האם ביידן יהיה טוב לחברות הגנריקה?
מגפת הקורונה תפסה את המדינה המתקדמת בעולם עם ״המכנסיים למטה״. בעוד שחברות התרופות מדווחות על רווחי שיא, הציבור האמריקאי נאבק על מימון הצורך הבסיסי - בריאות. שירותי הבריאות היקרים באומה האמריקאית הובילו לכישלון בהתמודדות של ממשל טראמפ במשבר הקורונה. הפרשנים טוענים שזו הסיבה שטראמפ איבד את הנשיאות. נושא הבריאות היה תחום מרכזי בקרב העימותים חסרי המעצורים בין שני המתמודדים. האם הניצחון הקרב של ביידן ישפיע על שוק התרופות האמריקאי?
תרופות מקור מול תרופות גנריות
לפני הכל צריך להבין את שוק התרופות. תרופות המקור הן תרופות יקרות מסיבה אחת פשוטה - לוקח הרבה זמן והרבה כסף לפתח אותן. החברות רוצות להיות מתוגמלות על ההשקעה וההוצאה הגדולה וכמובן שגם על הסיכון - לא כל תרופה מגיעה לקו הגמר, יש בדרך הרבה כישלונות. במילים אחרות - אם רוצים שיפתחו תרופות צריכים לתגמל את החברות דרך המחירים. בפועל, החברות האלו מרוויחות יפה, אם כי בשנים האחרונות הרווחיות די קפואה. החברות המפתחות - פייזר PFIZER , גלקסו Glaxosmithkline PLC , נוברטיס NOVARTIS AG ADS , מרק MERCK & COMPANY ונוספות אומנם צומחות בהכנסות וברווח, אבל בשיעור חד ספרתי נמוך.
מול החברות האלו יש את תחום הגנריקה. מדובר על העתקות של מוצרים קיימים אחרי שתוקף הפטנט פג. מדובר על מוצרים בעצם זהים לתרופת המקור, אבל מכיוון שהחברות המייצרות מעתיקות ומבנה העלויות שלהן נמוך, התרופות האלו מסופקות במחירים נמוכים. כמה נמוכים? אפילו 90% מתחת למחיר המקורי.
הבעיה - עידוד של תחום הגנריקה אומנם טוב מאוד לציבור שמקבל תרופות בעלות נמוכה, אבל עלול לפגוע במוטיבציה של חברות המקור לפתח תרופות מקוריות. יש כאן סוג של מאזן אימה, אבל ככל שהאוכלוסייה גדלה, ככל שהיא מתבגרת, ככל שהממשל מעוניין להרחיב את תוכנית הבריאות ליותר אנשים - וזו מטרה של ביידן - כך הצורך בעידוד הגנריקה עולה.
- חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
- קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחירים
במהלך הקדנציה, הנשיא טראמפ העביר ארבעה צווים מנהליים שנועדו להוריד את מחירי התרופות, לייבא תרופות זולת יותר, ולקשר את התשלומים הנמוכים יותר ששולמו בחו״ל. אך לאותם צווים הייתה השפעה מעשית קטנה, לכל תוכנית יש עוד דרך ארוכה לעבור, כולל אתגרים משפטיים ארוכים ומאבקים ביישום.
ג'ו ביידן ניסה להעביר הצעת חוק להוזלת מחירי התרופות שיכולה לעלות לתעשייה יותר מ-300 מיליארד דולר עד שנת 2029, כך על פי לשכת התקציב של הקונגרס. מדובר בתרופות מקור. יש לכך התנגדות לא מעטה. חברות התרופות לא אוהבות את הרעיון, זה עלול כמובן לפגוע ברווחים שלהן ובמקביל בתוכניות פיתוח תרופות. אבל גם גורמים אובייקטיבים סבורים שייתכן שהפחתת עלויות התרופות אינה פתרון אידיאלי, אלא פתרון שאף ייסיע לחברות התרופות בטווח הארוך שכן תוכנית ביטוח בריאות ממשלתית תוביל לכך שאנשים רבים יוכלו להרשות לעצמם תרופות, ובכך להגביר את הביקוש למוצרים.
למרות שאין הסכמות בנוגע לדרך הפתרון להוזלת שירותי הבריאות, הנושא הוא דו-מפלגתי, ולא הולך להיעלם. תעשיית התרופות הוציאה מיליונים על שתדלנות ותרומות לקמפיין בכדי להסיר את השאיפה להורדת המחירים מסדר היום. זה לא עבד לה, וסיכוי טוב שזה יחזור לשולחן בעוד מספר חודשים.
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
בכמה עלו המחירים בשנים האחרונות? לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי התרופות בארה״ב עלו ב-3% בין 2018 ל-2019, חלק מעלייה כולל של 4.6% בעלות הטיפול הרפואי במדינה. עד יולי השנה, הפארמה האינטרנטית GoodRx רשמה עליית מחירים ממוצעת של כמעט 7% בקרב יותר מ-850 תרופות אתיות ותרופות גנריות, במהלך שנת 2020.
תחרות
תרופות אתיות הן תרופות מקור שפיתחה חברת תרופות, ואילו תרופות גנריות הן כאמור העתק של התרופה האתית עם סיום תקופת הפטנט הרשום. היצרן לא נדרש להשקיע הון עתק על מחקר ופיתוח, ולא נדרש לבצע ניסויים ארוכים ולכן לרוב מחירים זול יותר.
מתן הקלות, ושיווק נרחב יותר לתרופות הגנריות, שיאפשרו תחרות נוספת בשוק, עלתה בשנים האחרונות מצד הדמוקרטים והרפובליקנים. ה-FDA אישר יותר תרופות גנריות וביוסימילרים תחת שני הנשיאים משני הקצוות באופן דומה, טראמפ ואובמה.
טראמפ חרת על דגלו את המילה ״תחרות״, הכנסת יותר תרופות גנריות למערכת האמריקאית זוהי אחת מדרכיו של טראמפ להוזלת מחירי התרופות. אבל התיאוריה הזו לא התבצעה הלכה למעשה. החברות הגנריות נחלשו בעשור האחרון במקביל לחקיקה מלפני יותר מעשור שנתנה יותר כוח לחברות המקור, לרבות אפשרות לאותן חברות אתיות להשיק תרופות גנריות בתקופת הבלעדיות (בחצי שנה לאחר שהתוקף על תרופת המקור פג). זה העביר את הרווחים הגבוהים של הגנריקה בתקופת הבלעדיות גם לחברות האתיות, ובעצם החליש את הגנריקה, ואת זה אגב, רואים מציין במחירי מניות חברות הגנריקה. נכון שמניית טבע 0% נפלה בשנים האחרונות בגלל ניהול כושל ורכישה ענקית גרועה (אלרגן), אבל תסתכלו על מיילן , פריגו, תרו ואחרות ותשוו למניות חברות תרופות המקור, ותקבלו את התוצאה של השינויים הרגולטורים בתעשייה בעשר השנים האחרונות.
טבע מחקה 4.6 מיליארד דולר - מה הסיבה? ראיון עם מנהל הכספים של החברה
מה ביידן יעשה?
כך או כך, ביידן מאמין בביטוחי בריאות ממשלתיים, ומשא ומתן ישיר אל מול חברות התרופות. ביידן מעוניין בדו שיח ישיר מול מנכ"לי חברות הפארמה. זה מדלג מעל החברות הגנריות, אבל קשה להאמין שהן לא יהיו חלק מהדיון. אחרי הכל, הוזלת מחירי התרופות בדרך הקלה, המהירה והמשמעותית ביותר היא בחיזוק תחום הגנריקה. רק תרופות גנריות יכולות להיות "תרופות להמונים", וכאן גם נמצאת הבעיה של החברות האלו שזוכות בצדק לתדמית שלילית בגלל פרשת משככי הכאבים. אז נכון שגם חברות מקור/ אתיות קשורות להפצה הבלתי מבוקרת של משככי כאבים ממכרים שגרמו למוות של מיליונים בארה"ב, אבל זה הפך לתופעה פופולארית והרסנית רק כאשר החברות הגנריות נכנסו לעניין וייצרו את משככי הכאבים כאילו מדובר בסוכריות טופי. לכן, האש הגדולה של הציבור האמריקאי היא נגד החברות הגנריות וטבע מככבת (בגלל אותה רכישה ארורה של אלרגן שפיתחה תרופות גנריות כאלו).
אז אם הדיון יהיה ענייני - החברות הגנריות ירוויחו מהוזלת ביטוח הבריאות. אבל אם יהיו רעשי רקע, איזה נשיא יעזור לגנריקה שגרמה למוות של מיליונים?
ביטוח בריאות
ביידן מאמין בתוכנית שירותי בריאות אחידה. תוכנית ״אובמה-קייר״ סיפקה לכ-20 מיליון אנשים בארה״ב ביטוח רפואי ובהם בעלי הכנסות נמוכות ואנשים בעלי סבסוד ממשלתי.
במהלך כהונתו של טראמפ עלה מספר האנשים הלא מבוטחים מ-27.6 מיליון אנשים מתחת לגיל 65 בשנת 2017 ל-29.2 מיליון אשתקד. אין נתונים סטטיסטיים על שנת 2020, אבל נתון זה צפוי לגדול משמעותית שכן מיליוני אמריקאים איבדו את מקור עבודתם.
ביידן תומך בהגדלת ההתערבות הממשלתית בשירותי הבריאות, אך גם בנושא זה ביידן נוטה יותר למרכז. יריבו של טראמפ לא תמך בתוכניתו של סאנדרס Medicare for All, ונראה שהוא מתכוון רק להרחיב את תוכנית אובמה-קייר בכך שחלקים גדולים יותר ייהנו משירותי רפואה. כאשר הציבור האמריקאי החל להבין את חשיבותו של הביטוח הרפואי, נראה שביידן יתמוך בחוקים להרחבת התוכנית, מה שיעלה יותר למעביד כלומר לחברות, ולמשלם המיסים האמריקאי.
הבריאות הפך לנושא מוביל אצל העדפות הציבור האמריקאי, וצפוי להמשיך ולעורר עניין. חברות התרופות שגרפו רווחי עתק, צפויות אכן להיפגע בטווח הקצר, אך מתן גישה למליוני אנשים עתידה ליצור תשתית נכונה יותר בטווח הארוך. עדיין, כל עוד מגפת הקורונה מרחפת באוויר, עיקר המאמצים יתרכזו בה, ולכן לא צפוי לראות רפורמות משמעותיות עד אשר ימצא הפתרון.
בינתיים החברות שולחות מסרים תומכים לשני הצדדים, ומשתדלים להציג תמיכה בגזרות העתידיות, כפי שצוטט במהלך קמפיין בחירות.
מנכ״ל אלי לילי (סימול:LLY) אמר כי ״התעשייה רואה את שתי סוגיות עיקריות אשר פוגעות בתמחור ובנגישות - עלויות ועיוותים במערכת שיוצרים זוכים ומפסידים מלאכותיים״
״הנוף שלאחר הבחירות איננו מוגדר, אז נצטרך לחכות עד שנדע לפני שנכנס ליותר מדי ספקולציות לגבי אותה סביבה עתידית״ הוסיף.
פייזר (סימול:PFE) מסרה שהיא ״מחויבת לעבוד עם שני הצדדים בוושינגטון בכדי להציב את המטופלים בראש. לא משנה מה יקרה בנומבר, נהיה מוכנים לשבת ליד השולחן ולמלא תפקיד בונה לטובת החולים״.
סאנופי (סימול:SNY) אמרו ״יותר ממכונים להפגין את ערכנו כאשר יהיה ממשל, ונביא את המיטב לכך״.
- 6.עקב ניצחון ביידן 08/11/2020 09:03הגב לתגובה זועקב ניצחון ביידן
- 5.כן ממש, סיציאליסטים ירסקו את חברות התרופות (ל"ת)שמוליק 08/11/2020 07:58הגב לתגובה זו
- 4.מנחם 07/11/2020 20:25הגב לתגובה זורק התקשורת השמאלנית ממהרת להכריז שביידן ניצח.
- 3.ביידן וקלינטון 07/11/2020 20:17הגב לתגובה זוכעת שכחו את זה וביידן פתאם טוב לחברות התרופות .זכרון הציבור קצר והכל אינטרסים של סוחרים מפיצי שמועות
- 2.אידיוט 07/11/2020 18:22הגב לתגובה זורק באמריקה המוזרה אדם בגל 78 נבחר לנשיא במקום ללכת לבית אבות. ידוע שאחרי גיל 40 יש ירידה ניכרת מאד בכישורים הקוגנטיבים.פשוט חבל מאד לכל העולם, לא רק לאמריקה.
- חחח 07/11/2020 20:18הגב לתגובה זותלך לדרוש מגנץ לקיים מה שהבטיח בכנסים שלו להגביל כהונת ראש ממשלה וגם ראשי ערים שני דינוזאורים כמו ביבי וחולדאי צריכים כבר לעוף
- 1.במישיגן גילו באג תכנה שגנב 6000 קולות מהרפובליקנים לדמו (ל"ת)האמת 07/11/2020 13:42הגב לתגובה זו
- בישראל גילו לכל הישראלים באג במוח רק ביבי (ל"ת)חחח 07/11/2020 20:18הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
