שרגא ברוש: 2005 - שנה מאכזבת כלכלית
תוכנית האוצר היא חיובית ובכיוון הנכון, אך יש לבצעה בקצב מהיר יותר, תוך ביצוע לאלתר של צעדים נוספים מעודדי צמיחה, שיבטיחו גידול בהשקעות וביצוא וישנו את המגמות הכלכליות בשנת 2006. כך טוען (א') שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בתגובה לתוכנית נתניהו ובעקבות פרסומי הלמ"ס על ההאטה במשק ברבע הראשון של 2005.
ברוש סבור, כי שנת 2005 הינה מאכזבת מבחינה כלכלית. להערכתו, צמיחת המשק תגיע השנה לכ-3% והיצוא יגדל ב-6%-7% בלבד, לעומת גידול של 16% אשתקד. ברוש קורא לממשלה, (האמורה להתכנס בתחילת יוני לדון בתוכנית האוצר), לעודד את היצוא שתרם אשתקד ל-60% מצמיחת המשק, זאת על ידי חידוש קרן הסיוע לשיווק ליצוא בסך של 120 מליון שקל, כפי שהיה לפני שנתיים. הוא קורא גם להקמת קרן ערבויות למשלוחי יצוא בהיקף של כ-100 מליוני שקלים נוספים. קרן זו תמנף ערבויות יצוא בהיקף של כ-2 מיליארדי שקלים בשנה.
נשיא התעשיינים טוען, כי ביצוע שתי הפעולות הללו יוכל להחזיר אותנו בשנת 2006 למסלול של צמיחה ביצוא בשיעור של יותר מ-10%. לצערי, אמר ברוש, "אנו אחד המשקים בעולם המשקיעים פחות מידי בתשתיות שיווק בינלאומיות". לדעתו, יש להגדיל את ההשקעה במו"פ שצומצמה מאד בשנתיים האחרונות. אך בנוסף, יש להשקיע, כאמור, גם בסיוע לשיווק המוצרים שהם פועל יוצא של השקעה במו"פ ופיתוח אחר. בנוסף לכך, קורא ברוש לממשלה לבצע במקביל מהלכים כפי שהציע האוצר, אך בקצב מהיר יותר - שיאיצו את ההשקעות בארץ, יניעו את גלגלי המשק ויתרמו לחידוש הצמיחה בשיעור של כ-5% כבר ב-2006.
מהלכים אלו כוללים:
הורדת מס החברות מ-34% כיום, ל-20% תוך 3-4 שנים, כמקובל במדינות הפועלות להגדלת ההשקעות והצמיחה בכלכלתן כמו אירלנד, הונג קונג, סינגפור ועוד. (ולא כפי שמציע האוצר להוריד ל-25% תוך 5 שנים). צעד שיביא לתוספת השקעות זרות ומקומיות במשק כבר בתקופה הקרובה. וכן, הורדת מס על יחידים - עד לשיעור מירבי של 43%, במקום 49% כיום. (ולא כפי שמציע האוצר - הורדה עד ל-45%).
לדעתו, אין להוריד כלל את המע"מ (אפילו לא בחצי אחוז כפי שהציע האוצר), שכן הורדה זו לא תתרום מעשית לכלכלה אלא רק תקטין את ההכנסות. ברוש סבור, כי דווקא ההאטה המצטיירת במשק, מחייבת נקיטת הצעדים הללו. הוא אומר היום, כי רוב הסכום הדרוש למימון, יבוא מהגדלת הפעילות הכלכלית, מתוספת עובדים במשק, מהגדלת הצריכה ומהקטנת מספר המובטלים הזכאים להבטחת הכנסה.
שיעורי המס הקיימים כיום, טוען ברוש, מבריחים משקיעים מחד, וגורמים לבעלי ההכנסות הגבוהות לחפש מקלטי מס שונים בחו"ל ובסופו של דבר מורידים את סך גביית המס.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
