"אי שפיות זה לעשות אותו הדבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה שונה"
בנק ישראל הצטרף אתמול לרשימה ארוכה של בנקים מרכזיים כאשר הודיע על תוכנית רכישות (QE) בשוק האג"ח הקונצרני בהיקף של 15 מיליארד שקל. התוכנית מגיעה בהמשך לתוכנית רכישות בהיקף של 50 מיליארד שקל בשוק האג"ח הממשלתי. אם מסתכלים על שאר העולם, מאז 2007 זינקו המאזנים של 4 הבנקים המרכזיים הגדולים (הפד', הבנק המרכזי באירופה, הבנק המרכזי ביפן והבנק המרכזי של סין) ביותר מ-19 טריליון דולר.
עם סכומים כאלו, לא פעם מתגברים החששות מהתפרצות האינפלציה. עם זאת, למרות המדיניות המוניטרית הלא קונבציונלית בעשור האחרון, הבנקים המרכזיים בכל העולם נכשלים בכל פעם מחדש להשיג את יעדי האינפלציה. כיצד זה קורה? אולי מהסיבה הפשוטה שתוכניות רכישה מצד הבנקים המרכזיים הן לא באמת הדפסה של כסף. הפד' ושאר הבנקים "מדפיסים" פיקדונות (deposits) למערכת הבנקאית ויש לנתון זה השפעה מכרעת על שאלת האינפלציה.
אם מסתכלים על המערכת הבנקאית יש 4 שלבים בההיררכיה של הכסף: זהב נמצא בראש הפרמידה ומהווה את "הכסף האולטימטבי". בשלב השני של ההיררכיה נמצאים המטבעות (Currencies). בתקופת תקן הזהב, מדובר היה בהבטחה לתשלום של זהב. היום מדובר באמצעי תשלום עבור סחורה. במקום ה-3 בהיררכיה נמצאים הפיקדונות בבנקים (deposits). פיקדון הוא הבטחה לקבלת מטבע בעת הצורך. במקום האחרון בהיררכיה נמצא האשראי (credit) - הבטחה לתשלום בעתיד.
בכל פעם שבנק מרכזי מבצע תוכנית רכישות, כאשר לא משנה באיזה נכס מדובר והבנקים מהווים רק גורם מתווך, הם יוצרים פיקדונות ורזרבות במערכת הבנקאית (להסבר המלא). המשמעות הגדולה באמת (מלבד ההשפעה על שוק המניות המקומי) של תוכנית הרכישות שהוכרזה אתמול ע"י בנק ישראל היא הגדלה של הפיקדונות של הבנקים בישראל בעוד 15 מיליארד שקל. הבנקים בדרך לרשום הפסדי אשראי גדולים בחודשים הקרובים? בנק ישראל מחלץ אותם (לכתבה המלאה).
- האינפלציה מתחממת - המדד המועדף על הפד' עלה מעל לצפי
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים
מה קורה שבנק מרכזי קונה אג"ח: בנק ישראל מחלץ את הבנקים הגדולים בישראל
פיקדונות כאמור נמצאים מתחת למטבעות בהיררכיה של הכסף. מישהו שם לב להצפה של שקלים ברחובות ישראל בעקבות המהלך של בנק ישראל? לא. בסה"כ מדובר במהלך "מאחורי הקלעים" שמבטיח שיציבות הבנקים תובטח בחודשים הבאים - לקראת גל פשיטות הרגל של אזרחים רבים.
אם ניקח את ארה"ב כדוגמה נוספת: מתחילת מארס האחרון גדל מאזן הפד' בקצת יותר מ-3 טריליון דולר. במקביל, רזרבות הבנקים בארה"ב עלו באותה תקופה בקצת יותר מ-1.6 טריליון דולר וקופת האוצר האמריקני (שהיא דומה במאפיין לרזרבות הבנקים - נמצאת מחוץ לשוק), גדלה ב-1.25 טריליון דולר. ובמילים פשוטות: מעט מאוד מהסכומים שהזרים הפד' הגיעו לכלכלה הריאלית - הכל תקוע במערכת הבנקאית.
- מה זאת קרן "אג"ח אסונות", מה התשואות שלה, והאם כדאי להשקיע?
- גוגל תיפרד מכרום? יאהו ו-OpenAI כבר עומדות בתור
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
בפעולותיו, הפד' מנפח משמעותית את המערכת הבנקאית ובנקאות הצללים בארה"ב - את התוצאה אנחנו רואים בנכסים הפיננסיים - התנפחות וסוג של היפר אינפלציה בשוקי המניות, אג"ח ונדל"ן. במקביל, אנחנו רואים בשנים האחרונות התנפחות של הרמה האחרונה בהיררכיה - "בועת האשראי".
נכון, יש גורמים נוספים שמשפיעים על האינפלציה כמו טכנולוגיה דמוגרפיה וכמובן שניתן להתווכח על שיטת המדידה של האינפלציה, אך אם הבנקים המרכזיים מנמקים למעלה מעשור את תוכניות ה-QE כרצון "לשמור על האינפלציה" והמציאות מכה בהם בכל פעם מחדש - כנראה שהטענה לא נכונה. הסיכוי שתוכניות ה-QE יצליחו לעלות האינפלציה בשנים הקרובות הוא אפסי, בדיוק כמו כל ה-12 השנים האחרונות. כאשר הבנקים המרכזיים ידפיסו כסף ולא פקדונות תתחיל האינפלציה. כרגע, תוכנית QE נועדו למטרה אחרת - לדאוג שהמערכת הבנקאית ובועת האשראי לא תפוצץ.
בגרף הבא: מאזן ה-ECB מול הציפיות האינפלציות באיחוד האירופאי. איך לאמר בעדינות? הקשר בין תוכנית הרכישות לאינפלציה מקרי בהחלט
- 11.נ.ש. 08/07/2020 11:36הגב לתגובה זוהבנקים המרכזיים עשו משחק במספרים כדי ליצור תחושה של צמיחה. בפועל לא באמת היה צמיחה לכן גם לא היה אינפלציה. אפשר לראות את זה בדוגמה הבאה. בתחילת 2009 איבדה ארה"ב למעלה מ8 מיליון משרות שלא הוחזרו לשוק עד תחילת 2018. ואז התחיל להיות אינפלציה בארה"ב והפד נלחץ והתחיל לעשות צמצום כמותי והעלאת ריבית. שיצרו מחזור בדולרים שהובילו למיתון לקראת סוף 2018. וב2019 הפד שוב נע במטולטלת והתחיל להוריד רבים והרחבות.
- 10.חוסר תחרותיות 08/07/2020 08:35הגב לתגובה זוכל כמו דבר בחיים... לכן הגיע הזמן שמדינות העולם תאמצנה מודל של מערכות מוניטריות שתתריחנה אחת בשניה. הבנקים המרכזיים בעולם מתנהגים בפועל כמו קרטל לכל דבר ועניין.
- 9.השואל 08/07/2020 06:38הגב לתגובה זושואל את עמית...
- 8.אביב 07/07/2020 23:14הגב לתגובה זו$
- 7.רק זהב (ל"ת)ממי 07/07/2020 21:38הגב לתגובה זו
- 6.נגידים פושעים 07/07/2020 21:17הגב לתגובה זומנפחים נכסים
- 5.המלצתי בעבר להפסיק את הקשקושים שלך כי הקשר שלהם לש 07/07/2020 21:07הגב לתגובה זוהמלצתי בעבר להפסיק את הקשקושים שלך כי הקשר שלהם לשוק זה כמו הקשר של המומחים לקורונה למציאות
- 4.אנונימי 07/07/2020 20:47הגב לתגובה זולמען האמת במשך כל השנים האחרונות הפד למעשה מחלץ את מערכת הבנקאות והפנסיה בכל ארהב. כנל הecb באירופה והבנק המרכזי ביפן. ללא המהלכים של כולם מערכת הפנסיה היתה קורסת בגלל חוסר תשואות ואז ההמונים היו פושטי רגל ואיתם כל המערכת הפיננסית. האמת שזה כנראה יגיע כי משנה לשנה העלות לתחזוק כל הפרמידה עולה יותר עד הפיצוץ הגדול. ואז נחזור לסחר חליפין.
- 3.רבקה 07/07/2020 20:38הגב לתגובה זולא ממש ברור לי מדוע הבנקים בד"כ מודיעים לנו שצריך אינפלציה של 2% בשנה. זה כמו להודיע לציבור שכל שנה כדאי להם שישדדו מהם 2% מהרכוש שלהם.
- 2.פירמידה אחת גדולה (ל"ת)מגן הציבור 07/07/2020 20:32הגב לתגובה זו
- 1.כרגיל צודק 07/07/2020 20:30הגב לתגובה זואחרי צריך להחזיר לא משנה מי יבחר צריך להחזיר הלוואות וחובות אם על ידי מס ליברלים או הקטנת אשראי רפובליקנים.
