פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

מה הסיכוי שהנגיד יוריד מחר את הריבית?

מתי תחל הורדת הריבית, מה צפויה להיות האינפלציה השנתית? וגם - מתי תרד הריבית בארה"ב?
איציק יצחקי | (13)

מחר בשעה 16:00 יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית שלו. ההערכות בשוק הן שהועדה המוניטארית לא תפחית גם הפעם הריבית במשק שעומדת על 4.5%. למעשה, מאז חודש ינואר, אז ירדה הריבית ברבע אחוז, פרופ' אמיר ירון מחליט להשאיר את הריבית על כנה, וזאת למרות שהבנק הגיע ליעדו מבחינת יעדי האינפלציה השנתית.

מצד אחד, נתוני המאקרו תומכים בהורדת ריבית, מצד שני אי הוודאות והסיכונים להמשך מקשים על הורדת הריבית. יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר אומר כי "לא ספק, גורמי המאקרו תומכים בהורדת ריבית בישראל: סביבת אינפלציה מאד נמוכה, כאשר אינפלציית הליבה נמצאת במרכז היעד (2.2%-1.9% ללא עונתיות הממשלה). למרות שמדד מאי הנמוך נבע מירידה חדה בסעיף בעייתי (טיסות לחו״ל) לא בהכרח צפוי תיקון כלפי מעלה בחודשים הקרובים.

"מסתמנים  סימני התמנות בפעילות, כפי שמשתקף במדד המשולב של בנק ישראל ונתוני הרכישות בכרטיסי אשראי. המדד המשולב עלה ב-0.5% בלבד ברבעון השנתי, על בסיס חישוב שנתי. השקל פוחת ב-1% מאז החלטת הריבית האחרונה ביחס לסל הוא ממשיך להיות רגיש לשינויים בסיכון הגיאופוליטי.

"השווקים יגיבו לדברי הנגיד כאשר תחזית הצמיחה צפויה להעדכן מ-2% לכיוון 1.6%. תחזית האינפלציה צפויה להתעדכן מ-2.7% לכיוון 3.3%. הריבית צפויה להתעדכן מ-3.75% ברבעון הראשון של 2025 ל-3.75%-4% ברבעון השני של 2025.

אז למרות שמבחינת הנתונים אולי יש מקום להפחתת ריבית, נראה שבהינתן הסיכונים, פרופ' ירון כנראה צודק. הסיכונים הביטחוניים והכלכליים והאי וודאות לגבי ההמשך, מחייבים אותו לקחת מרווח ביטחון ולא להוריד ריבית, למרות ירידה מסוימת באינפלציה. מעבר לכך, האינפלציה לא יורדת בקצב הרצוי והיא עלולה להתעורר במקביל לעלייה בשכר הדירה שמהווה כרבע מהמדד. 

 

התשואה על אגרות החוב מרמזת על חששות מהורידת דירוג

למעשה, אין באמת סיבה להוריד ריבית כאשר הנתונים הכלכליים בירידה, פרמיית הסיכון עלתה, התשואה באג"ח עלתה, הגירעון גדל ולא ברור איך הוא יתפתח בשנה הבאה. עלות המלחמה כבר מוערכת ב-130 מיליארד שקל והמשכה לתוך 2025 תוביל לעלות של 250 מיליארד שקל.

בנק ישראל גם מתייחס לשווקים הפיננסים ולמרות יציבות המניות בבורסה ואפילו יציבות וירידת הדולר בשבוע האחרון, שערי האג"ח ירדו ומבטאים כאמור עלייה בתשואה המשוקללת. למעשה, הן מבטאים אפשרות של הפחתת דירוג בהמשך. 

קיראו עוד ב"בארץ"

בנק ישראל גם עוקב אחרי מגמת האינפלציה והריבית בעולם. האינפלציה בעולם יורדת בהדרגה, אבל בקצב איטי מהצפוי. במקביל גם קצב הפחתות הריבית יורד מדרגה. ביום שישי פורסם דוח תעסוקה בארה"ב שלצד תיקון הנתונים מחודש קודם, היה אפשר להסיק שיש חולשה מסוימת בשוק העבודה. אלו חדשות טובות לשוק המניות ולריבית. שוק עבודה חלש משמעו ביקושים נמוכים יותר למוצרים ושירותים וריסון האינפלציה. זו הסיבה שוול סטריט עלתה ביום שישי, אבל התחזית בקשר לריבית לא השתנתה. כ-8% סיכויים שהריבית בארה"ב תרד עוד החודש, אך 92% שהריבית תרד בספטמבר. אם לא יקרה משהו בחודשיים הקרובים, הרייבת בארה"ב תרד וזה חשוב גם לנו.

הנגיד מעדיף להיות צעד אחרי ארה"ב ולא צעד לפני, כשבין היתר הוא חושב על יחסי שערי החליפין שמושפעים מיחסי הריביות. הפחתת ריבית שם ובמקביל המשך שיפור או יציבות באינפלציה יובילו את הנגיד להפחית את הריבית בעדכון הבא. 

 

מה תהיה הריבית בעוד כשנה?

לגבי החלטת הריבית מחר, הרי ששסיכוי גבוה מאוד שהריבית לא תרד בהודעה מחר. אבל השאלה מה יהיה בהמשך? עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים סבור כי במבט קדימה הריבית תרד יותר מהתחזיות הקיימות כיום בשוק. 

הגורמים שישפיעו מאוד על החלטת הנגיד יהיו - בראש וראשונה המצב הביטחוני, שערי אגרות החוב, שער הדולר והגירעון בתקציב. רוב הכלכלנים מעריכים הפחתה בריבית עוד מספר חודשים.

 

תחזית הריבית תתעדכן ומה תהיה הצמיחה?

בנק ישראל אמור לשנות את תחזית הריבית. כעת התחזית לסוף השנה עומדת על 3.75%, והכלכלנים מצפים לריבית של 4% עד 4.25%. ברבעון השני של 2025 הריבית צפויה לרדת ל-3.75%-4%, כשבעבר דיברו על 3.5%-3.75% בתקופה המדוברת.

שינויים נוספים בתחזית הם - הפחתת הצמיחה, העלאת האינפלציה והעלאת הגירעון. הצמיחה על פי ההערכות הכלכלנים תהיה באוזר 2%, אולי מעט פחות. 

האינפלציה שהיתה אמורה להיות השנה 2.7% תהיה כנראה מעט יותר, הגירעון צפוי להיות 6.6% וכאן נראה שהנגיד יעביר מסרים לאוצר ולממשלה לשמירה על משמעת פיסקלית והפחתת הגירעון. בפועל, נראה שהגירעון צפוי להיות גדול יותר.

 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    BABA 07/07/2024 22:18
    הגב לתגובה זו
    לא יוריד את הריבית,כי אז הבנקים ירויחו פחות וזאת לא המטרה של הנגיד והמפקיח שלו אלא שהבנקים ישדדו את הציבור כמו במערב הפרוע.אדון אמיר ירון לא נשכח ולא נסלח.בגללך אנחנו לא רק לא גומרים את החודש אלא לא גומרים אפילו את החצי הראשון של החודש.
  • 10.
    יש גרעון מטורף, אין מצב להורדת ריבית (ל"ת)
    יש גרעון מטורף 07/07/2024 17:48
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אלי 07/07/2024 16:42
    הגב לתגובה זו
    בהורדה של 0.25% השקל לא יקרוס להיפך זה יתן תמריץ להתעוררות הכלכלה ביחד עם הפסקת הלחימה....
  • 8.
    האמריקאים לא הורידו אז אנחנו לא מורידים, ככה פשוט. (ל"ת)
    שדגכ 07/07/2024 16:39
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נחמה 07/07/2024 16:27
    הגב לתגובה זו
    0.30-0.35%
  • 6.
    מרינה 07/07/2024 12:06
    הגב לתגובה זו
    כל עוד נמשכת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה.
  • גם החרדים וגם סטרוק שודדים את הקופה הציבורית (ל"ת)
    גם החרדים וגם סטרוק 07/07/2024 17:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שניצאל 07/07/2024 11:38
    הגב לתגובה זו
    מנת נודלס שעולה 75 שח תעלה 85 שח ליטר דלק שעולה 7.5 שח יעלה מעל 8 שח שכר יעלה גם כן ואיתו עלויות ייצור ושירותים בקיצור לא להיט
  • 4.
    האמת צריך להעלות ריבית ....כל הדרכים מובילות לקריסה אם יעשה את מה שצריך לעשות להעלות ריבית בועת החובות תתפוצץ ....ואם יוריד את הריבית השקל יקרוס ויהיה בישראל סופר אינפלציה כמו בשנות השמונים ....קריסה נעימה לכולם...לצערי (ל"ת)
    רועי 07/07/2024 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מישל 07/07/2024 10:07
    הגב לתגובה זו
    לא יוריד ריבית.לפני ארהב חבל על הכתבה
  • להזכירך 07/07/2024 11:14
    הגב לתגובה זו
    לפני ארהב
  • 2.
    סקובידו 07/07/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
    דו
  • 1.
    חחח נגיד פחדן שעובד עבור הבנקים תראו איזה גוב יקבל (ל"ת)
    משה ראשל"צ 07/07/2024 09:52
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).