שרגא ברוש: 2005 - שנה מאכזבת כלכלית
תוכנית האוצר היא חיובית ובכיוון הנכון, אך יש לבצעה בקצב מהיר יותר, תוך ביצוע לאלתר של צעדים נוספים מעודדי צמיחה, שיבטיחו גידול בהשקעות וביצוא וישנו את המגמות הכלכליות בשנת 2006. כך טוען (א') שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בתגובה לתוכנית נתניהו ובעקבות פרסומי הלמ"ס על ההאטה במשק ברבע הראשון של 2005.
ברוש סבור, כי שנת 2005 הינה מאכזבת מבחינה כלכלית. להערכתו, צמיחת המשק תגיע השנה לכ-3% והיצוא יגדל ב-6%-7% בלבד, לעומת גידול של 16% אשתקד. ברוש קורא לממשלה, (האמורה להתכנס בתחילת יוני לדון בתוכנית האוצר), לעודד את היצוא שתרם אשתקד ל-60% מצמיחת המשק, זאת על ידי חידוש קרן הסיוע לשיווק ליצוא בסך של 120 מליון שקל, כפי שהיה לפני שנתיים. הוא קורא גם להקמת קרן ערבויות למשלוחי יצוא בהיקף של כ-100 מליוני שקלים נוספים. קרן זו תמנף ערבויות יצוא בהיקף של כ-2 מיליארדי שקלים בשנה.
נשיא התעשיינים טוען, כי ביצוע שתי הפעולות הללו יוכל להחזיר אותנו בשנת 2006 למסלול של צמיחה ביצוא בשיעור של יותר מ-10%. לצערי, אמר ברוש, "אנו אחד המשקים בעולם המשקיעים פחות מידי בתשתיות שיווק בינלאומיות". לדעתו, יש להגדיל את ההשקעה במו"פ שצומצמה מאד בשנתיים האחרונות. אך בנוסף, יש להשקיע, כאמור, גם בסיוע לשיווק המוצרים שהם פועל יוצא של השקעה במו"פ ופיתוח אחר. בנוסף לכך, קורא ברוש לממשלה לבצע במקביל מהלכים כפי שהציע האוצר, אך בקצב מהיר יותר - שיאיצו את ההשקעות בארץ, יניעו את גלגלי המשק ויתרמו לחידוש הצמיחה בשיעור של כ-5% כבר ב-2006.
מהלכים אלו כוללים:
הורדת מס החברות מ-34% כיום, ל-20% תוך 3-4 שנים, כמקובל במדינות הפועלות להגדלת ההשקעות והצמיחה בכלכלתן כמו אירלנד, הונג קונג, סינגפור ועוד. (ולא כפי שמציע האוצר להוריד ל-25% תוך 5 שנים). צעד שיביא לתוספת השקעות זרות ומקומיות במשק כבר בתקופה הקרובה. וכן, הורדת מס על יחידים - עד לשיעור מירבי של 43%, במקום 49% כיום. (ולא כפי שמציע האוצר - הורדה עד ל-45%).
לדעתו, אין להוריד כלל את המע"מ (אפילו לא בחצי אחוז כפי שהציע האוצר), שכן הורדה זו לא תתרום מעשית לכלכלה אלא רק תקטין את ההכנסות. ברוש סבור, כי דווקא ההאטה המצטיירת במשק, מחייבת נקיטת הצעדים הללו. הוא אומר היום, כי רוב הסכום הדרוש למימון, יבוא מהגדלת הפעילות הכלכלית, מתוספת עובדים במשק, מהגדלת הצריכה ומהקטנת מספר המובטלים הזכאים להבטחת הכנסה.
שיעורי המס הקיימים כיום, טוען ברוש, מבריחים משקיעים מחד, וגורמים לבעלי ההכנסות הגבוהות לחפש מקלטי מס שונים בחו"ל ובסופו של דבר מורידים את סך גביית המס.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
