וול סטריט
צילום: unsplash.com @bylolo

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

לקראת פתיחת השבוע האנליסטים מעריכים כי בבנק הפדרלי מתחילים לשנות את הטון בכל הקשור למדיניות המוניטארית שלהם; האם באמת יש חשש שסביבת האינפלציה חוזרת לסביבה של שנות ה-70?
איתן גרסטנפלד | (2)

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח על רקע עליות השערים בשבוע המסחר החולף. האנליסטים ממשיכים לנתח את האינפלציה ומסבירים מדוע לא מדובר בתרחיש שנתו ה-70 שחוזר על עצמו. לצד זאת, הם מזהים תחילתה של מגמה בכל הקשור למדיניות הפד' על רקע ההתבטאויות האחרונות של בכירי הבנק.

הנתונים הכלכליים מתחילים להשפיע על הפד'

על רקע ההתבטאויות האחרונות מצד בכירי הפד', אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מסביר שכנראה, שהנתונים הכלכליים מתחילים להשפיע על חברי הוועדה המוניטארית של ה-FED.

לדבריו, "אחרי שנגיד ה-FED אמר אחרי ישיבת הריבית האחרונה שהם אפילו "לא התחילו לחשוב על לחשוב" על צמצום הרכישות, כמעט כל חברי הוועדה המוניטארית שהתבטאו בשבועיים האחרונים, כולל סגני הנשיא, אמרו שצריכים להתחיל לדון בנושא. הנגידים דואגים לעטוף את "נציות" המסר בהרבה דיבורים "יוניים" על אינפלציה "טרנזיטורית". כנראה בגלל זה השווקים לא ממש מגיבים. אולם, כמו בסיפור על צפרדע שהתחממה בסיר עד שהמים רתחו, גם המשקיעים יגיעו בסוף למים "רותחים" של Tapering שעלול להקפיץ תשואות מהר, כפי שקרה ב-2013".

התשואות אומנם לא עולות, אך סנטימנט המשקיעים כלפי האג"ח האמריקאיות שלילי מאוד, כפי שעולה מהסקר של JP Morgan. בעבר הסנטימנט לפעמים הקדים את שוק האג"ח, כפי שקרה ב-2017, כאשר עלייה בסנטימנט שלילי קדמה לעלייה חדה בתשואה.

הפעם שוק המניות כרך את עצמו עם שוק האג"ח. המתאם בין מדד המניות למדד האג"ח בארה"ב הפך לחיובי ועלה לרמה הגבוהה מאז סוף שנות ה-90 בגלל חששות מפני האינפלציה שתוביל לעליית ריבית. כעת, מה שרע לאג"ח, יכול להיות רע גם למניות".

מקור: מיטב דש ברוקראז' ​

אין חשש שסביבת האינפלציה חוזרת לשנות ה- 70

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מנסים להרגיע מפני החשש שסביבת האינפלציה תחזור לסביבה של שנת ה- 70 בארה"ב אשר הגיעה לרמה דו-ספרתית בחלק מהשנים. גם אז הייתה עלייה חדה במחירי הסחורות בעולם (בעיקר זינקו מחירי הנפט ב-1973), והייתה מערכת של הצמדות שכר לאינפלציה וכוח עצום לאיגודי העובדים. עם זאתף לדבריהם "היום קיימים הבדלים משמעותיים בנושא הצמדות השכר והכוח של איגודי העובדים פחת מאד".

קיראו עוד ב"גלובל"

"בנוסף, המשק האמריקאי היה בתעסוקה מלאה לאחר מלחמת ווייטנאם ופער התוצר היה חיובי (התוצר בפועל היה גבוה מהתוצר הפוטנציאלי). כעת לאחר משבר הקורונה קיים פער תוצר שלילי משמעותי. בנוסף, פריון העבודה היה קרוב לאפס בשנות האינפלציה של 73-75, לעומת גידול מהיר היום (4.1% מרבעון א' 20 ועד רבעון א' 21). משמעות הדבר, היום פירמות מסוגלות לספוג עליות שכר בלי בהכרח להעלות מחירים."

לא בטוח שהפד' ימהר לקפל את התוכניות

מנגד, אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס סבור שהחולשה ביצירת משרות חדשות מורידה מהסיכוי שהפד ימהר לקפל את תכניות ההרחבה שלו - ירידת הסיכוי להתקפלות תמכה ביום שישי בירידת תשואות.

"נראה שלא מעט ספקולנטים שחשבו שלגלוש עם שורטים על עליית התשואות יהיה כסף מהיר וקל החליטו לאור העיכוב המסתמן בשוק העבודה שזה מתחיל להיות גדול עליהם וסגרו פוזיציות בהיקף גדול. עם זאת לפי נתוני בלומברג רבים עדיין נשארו איתן ובונים בעיקר תיזה שעד למפגש הבנקאים בג'קסון הול (בסוף אוגוסט) התנאים יתהדקו מספיק (אינפלציה ואבטלה) כדי לאפשר לפד לדבר על מה שעד כה היה טאבו וזה על עיתוי תחילת ההתקפלות מתכנית רכישות האג"ח. בנקודה הזאת ציפיות הריבית יגיעו להערכתם לשיא עם תשואות ל-10 שנים שיגיעו ל-2%, והם יתקפלו".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בקיצור צפי לעליות או לירידות? (ל"ת)
    מאיר 06/06/2021 17:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מגיב שפוי 06/06/2021 17:41
    הגב לתגובה זו
    אפס או 100 קמש.. אין אינפלציה בריאה במסגרת אחוזי הצמיחה המקובלים.. רק להפחיד את האנשים כל הזמן.. מה היה רע בשנות השבעים? כולם עשנו והזדווגו ללא אבחנה. מוכן לחזור בזמן עכשיו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.