פרוטרום ממשיכה לצמוח - הכפילה את הרווח הנקי ב-2004

הסתכם ב-18.3 מליון דולר לעומת 8.9 מליון דולר ב-2003. המכירות השנתיות הסתכמו ב-196.8 מיליון דולר, גידול של 37% לעומת 2003, בה הסתכמו המכירות ב-143 מליון דולר
דרור איטח |

חברת פרוטרום העוסקת בפיתוח, יצור ושיווק של תמציות טעם (Flavors) וחומרי גלם, ממשיכה להציג שיפור בתוצאותיה זו השנה החמישית ברציפות. הבוקר דיווחה החברה על תוצאותיה הכספיים לרבעון הרביעי והשנתי של 2004.

מדוחות החברה עולה כי המכירות השנתיות הסתכמו ב-196.8 מיליון דולר, גידול של 37% לעומת 2003, בה הסתכמו המכירות ב-143 מליון דולר. גידול זה הושג בתעשייה אשר גדלה בשיעור ממוצע של בין 2% ל 4% לשנה. מכירות פרוטרום ברבעון הרביעי של 2004 הסתכמו ב-56.9 מליון דולר, גידול של 39.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בו הסתכמו המכירות ב-40.8 מליון דולר.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על גידול חד ברווח הנקי ב-2004 שעלה בשיעור של 105.6% והסתכם ב-18.3 מליון דולר לעומת 8.9 מליון דולר בשנת 2003. הרווחיות הנקייה עלתה אף היא, והגיעה ל-9.3% לעומת 6.2% בשנת 2003. הרווח הנקי לרבעון הרביעי גדל אף הוא בשיעור והסתכם ב-4 מיליון דולר, לעומת 1.7 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2003, גידול של 134.4%. הרווחיות הנקייה גדלה אף היא והגיעה ל 7.0% לעומת 4.2% ברבעון הרביעי של 2003.

במהלך המחצית השנייה של שנת 2004 השלימה פרוטרום את רכישת פעילות ה-Food Systems של חברת IFF באירופה. במסגרת פעילות ה-Food Systems מפותחות ומיוצרות תערובות ייחודיות של פירות ומוצרים טבעיים אחרים המשמשים כחומרי טעם טבעיים למגוון רחב של מוצרי מזון.

רכישת הפעילות הרחיבה באופן משמעותי את בסיס לקוחות המזון של פרוטרום, בעיקר, הרב-לאומיים הגדולים, את הפריסה הגיאוגרפית שלה באירופה, לרבות כניסה למדינות חדשות ואת סל המוצרים שלה, כולל מוצרים ייחודיים המשלבים תמציות טעם, רכיבי מזון פונקציונלי טבעיים ו-Food Systems. הרכישה חיזקה מהותית את תחום התמציות המלוחות (Savory) שהינו פלח שוק צומח בשוק המזון, ושאותו פועלת פרוטרום לחזק.

פרוטרום מעריכה, כי הפעילות שנרכשה תשמש למינוף וחיזוק מהותי של מעמדה כספק מוביל של פתרונות מקיפים ? טעימים, טבעיים ובעלי תכונות בריאותיות ? עבור יצרני המזון המובילים בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.