החברה שמנכ"ל אינטל מוכר מניות שלה
בזמן שאינטל מפטרת עובדים ונאבקת על רלוונטיות, המנכ"ל החדש הרוויח 5.6 מיליון דולר ממכירת מניות בחברת קרדו טכנולוגיות
המשבר באינטל Intel Corp 2.39% מעמיק, אבל ליפ־בו טאן, המנכ"ל החדש של ענקית השבבים, עדיין מוצא זמן להשקעות ב־6 ביוני מכר טאן 75 אלף מניות של Credo Technology 0.53% , חברה שבה הוא משמש
כדירקטור, תמורת 5.6 מליון דולר. המחיר הממוצע למניה: 75.20 דולר.
קרדו, שמתמחה בפתרונות קישוריות במהירות גבוהה לתחום הדאטה סנטרים והבינה המלאכותית, רושמת שנה מרשימה עם עליות של 16% מתחילת השנה. זה בניגוד חד לאינטל, שמסמנת עמידה במקום ואפילו נסיגה של 22% מאז כניסתו של טאן לתפקיד במרץ.
המכירה של טאן מגיעה בזמן שבו אינטל נאבקת על הישרדותה כשחקנית רלוונטית בשוק השבבים. החברה פרסמה ברבעון הראשון תחזיות מאכזבות והודיעה על פיטורים, צעדים שהכבידו עוד יותר על מחיר המניה. "אין תיקונים מהירים בזמן שאנחנו פועלים לחזור למסלול של גידול בנתח השוק", הודה טאן בפברואר.
למרות המכירה, טאן עדיין שומר על אחזקות
משמעותיות בקרדו דרך מספר כלי השקעה: 888 אלף מניות דרך רכב השקעות, 133 אלף דרך קרן נאמנות, ועוד עשרות אלפים דרך חשבונות נוספים. זה מצביע על אמונה ארוכת טווח בחברה, אבל גם מעלה שאלות על חלוקת הזמן והמיקוד שלו כמנכ"ל אינטל
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- יורוג׳ן קפצה ב-22%, ICL נפלה 17%; הנאסד״ק איבד 1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בביצועים בין שתי החברות משקף את המציאות הקשה של תעשיית הטכנולוגיה כיום: מי שמתמחה בפתרונות AI ודאטה סנטרים זוכה להערכה גבוהה, בעוד ענקים מסורתיים כמו אינטל מתקשים למצוא את הדרך קדימה.
השינויים האחרונים באינטל
השבוע הודיעה החברה על תחילת פיטורי עובדים באתר הייצור המרכזי באורגון, החל מאמצע יולי. הפיטורים, שצפויים להסתיים עד סוף החודש, הם חלק מתהליך ארגוני מקיף במערך הייצור Intel Foundry, שמטרתו להפחית שכבות ניהול ולמקד את הפעילות בתפקידי הנדסה וטכנולוגיה. אתר אורגון, שמעסיק כ-20 אלף איש, כבר עבר צמצומים קודמים של 3,000 עובדים תחת המנכ"ל הקודם פט גלסינגר.
בצד הקיצוצים, טאן מוביל מהפכה במדיניות המוצרים של החברה. לאחרונה הודיעה אינטל על מדיניות רווחיות חדשה ונוקשה: רק פרויקטים עם רווח גולמי של 50% יאושרו להמשך. זהו שינוי קיצוני עבור חברה שבעבר אישרה פרויקטים בעלי רווחיות נמוכה הרבה יותר. "בעבר אינטל אישרה פרויקטים בעלי רווחיות נמוכה, אך כעת נשנה כיוון ונפנה את משאבי ההנדסה שלנו מהתחייבויות אלו", הבהיר ג'ונסטון הולטהאוס, מנכ"ל אינטל מוצרים.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
החברה גם מנסה לפרוץ לתחומים חדשים ולהתחרות עם הענקים. השבוע השיקה אינטל את סדרת Arc Pro B50 ו-B60, כרטיסי גרפיקה חדשים המיועדים לתחנות עבודה עם דגש על ביצועי בינה מלאכותית. המחירים נעים בין 299 ל-500 דולר, כאשר הדגם החזק יותר מסוגל להגיע ל-197 TOPS - מדד ביצועים קריטי בעולם ה-AI. "אנחנו מאמינים שזהו פתרון תחרותי במיוחד, בעיקר עבור לקוחות בתחומי ההנדסה והעיצוב", אמרה ויויאן ליין, סגנית נשיא ומנכ"לית תחום הגרפיקה באינטל.
הדרך של אינטל עדיין ארוכה. החברה צריכה להתמודד עם תחרות קשה מצד AMD במעבדים, מול TSMC בייצור שבבים, ומול אנבידיה בתחום ה-AI וכרטיסי הגרפיקה. הקיצוצים הנוכחיים עשויים לחסוך עלויות בטווח הקצר, אך הם גם מסכנים את יכולת החדשנות הארוכת טווח.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
