בקיטון של 49.1% ברווח הנקי של ניסן ברבעון
חברת ניסן סיימה את הרבעון הרביעי של שנת 2004 ברווח נקי של 2.5 מיליון שקל, מדובר בקיטון של 49.1% לעומת רווח של 4.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסותיה של ניסן ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו ב-52.4 מיליון שקל, גידול של 11.6% לעומת הכנסות של 47 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2003.
בשנת 2004 רשמה החברה רווח של 24.4 מיליון שקל, גידול של 112.7% לעומת רווח של 11.5 מיליון שקל בשנת 2003.
סך הכנסות החברה בשנת 2004 הסתכמו ב-191.9 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 177.6 מיליון שקל בשנת 2003, עליה של 8%.
חברת ניסן דיווחה על גידול ברווח גולמי הגולמי השנתי אשר הסתכם ב 51.3 מיליון שקל, זו עלייה של 4.8% לעומת רווח גולמי של 48.9 מיליון שקל בשנת 2003. הרווח התפעולי של החברה קטן בשנת 2004 בשיעור של 2.3% לסך של 20.3 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 20.8 מיליון שקל אשתקד. ההון העצמי של החברה ליום ה-31 בדצמבר 2004 הסתכם ב-62.4 מיליון שקל.
חברות הקבוצה פועלות בתחומים הבאים: - ייצור, שיווק ומכירה של מוצרים רפואיים, מתכלים, המשמשים לחבישה וספיגה. פעילות זו מתבצעת על ידי החברה עצמה, ומוצריה נמכרים לשוק המקומי ולחו"ל (בעיקר לאירופה). סחר בחומרי גלם ומוצרים מוגמרים, בעיקר בתחום הרפואי.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
