הקרב על ת"א 25: ההרחקה ממועדון הצמרת - מאוד קודרת
פעם בחצי שנה, בדרך אל אמצע חודש יוני או דצמבר, נפתח שוב מירוץ בין מספר מניות בודדות. המירוץ לרשימת מדד ת"א 25. הפעם מזמנות המניות הכי סחירות בבורסה בתל אביב קרבות חדשים ופעילי שוק ההון, כך נראה, מזדרזים לשנות פוזיציות בהתאם.
כור. המנייה כבר נושקת למקום ה-17 בין מניות הבורסה. בשבוע שעבר עוד עמדה על המקום ה-18. מיקומה הנוכחי מקנה לה אחיזה סבירה בעמדת כניסה למדד ת"א 25. הפעילים בשוק, שזוכרים היטב את התאריך ה-15 ביוני, העלו את המניה בכ-24% מתחילת אפריל, האם מדובר בתוצאות הכספיות? במיזוג הבטחוני הגדול? מעניין לראות כי המנייה עלתה בשיעור דומה להפליא מתחילת 2005. כלומר, ההתאוששות אולי קשורה גם לתאריך. לא מפתיע לכך שגם איש העסקים, נוחי דנקנר, הפך לפתע לבעל עניין בהיקף של 10% בשבוע שעבר.
אחרי הכל, המחזורים במניות הם שם המשחק ומעבר לכבוד הכרוך בשקלול של המניה במדד המעו"ף, גדלה הנזילות במידה ניכרת. המחזור היומי הממוצע של מניות מדד ת"א 75 בשנה שחלפה, שאליהן יוצאות מן הסתם מניות מדד ת"א 25, עמד על 122 מיליון שקל ביום (!) 28% מסך המחזור אצל הדוד הגדול וה"כבד" - מדד המעו"ף.
מי מריחה את "דלת היציאה"? אלווריון. היא נסחרת במקום ה-30 מבחינת שווי השוק שלה בבורסה כיום. היא איבדה 1.3% מתחילת אפריל, אבל התנודתיות גברה מאוד. המנייה איבדה מאז תחילת 2005 - 27.8% מערכה. חבטה קשה, ללא ספק.
גם מקומה של גיוון אימג'ינג לא נראה יציב, אם מביטים בחברה אחרת שעוברת אותה מבחינת שווי השוק, בשיעור ניכר. גיוון תצטרך לטפס דרך לא קלה כלפי מעלה, משום שליפמן נמצאת כעת במקום ה-22 מבחינת שווי השוק שלה בבורסה, בעוד גיוון אימג'ינג נסחרת במקום ה-28. שוויה של ליפמן עומד על כ-4 מיליארד שקל, בעוד שווי של גיוון עומד על כ-3 מיליארד שקל בלבד.
נראה שמניית ליפמן די "מרוצה" ברמות הנוכחיות המבטיחות לה כניסה למדד ת"א 25, היא אמנם טיפסה "רק" כ-11% מאז תחילת אפריל, אך הוסיפה שיעור קטן יותר למי שבחר להשקיע בה מאז תחילת השנה - כ-10.7%. ההתרחקות של גיוון ממדד המעו"ף עושה לה כנראה רק רע. שכן מאז תחילת אפריל היא איבדה 13.5% מערכה, ומאז תחילת השנה כ-27.8% מהערך שלה.
ההרחקה ממועדון הצמרת מעולם לא נראתה כל כך קודרת מבחינת המשקיעים במניות הללו. עם זאת, נזכיר כי הפתעות הן מנת חלקו של שוק המניות, מאמצים של ספקולנטים, פעילים, בעלי עניין, ובעלי תפקידים בחברות, עשויים לעשות את הבלתי ייאמן. כסף גדול, והרי זה שם המשחק כשזה מגיע למדדים, מוביל למאמצים גדולים.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
