אסף רפפורט נדב צפריר; קרדיט: PC, עומר הכהן
אסף רפפורט נדב צפריר; קרדיט: PC, עומר הכהן
מאחדות כוחות

צ'ק פוינט ווויז מודיעות על שיתוף פעולה באבטחת הענן - למה זה חדשות טובות לצ'ק פוינט?

ענקיות הסייבר דיווחו על הסכם שיתוף פעולה במסגרתו תבוצע אינטגרציה בין מערכות הגנת הענן של שתי החברות, ובנוסף חלק מהלקוחות של צ'ק פוינט יעברו לוויז

רוי שיינמן |

חברות הסייבר צ'ק פוינט Check Point Software Technologies Ltd. 0.48%  שמנוהלת על ידי נדב צפריר ושהבלים והיו"ר שלה הוא גיל שויד וחברת וויז של אסף רפפורט חתמו על שיתוף פעולה אסטרטגי, מסחרי וטכנולוגי, אשר יספק את פתרונות אבטחת ענן. במסגרת שיתוף הפעולה, החברות יספקו מענה כולל לאתגרי אבטחת הענן בסביבות רשת מבוזרות, באופן שיגשר על פערים של צוותי אבטחת מידע שנדרשים להגן גם על רשתות בענן (Cloud Network) וגם על אפליקציות בענן (CNAPP). מדובר בפעולה חשובה מאוד לשתי החברות - צ'ק פוינט מביאה את בסיס הלקוחות הגדול שלה וויז את הפתרונות שנחשבים הטובים ביותר בתחום הענן. כך תוכל צ'ק פוינט לספק את המוצרים והפתרונות של ויז וליהנות ממכירה גדולה יותר ללקוחות - דבר שיחזק את פעילות המוצרים המסורתיים שלה וגם יניב לה רווחים שיחולקו באופן מסוים עם ויז.


החברות ציינו כי הן יבצעו אינטגרציה טכנולוגית-מוצרית שתאפשר לחבר את מנגנוני ההגנה של צ'ק פוינט בענן עם פלטפורמת איתור הסיכונים והחולשות בענן של וויז, ובכך לאפשר לצוותי אבטחת המידע למנוע התקפות בענן בזמן אמת. לדברי החברות, השילוב של הטכנולוגיות יאפשר לאנשי אבטחת המידע לזהות נכסים ואפליקציות שאינם מוגנים בצורה מספקת בענן, לתעדף את התיקונים הנדרשים ולהבטיח שההתקפה תחסם ברשתות הענן.


השותפות כוללת אינטגרציה הדדית ותמיכה במעבר של לקוחות צ'ק פוינט בתחום ה-CNAPP לחברת וויז. צ'ק פוינט תפנה משאבים וצפויה להגדיל השקעות בתחום אבטחת הענן שלה, ובכלל זאת הגנה על רשתות ענן (Cloud network) Web Application Firewall, GenAI ועוד.החברות ציינו כי שיתוף הפעולה האסטרטגי מבטא את המחוייבות של שתי החברות לייצר פתרונות אבטחה חדשניים ולספק את המענה האבטחתי הנדרש של חברות וארגונים בהם הן תומכות.


לצ'ק פוינט יש כמות לקוחות גדולה, אבל תחום הענן מכניס לה רק בין 100-200 מיליון דולר בשנה מתוך הכנסות של 2.5 מיליארד דולר. לצ'ק פוינט יש בסיס לקוחות רחב כך ששיתוף הפעולה עם וויז, שנחשבת למובילה בתחום אבטחת הענן, יכול להגדיל את דריסת הרגל שלה בתחום.


"השותפות בין החברות נועדה לייצר פרדיגמה חדשה באבטחת מידע, באופן שמשלב בין המומחיות של צ'ק פוינט בהגנה על רשתות בענן וההובלה של וויז בתחום ה-CNAPP ויספק פתרון כולל לרשתות מבוזרות בענן", מסר נדב צפריר, מנכ"ל צ'ק פוינט. "יחד, אנחנו נשנה את האופן בו חברות וארגונים מנהלים את סיכוני הענן שלהם ונאפשר לצוותי אבטחת המידע לשפר את שיתוף הפעולה ביניהם, להגביר יעילות ובקרה".


"השילוב של טכנולוגיות ההגנה המובילות של וויז בתחום ה-CNAPP עם המומחיות של צ'ק פוינט בהגנה על רשתות בענן, תגביר את היכולת לנטר ולתעדף איומים בצורה יותר אפקטיבית", מסר אסף רפפורט, שותף מייסד ומנכ"ל וויז. "השותפות שלנו תבטיח שחברות יוכלו להגן על סביבות הרשת והענן שלהן עם פתרון משותף ומוביל בתעשייה, ובמקביל להמשיך ולהנגיש לכולם את אבטחת הענן הנדרשת".


צ'ק פוינט הכניסה ב-2024 2.56 מיליארד דולר, צמיחה של 6%. מאחורי הצמיחה בהכנסות עמד בין היתר גידול של כ-13% בהכנסות ממנויי אבטחה שעמדו בסוף השנה על כ-1.1 מיליארד דולר. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח מתואם של 9.16 דולר למניה, המשקף צמיחה של כ-9% ביחס לשנת 2023. מניית צ'ק פוינט זינקה אחרי הדוחות והיא נכון להיום החברה הישראלית הגדולה בוול סטריט עם שווי שוק של 23.65 מיליארד דולר, מתחתיה טבע עם שווי שוק של 19 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"


אחרי פרסום הדוחות, שהיו הראשונים שפורסמו תחת ניהולו של נדב צפריר המנכ"ל החדש, הביע צפריר אופטימיות לגבי העתיד של צ'ק פוינט: "אנחנו יכולים לסגור את הפער מפאלו אלטו, אם לא הייתי חושב כך לא הייתי כאן", אמר צפריר". ראינו כבר כמעט כל מקרה קצה. מבחינה תחרותית אנחנו נמצאים בנקודת יציאה טובה מאוד. לשמחתי מצאתי חברה שעובדת מצוין, אני עכשיו צריך לקחת את מה שיש, להתמקד בעולם ה-Go to Market, במנועי הצמיחה, כמו אימייל ודברים נוספים, ולרוץ קדימה, כך שיש מקום לאופטימיות", הוסיף צפריר. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רובוטיקה  (רשתות)רובוטיקה (רשתות)

למה מניית הרובוטיקה הזאת מזנקת היום ב-80%?

חברת AMC Robotics, שפועלת מאז 2014 והשלימה לאחרונה מיזוג SPAC, מציגה רובוט אבטחה אוטונומי למחסנים, שווי שוק של כ־250 מיליון דולר והיקף מצומצם של מניות זמינות למסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רובוטיקה

מניית AMC Robotics (AMCI) מזנקת ב-80%, יום אחד בלבד לאחר זינוק חד של כ־168%. העלייה האחרונה מצטרפת לגל עניין שנוצר סביב החברה בעקבות שורת התפתחויות עסקיות, ובראשן המעבר לשלב מסחור של טכנולוגיית הרובוטיקה מבוססת הבינה המלאכותית שפיתחה. בשוק רואים במהלך זה שינוי מהותי באופי החברה, ממיזם טכנולוגי בשלב מוקדם לחברה המבקשת לייצר הכנסות בפועל.

AMC Robotics פועלת מאז 2014, אך עד לאחרונה פעלה הרחק מאור הזרקורים של שוק ההון. פעילותה התמקדה בפיתוח פתרונות אבטחה חכמים, בעיקר באמצעות שילוב של ראייה ממוחשבת, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית במערכות פיקוח וניטור. אחד המוצרים המרכזיים בפעילות ההיסטורית של החברה הוא קו מצלמות האבטחה YI, שנועד לשימושים מסחריים ותעשייתיים. עם השנים הרחיבה החברה את תחומי הפעילות שלה מעבר למצלמות, מתוך ניסיון להציע פתרונות אבטחה אוטונומיים ומבוססי תוכנה.

לאחרונה חשפה החברה רובוט ארבע-רגלי אוטונומי, המבוסס על טכנולוגיית Visual-AI, המיועד לסיורי אבטחה ותגובה לאירועים במחסנים, מרכזים לוגיסטיים ואתרים תעשייתיים. הרובוט נועד לפעול באופן עצמאי, לנווט בסביבה מורכבת ולהגיב לאירועים בזמן אמת. לפי תיאורי החברה, הרובוט משלב חיישנים מתקדמים עם יכולות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, ומסוגל לקבל החלטות תפעוליות ללא צורך במפעיל אנושי צמוד. השוק הלוגיסטי, שבו נרשמת מגמה מתמשכת של אוטומציה, נתפס כיעד המרכזי ליישום הטכנולוגיה.

מנכ״ל החברה, שון דה, אמר עם פרסום התוכניות למסחור כי החברה נכנסת לשלב חדש בפעילותה. לדבריו, השאיפה היא להביא לשוק מוצרים שיספקו רמת אוטומציה גבוהה יותר ללקוחות ארגוניים, תוך שיפור היעילות והבטיחות באתרי פעילות.


כבר לא שלד בורסאי

בתחילת דצמבר הושלם מיזוג שבמסגרתו חדלה החברה לפעול כשלד בורסאי מסוג SPAC, והחלה להיסחר כחברה תפעולית בנאסד״ק תחת הסימול AMCI. לפני המיזוג, פעילותה הציבורית של החברה הייתה מוגבלת להחזקת כספים בנאמנות, ללא פעילות עסקית שוטפת. עם השלמת העסקה שוחררו הכספים, והחברה קיבלה גישה להון שנועד לממן את המעבר משלב פיתוח לשלב מסחור.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -1.86%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.