הבורסה כולה באדום: מדד ת"א 25 נופל ב-1.68%

מדד תל אביב 100 מאבד 1.95% והירידות מתגברות. טבע נופלת ב-3.5%, רוב מניות המעו"ף בצבע האדום, כל מניות הבנקים יורדות, כיל מאבדת 2.36%, מגדל ביטוח יורדת ב-1.4%, מכתשים אגן יורדת ב-2.77%
חזי שטרנליכט |

הבורסה התל אביבית נסחרת בירידות שערים חדות מאז שעות הפתיחה. ההדק שנלחץ והוציא את הדובים לריקודים במורדות רחוב אחד העם, היתה בורסת הנאסד"ק. אמש היא סגרה בירידה חדה של מעל ל-2%. עקב כך פתחו רוב מניות הארביטראז', וביניהן טבע שלה יש השלכה עצומה על המסחר בת"א, בירידות שערים חדות. כל זאת, עם ההתחממות הבטחונית בימים האחרונים, חוסר הודאות הפוליטית, רמות השיא בהם היו המדדים עד לפתיחה, וקיבלתם את המתכון ליום של ירידות חדות.

מדד תל אביב 25 מאבד בצהרי היום 1.68% לרמת 607.07 נקודות, מדד תל אביב 100 מאבד 1.95% מערכו לרמת 630.06 נקודות, ומדד הטכנולוגיה תל טק 15 צונח ב-3.29% לרמת 436.50 נקודות. המחזורים גדולים מאוד ומסתכמים כבר עתה ב-489 מיליון שקל, מחזורי אופציות המעו"ף מסתכמים בכ-82 מיליון שקל, מתוכם 78 מיליון שקל לטווח הקצר.

יחס אופציות המכר (Put) מול הרכש (Call) עומד 1.29 אופציות מכר ביחס לכל אופציית רכש. אבל שימו לב לטווח הארוך, שם יש מחזור דל יחסית של ארבעה מיליון שקל, אך הוא מורכב מיחס של 3 ל-1 לטובת ה-Call (ההפך מבקצר).

רק 88 מניות עולות כעת בבורסה, 275 מניות יורדות, 447 מניות נותרות בלא שינוי. המחזורים הגדולים הם בעיקר במעו"ף עם 324 מיליון שקל, אחריו מדד פיננסים 15 עם 119 מיליון שקל, ומדד ת"א 75 עם 95 מיליון שקל.

מניות בכותרות: רוב הבורסה בירידות

מניות טבע פתחו בפער ארביטראז' שלילי גדול (3.07%-), הן נופלות כעת ב-3.52% במחזור של 55 מיליון שקל. אפילו הידיעה שטבע תפתח יחד עם חברה מקומית בשם טרנספארמה מדיקל מערכת הובלת תרופות דרך העור, לא מסייעת למנייה.

לדברי סמנכ"ל תכנון עסקי ויזמות בחברת טבע, ד"ר אהרון שוורץ: בטבע מרוצים מהסכם שיתוף הפעולה עם חברת טרנספרמה והעברה עורית של תרופות היא יעד חשוב לחברה.

מניות הבנקים בוהקות בצבע האדום. מניות דיסקונט מאבדות ב-1.41% במחזור של 7.1 מיליון שקל. הבוקר פורסם בידיעות אחרונות כי הבנק עשוי לאבד עשרות מיליוני שקלים ב-2004, בגלל חובות בעיתיים. עוד נמסר בעיתון כי בנק ישראל סיים בימים האחרונים לבצע ביקורת אשראי בבנק דיסקונט, ולפי טיוטת הדוח של המבקרים מהמחלקה לפיקוח על הבנקים, על הבנק לסווג מאות מיליוני שקלים כ"חובות בעיתיים".

שאר מניות הבנקים צוללות גם הן: מניות הפועלים מדרימות ב-1.4% במחזור של 51 מיליון שקל, מניות לאומי יורדות ב-1.71% במחזור של 26.9 מיליון שקל, מניות מזרחי מחפשות את השמש ויורדות ב-1.62%, וגם מניות הבינלאומי הראשון לא חושבות אחרת ומאבדות 1.64% מערכן.

עוד בולטות בירידות במדד המעו"ף (לפי משקלן במדד): כיל (במקום 5 בגודל השפעתה על המדד) שיורדת ב-2.36%, מכתשים אגן שיורדת ב-2.77%, מגדל ביטוח שמנמיכה ב-1.42%, ופרטנר שמאבדת 2.22%.

כל זאת יום לאחר אימוץ מסקנות ועדת בכר ולמרות שהצליחו לטרפד את אחת מהיוזמות הכלולות בהמלצות המקדמיות של הועדה. בה יוכלו הבנקים יוכלו לגבות עמלות הפצה ממנהלי קופות הגמל, פשרה שמרככת במעט את השלכות הועדה עליהם. במעריב מתפרסם הבוקר כי הבנקים בכלל מגיבים באומרם כי המלצות בכר אינן סופיות.

נוחי דנקנר שוב פועל בשוק ובגדול. אי.די.בי פיתוח גייסה 637 מיליון שקל בהנפקת אג"ח. המטרה של ההנפקה היתה להחזיר את ההלוואות שנטל דנקנר לצורך ההשתלטות שלו על קבוצת אי.די.בי ובכדי להתמודד על רכישת גרעין השליטה בחברת בזק, מספרים במעריב הבוקר. מניות החברה מתנהגות בהתאם לשוק ויורדות ב-0.44% במחזור של 15 מיליון שקל.

מניות בזק יורדות ב-1.27% במחזור של 14 מיליון שקל. ברקע, ידיעה המתפרסמת בגלובס. לפיה אומר הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום כי בבזק רצו להשתמש בחברת הלווין שנמצאת באחזקתם YES בכדי לפגוע בחברות הכבלים. הבדיקה של רשות ההגבלים בוצעה לאור בקשתה של בזק להגדיל את שיעור השליטה ב-YES מעל ל-50%.

מניות ריטליקס יורדות ב-1.38%, אתמול הודיעה החברה על עסקה עם קבוצת קמעונאות השנייה בגודלה בצרפת. והיום הודיעה החברה כי תקיים שיחת ועידה בנוגע לתוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2004 ביום רביעי ה-16 בפברואר 2005. החברה אף מוסרת כי היא דובקת בהערכות המקדמיות שלה לרווחים ולהכנסות בשנת 2004.

מניות קסטרו נפרדות מ-2.84% מערכן, והחברה נפרדת היום מדודי בלסר ובקי גריפין. צמד הדוגמנים הזוהרים יפסיקו לדגמן בעבור החברה שהודיעה על מהפך אסטרטגי לקראת עונת 2005. שיהיה בהצלחה לכולם. גם מניות המתחרה בתחום הביגוד וההלבשה פוקס יורדות ב-2.78%. אך מנגד מניות פולגת 1 עולות גם היום ב-8.62%, ומניות פולגת 4 מזנקות ב-10.55%, על רקע ההשתלטות המתוקשרת עליהן של סילברבוים בשליטת צביקה בארינבוים.

בחברת חברת מטריקס הודיעו היום כי חטיבת מוצרי התוכנה של החברה מתחילה לשווק שני מוצרים חדשים של חברת Compuware אותה היא מייצגת: DevPartner Security Checker ? מערכת מומחה לייעוץ באבטחת יישומים, ו-DevPartner Fault Simulator ? פתרון לטיפול בשגיאות קוד והאצת פיתוח. מניות החברה יורדות היום ב-2.79% במחזור של 324 אלף שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.