הקרב על ת"א 25: ההרחקה ממועדון הצמרת - מאוד קודרת
פעם בחצי שנה, בדרך אל אמצע חודש יוני או דצמבר, נפתח שוב מירוץ בין מספר מניות בודדות. המירוץ לרשימת מדד ת"א 25. הפעם מזמנות המניות הכי סחירות בבורסה בתל אביב קרבות חדשים ופעילי שוק ההון, כך נראה, מזדרזים לשנות פוזיציות בהתאם.
כור. המנייה כבר נושקת למקום ה-17 בין מניות הבורסה. בשבוע שעבר עוד עמדה על המקום ה-18. מיקומה הנוכחי מקנה לה אחיזה סבירה בעמדת כניסה למדד ת"א 25. הפעילים בשוק, שזוכרים היטב את התאריך ה-15 ביוני, העלו את המניה בכ-24% מתחילת אפריל, האם מדובר בתוצאות הכספיות? במיזוג הבטחוני הגדול? מעניין לראות כי המנייה עלתה בשיעור דומה להפליא מתחילת 2005. כלומר, ההתאוששות אולי קשורה גם לתאריך. לא מפתיע לכך שגם איש העסקים, נוחי דנקנר, הפך לפתע לבעל עניין בהיקף של 10% בשבוע שעבר.
אחרי הכל, המחזורים במניות הם שם המשחק ומעבר לכבוד הכרוך בשקלול של המניה במדד המעו"ף, גדלה הנזילות במידה ניכרת. המחזור היומי הממוצע של מניות מדד ת"א 75 בשנה שחלפה, שאליהן יוצאות מן הסתם מניות מדד ת"א 25, עמד על 122 מיליון שקל ביום (!) 28% מסך המחזור אצל הדוד הגדול וה"כבד" - מדד המעו"ף.
מי מריחה את "דלת היציאה"? אלווריון. היא נסחרת במקום ה-30 מבחינת שווי השוק שלה בבורסה כיום. היא איבדה 1.3% מתחילת אפריל, אבל התנודתיות גברה מאוד. המנייה איבדה מאז תחילת 2005 - 27.8% מערכה. חבטה קשה, ללא ספק.
גם מקומה של גיוון אימג'ינג לא נראה יציב, אם מביטים בחברה אחרת שעוברת אותה מבחינת שווי השוק, בשיעור ניכר. גיוון תצטרך לטפס דרך לא קלה כלפי מעלה, משום שליפמן נמצאת כעת במקום ה-22 מבחינת שווי השוק שלה בבורסה, בעוד גיוון אימג'ינג נסחרת במקום ה-28. שוויה של ליפמן עומד על כ-4 מיליארד שקל, בעוד שווי של גיוון עומד על כ-3 מיליארד שקל בלבד.
נראה שמניית ליפמן די "מרוצה" ברמות הנוכחיות המבטיחות לה כניסה למדד ת"א 25, היא אמנם טיפסה "רק" כ-11% מאז תחילת אפריל, אך הוסיפה שיעור קטן יותר למי שבחר להשקיע בה מאז תחילת השנה - כ-10.7%. ההתרחקות של גיוון ממדד המעו"ף עושה לה כנראה רק רע. שכן מאז תחילת אפריל היא איבדה 13.5% מערכה, ומאז תחילת השנה כ-27.8% מהערך שלה.
ההרחקה ממועדון הצמרת מעולם לא נראתה כל כך קודרת מבחינת המשקיעים במניות הללו. עם זאת, נזכיר כי הפתעות הן מנת חלקו של שוק המניות, מאמצים של ספקולנטים, פעילים, בעלי עניין, ובעלי תפקידים בחברות, עשויים לעשות את הבלתי ייאמן. כסף גדול, והרי זה שם המשחק כשזה מגיע למדדים, מוביל למאמצים גדולים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
