נסיונות השידול: ראש ה-OECD - "אם יוון תרצה להישאר בגוש - יש לנהל מו"מ חוזר על התנאים של קרן החילוץ"

10 מיליון יוונים הולכים היום לקלפי, מנהיגי הכלכלה העולמית עושים ככל שניתן על מנת לשדל אותם לשים את "הפתק הנכון"
יוסי פינק |

בזמן ש-10 מיליון יוונים בעלי זכות בחירה הולכים לקלפיות במדינה בכדי להכריע על עניין הישארותה של יוון בגוש האירו, מנהיגי הכלכלה העולמית עושים ככל שניתן על מנת לשדל את אותם 10 מיליון לשים את "הפתק הנכון". אנגל גוריה, המזכיר הראשי בארגון ה-OECD אומר הבוקר כי אם בבחירות הללו יוון תביע את רצונה להישאר בגוש האירו - סביר שיתקיים מו"מ חוזר על תנאי קרן החילוץ.

הדברים של ראש ה-OECD באים בניגוד לדברים שאמרה ביום אתמול אנגלה מרקל לפיהם הממשלה החדשה של יוון תצטרך לדבוק בתנאי בהסכמים שכבר נחתמו, ולא יהיה מו"מ על שינוי בתנאי החילוץ.

נציין, כי סקרים עדכניים מצביעים כי 80% מהיוונים מבינים את המשמעויות הקשות של הפסקת הסיוע ותומכים בהישארות המדינה בגוש האירו. עם זאצף התמונה הפוליטית במדינה ברורה הרבה פחות וקשה לפיענוח. היות וחל איסור לקיים סקרים שבועיים לפני מועד הבחירות וגם מאחר שבסקר האחרון ההפרש בין מפלגה המובילה "הדמוקרטיה החדשה" (New Democracy) למפלגת "סיריזה" (Syriza) היה שני מושבים בלבד, קשה מאוד להעריך מה יהיו תוצאות הבחירות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט מסחר בורסה
צילום: רוי שיינמן

שער הדולר מזנק ב-1.1%, קמטק תזנק מחר במעל 12%

צוות גלובל |

במסחר דליל במיוחד מזנק שער הדולר ב-1.1% ל-3.32 שקלים לדולר. דולר שקל רציף 0.17%  

נזכיר שיש מתאם הפוך בין הכיוון בוול סטריט לבין הכיוון בשער הדולר. כאשר יש ירידות בוול סטריט הערך הדולרי של החשיפה יורד והגופים המוסדיים קונים דולרים וההיפך. היום הם בצד הקונים ובאין מוכרים - שער הדולר מזנק. כמו כן, יש חשש מסוים שהעיכובים בהחזרת גופות החללים יובילו להמשך המערכה בעזה, וזה מגדיל את אי הוודאות והרצון להחזיק נכסים שנתפסים כבטוחים כמו הדולר והזהב.  


מניית קמטק קמטק 10.88%  מזנקת בוול סטריט ב-3%, והיא בפער ארביטראז' חיובי מרשים של 12% 


סקירת וול סטריט - הירידות במדדים מתמתנות; צים קופצת ב-4%, קאמטק עם 3%



מוקדם יותר היום: 

החוזים על המדדים המובילים בוול סטריט בירידה. החשש מהחמרה במשבר בין טראמפ לשי בין ארה"ב לסין עולים מדרגה כשסין של שי הגבילה חברות ספנות של ארה"ב מלפעול מול חברה בקוראיה הדרומית - שי לא מוותר - מגבלות על חברות ספנות אמריקאיות; החוזים יורדים. הירידות החלו כבר בבוקר בשווקי אסיה, התרחבו לאירופה ומגיעות לשוק האמריקאי כשהנאסד"ק מוביל את הירידה עם מינוס 1.3%.  

כטב״ם שאהד-136 שהופל באוקראינה, מוצג על ידי שר החוץ הפולני בלונדון (X)כטב״ם שאהד-136 שהופל באוקראינה, מוצג על ידי שר החוץ הפולני בלונדון (X)

שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"

רדוסלב סיקורסקי הציג כטב"מ מסוג Shahed-136 שיוצר ברוסיה ושוגר לעבר אוקראינה, כדי להמחיש למדינות מערב אירופה את ממדי האיום; לדבריו, על היבשת להיערך למלחמה שתימשך עוד שלוש שנים ולבנות "חומת רחפנים" במזרח

מנדי הניג |

שר החוץ הפולני, רדוסלב סיקורסקי, הגיע ללונדון כשהוא מצויד במוצג יוצא דופן: כטב"מ איראני מסוג Shahed-136, שנמצא בשירות הצבא הרוסי והופל בשטח אוקראינה. הכלי, באורך יותר משלושה מטרים ובכנפיים משוננות, הוצג על ידי סיקורסקי במסיבת עיתונאים רשמית במטרה להמחיש את גודל הסכנה. “רוסיה מסוגלת לפגוע עמוק לתוך שטחי אירופה”, אמר. “אם לא ניערך כעת לבניית הגנה אזורית, זה יהיה מעשה חסר אחריות”.


כטב״מ שאהד-136 בגרסתו הרוסית - מוצג במסיבת העיתונאים בלונדון (X)


ההופעה יוצאת הדופן בלונדון לוותה באזהרה למדינות מערב אירופה. המלחמה באוקראינה יכולה להפוך למבחן ביטחוני ישיר עבור מדינות נאט"ו עצמן. סיקורסקי קרא להקמת “חומת רחפנים” לאורך הגבול המזרחי של אירופה פרויקט הגנה רב־שכבתי שיכלול מערכות יירוט, חיישנים ויכולת התראה מוקדמת מפני מתקפות אוויריות. “הטכנולוגיה הזו זולה, נגישה ומאפשרת לרוסיה להציף את המערכות שלנו בכמויות”, הסביר. “התגובה שלנו חייבת להיות קולקטיבית, מתואמת ומיידית”.


לדבריו, “האוקראינים מתכננים את המלחמה לשלוש השנים הקרובות וזה צעד חכם. גם אנחנו צריכים לשכנע את פוטין שאנחנו מוכנים להחזיק מעמד לפחות פרק זמן כזה”. הוא הוסיף כי הוא מקווה לראות את ארה"ב מספקת לאוקראינה טילי טומהוק ארוכי-טווח, שיאפשרו לצבא קייב לפגוע במטרות עומק בשטח רוסיה.

הכטב"מ שהציג סיקורסקי, מדגם Shahed-136 (המכונה גם Geran-2 בגרסה הרוסית), פותח במקור באיראן, והוא מסוג “לוטטינג מונישן” כלי שמתעכב באוויר סביב היעד עד לרגע הפגיעה. רוסיה עושה בו שימוש נרחב מאז סוף 2022, ומייצרת כיום גרסאות מקומיות במפעל שבטטרסטן. על פי הערכות מערביות, עלות ייצורו של כלי כזה עומדת על כמה עשרות אלפי דולרים בלבד, לעומת מאות אלפים או מיליונים למיירטים שמנסים להפילו פער כלכלי שמעניק לרוסיה יתרון טקטי משמעותי.