הבורסה ננעלה בירוק - הפועלים פרסם והמניה לא התרגשה

מניית הפועלים ירדה ב-0.06% במחזור של 49 מיליון שקל, למרות רווחי העתק של הבנק. מניות כלל ביטוח עלו ב-2.7%, מניות ב.ס.ר זינקו ב-3.28% בזכות הדוחות הטובים
חזי שטרנליכט |

הבורסה התל אביבית סגרה את המסחר בעליות שערים. הבורסה נסחרה בצבע הירוק במהלך המסחר, אם כי היא החלה לדשדש תוך החלשות מאז הצהריים. לקראת ארבע שבו המדדים והרימו את הראש, בזכות פרסום התוצאות של בנק הפועלים. השבוע פוקעות אופציות המעו"ף והמחזורים שנרשמו היו ממוצעים ביחס לתקופה האחרונה והם התעוררו בעיקר לקראת אחר הצהריים.

מדד ת"א 25 סגר בתוספת של 0.67% לרמה של 652.60 נקודות, מדד ת"א 100 עלה ב-0.51% ל-676.55 נקודות, מדד התל טק הוסיף 0.87% לרמת 417.63 נקודות. המחזור בבורסה הסתכם בכ-630 מיליון שקל.

המחזורים באופציות המעו"ף היו נאים והם הסתכמו בכ-164 מיליון שקל, כ-43 מיליון שקל מתוכם לטווח הארוך. נזכיר כי בסוף השבוע הנוכחי (25 במארס) פוקעות האופציות לחודש מארס. כ-245 אלף אופציות מעו"ף עברו במהלך המסחר מיד ליד בכ-32.4 אלף עסקאות.

בנק הפועלים במרכז תשומת הלב

הבנק הגדול במדינה, בנק הפועלים, דיווח אחר הצהריים על רווחי שיא בשנת 2004. השנה הסתכמה ברווח נקי כולל של 2.1 מיליארד שקל המהווה גידול חד של 55% ביחס לשנת 2003. ההפרשה של בנק הפועלים לחובות מסופקים הסתכמה בשנת 2004 בהיקף של 1.76 מיליארד שקל. מדובר בקיטון בשיעור של 25% ביחס לעת המקבילה אשתקד (2.36 מיליארד שקל).

בשורה העליונה רשם בנק הפועלים רווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחומ"ס שעמד על 7 מיליארד שקל לעומת 6.7 מיליארד שקל בשנת 2003. מדובר בגידול של 5.3%. הרווח המימוני לאחר חומ"ס עמד על 5.3 מיליארד שקל. שיעור תשואת הרווח הנקי להון הסתכם ב-15.2% לעומת 10.4% בשנת 2003. מניות בנק הפועלים ירדו ב-0.06% במחזור של 49 מיליון שקל.

ועם בבנקים עסקנו - אז נמשיך. העיתונים מדווח הבוקר, כי הבנקים יפסידו 30 מיליון שקל בעקבות הגדרת האחים עופר כלווה בודד. הכוונה היא כי כל החברות שבבעלות האחים, יחשבו כגוף אחד והמשמעות היא, כי הרעה בתנאי האשראי לאחים עופר מחד, הצורך בביצוע הפרשות כאמור - בעיקר של הפועלים ולאומי. מניות לאומי עלו היום ב-1.2%, מניות מזרחי הוסיפו 2.2% ומניות דיסקונט עלו ב-1.44%.

מה שבטוח: מתחילים בכלל ביטוח

דוחות כלל ביטוח הם הסנונית הראשונה של מפרסמות הדוחות הכספיים ל-2004 והרבעון הרביעי שלה. החברה דיווחה בבוקר על ירידה של 1% ברווחים מעסקי ביטוח לרמה של 669 מיליון שקל בשנה שעברה, אך רשמה צמיחה של 21% ברווח הנקי שלה ל-520 מיליון שקל. מנכ"ל החברה אביגדור קפלן אמר במסיבת עתונאים כי הרווחיות בניהול הפנסיה לא מצדיקה את ההשקעה. מניות החברה עלו ב-2.7% במחזור של 9.1 מיליון שקל.

חברת הנדל"ן מבני תעשייה שבשליטת איש העסקים אליעזר פישמן, פרסמה הבוקר את תוצאותיה הרבעוניות והשנתיות ל-2004. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות ב-2004 צמחו בשעור של 13%, מהכנסות של 387 מיליון שקל, להכנסות בגובה 439 מיליון שקל. עיקר העליה נבעה בעיקר מהכנסות מדמי שכירות שצמחו ב-12.5% לרמה של 342 מיליון שקל וצמיחה של 28% בהכנסות מדמי ניהול שהסתכמו ב-74 מיליון שקל. מניות החברה עלו 0.32%.

מניות פריגו נסחרו גם היום בעליות שערים והן חתמו בתוספת של 0.46%. החברה החדשה במדד ת"א 25 נסחרת במחזור של 18.65 מיליון שקל. השם הבינלאומי החדש שמחליף את אגיס הוא בעל משקל של 4.18% על מדד המעו"ף.

מניית אל על עלתה ב-0.71% כשהן מושפת מהערכות בשוק שלה - כי מחירי הטיסות עומדים לעלות לאור עליית מחירי הנפט, למרות החערכות קודמות כי הקיץ הקרוב יהיה "קיץ לכל כיס", בשל התחרות שגברה השנה בטיסות בקו ת"א ניו יורק מול ישראייר.

כימיה: יש לך פולימר? תשלם יותר

חברת פטרוכימיים מפרסמת הבוקר את תוצאותיה הכספיים לרבעון הרביעי והמסכם לשנת 2004. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות הסתכמו ב-826.7 מליון שקל, עליה של 16.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אשר הסתכמה ב-707.9 מליון שקל. בחברה מסבירים את הגידול בעיקר מעלייה במחירי המכירה של הפולימרים. ברבעון הרביעי של 2004 הסתכם הרווח הנקי ב-11.6 מיליון שקל, לעומת רווח של 11.9 מיליונן שקל ברבעון המקביל אשתקד. מניות החברה זינקו ב-2.71% במחזור של 1.65 מיליון שקל.

ב.ס.ר אירופה עברה לרווחיות בשנ 2004 והכניסה 305 מיליון שקל. ההכנסות גדלו בשיעור משמעותי מול הכנסות של 63 מיליון שקל ב-2003. ההון העצמי של החברה גדל השנה ל-155.7 מיליון שקל מול הון עצמי של 89.77 מיליון שקל ב-2003. מניות החברה הגיבו בהתלהבות והן זינקו ב-3.28% במחזור של 183 אלף שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".