שיעור גביית הארנונה ברשויות הערביות נמוך מביהודיות

נמוך ב-34 נק' האחוז מביהודיות, עפ"י בנק ישראל, שגם מעריך: אילו היו הרשויות הערביות גובות ארנונה בשיעור דומה ליהודיות, היו הכנסותיהן מארנונה גדלות בכ-150 מ' ש' לשנה
שרון שפורר |

במחקר שערך ד"ר עדי ברנדר, שהינו כלכלן בכיר במחלקת המחקר של בנק ישראל, נמצא, כי שיעור גביית הארנונה ברשויות המקומיות הערביות נמוך במידה ניכרת מזה שברשויות היהודיות. זאת, גם כאשר מתחשבים בהבדלים במאפיינים החברתיים-כלכליים של האוכלוסייה.

במחקר נמצא, כי גם בניכוי השפעת ההבדלים בין היישובים היהודיים לערביים על פי מאפיינים אלה, שיעור גביית הארנונה ברשויות הערביות בשנים 2002-2000 היה נמוך ביותר מ-20 נקודות אחוז מהשיעור ברשויות היהודיות. שיעור גביית הארנונה מתוך החיוב השוטף ביישובים הערביים הוא כ-45 אחוזים ומהמחקר עולה, כי אילו היו הרשויות המקומיות הערביות גובות ארנונה בשיעורים דומים לאלו שגובות רשויות מקומיות יהודיות בעלות מאפיינים דומים, היו הכנסותיהן מארנונה גדלות בכמחצית - כ-150 מיליון שקל לשנה.

המחקר התמקד בשיעור הגביה מתוך החיוב השוטף ולא בסך הגביה, בשל ההבדלים בין היישובים בגודל השטחים החייבים במס ולאור הפערים בשיעורי הארנונה, כאשר החיוב השוטף אינו כולל חיובים בגין חובות מהעבר. השוואה זו נערכה תוך התחשבות בהבדלים ברמת ההכנסה ובמאפיינים שונים של האוכלוסייה ביישוב המשפיעים על גביית הארנונה ובהם: הדירוג החברתי-כלכלי של היישוב, השכר הממוצע למשרת שכיר, שיעור האבטלה, אחוז מקבלי הגימלה להבטחת הכנסה, אחוז המשפחות מרובות הילדים, אחוז מקבלי קצבת זקנה ואחוז מקבלי קצבאות נכות.

במחקר נמצא עוד, כי הפער בשיעורי הגביה בין הרשויות היהודיות והערביות לא השתנה בעקבות אירועי אוקטובר 2000 והאינתיפאדה וכי שיעורי הגביה הנמוכים יחסית מאפיינים את כלל המגזר הערבי ללא הבדלים מובהקים בין הרשויות המוסלמיות, הנוצריות, הדרוזיות והצ'רקסיות. במחקר גם לא נמצאו הבדלים בין היישובים היהודיים לבין היישובים שבהם אוכלוסיה יהודית וערבית מעורבת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

מס הכנסה
צילום: FREEPIK

הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס

שינויי המס עדיין לא אושרו, וברשות המסים מעדיפים לדחות את חובת תיאום המס לשכירים; 258 אלף שכירים כבר קיבלו הודעה מרשות המסים שהם פטורים מתיאום מס לכל שנת 2026; האם אתם ברשימה? וגם: מה השינויים במדרגות המיסוי, ואיך תעשו את התיאום בקליק

מנדי הניג |

רשות המסים מודיעה כי "תיאומי מס בגין משכורת ממעסיק נוסף או קצבה, שהופקו עבור שנת 2025, יעמדו בתוקף עד אמצע אפריל 2026". כלומר, בתלושי המשכורת או הקצבאות של החודשים ינואר עד מרץ 2026 כולל, ינכו המשלמים מס בהתאם לתיאומי המס שנערכו בשנת 2025 ואין צורך לבצע תיאום מס על מנת למנוע חיוב ביתר.

במבט ראשון זו נשמעת הודעה טכנית בפועל, היא משקפת את המצב המורכב שבו נפתח תקציב 2026. החקיקה עדיין לא הושלמה ויש הרבה שינויים שמתוכננים במערכת המס שנמצאים על הנייר, אבל עוד לא עברו את מסלול האישור בכנסת. בתוך אי-הוודאות הזאת, רשות המסים מעדיפה להאריך את תוקף האישורים הקיימים ולדחות את הצורך בתיאום מס חדש, כדי להימנע מהפקת אישורים שעלולים להפוך ללא רלוונטיים תוך כמה שבועות.

מדרגות המס יתרחבו - מה זה אומר?

ההצעה של האוצר היא לבצע ריווח של מדרגות מס ההכנסה. בישראל המס הוא פרוגרסיבי, כלומר כל חלק מהשכר ממוסה בשיעור אחר. עד סכום מסוים משלמים שיעור מס נמוך, ומעליו עוברים למדרגה הבאה עם מס גבוה יותר. המדרגות האלה מתעדכנות בדרך כלל לפי האינפלציה, אבל לא תמיד בקצב מלא.

מה שהאוצר מציע עכשיו הוא לא לשנות את שיעורי המס עצמם, אלא להרחיב את טווחי השכר בכל מדרגה. בפועל זה אומר ששיעור מס מסוים יחול על שכר גבוה יותר מבעבר. אם היום, לדוגמה, שיעור מס של 20% חל עד שכר של כ-15 אלף שקל, הריווח יכול לדחוף את הסף הזה כלפי מעלה, כך שחלק גדול יותר מהשכר ימשיך להיות ממוסה ב-20% ולא יגלוש למדרגה גבוהה יותר.

נכון להיום, מדרגות המס נותרו "קפואות" ברמה של השנה הקודמת. המדרגה הראשונה (10%) חלה על הכנסה של עד 7,010 שקל בחודש, המדרגה השנייה (14%) חלה על הטווח שבין 7,011 ל-10,060 שקל, והמדרגה השלישית (20%) נעצרת כיום ברמת שכר של 16,150 שקל ברוטו. מעבר לסכום זה, העובד כבר "קופץ" למדרגת מס של 31%.