דוד ביטן
צילום: הכנסת

ועדת הכלכלה דנה בעצירת הליכי גבייה ועיקולים למילואימניקים עצמאים

יו"ר קרן הסיוע למילואימניקים אמר שהם מציעים סיוע שנמשך גם כחצי שנה לאחר תום השירות. לדברי מנכ"ל פורום העצמאים, חוסר תיאום מול הביטוח הלאומי יוצר שומות לא נכונות שמעמיסות על המשרתים
עוזי גרסטמן | (2)

בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה בכנסת בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד), נדון הצורך הדחוף לסייע לעסקים של משרתי מילואים עצמאיים שמתמודדים עם חובות ועיקולים לאחר שירותם. בעקבות דיון זה, קרא היו"ר ביטן לעצור את כל הליכי הגבייה והעיקולים כנגד אותם מילואימניקים. "לא ייתכן שמשרת מילואים יחזור לעסק שלו ויגלה חובות וקשיים שמעמיסים על חייו", אמר ביטן, והבהיר כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ותבחן פתרונות נוספים.

בדיון הציג ח"כ משה פסל (הליכוד) את הבעיות שבהן נתקלים העצמאים עם חזרתם מהשירות, כשהם צריכים לנהל את עסקיהם תוך כדי שהם מתמודדים עם בעיות ביורוקרטיות שהצטברו במהלך היעדרותם. ח"כ רון כץ (יש עתיד) הדגיש את הצורך להעניק פתרונות מיידיים עבור העצמאים, וציין כי "בעלי העסקים הקטנים מתמודדים עם עומס כלכלי בלתי רגיל". חברי הכנסת, בהם ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), קראו להעניק לעצמאים זכויות סוציאליות, כמו קצבאות או דמי אבטלה.

יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביתן צילום: הכנסת

ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) דיבר על החשיבות המוסרית לדעתו בסיוע למילואימניקים, ואמר כי "יש שחיקה עצומה במוכנות של אנשים שיצאו למאות ימי מילואים לשוב ולהתנהל כאילו לא אירע דבר". ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) הוסיפה כי "קרן הסיוע תומכת בעצמאים חצי שנה אחרי השחרור, ויש להרחיב את המענה הזה".

תא"ל (מיל') צחי חפץ, שעומד בראש קרן הסיוע, הסביר כי הקרן מספקת מענה כלכלי ישיר למשרתי המילואים העצמאים. "יש לנו תקציב נרחב של כמיליארד שקל, וכל מי שזקוק לסיוע יקבל מענה ללא עיכובים", הדגיש חפץ, וציין כי הקרן מציעה סיוע שנמשך גם כחצי שנה לאחר תום השירות. הקרן מספקת פיצויים לעצמאים על אובדן מחזורים, כך שהם מקבלים תמיכה כלכלית המאפשרת להם לשקם את עסקיהם לאחר שירות ממושך.

נציג מנכ"ל פורום העצמאים, דוד סויסה, העלה בדיון את בעיית המקדמות לביטוח הלאומי שמובילות לחובות עבור משרתי מילואים. לדבריו, חוסר תיאום מול המוסד לביטוח לאומי יוצר שומות לא נכונות שמעמיסות על המשרתים. שנהב אור מאגף התקציבים במשרד האוצר ציינה כי הבעיה נובעת מחוסר במיצוי זכויות, ואמרה כי יש לעצור את גביית החובות למילואימניקים עד להשלמת מיצוי הזכויות.

קיראו עוד ב"בארץ"

חיילי מילואים צילום: דובר צה"ל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלמה 08/11/2024 10:40
    הגב לתגובה זו
    הפרזיטים שלומדים תורה. לא פחות חשוב.
  • 1.
    עומר 07/11/2024 08:01
    הגב לתגובה זו
    יעצרו את ההליכים למשרתים, יפגעו במשרתים שסיפקו סחורה. כי אם לא יקבלו את את כספם גם להם צריך לעזור פשוט הפתרון רק מרחיב את הבעיה. יש לעזור לחיילי המילואים .כדי שלא יגיעו למצב שיש הליכים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.