הקרב על ת"א 25: ההרחקה ממועדון הצמרת - מאוד קודרת
פעם בחצי שנה, בדרך אל אמצע חודש יוני או דצמבר, נפתח שוב מירוץ בין מספר מניות בודדות. המירוץ לרשימת מדד ת"א 25. הפעם מזמנות המניות הכי סחירות בבורסה בתל אביב קרבות חדשים ופעילי שוק ההון, כך נראה, מזדרזים לשנות פוזיציות בהתאם.
כור. המנייה כבר נושקת למקום ה-17 בין מניות הבורסה. בשבוע שעבר עוד עמדה על המקום ה-18. מיקומה הנוכחי מקנה לה אחיזה סבירה בעמדת כניסה למדד ת"א 25. הפעילים בשוק, שזוכרים היטב את התאריך ה-15 ביוני, העלו את המניה בכ-24% מתחילת אפריל, האם מדובר בתוצאות הכספיות? במיזוג הבטחוני הגדול? מעניין לראות כי המנייה עלתה בשיעור דומה להפליא מתחילת 2005. כלומר, ההתאוששות אולי קשורה גם לתאריך. לא מפתיע לכך שגם איש העסקים, נוחי דנקנר, הפך לפתע לבעל עניין בהיקף של 10% בשבוע שעבר.
אחרי הכל, המחזורים במניות הם שם המשחק ומעבר לכבוד הכרוך בשקלול של המניה במדד המעו"ף, גדלה הנזילות במידה ניכרת. המחזור היומי הממוצע של מניות מדד ת"א 75 בשנה שחלפה, שאליהן יוצאות מן הסתם מניות מדד ת"א 25, עמד על 122 מיליון שקל ביום (!) 28% מסך המחזור אצל הדוד הגדול וה"כבד" - מדד המעו"ף.
מי מריחה את "דלת היציאה"? אלווריון. היא נסחרת במקום ה-30 מבחינת שווי השוק שלה בבורסה כיום. היא איבדה 1.3% מתחילת אפריל, אבל התנודתיות גברה מאוד. המנייה איבדה מאז תחילת 2005 - 27.8% מערכה. חבטה קשה, ללא ספק.
גם מקומה של גיוון אימג'ינג לא נראה יציב, אם מביטים בחברה אחרת שעוברת אותה מבחינת שווי השוק, בשיעור ניכר. גיוון תצטרך לטפס דרך לא קלה כלפי מעלה, משום שליפמן נמצאת כעת במקום ה-22 מבחינת שווי השוק שלה בבורסה, בעוד גיוון אימג'ינג נסחרת במקום ה-28. שוויה של ליפמן עומד על כ-4 מיליארד שקל, בעוד שווי של גיוון עומד על כ-3 מיליארד שקל בלבד.
נראה שמניית ליפמן די "מרוצה" ברמות הנוכחיות המבטיחות לה כניסה למדד ת"א 25, היא אמנם טיפסה "רק" כ-11% מאז תחילת אפריל, אך הוסיפה שיעור קטן יותר למי שבחר להשקיע בה מאז תחילת השנה - כ-10.7%. ההתרחקות של גיוון ממדד המעו"ף עושה לה כנראה רק רע. שכן מאז תחילת אפריל היא איבדה 13.5% מערכה, ומאז תחילת השנה כ-27.8% מהערך שלה.
ההרחקה ממועדון הצמרת מעולם לא נראתה כל כך קודרת מבחינת המשקיעים במניות הללו. עם זאת, נזכיר כי הפתעות הן מנת חלקו של שוק המניות, מאמצים של ספקולנטים, פעילים, בעלי עניין, ובעלי תפקידים בחברות, עשויים לעשות את הבלתי ייאמן. כסף גדול, והרי זה שם המשחק כשזה מגיע למדדים, מוביל למאמצים גדולים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
