דני גולדשטיין לרשות ני"ע: לשקול דווקא ירידה בפיקוח
"יישום כללי ממשל תאגידי ימנע הישנות מקרה הסוסים הטרויאנים", כך אמר היום פרופ' סטיוארט גרינבאום, דיקן ביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטת וושינגטון ומומחה לדיני ממשל תאגידי, בכנס בנושא ממשל תאגידי שיזמה לישכת המסחר אמריקה-ישראל יחד עם איגוד החברות הציבוריות.
אורח הכבוד של הכנס בתל אביב היה פרופ' סטיוארט גרינבאום, שהינו דיקן בי"ס למנהל עסקים ע"ש אולין באוניברסיטת וושינגטון בסט לואיס.
פרופ' גרינבאום אמר, כי " שחיתות תאגידית בארצות הברית היא תופעה אמריקנית מובהקת בעיקר בגלל כמות הכסף הרבה המתרכזת שם אך גם בגלל החלוקה הרחבה של בעלי השליטה והעובדה שאין ריכוז אחזקות". הוא נתן כדוגמא לחוק ממשל תאגידי שיש ליישם בישראל את החוק האמריקני החדש על שם הסנטורים סרביינס אוקסלי המיועד להקטין גמישות של עסקים ומנהלים ולהחמיר בבקרה כדי לנסות ולמנוע את התופעות של מקרי השחיתות שנעלמו מעיני כל הבקרות. לדבריו, "הסיבה אינה רק מוסרית אלא עסקית טהורה - יושרת המערכת משפיעה באופן ישיר על מחיר ההון. מחיר הון נמוך יותר ירתיע משקיעים ויפגע בטווח הארוך בכלכלה האמריקנית".
לדבריו, "יישום חוק ממשל תאגידי הוא יעיל מבחינה כלכלית לטווח הארוך, משום שמשקיעים יהיו מוכנים להשקיע בחברות אמינות יותר".
רו"ח יגאל גוזמן, שהינו שותף בכיר בזיו-האפט סקר את מושג הממשל התאגידי בעקבות התופעה של חצית כל הגבולות של מותר ואסור, תוך ציון אירועי "הסוס הטרויאני" שהיוו דוגמא לבעייתיות של כללי אתיקה ונורמות לחברות. גוזמן מאמין, כי יישום עקרונות התחיקה האמריקנית כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק סרביינס אוקסלי ימנעו השנות מצבים של "סוסים טרויאנים".
יועץ בכיר למשרד גרוס-קליינהנדלר-חודק-הלוי, פרופ' זוהר גושן, שעומד גם בראש הוועדה הישראלית מטעם רשות ניירות ערך לממשל תאגידי אמר, כי "המערכת המשפטית אינה יעילה בפיקוח על שוק ההון, והפתרון טמון ביצירת מנגנונים מבניים בתוך החברות, בעיקר בתחום תפקוד הדירקטוריון כגוף מפקח. לדבריו, "המפתח האמיתי להחדרת אמינות והגינות לשוק ההון היא לא באמצעים חוקיים אלא בראש ובראשונה - נורמות התנהגות של החברה כולה".
דן גולדשטיין, שהינו יו"ר איגוד החברות הציבוריות ויו"ר ובעלים של קבוצת פורמולה אומר, כי הבעיה הגדולה של שוק ההון הישראלי היא ההפרה הגוברת והולכת של האיזון בין עשייה אקטיבית להגדלת רווחי החברה לבין מנגנוני הפיקוח. גולדשטיין קורא לוועדת הקוד האתי של רשות ני"ע, בראשותו של פרופ' גושן לשקול דווקא ירידה בפיקוח. הדוגמא הטובה לדעתו היא ה"הגדרה האומללה" כדבריו בחוק החברות של הדירקטור החיצוני, שהיא הגדרה גורפת, לפי דבריו, שמביאה לאבסורדים.
זלמן שובל, המשמש כיום נשיא לישכת המסחר אמריקה-ישראל אמר, כי הוא סבור שדרוש קוד אתי להתנהלות תקינה של החברות בישראל, אך מוסיף: "אין לי שום ספק שהרוב הגדול של החברות בישראל מתנהגות על פי קוד אתי ומוסרי, ובגלל כמה תפוחים רקובים לא כדאי להכפיש את כולן". לדברי שובל, מנהלים ודירקטורים צריכים לשמש דוגמא בכל הקשור להנחלת סטנדרטים אתיים ומוסריים לחברות בהן הם עובדים ומוסיף.
