12 אלף שקל ואתם פולנים

?המצב הכלכלי והחברתי בישראל גורם לרבים לבחון אפשרויות במדינות אחרות - והדרך המהירה ביותר לממש זאת היא דרכון זר. במה זה כרוך וכמה זה עולה, ומי הפך את זה למקור פרנסה?
עוזי גרסטמן | (11)

המצב בישראל מורכב, ורבים מפנטזים על רילוקיישן - בין השאר באמצעות דרכון זר. ואולם כבר מזמן לא מדובר במשהו נדיר. ישראלים רבים יכולים לנפנף כיום בדרכון זר שהם מחזיקים ברשותם, ונראה שהתעשייה הזו משגשגת יותר מתמיד. יש עורכי דין שמתמחים בכך, ומציעים את שירותיהם לכל המעוניין.

הדרכון הפורטוגלי הוא דבר שרבים מיוצאי צפון אפריקה כבר הספיקו להצטייד בו, לפני שהשלטונות במדינה החלו להקשיח את הקריטריונים לקבלתו. על פי החוק החדש, אדם שיבקש אזרחות פורטוגלית יצטרך לא רק להוכיח זיקה לפורטוגל - אלא גם לגור בה לפחות שלוש שנים.

יש לא מעט עבודת ניירת, התרוצצויות ומסמכים שצריך להשיג. לכאן בדיוק נכנסים עורכי הדין שמתמחים בנושא. מדובר לא רק על הוצאת הדרכון כמובן, אלא גם אזרחות. העלות הכוללת מתחילה ב-3,000 שקל ועשויה להגיע ל-15,000 שקל - תלוי בדרכון ובכמות המסמכים שצריך לאתר. הדרכונים המבוקשים ביותר בקרב הישראלים כיום הם הפורטוגלי כמובן, ההונגרי והפולני. רבים מנסים להוציא גם דרכון גרמני. הסיבה לכך שרוב האנשים מנסים לקבל דרכון אירופי ברורה - זה קל יחסית בהשוואה לדרכון אמריקאי, מאפשר לגור כמעט בכל רחבי היבשת בקלות יחסית, וללכת לתור הקצר יותר בביקורת הגבולות.

העלות של הוצאת דרכון פורטוגלי מורכבת מהדברים הבאים: אגרה לקהילה היהודית בפורטוגל - 270 יורו; הוצאת מסמכים ממשרד הפנים והחתמתם בחותמת אפוסטיל - 75 עד 110 שקל, תלוי בכמות המסמכים; נוטריון לדרכון וחתימה נוטריונית לייפוי כוח - 250 שקל; תשלום מס לרשויות בפורטוגל עבור טיפול בבקשה - 250 יורו; תרגום מסמכים לפורטוגזית - 30 יורו למסמך באנגלית ו-80 יורו למסמך בעברית; תשלום למשרד עורכי דין בפורטוגל שמלווה את הבקשה לקבלת אזרחות - 450-300 יורו; שכר טרחה לעורכי הדין בפורטוגל עבור הטיפול בהגשת הבקשה וכו' - 450-300 יורו; שכר טרחה לעורך דין בישראל עבור הטיפול בבקשה וכו' – המחיר משתנה בין המשרדים, 5,500-3,000 שקל.

עלות כוללת של בקשה לקבלת אזרחות גרמנית, המלווה על ידי עורך דין בעל ניסיון, תהיה כמה אלפי שקלים, ובממוצע נעה בין 9,000-4,000 שקל. יש גם עלויות נוספות של איתור מסמכים, תרגום מסמכים, ואישור המסמכים באישור נוטריוני או בחותמת אפוסטיל על פי הנדרש. הן יכולות להגיע לאלפי שקלים נוספים, בהתאם לכמות המסמכים. כמו כן, יש עלויות של דמי משלוח ותשלום אגרה לרשויות בגרמניה שהיא כ-250 יורו.

למי שחולמים על אמריקה, יש את הגרלת הגרין קארד. זוהי הגרלה של 50 אלף ויזות (גרין קארד), שאותה עורכת ממשלת ארצות הברית בכל שנה באמצעות הגרלה ממוחשבת הנערכת על פי חוק של הקונגרס. מקבלי הוויזה מקבלים מעמד של תושב קבע (Permanent Resident), ורשאים להגר עם בני משפחתם לארצות הברית לאחר שהשלימו תהליך קונסולרי שאותו עובר כל מגיש בקשת לאשרת שהייה. תושבות הקבע מקנה זכויות רבות, כולל האפשרות להגיש בקשה לאזרחות, אך שונה מאזרחות בכמה זכויות חוקתיות.

עבור רבים מדובר בהזדמנות לשינוי מהותי בחייהם, שלא לומר להתחיל מחדש, ולכן הם מוכנים לשלם כמעט כל מחיר כדי להשיג זאת. המצב הכלכלי והחברתי בישראל מהווים זרז משמעותי לכך, ונדמה שבשנתיים האחרונות יש גל של אנשים שנמצאים בשלבים שונים של קבלת אזרחות ודרכון זרים. רילוקיישן נהפך לאחת המלים המובילות בחיפושים בגוגל, ויש המון קבוצות פייסבוק וטלגרם שהוקמו לצורך כך. מדובר בתעשייה משגשגת.

קיראו עוד ב"בארץ"

גילה (שם בדוי) הוציאה אזרחות ודרכון של פורטוגל. לדבריה, היא עשתה זאת כדי לתת לילדיה את האפשרות לחיות וללמוד באירופה. בנוסף, "כצאצאית למגורשי ספרד ופורטוגל, מדובר כאן בחיבור לשורשים  ולהיסטוריה המשפחתית". היא עצמה כבר מימשה את האפשרות, ובחמש השנים האחרונות היא גרה בגרמניה עם בעלה, שבעצמו מחזיק דרכון גרמנית ושלושת ילדיהם.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    זיכרון קצר 23/06/2024 14:13
    הגב לתגובה זו
    עדיף להלחם על מה שייש פה ולא לברוח, הפולנים שרפו יהודים חיים בתוך אסמים...... תקרא לשוטר פולני.......תקבל מכות....
  • 3.
    עינת 23/06/2024 14:13
    הגב לתגובה זו
    בארה"ב מכבדים את הרופאים אצלנו מזלזלים בהם, עוד כמה שנים יביאו לנו רופאים מהודו ואפריקה.
  • 2.
    אלף 23/06/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
    הכל הלך סבבה , עד שבאו ישראלים ושאלו יותר מדיי שאלות עד שנמאס לפולנים והם הקשיחו את התנאים.
  • יצחק 23/06/2024 14:15
    הגב לתגובה זו
    אני נכד לפולני בעבר בדקתי ואז נאמר לי שאני לא זכאי כי סבא ז"ל שירת בצה"ל ומי ששרת בצה"ל צאצאיו לא יכולו לקבל אזרחות האם החוק שונה אשמח למידע מיהמן
  • 1.
    המשותף לכל אלה: שמאלנים מצויים (ל"ת)
    יאללה, טוסו 22/06/2024 20:11
    הגב לתגובה זו
  • אלה אנשים שמדינות ישמחו לקלוט,או במילה אחרת-שמאלנים... (ל"ת)
    פילי 23/06/2024 15:29
    הגב לתגובה זו
  • נכהצ 23/06/2024 11:53
    הגב לתגובה זו
    ואתה ביביסט מוסת מוזמן להצטרף עם דרכון זר יחד עם הכת ההזוייה שכבר עזבו.
  • 80% מהיורדים הינם יוצאי עדות המזרח עפ"י נתוני מש' הפנים (ל"ת)
    פרץ 23/06/2024 10:05
    הגב לתגובה זו
  • מאיר 23/06/2024 13:21
    אשמח לראות מקור
  • חבוב 23/06/2024 11:00
    תשלמו לי כסף, לא אקח דרכון פולני
  • כל החכמים טסו, בגלל זה קשה לנו לנצח. (ל"ת)
    סגן עוזר זוטר 23/06/2024 09:57
    הגב לתגובה זו
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה

המדינה תשקיע עד 250 מיליון שקל בקרנות דיפ־טק ישראליות באמצעות קרן יוזמה; כל קרן תוכל לקבל מענק של עד 10 מיליון דולר, המיועד להבטיח סגירה ראשונה ולמשוך משקיעים נוספים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות משיקה מסלול ייעודי חדש להשקעה בקרנות הון סיכון המתמחות בדיפ־טק, בהיקף כולל של כ-250 מיליון שקל (כ-70 מיליון דולר)

במסגרת המהלך, המדינה תעניק מענקים של עד 10 מיליון דולר לכל קרן, המהווים עד 12.5% מגודלה, וזאת במטרה לסייע לקרנות להגיע ל"סגירה ראשונה", להרחיב את בסיס ההון ולהתחיל להשקיע בחברות הפועלות בתחומים עתירי טכנולוגיה כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות.

על פי תנאי המסלול, לפחות 70% מההשקעות יתבצעו בחברות ישראליות או כאלו שעיקר המו"פ שלהן בישראל, ולפחות 50% מההשקעות יופנו לחברות המפתחות מוצרים מוחשיים או תהליכי ייצור. הקרן המינימלית שתהיה זכאית למסלול צריכה לעמוד על 32 מיליון דולר, כאשר לפחות 28 מיליון יגיעו ממשקיעים פרטיים.

המסלול דומה במבנהו למודל קרן יוזמה המקורי שפעל בתחילת שנות ה-90 והניח את היסודות לתעשיית ההון סיכון בישראל, אך בשונה ממנו מתמקד הפעם אך ורק בתחום הדיפ־טק. הקרן הנוכחית מצטרפת למסגרת "יוזמה 2.0" שהושקה ב-2024, במסגרתה אושרו עד כה מסגרות השקעה ל-18 גופים מוסדיים ישראליים בהיקף כולל של כ-670 מיליון דולר (כספי מדינה ומוסדיים יחד)

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי תמיד ידע לצמוח מתוך אתגרים, אך המציאות הנוכחית מציבה בפני חברות הדיפטק וקרנות ההון סיכון, המתמחות בהן, קשיים חסרי תקדים. השקעות בתחומים כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות - הן קריטיות לביסוס היתרון התחרותי של ישראל בעשורים הבאים. הקרן החדשה נועדה להבטיח שלא נאבד את המומנטום, ולספק את ההשקעה שתאפשר לקרנות הון סיכון להגיע "לסגירה ראשונה" שתאפשר להן להתחיל ולהשקיע בחברות , ולחברות להמשיך במחקר, בפיתוח ובחדשנות פורצת דרך. זו השקעה בעתיד של כלכלת ישראל, בחוסן הלאומי וביכולת שלנו להמשיך להיות במרכז הבמה הטכנולוגית העולמית". 

רקע: קרן יוזמה 2