ועדת הכלכלה דנה בעצירת הליכי גבייה ועיקולים למילואימניקים עצמאים
בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה בכנסת בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד), נדון הצורך הדחוף לסייע לעסקים של משרתי מילואים עצמאיים שמתמודדים עם חובות ועיקולים לאחר שירותם. בעקבות דיון זה, קרא היו"ר ביטן לעצור את כל הליכי הגבייה והעיקולים כנגד אותם מילואימניקים. "לא ייתכן שמשרת מילואים יחזור לעסק שלו ויגלה חובות וקשיים שמעמיסים על חייו", אמר ביטן, והבהיר כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ותבחן פתרונות נוספים.
בדיון הציג ח"כ משה פסל (הליכוד) את הבעיות שבהן נתקלים העצמאים עם חזרתם מהשירות, כשהם צריכים לנהל את עסקיהם תוך כדי שהם מתמודדים עם בעיות ביורוקרטיות שהצטברו במהלך היעדרותם. ח"כ רון כץ (יש עתיד) הדגיש את הצורך להעניק פתרונות מיידיים עבור העצמאים, וציין כי "בעלי העסקים הקטנים מתמודדים עם עומס כלכלי בלתי רגיל". חברי הכנסת, בהם ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), קראו להעניק לעצמאים זכויות סוציאליות, כמו קצבאות או דמי אבטלה.
יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביתן צילום: הכנסת
ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) דיבר על החשיבות המוסרית לדעתו בסיוע למילואימניקים, ואמר כי "יש שחיקה עצומה במוכנות של אנשים שיצאו למאות ימי מילואים לשוב ולהתנהל כאילו לא אירע דבר". ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) הוסיפה כי "קרן הסיוע תומכת בעצמאים חצי שנה אחרי השחרור, ויש להרחיב את המענה הזה".
- המהפכה בשיפוט עבירות תנועה תחכה עוד
- ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תא"ל (מיל') צחי חפץ, שעומד בראש קרן הסיוע, הסביר כי הקרן מספקת מענה כלכלי ישיר למשרתי המילואים העצמאים. "יש לנו תקציב נרחב של כמיליארד שקל, וכל מי שזקוק לסיוע יקבל מענה ללא עיכובים", הדגיש חפץ, וציין כי הקרן מציעה סיוע שנמשך גם כחצי שנה לאחר תום השירות. הקרן מספקת פיצויים לעצמאים על אובדן מחזורים, כך שהם מקבלים תמיכה כלכלית המאפשרת להם לשקם את עסקיהם לאחר שירות ממושך.
נציג מנכ"ל פורום העצמאים, דוד סויסה, העלה בדיון את בעיית המקדמות לביטוח הלאומי שמובילות לחובות עבור משרתי מילואים. לדבריו, חוסר תיאום מול המוסד לביטוח לאומי יוצר שומות לא נכונות שמעמיסות על המשרתים. שנהב אור מאגף התקציבים במשרד האוצר ציינה כי הבעיה נובעת מחוסר במיצוי זכויות, ואמרה כי יש לעצור את גביית החובות למילואימניקים עד להשלמת מיצוי הזכויות.
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- כתב אישום נגד מתווך נדל"ן ועו"ד על עבירות מס של כ-7.5 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
חיילי מילואים צילום: דובר צה"ל
- 2.שלמה 08/11/2024 10:40הגב לתגובה זוהפרזיטים שלומדים תורה. לא פחות חשוב.
- 1.עומר 07/11/2024 08:01הגב לתגובה זויעצרו את ההליכים למשרתים, יפגעו במשרתים שסיפקו סחורה. כי אם לא יקבלו את את כספם גם להם צריך לעזור פשוט הפתרון רק מרחיב את הבעיה. יש לעזור לחיילי המילואים .כדי שלא יגיעו למצב שיש הליכים.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.75% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
