רפורמת המס יוצאת לדרך: המע"מ ירד ב-0.5% השנה
רפורמת המימים של ביבי נתניהו יוצאת לדרך. לאחר דיונים ושעות עבודה רבות אישר היום, בתום פגישה ארוכה, ראש הממשלה, אריאל שרון, את תוכנית הרפורמה במס של נתניהו, אשר עיקרה - הפחתת נטל המיסים בישראל.
במהלך מסחגרת עיתונאים שכינס נתניהו אמר, כי התוכנית צפויה לצאת לדרך כבר השנה, והיא תתפרס על פני מספר שנים עד לשנת 2009. הדגש של התוכנית, לדברי נתניהו, יהיה על הפחתת נטל המסח המקומי, תוך הקלתו של משטר המס הבינלאומי שחל כיום בארץ.
בשלב הראשון תתבצע הפחתה של 0.5% במע"מ, צעד אשר יכנס לתוקף כבר השנה. בשלב הבא מתכננים במשרד האוצר להפחית באופן משמעותי את תשלומי הביטוח הלאומי לבעלי הכנסות נמוכות, הפחתה שתביא למעשה לביטול נטל תשלום הביטוח בקרב שכבות ההכנסה הנמוכות.
על ידי צעדים אלו מקווה נתניהו להטיב את מצבן של השכבות החלשות יותר באוכלוסיה, כאשר לדבריו הפחתות המע"מ והפחתות נטל תשלומי הביטוח הלאומי ישתלמו לרשויות המס, שכן ההנחה היא שההכנסה שתתפנה באותן שבות אוכלוסיה תופנה ישירות לצריכה, שתניע את גלגלי הכלכלה המקומית.
צעדים נוספים עליהם דיבר היום נתניהו כללו הפחתה של נטל מס ההכנסה לרמת שוליים עליונים של כ-45% בלבד, כמו גם הפחתה של מס החברות המקומי לרמה של 25%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
