פרופ' אמיר ירון - הבנקים לא הוגנים עם הלקוחות שלהם
ואנחנו רק שאלה - זה לא התפקיד שלך, פרופ' ירון לפקח על הבנקים ולוודא שהם לא מנצלים את הלקוחות? מרוב שהפיקוח על הבנקים, כנראה החטיבה הגדולה ביותר בתוך בנק ישראל, שומרת על יציבות הבנקים, היא לא מעזה לפגוע ברווחים שלהם. מבחינתכם הרי רווחים=יציבות ובכך אתם מקריבים את הלקוחות לטובת הבנקים.
"אתגרים אלו מחדדים את העובדה שאמון הציבור במערכת הבנקאית אינו מתמצה רק בביטחון שחסכונותיו שמורים כראוי", ממשיך הנגיד, " המערכת הבנקאית עצמה חייבת להפנים שהוגנות כלפי הלקוח, הנוגעת בין היתר למיקסום ערך החסכונות שלו מהווה מרכיב מהותי בשמירה על המוניטין שלה, ומשכך, גם על יציבותה לטווח ארוך", הסביר ירון.
יש כאן יותר מרמז עבה - הנגיד מודה שהבנקים בעצם מנצלים את הציבור, במיוחד בשנה האחרונה שפערי הרייבת עלו. הבנקים לוקחים מהציבור כספים ונותנים תשואה של 4% בפיקדונות ואפס בעו"ש וזה בשעה שהם מספקים הלוואות בריבית של 11%-12% ויותר. אבל כאן בדיוק נכנס נגיד בנק ישראל וצריך להגביל את הרווחיות הזו ולהעלות את רווחת הציבור. הוא לא עשה את זה כי חשוב לו לשמור על הרווחים ויציבות הבנקים.
כתבות קשורות:
> הריבית על הפיקדונות ואיך לקבל יותר?
"אנו בבנק ישראל פועלים, ונמשיך לפעול להגברת התחרות במערכת" אומר הנגיד אבל אין שום תחרות במערכת הבנקאית, "ראשית, יתרות העובר ושב של הציבור נותרות גבוהות במיוחד, כאשר כספים אלו אינם נושאים ריבית, בעוד הבנקים ממשיכים להפיק מהם רווחים משמעותיים. לאור זאת, הנחינו את הבנקים להציג תכניות קונקרטיות שירחיבו את האפשרויות העומדות בפני הלקוחות להשקעת כספיהם בפיקדונות נושאי תשואה. אנו עדיין בעיצומו של התהליך, נעמוד על כך שהבנקים יציגו תוצאות מוחשיות בשטח, לטובת ציבור הלקוחות.
"שנית, בנוגע לפער בין התמסורת הגבוהה של ריביות האשראי לשינויים בריבית בנק ישראל, לעומת זו הנמוכה והאיטית בקרב ריבית הפיקדונות - פעלנו מול המערכת הבנקאית בנושא זה וראינו שיפור מסוים. כעת, בהשוואה בין לאומית אנחנו לא בפער ביחס למדינות מפותחות, אך יש עוד לאן להתקדם. חשוב לומר כי גם על הלקוחות לפעול בנושא. אנחנו מפרסמים באתר בנק ישראל השוואת ריביות על אשראי ופיקדונות בין הבנקים, שגם התקשורת הכלכלית מנגישה לשמחתי.
אני קורא לציבור להשתמש במידע הזה, להשוות מחירים ולאתגר את הבנקים. בנוסף, ככל שלא נמשיך לראות שיפור בנושא, נבחן צעדים נוספים. כעת, אתייחס בהרחבה לצעד משמעותי שאנו נוקטים כדי להעמיק את התחרות – פתיחת המערכת הבנקאית לשחקנים נוספים באמצעות מתווה חדשני למתן רישיונות בנקאיים".
- מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית...
נושא נוסף אותו הלעה ירון, נוגע לרמת התחרותיות במערכת הבנקאית בדגש על מבנה הבעלות במערכת הפיננסית. עד תחילת שנות האלפיים, המערכת הפיננסית התאפיינה בדומיננטיות כמעט מוחלטת של הבנקים, שנהנו משליטה הן בפעילות הבנקאית המסורתית והן בניהול חסכונות הציבור. מצב זה יצר ריכוזיות גבוהה וניגודי עניינים מובנים.
ועדת בכר, שהוקמה ב-2004, הובילה לשינוי מבני משמעותי - היא הפרידה את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, ואסרה על גופים מוסדיים לשלוט במקביל בבנקים.
מאז, מבנה המערכת הפיננסית עבר שינוי ניכר. הגופים המוסדיים התפתחו והפכו לשחקנים משמעותיים, במיוחד בתחום האשראי העסקי. עם זאת, מאפיינים מבניים ורגולטוריים עדיין מקשים עליהם לחדור לתחומי הבנקאות, הכוללים מתן אשראי צרכני וגיוס פיקדונות.
"כחלק ממאמצינו להתמודד עם אתגר זה ולהרחיב את התחרות בשוק, אישרנו לאחרונה בבנק ישראל לחברות החזקה המחזיקות בגופים מוסדיים לשלוט בחברות כרטיסי האשראי. הניסיון של שני העשורים האחרונים מאז רפורמת בכר מעורר שאלות לגבי אפקטיביות השינויים המבניים במערכת הפיננסית. אמנם הפרדת הבעלויות אפשרה כניסת שחקנים חדשים לשוק ההון, אך מידת התחרות לא עלתה במידה הצפויה, והיעילות התפעולית נפגעה.
לקחים אלה מחייבים אותנו לבחון מחדש את מידת ההפרדה הרצויה במערכת.
לכן, אנו בוחנים בימים אלו את האפשרות להעניק לחברות החזקה השולטות בגופים מוסדיים להרחיב את פעילותן גם לשליטה בבנקים קטנים. זאת, בכפוף למגבלות שיבטיחו תחרות הוגנת וימנעו ריכוזיות יתר. מהלך זה טומן בחובו פוטנציאל משמעותי לצד אתגרים מורכבים: מחד, הגופים המוסדיים, כשחקנים מנוסים ובעלי איתנות פיננסית, יכולים לתרום להתפתחות בנקים קטנים באמצעות תמיכה הונית, מומחיות בניהול סיכונים וניסיון בפיתוח מוצרים פיננסיים חדשניים. שילוב זה עשוי לחזק את כושר התחרות של הבנקים הקטנים ולהרחיב את היצע השירותים לציבור, במיוחד בתחומי האשראי לעסקים קטנים, האשראי הצרכני והפיקדונות.
- 20.המפקח 28/11/2024 12:08הגב לתגובה זוהפיקוח על הבנקים הוא בדיחה. קיים ניגוד אינטרסים מובנה בהיותו חלק מבנק ישראל (הבנק המרכזי). צריך להוציא את הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל. הפקידים שם כיום רק מעבירים ניירות מצד לצד ובינתיים מקבלים שכר עתק. יש סיבה שאף אחד לא מדבר על השכר שם. הם יודעים איך לרדת מהרדאר.
- 19.אנונימי 27/11/2024 14:58הגב לתגובה זואיפה המפקח על הבנקים, גם אם כל החודש החשבון בפלוס אבל רק יום אחד במינוס עדיין נשלם ריבית על אותו יום ולא נקבל מאומה על הפלוס- משל כבשת הרש...
- 18.קרליטו 27/11/2024 13:43הגב לתגובה זוהבעיה היא לא בחוסר תחרות. גם אם יוסיפו עוד מאתיים בנקים למערכת הבנקאית כולם ייתיישרו לאותו קו. הבעיה היא חוסר פיקוח ושחיתות. לא ייתכן שבנקים שפועלים מכוח חוק בנק ישראל יעשו כרצונם במערכת הבנקאית מבלי שאיש ברשות לני"ע פוצה פה ומאפס אותם. זו הבעיה. הפיקוח על הבנקים הוא גוף קקיוני, ועדת קישוט של הרשות לני"ע, שתפקידו בדיוק זה- לפקח על פעילות הבנקים ביחס ללקוחותיהם והוא לא עושה כלום ומקבל משכורות ותקציבי כיבוד ענק מיותרים.
- 17.ישראלי 27/11/2024 13:36הגב לתגובה זומה אתה בעניין הזה? שותף לשוד הציבור הלקוחות, אתם שודדים בתחפושת, בושה וחרפה
- 16.הסוס 27/11/2024 13:31הגב לתגובה זוהמוצר הסולידי הכי כדאי כרגע.
- 15.ציני 27/11/2024 13:23הגב לתגובה זוכולם מנסים להתלבש על רווחי הבנקים בטעמה שזה על חשבון הציבור. ומה עם רווחי העתק של מגזרים אחרים שבאים על חשבון הציבור? אם כבר קומוניזם, אז עד הסוף. תגבילו רווחים של קבלנים, היי טק, שופטים, אנשי תקשורת וכו'
- 14.צופה מהצד 27/11/2024 13:21הגב לתגובה זובעדינות אפשר לומר - שודדים.
- 13.מר ירון למי אתה מתלונן??? הבקים באחרויותך!!!! (ל"ת)aukno 27/11/2024 13:14הגב לתגובה זו
- 12.גולדפינגר 27/11/2024 13:05הגב לתגובה זואיפה היה הנגיד עד היום, היכן היה המפקח על הבנקים. הבנקים הם העוסק (העושק) היחידי שאינו משלם עבור מלאי עסקי. אזרחי ישראל מחויבים להעביר את משכורתיהם לשחבונות עו"ש שעליהם הם מקבלים אפס תמורה. בארה"ב לדוגמה חשבונות עו"ש פטורים מעמלות בחוק. בישראל לא רק שאתה מעביר את כספך לבנק אתה גם משלם על כך!
- 11.יצחק כהן 27/11/2024 12:41הגב לתגובה זובמקום למתוח ביקורת על הבנקים בנושא הרבית, תנו פרסום על קרנות כספיות שעוקפות את נושא הפיקדונות הבנקאיים גם מקבלים רבית בגובה מקמ וגם הכסף נזיל לחלוטין ללא עמלות כלל.
- 10.יורם 27/11/2024 12:16הגב לתגובה זואיפשר מדרגות מסגרות עו"ש לכל חשבון בנק. רק שכח להגביל את גובהה הריבית שמותר לבנק לגבות הנגיד הנוכחי יכול לתקן זאת במקום להתבכיין
- 9.אני 27/11/2024 11:52הגב לתגובה זואיש הישר בעיניו יעשה, בדיוק כמו ב7.10 אין בקרה. כל האורות האדומים בוהקים יש פה שוד אזרחים. אבל הרגולטר עומד חסר אונים. יש מי שנלחם, יש מי שמפונה מביתו ויש מי ששודד ביינתים את כולם. זה מחדל חסר תקדים מה שקורה עם הבנקים.
- 8.אסי 27/11/2024 11:29הגב לתגובה זואחרי מיזוגים שאישרו כמו איגוד ומזרחי, איזו בושה לומר דבר כזה
- 7.קצת בעייתי:הם מנהלים אותו....לא ההיפך. (ל"ת)hrui 27/11/2024 11:22הגב לתגובה זו
- 6.ציאו 27/11/2024 11:16הגב לתגובה זותתבייש ותתפטר. רק נזק עשית
- 5.בזיון 27/11/2024 11:06הגב לתגובה זוזה אחד מהתפקידים שלך!!! שלך!!! יש לך כלים, עשה בהם שימוש !!!
- 4.סווינגר 27/11/2024 10:58הגב לתגובה זוולא עושים עם זה כלום. אצלי, בכל מקרה הכסף חירום חונה בקרן כספית, ולא בפיקדון. שאר הכסף כבר מתגלגל בארה"ב בתשואות נפלאות. בהצלחה לישראל, ולבורסת מחזורי הקיוסק (יש לי סכום קטן על החברות הגדולות, בעיקר המשעממות - ביטוחים, בנקים ואנרגיה). תבנו ממדינת הגזלנים
- 3.ירון 27/11/2024 10:43הגב לתגובה זועושק הבנקים כולם מודאים לכך אתה אחראי על המפקח על הבנקים. אבל לא עושה דבר!
- 2.אנונימי 27/11/2024 10:10הגב לתגובה זוכל זמן שהוא לא מפחית ריבית כמו באירופה, כמו בארה״ב ולא מוכר דולרים על מנת להפחית אינפלציה, ולהיפטר מיתרות מיותרות שאספו שנים.הנגיד הוא בשירות הבנקים תוך פגיעה באזרחי המדינה. הוא גם גורם לאינפלציה באמצעות פיחות השקל, הוא לא מכניס מתחרים אמיתיים לבנקים, והוא גם שומר על ריווחי עת גבוהה בבנקים באמצעות ריביות גבוהות שהציבור לא היה צריך לספוג, הנגיד הנ״ל רע לכלכלה הישראלית.
- 1.אבי 27/11/2024 10:10הגב לתגובה זופשוט לחוקק זאת כל בנק מעל תשואה של 4 אחוז שנתית נטו , עליו להעביר 10 אחוז חזרה ללקוחותיו . לדוגמא אם לקוח שילם עמלות וריבית בשיעור של 1000 שח בשנה , יואיל הבנק ויתן מענק חזרה ללקוח בגובה של 10 אחוז לפחות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".