הקרב על ת"א 25: ההרחקה ממועדון הצמרת - מאוד קודרת
פעם בחצי שנה, בדרך אל אמצע חודש יוני או דצמבר, נפתח שוב מירוץ בין מספר מניות בודדות. המירוץ לרשימת מדד ת"א 25. הפעם מזמנות המניות הכי סחירות בבורסה בתל אביב קרבות חדשים ופעילי שוק ההון, כך נראה, מזדרזים לשנות פוזיציות בהתאם.
כור. המנייה כבר נושקת למקום ה-17 בין מניות הבורסה. בשבוע שעבר עוד עמדה על המקום ה-18. מיקומה הנוכחי מקנה לה אחיזה סבירה בעמדת כניסה למדד ת"א 25. הפעילים בשוק, שזוכרים היטב את התאריך ה-15 ביוני, העלו את המניה בכ-24% מתחילת אפריל, האם מדובר בתוצאות הכספיות? במיזוג הבטחוני הגדול? מעניין לראות כי המנייה עלתה בשיעור דומה להפליא מתחילת 2005. כלומר, ההתאוששות אולי קשורה גם לתאריך. לא מפתיע לכך שגם איש העסקים, נוחי דנקנר, הפך לפתע לבעל עניין בהיקף של 10% בשבוע שעבר.
אחרי הכל, המחזורים במניות הם שם המשחק ומעבר לכבוד הכרוך בשקלול של המניה במדד המעו"ף, גדלה הנזילות במידה ניכרת. המחזור היומי הממוצע של מניות מדד ת"א 75 בשנה שחלפה, שאליהן יוצאות מן הסתם מניות מדד ת"א 25, עמד על 122 מיליון שקל ביום (!) 28% מסך המחזור אצל הדוד הגדול וה"כבד" - מדד המעו"ף.
מי מריחה את "דלת היציאה"? אלווריון. היא נסחרת במקום ה-30 מבחינת שווי השוק שלה בבורסה כיום. היא איבדה 1.3% מתחילת אפריל, אבל התנודתיות גברה מאוד. המנייה איבדה מאז תחילת 2005 - 27.8% מערכה. חבטה קשה, ללא ספק.
גם מקומה של גיוון אימג'ינג לא נראה יציב, אם מביטים בחברה אחרת שעוברת אותה מבחינת שווי השוק, בשיעור ניכר. גיוון תצטרך לטפס דרך לא קלה כלפי מעלה, משום שליפמן נמצאת כעת במקום ה-22 מבחינת שווי השוק שלה בבורסה, בעוד גיוון אימג'ינג נסחרת במקום ה-28. שוויה של ליפמן עומד על כ-4 מיליארד שקל, בעוד שווי של גיוון עומד על כ-3 מיליארד שקל בלבד.
נראה שמניית ליפמן די "מרוצה" ברמות הנוכחיות המבטיחות לה כניסה למדד ת"א 25, היא אמנם טיפסה "רק" כ-11% מאז תחילת אפריל, אך הוסיפה שיעור קטן יותר למי שבחר להשקיע בה מאז תחילת השנה - כ-10.7%. ההתרחקות של גיוון ממדד המעו"ף עושה לה כנראה רק רע. שכן מאז תחילת אפריל היא איבדה 13.5% מערכה, ומאז תחילת השנה כ-27.8% מהערך שלה.
ההרחקה ממועדון הצמרת מעולם לא נראתה כל כך קודרת מבחינת המשקיעים במניות הללו. עם זאת, נזכיר כי הפתעות הן מנת חלקו של שוק המניות, מאמצים של ספקולנטים, פעילים, בעלי עניין, ובעלי תפקידים בחברות, עשויים לעשות את הבלתי ייאמן. כסף גדול, והרי זה שם המשחק כשזה מגיע למדדים, מוביל למאמצים גדולים.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
