דוד ביטן
צילום: הכנסת

ועדת הכלכלה דנה בעצירת הליכי גבייה ועיקולים למילואימניקים עצמאים

יו"ר קרן הסיוע למילואימניקים אמר שהם מציעים סיוע שנמשך גם כחצי שנה לאחר תום השירות. לדברי מנכ"ל פורום העצמאים, חוסר תיאום מול הביטוח הלאומי יוצר שומות לא נכונות שמעמיסות על המשרתים
עוזי גרסטמן | (2)

בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה בכנסת בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד), נדון הצורך הדחוף לסייע לעסקים של משרתי מילואים עצמאיים שמתמודדים עם חובות ועיקולים לאחר שירותם. בעקבות דיון זה, קרא היו"ר ביטן לעצור את כל הליכי הגבייה והעיקולים כנגד אותם מילואימניקים. "לא ייתכן שמשרת מילואים יחזור לעסק שלו ויגלה חובות וקשיים שמעמיסים על חייו", אמר ביטן, והבהיר כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ותבחן פתרונות נוספים.

בדיון הציג ח"כ משה פסל (הליכוד) את הבעיות שבהן נתקלים העצמאים עם חזרתם מהשירות, כשהם צריכים לנהל את עסקיהם תוך כדי שהם מתמודדים עם בעיות ביורוקרטיות שהצטברו במהלך היעדרותם. ח"כ רון כץ (יש עתיד) הדגיש את הצורך להעניק פתרונות מיידיים עבור העצמאים, וציין כי "בעלי העסקים הקטנים מתמודדים עם עומס כלכלי בלתי רגיל". חברי הכנסת, בהם ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), קראו להעניק לעצמאים זכויות סוציאליות, כמו קצבאות או דמי אבטלה.

יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביתן צילום: הכנסת

ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) דיבר על החשיבות המוסרית לדעתו בסיוע למילואימניקים, ואמר כי "יש שחיקה עצומה במוכנות של אנשים שיצאו למאות ימי מילואים לשוב ולהתנהל כאילו לא אירע דבר". ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) הוסיפה כי "קרן הסיוע תומכת בעצמאים חצי שנה אחרי השחרור, ויש להרחיב את המענה הזה".

תא"ל (מיל') צחי חפץ, שעומד בראש קרן הסיוע, הסביר כי הקרן מספקת מענה כלכלי ישיר למשרתי המילואים העצמאים. "יש לנו תקציב נרחב של כמיליארד שקל, וכל מי שזקוק לסיוע יקבל מענה ללא עיכובים", הדגיש חפץ, וציין כי הקרן מציעה סיוע שנמשך גם כחצי שנה לאחר תום השירות. הקרן מספקת פיצויים לעצמאים על אובדן מחזורים, כך שהם מקבלים תמיכה כלכלית המאפשרת להם לשקם את עסקיהם לאחר שירות ממושך.

נציג מנכ"ל פורום העצמאים, דוד סויסה, העלה בדיון את בעיית המקדמות לביטוח הלאומי שמובילות לחובות עבור משרתי מילואים. לדבריו, חוסר תיאום מול המוסד לביטוח לאומי יוצר שומות לא נכונות שמעמיסות על המשרתים. שנהב אור מאגף התקציבים במשרד האוצר ציינה כי הבעיה נובעת מחוסר במיצוי זכויות, ואמרה כי יש לעצור את גביית החובות למילואימניקים עד להשלמת מיצוי הזכויות.

קיראו עוד ב"בארץ"

חיילי מילואים צילום: דובר צה"ל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלמה 08/11/2024 10:40
    הגב לתגובה זו
    הפרזיטים שלומדים תורה. לא פחות חשוב.
  • 1.
    עומר 07/11/2024 08:01
    הגב לתגובה זו
    יעצרו את ההליכים למשרתים, יפגעו במשרתים שסיפקו סחורה. כי אם לא יקבלו את את כספם גם להם צריך לעזור פשוט הפתרון רק מרחיב את הבעיה. יש לעזור לחיילי המילואים .כדי שלא יגיעו למצב שיש הליכים.
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.