פרוטרום ממשיכה לצמוח - הכפילה את הרווח הנקי ב-2004

הסתכם ב-18.3 מליון דולר לעומת 8.9 מליון דולר ב-2003. המכירות השנתיות הסתכמו ב-196.8 מיליון דולר, גידול של 37% לעומת 2003, בה הסתכמו המכירות ב-143 מליון דולר
דרור איטח |

חברת פרוטרום העוסקת בפיתוח, יצור ושיווק של תמציות טעם (Flavors) וחומרי גלם, ממשיכה להציג שיפור בתוצאותיה זו השנה החמישית ברציפות. הבוקר דיווחה החברה על תוצאותיה הכספיים לרבעון הרביעי והשנתי של 2004.

מדוחות החברה עולה כי המכירות השנתיות הסתכמו ב-196.8 מיליון דולר, גידול של 37% לעומת 2003, בה הסתכמו המכירות ב-143 מליון דולר. גידול זה הושג בתעשייה אשר גדלה בשיעור ממוצע של בין 2% ל 4% לשנה. מכירות פרוטרום ברבעון הרביעי של 2004 הסתכמו ב-56.9 מליון דולר, גידול של 39.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בו הסתכמו המכירות ב-40.8 מליון דולר.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על גידול חד ברווח הנקי ב-2004 שעלה בשיעור של 105.6% והסתכם ב-18.3 מליון דולר לעומת 8.9 מליון דולר בשנת 2003. הרווחיות הנקייה עלתה אף היא, והגיעה ל-9.3% לעומת 6.2% בשנת 2003. הרווח הנקי לרבעון הרביעי גדל אף הוא בשיעור והסתכם ב-4 מיליון דולר, לעומת 1.7 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2003, גידול של 134.4%. הרווחיות הנקייה גדלה אף היא והגיעה ל 7.0% לעומת 4.2% ברבעון הרביעי של 2003.

במהלך המחצית השנייה של שנת 2004 השלימה פרוטרום את רכישת פעילות ה-Food Systems של חברת IFF באירופה. במסגרת פעילות ה-Food Systems מפותחות ומיוצרות תערובות ייחודיות של פירות ומוצרים טבעיים אחרים המשמשים כחומרי טעם טבעיים למגוון רחב של מוצרי מזון.

רכישת הפעילות הרחיבה באופן משמעותי את בסיס לקוחות המזון של פרוטרום, בעיקר, הרב-לאומיים הגדולים, את הפריסה הגיאוגרפית שלה באירופה, לרבות כניסה למדינות חדשות ואת סל המוצרים שלה, כולל מוצרים ייחודיים המשלבים תמציות טעם, רכיבי מזון פונקציונלי טבעיים ו-Food Systems. הרכישה חיזקה מהותית את תחום התמציות המלוחות (Savory) שהינו פלח שוק צומח בשוק המזון, ושאותו פועלת פרוטרום לחזק.

פרוטרום מעריכה, כי הפעילות שנרכשה תשמש למינוף וחיזוק מהותי של מעמדה כספק מוביל של פתרונות מקיפים ? טעימים, טבעיים ובעלי תכונות בריאותיות ? עבור יצרני המזון המובילים בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הסיכונים להמשך - התפתחויות גיאופוליטיות ומגבלות היצע

למרות ההורדה, הוועדה מזהירה מסיכונים: "להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות". הבנק מסכם: "מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטיות ולהתפתחויות הפיסקליות". ההחלטה הבאה על הריבית תתפרסם ב-5 בינואר 2026. אל תצפו להפחתה. יש סיכוי לא קטן, אבל השמרנות והסיכונים בנקודת הזמן הזו עשויים להוביל להשארת הריבית על 4.25%.


הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

ואנקדוטה קטנה. תראו את שוק האג"ח. שוק האג"ח הממשלתי השקלי לא זז. המשמעות היא שהכל היה גלום במחירים. אין הפתעה בהפחתה של 0.25%:

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 


פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.