מה בעלי העניין עושים כשהבורסה מתקרבת ל-1000? אריסון קונה

שרי אריסון רכשה ממניות בנק הפועלים בסכום של 121 מיליון שקל לפי מחיר מניה של 19.25 שקל. גזית ממשיכה לנגוס באורמת ופדרמן ממשיך להעמיק את האחזקה בבזן
יוסי פינק |

ימים של תנודתיות גדולה וירידות שערים חדות עוברים על הבורסה בארץ ואנחנו ב-Bizportal ממשיכים לעקוב אחר תנועות בעלי העניין בחברות המובילות לנוכח המצב בשוק.

מחזור המסחר במניית הפועלים בימים האחרונים זינק לכ-250 מיליון שקל ליום והדבר הצביע על פעילות של בעלי עניין. שרי אריסון בעלת השליטה בבנק, מדווחת היום כי רכשה ממניות הפועלים באמצעות אריסון החזקות, בסכום של 121.3 מיליון שקל ולפי שער מניה של 19.25 שקלים. לאחר הרכישה עמדת ההחזקה של אריסון בבנק על 20.76%. אריסון דיווחה היום כי רכשה חבילה של 6.3 מיליון מניות וכעת היא מחזיקה ב-261.7 מיליון מניות בנק הפועלים.

נזכיר, כי רכישת המניות הקודמת של אריסון אחזקות בבנק הפועלים נעשתה בחודש אפריל, אז רכשה החברה ממניות הבנק בסכום של 171.2 מיליון שקל ולפי שער מניה של 21.4 שקל. נציין, כי בדרך (חודש יוני) הייתה גם כמובן את רכישת מניות מלח המחזיקה בבנק פועלים (אך בעניין זה אמורים היו הדברים בעיקר בעניין מניות גרעין השליטה).

גזית אינק ממשיכה במסע הרכש שלה במניות אורמת תעשיות. לאחר שהגיעו לאחזקה של 16.69% ממניות חברת האנרגיה הירוקה, רכשה היום גזית ממניות אורמת בסכום נוסף של 5.9 מיליון שקל ובמחיר מניה של והגדילה את האחזקה לשיעור של 16.78%.

חברת פטרולויום קפיטל הולדינגס ממשיכה להגדיל את אחזקותיה בחברת בזן. החברה רכשה ממניות בית הזיקוק בסכום של 3.04 מיליון שקל (לפי שער למניה של 3.05 שקל) והגדילה את החזקתה בחברה לשיעור של 15.16%. נזכיר, כי החברה רכשה ממניות בזן בשבועיים וחצי האחרונים בסכום מצטבר של כמעט 45 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותאנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיות

איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין

מאמץ ממוקד של ג’נסן הואנג מול ממשל טראמפ, בניית ערוצי השפעה ישירים והצגת טיעון כלכלי־אסטרטגי הובילו להקלה במגבלות היצוא - על רקע מחלוקת מתמשכת בקונגרס ובמערכת הביטחון

אדיר בן עמי |

החלטת ממשל טראמפ להסיר חלק מהמגבלות על יצוא שבבי הדור המתקדם לסין סימנה מפנה משמעותי במעמדה של אנבידיה NVIDIA Corp. -3.27%  בזירת קבלת ההחלטות בוושינגטון. מאחורי ההקלה הרגולטורית עמד מאמץ מדיני־עסקי מרוכז, שהובל כמעט אישית על ידי מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שבעבר כמעט שלא פעל בזירה הפוליטית האמריקאית.


שחקנים הפועלים מול הבית הלבן תיארו את ההישג של אנבידיה ככזה שנבנה צעד אחר צעד, לאחר שהחברה נתקלה לראשונה בהגבלות על הדגם H20 הגבלות שהיו חלק ממסגרת רחבה יותר של עימות טכנולוגי בין וושינגטון לבייג'ינג. ההחלטה הרחיבה את תחושת הדחיפות בחברה להבין כיצד מתקבלות החלטות בממשל טראמפ, במיוחד כאשר הנשיא עצמו נוטה לשנות עמדות במהירות ולפעול מחוץ לערוצים הממסדיים של הסוכנויות הפדרליות.


על פי גורמים המכירים מקרוב את התהליך, הואנג הגיע לשיחות הראשונות בחשדנות רבה כלפי הצורך בבניית ערוץ ישיר עם נשיא שמוניטין חוסר היציבות מלווה אותו שנים. אך בהדרגה הבין כי ללא מעורבות אקטיבית, אנבידיה עלולה למצוא עצמה מודרת מהשוק הגדול בעולם ליישומי בינה מלאכותית ,שוק שבפועל מהווה מנוף לשימור ההובלה הטכנולוגית של החברה. הגישה הזהירה השתנתה כאשר הואנג קיבל גישה ישירה לצמרת הממשל. דלתות שנפתחו באמצעות הקשר עם מזכיר מסחר הווארד לוטניק אפשרו לחברה מסלול מואץ לשיח עם הנשיא עצמו. הואנג, שלא היה חלק מהגל הראשוני של מנהיגי חברות הטכנולוגיה שהגיעו להישבע אמונים לנשיא בטקסים פומביים, הצליח לייצר מסלול אישי שאינו תלוי בצילומי יח"צ או במפגני נאמנות פוליטיים.


במקביל, אנבידיה הרחיבה את מעורבותה בזירה הציבורית בוושינגטון. בשונה מענקיות טכנולוגיה אחרות, החברה פעלה לאורך שנים עם פעילות מצומצמת יחסית מול מקבלי ההחלטות. החמרת מגבלות היצוא על שבבים חייבה אותה להגביר את הנוכחות בבירה, תוך הקמת צוות ייעודי בתוך החברה והפחתת התלות בלוביסטים ובארגונים חיצוניים, מתוך תפיסה שמדובר בסוגיה מרכזית לאסטרטגיה העסקית שלה.


החשש של גורמי הביטחון והטענה של אנבידיה

כדי להתמודד עם הלחצים מצד גורמי ביטחון, אנבידיה פיתחה טיעון מרכזי: חסימה אמריקאית עלולה להוביל את סין להאיץ מאמצי פיתוח שבבים מקומיים ואף לצמצם את הפער הטכנולוגי. החברה הציגה למחוקקים ולממשל נתונים שלפיהם יצרנים סיניים כבר זזים במהירות לנצל חלל תחרותי שנוצר עקב ההגבלות על חברות אמריקאיות.