המחצית ה-2 של 04': ההתרחבות הכלכלית נמשכת
מחלקת המחקר בבנק ישראל פרסמה היום (ד') את עיקרי סקירת ההתפתחויות הכלכליות במחצית השנייה של 2004, מהם עולה תמונה ורודה של המשך הצמיחה ואיתות אופטימי גם לבאות.
בכל הנוגע לפעילות הריאלית, מספרים כלכלני המחלקה, כי במחצית החולפת, נמשכה מגמת ההתרחבות הכלכלית, המאפיינת את המשק מאז המחצית השנייה של 2003. גידול הפעילות התבסס על התרחבות פעילות המגזר העסקי, בעיקר על התרחבות היצוא, ועל גידול הצריכה הפרטית. המדד המשולב למצב המשק, סקר החברות של בנק ישראל ויתר האינדיקטורים הכלכליים מעידים על המשך הצמיחה, גם ברבעון הרביעי של 2004, ועל התגברות הציפיות להתבססותה ברבעון הראשון של 2005.
גורמי הרקע להמשך הצמיחה היו, לדברי מחלקת המחקר, המשך התבססות הצמיחה בעולם והתרחבות הסחר העולמי, שהביאו לעליית הביקושים לתוצרת המקומית, בפרט של תעשיות הטכנולוגיה העילית, רגיעה ביטחונית יחסית, מדיניות תקציבית המתיישבת עם עמידה ביעד הגירעון - שהביאה להתייצבות הריביות הארוכות ברמה נמוכה יחסית, זאת תוך צמצמום ההוצאות והפחתת מסים ומדיניות ריבית מרחיבה, שפעלה על רקע יציבות במחירים ובשווקים הפיננסיים.
התרחבות היצוא נסמכה על גידול של יצוא הסחורות, בפרט של ענפי הטכנולוגיה העילית, שנתמך על ידי גידול הביקושים העולמיים למוצרים אלו, שבהם ישראל נהנית מיתרון יחסי. פיחות ריאלי ושיפור ברווחיות תמכו בגידול של כלל היצוא התעשייתי.
בבנק נדרשו גם לסקור את שוק העבודה והם כותבים, כי ההתפתחויות בשוק זה תואמות את תמונת המשך הצמיחה. כלכלני מחלקת המחקר מסבירים, כי הן הושפעו בעיקר מהמשך ההתרחבות של הפעילות במגזר העסקי ומהמדיניות הממשלתית לצמצום התעסוקה במגזר הציבורי: מספר המועסקים במגזר הציבורי ירד, ואילו במגזר העסקי המשיכה התעסוקה להתרחב. שיעור האבטלה ירד, אולם, הם מוסיפים, רמתו עדיין גבוהה יחסית.
גידול התעסוקה ב-2004 שיקף, למשנת בנק ישראל, בעיקר גידול של מספר העובדים המועסקים במשרה חלקית בשל אי יכולתם למצוא עבודה במשרה מלאה. גידול זה השתקף גם בעליית חלקם של המועסקים בשכר הנמוך ממחצית השכר הממוצע במשק. מגמות אלו מעלות חשש כי מדובר בעבודות זמניות, שאין בהן כדי לחלץ את העובדים מעוני. הדבר מדגיש, בראייתם, את הצורך בצעדי מדיניות שיתמכו ביצירת מקומות עבודה יציבים ובשכר ראוי.
בבנק מפנים את תשומת הלב לכך, שברבעון השלישי נבלמה מגמת הצמצום של מספר העובדים הזרים, ואילו מספר העובדים מהשטחים, אשר ירד זמנית ברביע השני, שב ועלה לכ-43,000, הרמה שבה הוא התייצב באמצע 2003.
סמוטריץ ממשלהמס המטרו יוצא לדרך - בעלי נכסים שקרובים לרכבת יממנו חלק ממנה
צעד נוסף בדרך להקמת פרויקט המטרו בגוש דן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על התקנות המסדירות את אופן הגבייה של "מס השבחת המטרו". מס שיוטל על בעלי מקרקעין בתחומים שהוגדרו בתמ"א 70, אשר צפויים ליהנות מההשבחה בערך הנכסים שלהם בעקבות מיזם הרכבת התחתית. הכנסות המס מיועדות למימון בניית הרכבת התחתית והתשתיות מסביב.
בהתאם לחוק המטרו, בעל קרקעות ונכסים בתחומים אלו יידרשו לשלם את המס כתנאי למימוש זכויות עתידיות, בין אם מדובר בקבלת היתר בנייה, שינוי ברישום בטאבו או כל פעולה אחרת שמחייבת אישור תכנוני. גובה המס נקבע בהתאם לשומת ההשבחה שמבצעת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, והוא מחויב בהעברה לקופת המדינה. בעצם המס הזה נועל במקום את מצב הנכסים והקרקעות של התושבים. עכשיו כל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא ימכור או יבנה כי לעלויות הבסיסיות של בניה ואישורים יצטרפו גם מיסים כבדים לקופת המדינה.
הרכבת התחתית אמורה לשנות מן היסוד את מפת התחבורה בישראל, להפוך את גוש דן לנגיש יותר ולחבר בין ערים ושכונות בקצב שלא הכרנו. אבל לצד ההבטחה הגדולה הזו, יש גם מחיר יומיומי כבד שמוטל על התושבים. אלפי אנשים מוצאים את עצמם חיים בתוך אתר בנייה מתמשך: חפירות מתחת לבתים, מדרכות חסומות, פקקי ענק ורעש בלתי פוסק של מכונות קידוח. עבור רבים זו כבר שגרה מתישה שנמשכת שנים, ולפני כולם עוד לפחות חמש שנות עבודות נוספות. כעת, כשהמדינה מוסיפה גם תו מחיר בדמות מס ההשבחה, התחושה מתחדדת – אותם אנשים שנאלצים לסבול את החפירות, האבק והעיכובים בחיי היומיום, מתבקשים גם לממן מכיסם את המיזם. השילוב הזה יוצר תחושת כעס ותסכול עמוק בקרב תושבים ובעלי נכסים, שנקלעו בעל כורחם למרכזו של פרויקט לאומי שמהווה עבורם לא רק חזון עתידי אלא גם פגיעה ממשית בהווה.
התקנות החדשות מגדירות כי רשות המסים תהיה הגוף המוסמך לאשר תשלום המס. ללא אישור רשמי מהרשות, בעל הנכס לא יוכל לבצע פעולות מהותיות בנכס, לרבות שינוי בעלות או קבלת היתר. בנוסף, השר חתם על נוסח ההודעה הרשמית שתישלח מטעם הרשויות המקומיות אל בעלי הנכסים החייבים. במסגרת יישום המהלך, רשות המסים צפויה להפעיל מערכת דיגיטלית ייעודית באתר האינטרנט שלה, שתאפשר תשלום ישיר של המס והפקת אישורי תשלום. הודעה רשמית על פתיחת המערכת תפורסם בתקופה הקרובה.
- משרד האוצר החליט שלא לתקצב פיצוי לישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך "עם כלביא"
- 23 אלף דירות מוזלות עדיין לא יצאו לדרך - המחלוקת חוזרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבחנו לך את הנכס - אתה חייב לשלם
מס ההשבחה הפך לאחת הסוגיות השנויות במחלוקת סביב פרויקט המטרו. בעלי נכסים באזורים המוגדרים טוענים כי מדובר בנטל כבד שנכפה עליהם, גם אם אינם מתכוונים למכור את הנכס או ליהנות ישירות מההשבחה. לטענתם, המס פוגע בעיקר באוכלוסיות ותיקות שגרות שנים בסמוך לתוואי המיועד, ושאין להן את היכולת הכלכלית לשלם את החיוב הגבוה.
תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.
