
אאודי מקצצת תחזית: המכסים תקעו מקלות בגלגלים
חטיבת הרכב היוקרתית של קבוצת פולקסווגן מעדכנת ללמטה את התחזית השנתית בעקבות לחצי המכסים וההאטה בשוק הרכב; לחץ משני הצדדים: המניה יורדת - ונסחרת במכפיל 6 בלבד
חברת אאודי, חטיבת הרכב היוקרתית של קבוצת פולקסווגן, מעדכנת את התחזית לשנת 2025 ללמטה. היא מאשימה שילוב של גורמים ובהם מכסים על ייבוא רכבים לארצות הברית, האטה בשווקים מרכזיים ועלויות ארגון מחדש שאלו גורמים לדחיקת שולי הרווח. לפי ההערכה החדשה של אאודי שיעור הרווח התפעולי יעמוד על 5%–7% בלבד מההכנסות, לעומת תחזית קודמת של 7%–9%.
העדכון מגיע אחרי ירידה חדה ברווחיות במחצית הראשונה של השנה, בין השאר כתוצאה מהשלכות הסכמי הסחר של טראמפ על האיחוד האירופי, שהגיעו בשבת האחרונה להסכם הדדי שמעמיד את המכסים האמריקאיים על רכבים אירופיים בשיעור של 15%. מניית פולקסווגן הגיבה לעדכון התחזית בירידה של 0.4%, ומחקה את העליות שנרשמו מוקדם יותר בעקבות הבשורות על ההסכם. אאודי, שמהווה נתח משמעותי מהפעילות של קבוצת פולקסווגן, ממשיכה להשפיע על הסנטימנט כלפי המניה: התחזיות הנוכחיות של אנליסטים מצביעות על רווח שנתי של 17.11 דולר למניה, מה שמעמיד את פולקסווגן על מכפיל רווח של כ־6 בלבד.
בדוחות הרבעון הראשון דיווחה פולקסווגן על ירידה של 37% ברווח התפעולי שהסתכם ב־2.9 מיליארד אירו, לעומת 4.59 מיליארד אירו ברבעון המקביל אשתקד. הפער היה משמעותי גם ביחס לציפיות האנליסטים, שעמדו על כ־4 מיליארד אירו. עם זאת, ההכנסות צמחו ב־2.8% והגיעו ל־77.6 מיליארד אירו, בעיקר בזכות עלייה במכירות מחוץ לסין. החברה מסרה כי קיבלה 2.1 מיליון הזמנות לרכבים ברבעון, עלייה של כמעט אחוז לעומת התקופה המקבילה, כאשר בגרמניה ובמערב אירופה נרשמה עלייה בולטת של 29% בקצב ההזמנות.
למרות זאת, תזרים המזומנים לרבעון עמד על מינוס 0.8 מיליארד אירו, ותחזיות ההמשך נותרו שמרניות: בפולקסווגן צופים ששיעור הרווח התפעולי והתזרים הנקי לשנה כולה ינועו סביב הקצה התחתון של התחזית, על רקע מגבלות הסחר החדשות וגם החמרה רגולטורית בתחום הפליטות.
- האקרים פרצו לנתונים של פולקסוואגן- מידע על 3 מיליון לקוחות נגנב
- אפולו פאוור מדווחת על מזכר הבנות עם Audi; אך הדרך עוד ארוכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצל המשבר, אאודי פועלת לרענן את קו הדגמים שלה, עם מיקוד מחודש בהנעה חשמלית. החברה כבר השיקה את ה-Q6 e-tron, דגם SUV חשמלי, ומצהירה כי עד סוף השנה תחשוף עשרה דגמים חדשים של רכבי פלאג-אין הייבריד. עם זאת, נראה שהחידושים הללו טרם מצליחים לייצר קפיצה טכנולוגית שתציב את המותג בעמדת הובלה: ה-Q6 עדיין מפגר מאחור בביצועי סוללה לעומת סדרת Neue Klasse של ב.מ.וו, שצפויה להיחשף בספטמבר הקרוב.
יותר מזה, פרויקטים שאפתניים יותר של אאודי בתחום החשמלי בוטלו או עוכבו בשנים האחרונות, והתחושה הכללית היא של רפיון טכנולוגי ממושך. "הימים שבהם אאודי נחשבה לחלוצה טכנולוגית כבר מאחורינו", אמר האנליסט פטריק הומל מ-UBS לקראת פרסום הדוחות. "המותג סבל ממוצרים קפואים במשך שנים, ונותר לראות האם הדור הבא של הדגמים יצליח לעורר עניין מחודש בשוק".
הסינים קונים פחות גרמניות
התלות של אאודי בשוק הסיני שהיה אחד ממנועי הרווחיות המרכזיים שלה מתבררת כחרב פיפיות. הירידה החדה בביקוש לרכבי יוקרה בסין, לצד עליית המתחרות המקומיות, יוצרת סביבה עסקית מאתגרת במיוחד בשביל אאודי. המשבר הזה מאיץ את התכניות שהיו מונחות על השולחן כבר תקופה ארוכה: הקמת מפעל ייצור מקומי בארצות הברית. לדברי החברה, ההחלטה צפויה להתקבל עד סוף השנה, והיא עשויה לשנות את פני האסטרטגיה התעשייתית של אאודי מחוץ לאירופה.
- המשקיעים תוהים: לאן הולך אילון מאסק?
- שער הדולר, חוזים על וול סטריט ומניות בולטות - מה קורה בשווקים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
בנוסף, החברה מבצעת קיצוצים בכוח האדם בגרמניה, במסגרת מאמצי התייעלות נרחבים יותר בקבוצת פולקסווגן. בשבוע שעבר גם החברה-האם עדכנה כלפי מטה את תחזיותיה לשנת 2025, מה שמלמד כי המשבר אינו מקומי לאאודי בלבד – אלא סימפטום רחב יותר של האתגרים מולם ניצבות יצרניות הרכב האירופיות.
באאודי לא מנסים להמתיק את הגלולה. לפי מנכ״ל קבוצת פולקסווגן, אוליבר בלומה, שנת 2025 תסמן את נקודת השפל של המותג, ורק משנת 2026 צפויה התאוששות הדרגתית. המשמעות היא שמותג היוקרה שנחשב בעבר סמל לחדשנות גרמנית, יצטרך לשכנע מחדש את השוק ביכולות שלו - לא רק בטכנולוגיה, אלא גם בהצעת הערך הכוללת לצרכן.
אאודי נמצאת כעת בצומת דרכים: מצד אחד, עליה להוכיח את זה שהיא יכולה לשמור על רווחיות תפעולית גם בסביבה תחרותית ומורכבת, כדי שלא תאבד את אמון השוק. מצד שני, הציפיות ממנה כבר מזמן חורגות מעבר למנועים שקטים ומתלים גרמניים היא נדרשת לספק גם חדשנות טכנולוגית וחוויית משתמש עדכנית שתדבר לקהל הצעיר. האתגר הכפול הזה מגיע בשעה שהלחץ מצד מתחרות אמריקאיות וסיניות הולך ומחריף, ודווקא כשאאודי מנסה לנסח מחדש את זהותה השאלה שנותרת פתוחה היא האם היא תצליח להתאים את עצמה לקצב, או שתישאר מאחור במרוץ שמגדיר מחדש מהו רכב יוקרה בעידן החשמלי.
המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס
אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט. Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.
הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.
מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה
הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)
שנים של מו"פ ונקודת המפנה?
כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב
באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה
לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק
הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.
- Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס 4 מיליון דולר
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה
המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra
Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

המשקיעים תוהים: לאן הולך אילון מאסק?
למרות שמומחים ומשקיעים רבים סבורים כי טסלה בדרך למטה, מניית החברה עלתה בששת החודשים האחרונים יותר מהמדדים המובילים. אז מי מחזיק אותה? משקיעים אחרים שכבר מזמן אינם רואים בה רק חברת רכב חשמלי, מאמינים ביכולות הניהול הפנומנליות של מאסק, וקולטים את הפוטנציאל העצום שטמון בשש החברות הנוספות שבבעלותו
אני עוקב אחרי אילון מאסק מאז פרץ לתודעת המשקיעים בוול סטריט ב-2002, כאשר נמכרה חברת הטכנולוגיה הפיננסית PayPal שהוא היה ממקימיה לענקית המסחר הדיגיטלי EBAY. אבל לא בגלל PayPal התחלתי לעקוב אחרי מאסק, אלא בגלל קבוצת המשקיעים שהקימו את החברה בראשות פיטר ת'יל, שלמעשה שינו את עולם ההשקעות.
קבוצת האנשים שהקימה את PayPal וסדרה ארוכה של חברות טכנולוגיה שונות אחרות, שכנעו משקיעים שפלטפורמות ההערכה של המאה ה-20 אינן מתאימות יותר למאה ה-21, במיוחד כשמדובר בחברות טכנולוגיה שפועלות בנישות חדשות/משבשות.
מה אפשר ללמוד מהמקרה של פלאנטיר?
הדוגמה הכי טובה לכך היא החברה שהקים ת'יל, פלאנטיר (סימול:PLNT), שרבים טוענים שמדובר למעשה בניסיון מעבדתי ראשון מסוגו. ת'יל מכר מניות של פלאנטיר לציבור הרבה לפני שהחברה "הונפקה" רשמית בסוף ספטמבר 2020. משמעות הדבר הייתה שהחברה לא ביצעה הנפקה רגילה, באמצעות חתם או שהנפיקה מניות חדשות באותו אופן שבו הנפקה רגילה מתרחשת. במקום זאת, המניות הקיימות שלה, שנמכרו במהלך השנים למשקיעים פרטיים בעיקר, פשוט התחילו להיסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק. למה שיעשו דבר שכזה במקום להנפיק בערכים הגבוהים שהכול ציפו להם?

- 3 המצטרפות החדשות ל-S&P בולטות בעליות לקראת הפתיחה בוול סטריט; ברודקום ואנבידיה בעליות קלות
- למרות המגמה באירופה: למה נורבגיה ממשיכה להעדיף את טסלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דעתי היא שבמסגרת ה"ניסיון המעבדתי" עם פלאנטיר, החליטו ת'יל וחבריו שציבור המשקיעים הוא שיחליט מה הערכת החברה הנכונה. רואה החשבון טום יאנג, יועץ השקעות רשום, בעל מוניטין בוול סטריט, שמנסה מזה שנים להביא פשטות לעולם ההשקעות, פרסם בספטמבר 2020 כתבה עבור האתר Investors place, תחת הכותרת "המדריך המקיף למשקיע, מניות Palantir Technologies". בכתבה שפורסמה ערב רישום מניות PLTR באותם ימים, כתב יאנג שהחברה נבנתה על ידי ת'יל וחבריו כניסוי למשיכת כישרונות שיעזרו בפיתוח תוכנות לטיפול בדאטה,