רובין הוד
צילום: פייסבוק/רובין הוד

לרובין הוד קצב הכנסות של מיליארד ד׳; השאלה היא מה יקרה לנפח המסחר

ההכנסות מהזרמת פקודות מהמשתמשים לעושי שוק עמדו על 331 מ' ד' ברבעון, לעומת 91 מ' ברבעון מקביל; לפי החברה מדובר במחצית מההכנסות כולן - יש מי שמעריך שמדובר ב-70% ויותר. ההנחה בשוק היא שעם דעיכת הקורונה המשקיעים הפרטיים יורידו הילוך
איתי פת-יה | (2)

״אנשים עייפים כבר מכל הוורן באפטים והצ׳ארלי מאגנרים של העולם שמתנהגים כאילו הם המומחים היחידים בתחום ההשקעות״ - זו התגובה שהוציאו ברובין הוד לביקורת שהביע עליה מי שמכונה האורקל מאומהה, בעלי ברקשייר הת׳אווי וורן באפט שאמר שהחברה ״מנצלת את ייצר ההימורים של בני אדם, וזה לא דבר שראוי להערצה״. לפי הנרטיב של רובין הוד, באפט ודומיו מעוניינים לשמור על שוק ההון מעגל סגור של העשירים, בעוד הם נושאי הדגל של הדמוקרטיזציה של המסחר. כשהיא צועדת לפי הנפקה בשווי מוערך של 30 מיליארד דולר, הדלת שפתחה רובין הוד למשקיעים הפרטיים הביאה לה הכנסות של 331 מיליון דולר לפחות ברבעון, מה שמשקף קצב הכנסות שנתי של למעלה ממיליארד דולר - אלא שיש בעיה עם המשפט הזה.

התרגלנו לכתוב בשנה החולפת על המומנטום הטוב עבור חברות שמעוניינות להנפיק. הכוונה בכך בעיקר הייתה לכסף שמחפש אפיקי השקעה בצל הריבית האפסית, אם מצד קרנות ההון סיכון ואם מצד מוסדיים וכו׳.

אבל אצל רובין הוד אותו ״מומנט״ קשור גם בליבת הפעילות עצמה - הנתונים שהיא מציגה ברבעון הזה, דבר שניתן גם לומר על השנה האחרונה כולה, הם חריגים לטובה. מבחינתה, מה שיקבע אם הקצב ישמר או לא, הם המשקיעים הפרטיים. זה תלוי במצבם הכלכלי, בשעמום שלהם במידת מה (ונזכיר את השבתת ליגת הפוטבול למשל בארה״ב ששלחה את חלקם לחפש ריגושים בשוק ההון - כמובן שזו לא התמונה כולה), באמונה שלהם שהכנסה פאסיבית באמצעות מסחר בשוק ההון ישפר את מצבם, ובגורמים נוספים.

האם ״קצב הכנסות״ של חברה מסורתית יותר, שתלוי במספר מועט יותר של לקוחות (שהן חברות ותאגידים, ולא אנשים פרטיים), התובלה הימית, מזג האוויר ועוד הוא פרמטר יציב יותר? לא נתיימר לקבוע, אבל לשם ההוגנות גם זו שאלה שיש לציין.

אותו נתון של 331 מיליון דולר לא מכסה את ההכנסות של רובין הוד כולן, נתון שאותו לא חשפה במסמכים שהגיעה כעת לרשות ני״ע האמריקאית לקראת ההנפקה. מדובר על ההכנסות שהיא מקבלת מעושי שוק בלבד. נזכיר כי החברה לא גובה מהמשתמשים עמלות על פקודות המסחר. במקום זה, היא מתפקדת כמעין ״משפך״, שמאגד את הפקודות ומוכר אותן לאותם עושי שוק, שמשלמים לה עבור הלקוחות שהיא מביאה להם. למה האחרונים צריכים את המשפך הזה? כי הוא עובד טוב מאד. הממשק של רובין הוד פשוט למשתמש ומאופיין בגיימיפיקציה, כלומר המשתמשים מרגישים כאילו האפליקציה היא גם משחק במובן מה, אלמנט נוסף שעוזר לרובין הוד להשאיר אותם אצלה.

לשם השוואה, ברבעון המקביל בסעיף הזה נרשמו הכנסות בסך 91 מיליון בלבד. ראוי להזכיר, כי הרבעון החולף היה גם זה שלווה בסערת גיימסטופ, AMC, אמריקן איירליינס, נוקיה, בלקברי ועוד מניות שזכו לכינוי מניות ״מם״ (meme), כאלה שנוצר סביבן נפח מסחר גבוה בעקבות המלצות של משקיעים פרטיים ברשתות החברתיות - אם מתוך אמונה בפעילות החברות ואם כמהלך אסטרטגי שמנצל את יתרות השורט סביב חלקן במטרה לגרום לשורט סקוויז שיעלה את מחיר המניה.

השאלה הגדולה אם כן, היא האם בכלל מדובר ברבעון מייצג. ״כל הברוקרים צופים שהשיא הנוכחי במסחר הוא לא בר קיימא״, כך אמרה למשל פאולינה בל, אנליסטית בפירמת המחקר CFRA, וזאת בשל דעיכת הקורונה בעולם המפותח ופתיחת הכלכלות מחדש. כבר לקראת סוף הרבעון נרשמה ירידה בהכנסות הללו של רובין הוד. אם בפברואר שילמו לה עושי השוק 121 מיליון דולר, במרץ הסכום ירד ל-97 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

אגב, אחרי אותה שגעת סביב גיימסטופ ושות׳ יוזכר כי המנכ״ל של רובין הוד ולאד טנב העיד בקונגרס על החלטת החברה להפסיק את המסחר במניית קמעונאית משחקי הוידאו, צעד שזה לביקורת הן מנבחרי ציבור דמוקרטים והן מרפובליקאים בארה״ב (לא עניין שגרתי).

אותה ״הזרמת הזמנות״ שבלב המודל הכלכלי של רובין הוד היא עניין שנוי במחלוקת, שכן לטענת המבקרים, החברה ומתחרותיה בעצם תלותן בנפח המסחר מנסות להגדילו, ולעודד את המשקיעים לבצע כמה שיותר פקודות. כמובן שמשקיעים לא רק מגדילים ומגדילים את התיק שלהם, אלא גם מממשים, מחליפים השקעה אחת באחרת. כשהשינויים תדירים, הדבר לא מעודד כמובן סבלנות, וכשאתה נפטר ממניה היום, כבר לא תראה את התשואה שזו אולי הייתה מניבה לך בעוד חצי שנה. לרובין הוד זה לא משנה, היא סופרת פקודות. את המשקיעים זה צריך לעניין מאד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Sb210837 05/05/2021 17:15
    הגב לתגובה זו
    אנשים מהסוג של וורן באפט וצ'רלי מנגר הם אנשים בגובה העיניים לחלוטין ולא מעוניינים שזה יהיה לעשירים בלבד ולראיה התיק שלהם פתוח לעיני כל. אבל זו המציאות.. הם בסה"כ אומרים את העובדות.. המשקיע הממוצע(מהמר הממוצע יש לדייק )אין לו בכלל את האופי המתאים להצליח בהשקעות ארוכות טווח והוא לא מוכן לשלם את המחיר הנדרש. זה לא רק בשוק ההון זה בכל דבר ואלה חלק מחוקי הטבע הבסיסיים של היקום . מחיר ההצלחה הוא כבד .
  • 1.
    אשר 04/05/2021 19:31
    הגב לתגובה זו
    זו פלטפורמה מבוססת במשך שנים, סוחרים מכל העולם והכנסות של כ700 מיליון דולר עם נתח גבוה של רווח נקי. הרשיון שתקבל השנה כברוקר בארהב יעלה עוד יותר את מספר המשתמשים וההכנסות.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88%  , נוברטיס Novartis AG 0.58%  , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32%  , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91%  , GSK GSK 0.66%  , סאנופי Sanofi 0.4%   ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6%   ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83%  , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8%  , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc  וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.