בנק ישראל הצטרף אתמול לרשימה ארוכה של בנקים מרכזיים כאשר הודיע על תוכנית רכישות (QE) בשוק האג"ח הקונצרני בהיקף של 15 מיליארד שקל. התוכנית מגיעה בהמשך לתוכנית רכישות בהיקף של 50 מיליארד שקל בשוק האג"ח הממשלתי. אם מסתכלים על שאר העולם, מאז 2007 זינקו המאזנים של 4 הבנקים המרכזיים הגדולים (הפד', הבנק המרכזי באירופה, הבנק המרכזי ביפן והבנק המרכזי של סין) ביותר מ-19 טריליון דולר.

עם סכומים כאלו, לא פעם מתגברים החששות מהתפרצות האינפלציה. עם זאת, למרות המדיניות המוניטרית הלא קונבציונלית בעשור האחרון, הבנקים המרכזיים בכל העולם נכשלים בכל פעם מחדש להשיג את יעדי האינפלציה. כיצד זה קורה? אולי מהסיבה הפשוטה שתוכניות רכישה מצד הבנקים המרכזיים הן לא באמת הדפסה של כסף. הפד' ושאר הבנקים "מדפיסים" פיקדונות (deposits) למערכת הבנקאית ויש לנתון זה השפעה מכרעת על שאלת האינפלציה.  

אם מסתכלים על המערכת הבנקאית יש 4 שלבים בההיררכיה של הכסף: זהב נמצא בראש הפרמידה ומהווה את "הכסף האולטימטבי". בשלב השני של ההיררכיה נמצאים המטבעות (Currencies). בתקופת תקן הזהב, מדובר היה בהבטחה לתשלום של זהב. היום מדובר באמצעי תשלום עבור סחורה. במקום ה-3 בהיררכיה נמצאים הפיקדונות בבנקים (deposits). פיקדון הוא הבטחה לקבלת מטבע בעת הצורך. במקום האחרון בהיררכיה נמצא האשראי (credit) - הבטחה לתשלום בעתיד. 

בכל פעם שבנק מרכזי מבצע תוכנית רכישות, כאשר לא משנה באיזה נכס מדובר והבנקים מהווים רק גורם מתווך, הם יוצרים פיקדונות ורזרבות במערכת הבנקאית (להסבר המלא). המשמעות הגדולה באמת (מלבד ההשפעה על שוק המניות המקומי) של תוכנית הרכישות שהוכרזה אתמול ע"י בנק ישראל היא הגדלה של הפיקדונות של הבנקים בישראל בעוד 15 מיליארד שקל. הבנקים בדרך לרשום הפסדי אשראי גדולים בחודשים הקרובים? בנק ישראל מחלץ אותם (לכתבה המלאה).

• חושבים שהריבית בארה"ב גבוהה? זה היום שבו היא טיפסה לשיא של 21%
• הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה קורה שבנק מרכזי קונה אג"ח: בנק ישראל מחלץ את הבנקים הגדולים בישראל

פיקדונות כאמור נמצאים מתחת למטבעות בהיררכיה של הכסף. מישהו שם לב להצפה של שקלים ברחובות ישראל בעקבות המהלך של בנק ישראל? לא. בסה"כ מדובר במהלך "מאחורי הקלעים" שמבטיח שיציבות הבנקים תובטח בחודשים הבאים - לקראת גל פשיטות הרגל של אזרחים רבים. 

אם ניקח את ארה"ב כדוגמה נוספת: מתחילת מארס האחרון גדל מאזן הפד' בקצת יותר מ-3 טריליון דולר. במקביל, רזרבות הבנקים בארה"ב עלו באותה תקופה בקצת יותר מ-1.6 טריליון דולר וקופת האוצר האמריקני (שהיא דומה במאפיין לרזרבות הבנקים - נמצאת מחוץ לשוק), גדלה ב-1.25 טריליון דולר. ובמילים פשוטות: מעט מאוד מהסכומים שהזרים הפד' הגיעו לכלכלה הריאלית - הכל תקוע במערכת הבנקאית.

• וורן באפט בשבוע האחרון כמנכ"ל: איך הטעות הכי גרועה שלו יצרה אימפריה של טריליון דולר
• שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

בפעולותיו, הפד' מנפח משמעותית את המערכת הבנקאית ובנקאות הצללים בארה"ב - את התוצאה אנחנו רואים בנכסים הפיננסיים - התנפחות וסוג של היפר אינפלציה בשוקי המניות, אג"ח ונדל"ן. במקביל, אנחנו רואים בשנים האחרונות התנפחות של הרמה האחרונה בהיררכיה - "בועת האשראי". 

נכון, יש גורמים נוספים שמשפיעים על האינפלציה כמו טכנולוגיה דמוגרפיה וכמובן שניתן להתווכח על שיטת המדידה של האינפלציה, אך אם הבנקים המרכזיים מנמקים למעלה מעשור את תוכניות ה-QE כרצון "לשמור על האינפלציה" והמציאות מכה בהם בכל פעם מחדש - כנראה שהטענה לא נכונה. הסיכוי שתוכניות ה-QE יצליחו לעלות האינפלציה בשנים הקרובות הוא אפסי, בדיוק כמו כל ה-12 השנים האחרונות. כאשר הבנקים המרכזיים ידפיסו כסף ולא פקדונות תתחיל האינפלציה. כרגע, תוכנית QE נועדו למטרה אחרת - לדאוג שהמערכת הבנקאית ובועת האשראי לא תפוצץ. 

בגרף הבא: מאזן ה-ECB מול הציפיות האינפלציות באיחוד האירופאי. איך לאמר בעדינות? הקשר בין תוכנית הרכישות לאינפלציה מקרי בהחלט