הבורסה ננעלה בירוק - הפועלים פרסם והמניה לא התרגשה
הבורסה התל אביבית סגרה את המסחר בעליות שערים. הבורסה נסחרה בצבע הירוק במהלך המסחר, אם כי היא החלה לדשדש תוך החלשות מאז הצהריים. לקראת ארבע שבו המדדים והרימו את הראש, בזכות פרסום התוצאות של בנק הפועלים. השבוע פוקעות אופציות המעו"ף והמחזורים שנרשמו היו ממוצעים ביחס לתקופה האחרונה והם התעוררו בעיקר לקראת אחר הצהריים.
מדד ת"א 25 סגר בתוספת של 0.67% לרמה של 652.60 נקודות, מדד ת"א 100 עלה ב-0.51% ל-676.55 נקודות, מדד התל טק הוסיף 0.87% לרמת 417.63 נקודות. המחזור בבורסה הסתכם בכ-630 מיליון שקל.
המחזורים באופציות המעו"ף היו נאים והם הסתכמו בכ-164 מיליון שקל, כ-43 מיליון שקל מתוכם לטווח הארוך. נזכיר כי בסוף השבוע הנוכחי (25 במארס) פוקעות האופציות לחודש מארס. כ-245 אלף אופציות מעו"ף עברו במהלך המסחר מיד ליד בכ-32.4 אלף עסקאות.
בנק הפועלים במרכז תשומת הלב
הבנק הגדול במדינה, בנק הפועלים, דיווח אחר הצהריים על רווחי שיא בשנת 2004. השנה הסתכמה ברווח נקי כולל של 2.1 מיליארד שקל המהווה גידול חד של 55% ביחס לשנת 2003. ההפרשה של בנק הפועלים לחובות מסופקים הסתכמה בשנת 2004 בהיקף של 1.76 מיליארד שקל. מדובר בקיטון בשיעור של 25% ביחס לעת המקבילה אשתקד (2.36 מיליארד שקל).
בשורה העליונה רשם בנק הפועלים רווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחומ"ס שעמד על 7 מיליארד שקל לעומת 6.7 מיליארד שקל בשנת 2003. מדובר בגידול של 5.3%. הרווח המימוני לאחר חומ"ס עמד על 5.3 מיליארד שקל. שיעור תשואת הרווח הנקי להון הסתכם ב-15.2% לעומת 10.4% בשנת 2003. מניות בנק הפועלים ירדו ב-0.06% במחזור של 49 מיליון שקל.
ועם בבנקים עסקנו - אז נמשיך. העיתונים מדווח הבוקר, כי הבנקים יפסידו 30 מיליון שקל בעקבות הגדרת האחים עופר כלווה בודד. הכוונה היא כי כל החברות שבבעלות האחים, יחשבו כגוף אחד והמשמעות היא, כי הרעה בתנאי האשראי לאחים עופר מחד, הצורך בביצוע הפרשות כאמור - בעיקר של הפועלים ולאומי. מניות לאומי עלו היום ב-1.2%, מניות מזרחי הוסיפו 2.2% ומניות דיסקונט עלו ב-1.44%.
מה שבטוח: מתחילים בכלל ביטוח
דוחות כלל ביטוח הם הסנונית הראשונה של מפרסמות הדוחות הכספיים ל-2004 והרבעון הרביעי שלה. החברה דיווחה בבוקר על ירידה של 1% ברווחים מעסקי ביטוח לרמה של 669 מיליון שקל בשנה שעברה, אך רשמה צמיחה של 21% ברווח הנקי שלה ל-520 מיליון שקל. מנכ"ל החברה אביגדור קפלן אמר במסיבת עתונאים כי הרווחיות בניהול הפנסיה לא מצדיקה את ההשקעה. מניות החברה עלו ב-2.7% במחזור של 9.1 מיליון שקל.
חברת הנדל"ן מבני תעשייה שבשליטת איש העסקים אליעזר פישמן, פרסמה הבוקר את תוצאותיה הרבעוניות והשנתיות ל-2004. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות ב-2004 צמחו בשעור של 13%, מהכנסות של 387 מיליון שקל, להכנסות בגובה 439 מיליון שקל. עיקר העליה נבעה בעיקר מהכנסות מדמי שכירות שצמחו ב-12.5% לרמה של 342 מיליון שקל וצמיחה של 28% בהכנסות מדמי ניהול שהסתכמו ב-74 מיליון שקל. מניות החברה עלו 0.32%.
מניות פריגו נסחרו גם היום בעליות שערים והן חתמו בתוספת של 0.46%. החברה החדשה במדד ת"א 25 נסחרת במחזור של 18.65 מיליון שקל. השם הבינלאומי החדש שמחליף את אגיס הוא בעל משקל של 4.18% על מדד המעו"ף.
מניית אל על עלתה ב-0.71% כשהן מושפת מהערכות בשוק שלה - כי מחירי הטיסות עומדים לעלות לאור עליית מחירי הנפט, למרות החערכות קודמות כי הקיץ הקרוב יהיה "קיץ לכל כיס", בשל התחרות שגברה השנה בטיסות בקו ת"א ניו יורק מול ישראייר.
כימיה: יש לך פולימר? תשלם יותר
חברת פטרוכימיים מפרסמת הבוקר את תוצאותיה הכספיים לרבעון הרביעי והמסכם לשנת 2004. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות הסתכמו ב-826.7 מליון שקל, עליה של 16.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אשר הסתכמה ב-707.9 מליון שקל. בחברה מסבירים את הגידול בעיקר מעלייה במחירי המכירה של הפולימרים. ברבעון הרביעי של 2004 הסתכם הרווח הנקי ב-11.6 מיליון שקל, לעומת רווח של 11.9 מיליונן שקל ברבעון המקביל אשתקד. מניות החברה זינקו ב-2.71% במחזור של 1.65 מיליון שקל.
ב.ס.ר אירופה עברה לרווחיות בשנ 2004 והכניסה 305 מיליון שקל. ההכנסות גדלו בשיעור משמעותי מול הכנסות של 63 מיליון שקל ב-2003. ההון העצמי של החברה גדל השנה ל-155.7 מיליון שקל מול הון עצמי של 89.77 מיליון שקל ב-2003. מניות החברה הגיבו בהתלהבות והן זינקו ב-3.28% במחזור של 183 אלף שקל.
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
מערכת הבריאות הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.
