שיעור גביית הארנונה ברשויות הערביות נמוך מביהודיות

נמוך ב-34 נק' האחוז מביהודיות, עפ"י בנק ישראל, שגם מעריך: אילו היו הרשויות הערביות גובות ארנונה בשיעור דומה ליהודיות, היו הכנסותיהן מארנונה גדלות בכ-150 מ' ש' לשנה
שרון שפורר |

במחקר שערך ד"ר עדי ברנדר, שהינו כלכלן בכיר במחלקת המחקר של בנק ישראל, נמצא, כי שיעור גביית הארנונה ברשויות המקומיות הערביות נמוך במידה ניכרת מזה שברשויות היהודיות. זאת, גם כאשר מתחשבים בהבדלים במאפיינים החברתיים-כלכליים של האוכלוסייה.

במחקר נמצא, כי גם בניכוי השפעת ההבדלים בין היישובים היהודיים לערביים על פי מאפיינים אלה, שיעור גביית הארנונה ברשויות הערביות בשנים 2002-2000 היה נמוך ביותר מ-20 נקודות אחוז מהשיעור ברשויות היהודיות. שיעור גביית הארנונה מתוך החיוב השוטף ביישובים הערביים הוא כ-45 אחוזים ומהמחקר עולה, כי אילו היו הרשויות המקומיות הערביות גובות ארנונה בשיעורים דומים לאלו שגובות רשויות מקומיות יהודיות בעלות מאפיינים דומים, היו הכנסותיהן מארנונה גדלות בכמחצית - כ-150 מיליון שקל לשנה.

המחקר התמקד בשיעור הגביה מתוך החיוב השוטף ולא בסך הגביה, בשל ההבדלים בין היישובים בגודל השטחים החייבים במס ולאור הפערים בשיעורי הארנונה, כאשר החיוב השוטף אינו כולל חיובים בגין חובות מהעבר. השוואה זו נערכה תוך התחשבות בהבדלים ברמת ההכנסה ובמאפיינים שונים של האוכלוסייה ביישוב המשפיעים על גביית הארנונה ובהם: הדירוג החברתי-כלכלי של היישוב, השכר הממוצע למשרת שכיר, שיעור האבטלה, אחוז מקבלי הגימלה להבטחת הכנסה, אחוז המשפחות מרובות הילדים, אחוז מקבלי קצבת זקנה ואחוז מקבלי קצבאות נכות.

במחקר נמצא עוד, כי הפער בשיעורי הגביה בין הרשויות היהודיות והערביות לא השתנה בעקבות אירועי אוקטובר 2000 והאינתיפאדה וכי שיעורי הגביה הנמוכים יחסית מאפיינים את כלל המגזר הערבי ללא הבדלים מובהקים בין הרשויות המוסלמיות, הנוצריות, הדרוזיות והצ'רקסיות. במחקר גם לא נמצאו הבדלים בין היישובים היהודיים לבין היישובים שבהם אוכלוסיה יהודית וערבית מעורבת.

ממצאי המחקר עקביים עם אלו של מחקרים שנערכו במדינות שונות בתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, העבודה הסוציאלית והחינוך, המצביעים על כך שתיפקודם של בני מיעוטים המצויים במצב חברתי-כלכלי נחות נוטה להיות ברמה נמוכה יותר, גם כאשר מדובר בפעילויות המיועדות לרווחתם. לעומת זאת, הממצאים אינם תומכים בגישה העולה ממספר מחקרים בספרות הכלכלית שהצביעו על יתרונות פוטנציאליים להתרכזות אוכלוסייה בעלת מאפיינים דומים באותם יישובים. עפ"י גישה זו, התרכזות מרבית האוכלוסייה הערבית ביישובים נפרדים מאפשרת לציבור זה פעולה קבוצתית לשיפור מעמדו, תוך ביטחון שהמשאבים המגויסים ישמשו רק למטרה זו. ממצאי המחקר מצביעים על נחיצות הפעלת סמכויות הממשלה, למשל באמצעות הצבת גובי מס ממונים ביישובים בהם רמת הגבייה נמוכה במיוחד, על מנת להבטיח את קיומם של מקורות מספיקים למתן השירותים המקומיים ביישובים אלה וחלוקת נטל המס המקומי בין תושבי אותם יישובים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה