דוד ביטן
צילום: הכנסת

ועדת הכלכלה דנה בעצירת הליכי גבייה ועיקולים למילואימניקים עצמאים

יו"ר קרן הסיוע למילואימניקים אמר שהם מציעים סיוע שנמשך גם כחצי שנה לאחר תום השירות. לדברי מנכ"ל פורום העצמאים, חוסר תיאום מול הביטוח הלאומי יוצר שומות לא נכונות שמעמיסות על המשרתים
עוזי גרסטמן | (2)

בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה בכנסת בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד), נדון הצורך הדחוף לסייע לעסקים של משרתי מילואים עצמאיים שמתמודדים עם חובות ועיקולים לאחר שירותם. בעקבות דיון זה, קרא היו"ר ביטן לעצור את כל הליכי הגבייה והעיקולים כנגד אותם מילואימניקים. "לא ייתכן שמשרת מילואים יחזור לעסק שלו ויגלה חובות וקשיים שמעמיסים על חייו", אמר ביטן, והבהיר כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ותבחן פתרונות נוספים.

בדיון הציג ח"כ משה פסל (הליכוד) את הבעיות שבהן נתקלים העצמאים עם חזרתם מהשירות, כשהם צריכים לנהל את עסקיהם תוך כדי שהם מתמודדים עם בעיות ביורוקרטיות שהצטברו במהלך היעדרותם. ח"כ רון כץ (יש עתיד) הדגיש את הצורך להעניק פתרונות מיידיים עבור העצמאים, וציין כי "בעלי העסקים הקטנים מתמודדים עם עומס כלכלי בלתי רגיל". חברי הכנסת, בהם ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), קראו להעניק לעצמאים זכויות סוציאליות, כמו קצבאות או דמי אבטלה.

יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביתן צילום: הכנסת

ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) דיבר על החשיבות המוסרית לדעתו בסיוע למילואימניקים, ואמר כי "יש שחיקה עצומה במוכנות של אנשים שיצאו למאות ימי מילואים לשוב ולהתנהל כאילו לא אירע דבר". ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) הוסיפה כי "קרן הסיוע תומכת בעצמאים חצי שנה אחרי השחרור, ויש להרחיב את המענה הזה".

תא"ל (מיל') צחי חפץ, שעומד בראש קרן הסיוע, הסביר כי הקרן מספקת מענה כלכלי ישיר למשרתי המילואים העצמאים. "יש לנו תקציב נרחב של כמיליארד שקל, וכל מי שזקוק לסיוע יקבל מענה ללא עיכובים", הדגיש חפץ, וציין כי הקרן מציעה סיוע שנמשך גם כחצי שנה לאחר תום השירות. הקרן מספקת פיצויים לעצמאים על אובדן מחזורים, כך שהם מקבלים תמיכה כלכלית המאפשרת להם לשקם את עסקיהם לאחר שירות ממושך.

נציג מנכ"ל פורום העצמאים, דוד סויסה, העלה בדיון את בעיית המקדמות לביטוח הלאומי שמובילות לחובות עבור משרתי מילואים. לדבריו, חוסר תיאום מול המוסד לביטוח לאומי יוצר שומות לא נכונות שמעמיסות על המשרתים. שנהב אור מאגף התקציבים במשרד האוצר ציינה כי הבעיה נובעת מחוסר במיצוי זכויות, ואמרה כי יש לעצור את גביית החובות למילואימניקים עד להשלמת מיצוי הזכויות.

קיראו עוד ב"בארץ"

חיילי מילואים צילום: דובר צה"ל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלמה 08/11/2024 10:40
    הגב לתגובה זו
    הפרזיטים שלומדים תורה. לא פחות חשוב.
  • 1.
    עומר 07/11/2024 08:01
    הגב לתגובה זו
    יעצרו את ההליכים למשרתים, יפגעו במשרתים שסיפקו סחורה. כי אם לא יקבלו את את כספם גם להם צריך לעזור פשוט הפתרון רק מרחיב את הבעיה. יש לעזור לחיילי המילואים .כדי שלא יגיעו למצב שיש הליכים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.