD נמנית עליהן. אולי יהיו כמה מהמורות קטנות, אבל באופן כללי היא תצא כמעט ללא פגע", אמרה והעניקה למניה מחיר יעד של 106 דולר.

 

"אנחנו אוהבים חלק מהדברים בתוצאות של JD מהרבעון שעבר, ביניהם שיא של הוספת משתמשים, צמיחה סולידית בהכנסות ועלייה בשימור הלקוחות ואנחנו צופים שהחברה תעמוד ביעדים השנתיים שלה", סיכמה.

 

בנוגע לטנסנט, במורנינגסטאר אומרים כי הרגולטורים הסיניים מתמקדים בנושא הגיימינג, אבל החברה "תשתמש בשירותי הענן ובאפליקציית וויצ'אט, כדי להדוף חלק מהרגולציות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

וורן באפט
צילום: טוויטר

באפט מגייס חוב במטבע היפני - רמז להגדלת פוזיציה במניות?

שיטת העבודה של באפט ביפן - מגייסם חוב ומשקיעים אותו במניות וכך מנטרלים את החשיפה למטבע היפני

רן קידר |

ברקשייר של וורן באפט ממשיכה להעמיק אחיזה בשוק היפני, כשהפעם מדובר דווקא על הנפקת אג"ח ביין. הנפקת חוב במטבע היפני מלמדת כי באפט סבור שמדובר בריבית נמוכה כשלצד התחזית שלו על המטבע היפני הוא סבור שהריבית הכוללת תהיה נמוכה מחוב אחר. או שפשוט הוא רוצה לפזר את ההתחייבויות, אם כי צריך לזכור שלבאפט וברקשייר אין חובות. ההיפך. לברקשייר יש 384 מיליארד דולר במזומן. 

ולכן, האפשרות הטבעית להנפקת חוב כזה היא פשוט הכוונה של באפט להגדיל את ההשקעות היפניות - כלומר, לגייס חוב ומיד להשקיע במניות יפניות. ברקשייר כבר מחזיקה בהשקעות ישירות מהותיות בחברות המסחר היפניות הגדולות, והתוכנית היא להגדיל את החשיפה.

למעשה, הטכניקה של גיוס חוב והשקעתו אומצה על ידי באפט כבר בשלבי הכניסה הראשונים לשוק היפני כשכך היא גם מגדרת את החשיפה שלה למטבע היפני. מאז שנכנסה ברקשייר האת'וויי לראשונה לשוק האג"ח היפני ב-2019, היא הספיקה לגייס כ-2 טריליון ין, שהם כ-13.8 מיליארד דולר. הסכום הזה ממקם אותה בראש טבלת המנפיקים הזרים בשוק היפני. אך יותר מכך, מדובר באסטרטגיה שמחברת בין גיוס חוב מקומי להשקעות ישירות ביפן, בעיקר בחמש מחברות המסחר הגדולות: איטוצ'ו, מיצובישי, מיצובוי, סומיטומו ומרובני

ברקשייר החלה לרכוש את מניות החברות הללו עוד ב-2019, אבל חשפה זאת רק באוגוסט 2020, אז דווח כי השקיעה כ-6 מיליארד דולר. מאז ההשקעה הלכה ותפחה, בסוף 2024 כבר הסתכמה בכ-23.5 מיליארד דולר ועל פי ההערכות היא מגיעה כעת לכ-28-30 מיליארד דולר. באפט הדגיש כי מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד, ושהחזקות החברה צפויות לגדול בהדרגה. ייתכן שמדובר באחד מהמהלכים המשמעותיים ביותר של ברקשייר מחוץ לגבולות ארצות הברית, אם לא הגדול שבהם, ייתכן שזה המהלך המשמעותי של באפט רגע לפני שהוא עוזב. 

הבחירה בחברות המסחר היפניות היא לאחר ניתוח עמוק. מדובר בגופים שמבצעים פעילות רחבת היקף בענפי אנרגיה, סחורות, מזון, לוגיסטיקה ותעשייה כבדה. רבים מהם נחשבו בשוק כמסחררים בתמחור חסר, בין היתר בשל תרבות עסקית שמרנית, חלוקת דיבידנד מצומצמת וניהול לא תמיד אגרסיבי של הערך לבעלי המניות. אולם הרפורמות התאגידיות שיזם הבנק המרכזי ביפן בשנים האחרונות, ופתיחת השוק למעורבות זרה, משכו עניין של משקיעים גלובליים, ובאפט היה הראשון לזוז