דוד ביטן
צילום: הכנסת

ועדת הכלכלה דנה בעצירת הליכי גבייה ועיקולים למילואימניקים עצמאים

יו"ר קרן הסיוע למילואימניקים אמר שהם מציעים סיוע שנמשך גם כחצי שנה לאחר תום השירות. לדברי מנכ"ל פורום העצמאים, חוסר תיאום מול הביטוח הלאומי יוצר שומות לא נכונות שמעמיסות על המשרתים
עוזי גרסטמן | (2)

בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה בכנסת בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד), נדון הצורך הדחוף לסייע לעסקים של משרתי מילואים עצמאיים שמתמודדים עם חובות ועיקולים לאחר שירותם. בעקבות דיון זה, קרא היו"ר ביטן לעצור את כל הליכי הגבייה והעיקולים כנגד אותם מילואימניקים. "לא ייתכן שמשרת מילואים יחזור לעסק שלו ויגלה חובות וקשיים שמעמיסים על חייו", אמר ביטן, והבהיר כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ותבחן פתרונות נוספים.

בדיון הציג ח"כ משה פסל (הליכוד) את הבעיות שבהן נתקלים העצמאים עם חזרתם מהשירות, כשהם צריכים לנהל את עסקיהם תוך כדי שהם מתמודדים עם בעיות ביורוקרטיות שהצטברו במהלך היעדרותם. ח"כ רון כץ (יש עתיד) הדגיש את הצורך להעניק פתרונות מיידיים עבור העצמאים, וציין כי "בעלי העסקים הקטנים מתמודדים עם עומס כלכלי בלתי רגיל". חברי הכנסת, בהם ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), קראו להעניק לעצמאים זכויות סוציאליות, כמו קצבאות או דמי אבטלה.

יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביתן צילום: הכנסת

ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) דיבר על החשיבות המוסרית לדעתו בסיוע למילואימניקים, ואמר כי "יש שחיקה עצומה במוכנות של אנשים שיצאו למאות ימי מילואים לשוב ולהתנהל כאילו לא אירע דבר". ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) הוסיפה כי "קרן הסיוע תומכת בעצמאים חצי שנה אחרי השחרור, ויש להרחיב את המענה הזה".

תא"ל (מיל') צחי חפץ, שעומד בראש קרן הסיוע, הסביר כי הקרן מספקת מענה כלכלי ישיר למשרתי המילואים העצמאים. "יש לנו תקציב נרחב של כמיליארד שקל, וכל מי שזקוק לסיוע יקבל מענה ללא עיכובים", הדגיש חפץ, וציין כי הקרן מציעה סיוע שנמשך גם כחצי שנה לאחר תום השירות. הקרן מספקת פיצויים לעצמאים על אובדן מחזורים, כך שהם מקבלים תמיכה כלכלית המאפשרת להם לשקם את עסקיהם לאחר שירות ממושך.

נציג מנכ"ל פורום העצמאים, דוד סויסה, העלה בדיון את בעיית המקדמות לביטוח הלאומי שמובילות לחובות עבור משרתי מילואים. לדבריו, חוסר תיאום מול המוסד לביטוח לאומי יוצר שומות לא נכונות שמעמיסות על המשרתים. שנהב אור מאגף התקציבים במשרד האוצר ציינה כי הבעיה נובעת מחוסר במיצוי זכויות, ואמרה כי יש לעצור את גביית החובות למילואימניקים עד להשלמת מיצוי הזכויות.

קיראו עוד ב"בארץ"

חיילי מילואים צילום: דובר צה"ל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלמה 08/11/2024 10:40
    הגב לתגובה זו
    הפרזיטים שלומדים תורה. לא פחות חשוב.
  • 1.
    עומר 07/11/2024 08:01
    הגב לתגובה זו
    יעצרו את ההליכים למשרתים, יפגעו במשרתים שסיפקו סחורה. כי אם לא יקבלו את את כספם גם להם צריך לעזור פשוט הפתרון רק מרחיב את הבעיה. יש לעזור לחיילי המילואים .כדי שלא יגיעו למצב שיש הליכים.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.