שיעור גביית הארנונה ברשויות הערביות נמוך מביהודיות
במחקר שערך ד"ר עדי ברנדר, שהינו כלכלן בכיר במחלקת המחקר של בנק ישראל, נמצא, כי שיעור גביית הארנונה ברשויות המקומיות הערביות נמוך במידה ניכרת מזה שברשויות היהודיות. זאת, גם כאשר מתחשבים בהבדלים במאפיינים החברתיים-כלכליים של האוכלוסייה.
במחקר נמצא, כי גם בניכוי השפעת ההבדלים בין היישובים היהודיים לערביים על פי מאפיינים אלה, שיעור גביית הארנונה ברשויות הערביות בשנים 2002-2000 היה נמוך ביותר מ-20 נקודות אחוז מהשיעור ברשויות היהודיות. שיעור גביית הארנונה מתוך החיוב השוטף ביישובים הערביים הוא כ-45 אחוזים ומהמחקר עולה, כי אילו היו הרשויות המקומיות הערביות גובות ארנונה בשיעורים דומים לאלו שגובות רשויות מקומיות יהודיות בעלות מאפיינים דומים, היו הכנסותיהן מארנונה גדלות בכמחצית - כ-150 מיליון שקל לשנה.
המחקר התמקד בשיעור הגביה מתוך החיוב השוטף ולא בסך הגביה, בשל ההבדלים בין היישובים בגודל השטחים החייבים במס ולאור הפערים בשיעורי הארנונה, כאשר החיוב השוטף אינו כולל חיובים בגין חובות מהעבר. השוואה זו נערכה תוך התחשבות בהבדלים ברמת ההכנסה ובמאפיינים שונים של האוכלוסייה ביישוב המשפיעים על גביית הארנונה ובהם: הדירוג החברתי-כלכלי של היישוב, השכר הממוצע למשרת שכיר, שיעור האבטלה, אחוז מקבלי הגימלה להבטחת הכנסה, אחוז המשפחות מרובות הילדים, אחוז מקבלי קצבת זקנה ואחוז מקבלי קצבאות נכות.
במחקר נמצא עוד, כי הפער בשיעורי הגביה בין הרשויות היהודיות והערביות לא השתנה בעקבות אירועי אוקטובר 2000 והאינתיפאדה וכי שיעורי הגביה הנמוכים יחסית מאפיינים את כלל המגזר הערבי ללא הבדלים מובהקים בין הרשויות המוסלמיות, הנוצריות, הדרוזיות והצ'רקסיות. במחקר גם לא נמצאו הבדלים בין היישובים היהודיים לבין היישובים שבהם אוכלוסיה יהודית וערבית מעורבת.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
