דויטשה בנק
צילום: iStock

לראות ולא להאמין: עד כמה מבחני הלחץ באירופה הפכו לבדיחה?

דו"ח חמור שמפרסם בית המשפט האירופאי לביקורת מציג התנהלות שערורייתית בהתנהלות הפיקוח על הבנקים. בין הכשלים שצוינו: הבנקים עצמם מחשבים את הנזק שייגרם להם בסיטואציה שהוצגה במבחן, ותסריט רחוק משמעותית מהמציאות
עמית נעם טל | (6)

"התוצאות האחרונות מצביעות כי מאמצי הבנקים לבנות את בסיס ההון שלהם בשנים האחרונות תרמו לחיזוק היכולת של המערכת הבנקאית לעמוד בפני זעזועים משמעותיים", כך טענו ברשות האירופאית לבנקאות (EBA), בעקבות תוצאות מבחני הלחץ שערכו לבנקים באירופה בשנה שעברה. התוצאות של מבחני הלחץ קיבלו את האישור של ה-ECB שטען בזמנו כי "המערכת האירופאית חסינה יותר בפני זעזועים פיננסים". דו"ח שפרסם בית המשפט האירופאי לביקורת בשבוע האחרון, חושף עד כמה "מבחני הלחץ" הפכו להיות בדיחה באירופה

הכשל הראשון  שמפורסם בדו"ח הוא הורדה של מספר הבנקים הבעייתיים מהבדיקה. מספר הנבדקים בסבב הראשון של מבחני הלחץ ב-2011 עמד על 90 בנקים מ-21 מדינות. במבחני הלחץ האחרוני נבדקו רק 48 בנקים מ-15 מדינות. בדו"ח מצוין כי דווקא הבנקים הבעייתיים, מאיטליה/יוון/וקפריסין, נעדרו מהבדיקה.

הכשל השני הוא התרחיש השלילי שחושב, שלא התייחס כמעט לאיומים המערכתיים החשובים שעומדים בפני המערכת הבנקאית באירופה. בדו"ח טוענים כי התסריט השלילי שהוצג במבחן האחרון, מייצג פחות סיכונים מהסיכונים שהמערכת צריכה להתמודד היום: התסריט בדק את העמידות של הבנקים כנגד האטה כלכלית, ולא זעזוע שנובע בעיקר מכשלים במערכת הפיננסית (כפי שהתרחש בשנה האחרונה). בדו"ח נותנים רשימה של פרמטרים שנעדרו מהמבחנים האחרונים: ההשפעה של הריבית השלילית על הרווחיות של הבנקים, מצב ההלוואות הבעייתיות (Non-performing loans), ובעיות נזילות בבנקים. 

בדו"ח טוענים כי התרחיש שהוצג במבחן האחרון רחוק מאוד מהסיטואציה שהתרחשה במשבר הכלכלי ב-2008. השאלה הגדולה שעולה מכך היא איך אפשר להחליט אם הבנקים באירופה חזקים מהמצב לפני המשבר הכלכלי, אם הסיטואציה הנבחנת היא הרבה יותר קלה. 

הכשל השלישי ואולי המפתיע ביותר הוא שמי שמבצע את החישוב הם הבנקים עצמם! כאשר הדו"ח מציין כי הרשות הבנקאות (EBA) לא עושה מספיק בכדי לאמת את הנתונים ולהבטיח את האמינות של התוצאות (בדו"ח מועברת ביקורת גם על ה-ECB). למעשה, ה-EBA יש רק "בערך 7 עובדים במשרה מלאה" שאחראים על פרסום הנתונים.

אם נצטרך לדמה את הסיטואציה שעולה מהדו"ח למערכת החינוך: הרשות האירופאית יצרה מבחן קל במיוחד, הוציאה את התלמידים החלשים מהכיתה, ונתנה לתלמידים שנשארו לחשב את התוצאות שלהם למבחן לבד. לבסוף, הרשות פרסמה כי "כל התלמידים עברו את המבחן".

נזכיר כי הצרות במערכת הבנקאות באירופה חזרו למרכז הבמה ברקע לבעיות בדויטשה בנק (סימול:DB), שהכריז על צעדי התייעלות משמעותיים עם קיצוץ של לפחות 18,000 עובדים. הבעיה הגדולה בדויטשה בנק ממשיכה להיות תיק הנגזרים של 43 טריליון דולר, שמאותת כי נפילתו צפויה לגרום לשרשרת אירועים (לכתבה המלאה). 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אבי 16/07/2019 06:49
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח , וחברת מידרג ..חחחחחחחח , מחירי הגז ? חחחחחח שקל / דולר חחחחחחחחחחח מחירי הדירות ??? חחחחחח במחיר וילה בהרצליה פיתוח על כביש החוף,אפשר לקנות את הוילה של ג׳ורג קלוני על אגם קומו חחחחחחחחח ועוד נישאר לך כסף לסירה יפה !
  • 3.
    השקר הגדול 16/07/2019 06:40
    הגב לתגובה זו
    ריבית שלילית טובה לכלכלה. בדיחה גרועה על חשבון החוסכים ופנסיונרים. אין אינפלציה כי הנתונים מוטים ומודדים את מה שלא צריך. לא צריך להיות סטטיסטיקאי כדי לראות שהאריזות מתכווצות והמחירי מוצרים זוחלים מעלה. האלפיון העליון רוצה להמשיך את החגיגה על חשבון העובדים .תשאלו את עצמכם, למה השכר לא עולה בהתאם לעלית המחיר דירות , מכוניות .
  • 2.
    שכל הבנקים באירופה יפשטו את הרגל -יבשת אנטישמית (ל"ת)
    זלי 15/07/2019 23:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שהארופאים יפלו לגמרי-לא מפריע להם שאירן תהיה גרעינית (ל"ת)
    שלמה 15/07/2019 23:28
    הגב לתגובה זו
  • מה אמר אינשטיין על טיפשות ? (ל"ת)
    אבי 16/07/2019 06:51
    הגב לתגובה זו
  • משקיע 15/07/2019 23:44
    הגב לתגובה זו
    זה יגרום לתגובת שרשרת שאף אחד לא יכול להעריך... ושלא תחשוב שהבנקים בישראל לא חשופים להשקעות במליארדי שקלים מול מערכת הבנקאות באירופה. להזכירך שבמשבר הסב פריים אחד מהבנקים בישראל שלא הוזכר השם שלו היה בסכנת קריסה מרוב חשיפתו להשקעה בתיקי סב פריים אז גם ישראל לא חסינה לזעזועים גלובאליים. בלי שנאה שתגרום לך לעוורון
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

לארי אליסון (אורקל)לארי אליסון (אורקל)

מה אפשר ללמוד מהדוחות של אורקל על בועת ה-AI?

המניה צנחה ב-11% למרות שהרווח עמד בציפיות, בגלל אכזבה מהתחזיות קדימה, גידול חריג בהשקעות ותלות גבוהה ב-OpenAI. האם ההימור של אורקל על תשתיות ענן ו-AI מתחיל להיראות מסוכן?



מנדי הניג |
נושאים בכתבה אורקל AI

ירידה חדה של 11% במניית אורקל במסחר המאוחר מבטאת את סימני האזהרה סביב ההשקעות האגרסיביות בתשתיות AI. למרות רווח שהפתיע לטובה, ההכנסות פספסו את התחזית, ההוצאות ההוניות זינקו והתלות המוגברת בחוזה אחד גדול עם OpenAI מעוררת חששות: האם ההשקעות העצומות - שמוערכות ב-50 מיליארד דולר בשנה, יניבו תשואה מהירה מספיק כדי לכסות את הגידול בחוב? זאת שאלה שמכוונת לאורקל, אבל האמת שזה משהו הרבה יורת גדול - האם השקעות הענק של מעצמות הטק יהיו מוצדקות? על פניו נראה שהתשואה שהן צפויות להניב ב-5 השנים הבאות נמוכה מאוד ביחס להשקעה שלהן. הן נמצאות במירוץ מטורף כי הן חוששות לפספס אותו - אם המתחרה רצה, אתה לא יכול רק ללכת, אתה צריך לרוץ. 

אלא שבפועל, כפי שגם העלנו כאן בחצי שנה האחרונה, הסימנים הם שהתשואה תהיה נמוכה, ואם כך, אז יש סיכוי אפילו גדול שכבר מתממש בהדרגה שחברות יאטו את ההשקעות. מיקרוסופט הודיע  בשבוע שעבר על הפחתה של 2% בתקציב ה-AI. הוא עדיין ענק ומרשים וצומח, אבל ב-2% פחות. 

ככלך שתורגש ירידה בצמיחה, זה עשוי לחלחל לשוק כי התמחור הנוכחי בשווקים לוקח בחשבון צמיחה מאוד גבוהה, והערכים מאוד רגישים לגורם הצמיחה. יאיר לפידות ביטא זאת בראיון האחרון -   "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״.



רווח חד פעמי מסתיר את הלחץ בתזרים


הרווח המתואם של אורקל עמד על 2.26 דולר למניה, 38% מעל התחזיות, אך נבע ברובו ממכירת החזקות באמפייר קומפיוטינג לסופטבנק תמורת 2.7 מיליארד דולר, שהוסיפו 0.91 דולר למניה. ללא העסקה, הרווח היה קרוב מאוד לציפיות. ההכנסות הסתכמו ב-16.06 מיליארד דולר, לעומת צפי של 16.19 מיליארד. העלייה השנתית של 14% לא הספיקה כדי להרגיע את השוק, שציפה להאצה. פעילות הענן הניבה 8 מיליארד דולר, עלייה של 34%, ותחום התשתיות (IaaS) קפץ ב-68% ל-4.08 מיליארד. מנגד, תוכנות מסורתיות רשמו ירידה של 3% במכירות.

צבר ההזמנות הרב-שנתי (RPO) צמח ל-523 מיליארד דולר, עלייה של 68 מיליארד דולר מרבעון קודם, רובם מחוזה עם OpenAI שמוערך ב-300 מיליארד דולר, נתון שמעורר ספקות, שכן החברה אינה רווחית ולא גייסה סכומים כאלה בפועל ומאיפה תוכל לשלם?