שיעור גביית הארנונה ברשויות הערביות נמוך מביהודיות
במחקר שערך ד"ר עדי ברנדר, שהינו כלכלן בכיר במחלקת המחקר של בנק ישראל, נמצא, כי שיעור גביית הארנונה ברשויות המקומיות הערביות נמוך במידה ניכרת מזה שברשויות היהודיות. זאת, גם כאשר מתחשבים בהבדלים במאפיינים החברתיים-כלכליים של האוכלוסייה.
במחקר נמצא, כי גם בניכוי השפעת ההבדלים בין היישובים היהודיים לערביים על פי מאפיינים אלה, שיעור גביית הארנונה ברשויות הערביות בשנים 2002-2000 היה נמוך ביותר מ-20 נקודות אחוז מהשיעור ברשויות היהודיות. שיעור גביית הארנונה מתוך החיוב השוטף ביישובים הערביים הוא כ-45 אחוזים ומהמחקר עולה, כי אילו היו הרשויות המקומיות הערביות גובות ארנונה בשיעורים דומים לאלו שגובות רשויות מקומיות יהודיות בעלות מאפיינים דומים, היו הכנסותיהן מארנונה גדלות בכמחצית - כ-150 מיליון שקל לשנה.
המחקר התמקד בשיעור הגביה מתוך החיוב השוטף ולא בסך הגביה, בשל ההבדלים בין היישובים בגודל השטחים החייבים במס ולאור הפערים בשיעורי הארנונה, כאשר החיוב השוטף אינו כולל חיובים בגין חובות מהעבר. השוואה זו נערכה תוך התחשבות בהבדלים ברמת ההכנסה ובמאפיינים שונים של האוכלוסייה ביישוב המשפיעים על גביית הארנונה ובהם: הדירוג החברתי-כלכלי של היישוב, השכר הממוצע למשרת שכיר, שיעור האבטלה, אחוז מקבלי הגימלה להבטחת הכנסה, אחוז המשפחות מרובות הילדים, אחוז מקבלי קצבת זקנה ואחוז מקבלי קצבאות נכות.
במחקר נמצא עוד, כי הפער בשיעורי הגביה בין הרשויות היהודיות והערביות לא השתנה בעקבות אירועי אוקטובר 2000 והאינתיפאדה וכי שיעורי הגביה הנמוכים יחסית מאפיינים את כלל המגזר הערבי ללא הבדלים מובהקים בין הרשויות המוסלמיות, הנוצריות, הדרוזיות והצ'רקסיות. במחקר גם לא נמצאו הבדלים בין היישובים היהודיים לבין היישובים שבהם אוכלוסיה יהודית וערבית מעורבת.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
