דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין
מאקרו כלכלה

כולם מדברים על אינפלציה, אבל איך זה משפיע על הכיס שלכם?

האם עשירים מתעשרים באינפלציה ודווקא מעמד הביניים סובל, מה קורה לאי השייוויון בתקופת אינפלציה? התשובות מפתיעות; וגם - מהי בעצם אינפלציה 

מי נפגע יותר מאינפלציה: אנשים בעלי הכנסה נמוכה יחסית, או אלו בעלי ההכנסות הגבוהות? התשובה קשורה לשתי השפעות שונות שיש לאינפלציה: אפקט ההכנסה, ואפקט ההון. אפקט ההכנסה הוא פשוט: כשיש אינפלציה, השכר בדרך כלל לא עולה בקצב עליית המחירים. לכן, כשהאינפלציה עולה, השכר שאנשים מקבלים מאפשר להם לקנות פחות, ורמת החיים שלהם יורדת.

מהי אינפלציה וכל מה שצריך לדעת על אינפלציה - אתר הון

אפקט ההון מורכב יותר. כשהאינפלציה עולה, הלוואות לא-צמודות נשחקות, מה שמעלה את רמת החיים של אנשים שלקחו הלוואות לא צמודות. מצד שני, כשהאינפלציה עולה, גם השווי של נכסים שאנשים מחזיקים נשחק. לכן, ההשפעה הסופית של אפקט ההון אינה ידועה מראש, והיא תלויה בקצב השחיקה של ההלוואות לעומת קצב השחיקה של הנכסים.

ההשפעה הכוללת של האינפלציה על אי השוויון הוא הסכום של שני האפקטים הללו. בדרך כלל, נהוג להניח שאפקט ההכנסה משפיע חזק יותר על בעלי הכנסות נמוכות מאשר על בעלי ההכנסות הגבוהות. זאת מכיוון שבעלי ההכנסות הגבוהות מוציאים חלק גדול יותר מהכנסתם על מוצרי מותרות, ובזמן של אינפלציה גבוהה, הם יכולים לצמצם הוצאות על ידי מעבר למוצרים זולים יותר. בעלי הכנסות נמוכות, לעומת זאת, מוציאים חלק גדול יותר מההכנסות שלהם על מוצרים חיוניים, ולכן הם חייבים להמשיך לרכוש את אותם מוצרים גם כשהמחירים עולים.

עם זאת, ייתכן מאוד שעליות המחירים בישראל בשנה האחרונה פוגעות בבעלי ההכנסות הגבוהות לא פחות, ואולי אפילו יותר, מאשר בבעלי ההכנסה הנמוכה. הסיבה היא שבעוד שבעשירונים הנמוכים מוציאים על מזון הרבה יותר מאשר בעשירונים העליונים, בעשירונים העליונים מוציאים על דלק הרבה יותר מאשר בעשירונים התחתונים. בשנה האחרונה, מחירי המזון עלו בכ-4.5%. את העלייה הזאת, ספגו בעשירונים התחתונים בצורה קשה יותר מאשר בעשירון העליון; כ-23% מההוצאות של העשירון התחתון הן על מזון, בזמן שבעשירון העליון מוציאים על מזון רק כ-14%. אבל מהצד השני, מחירי הדלק עלו בכ- 7.3%, ובעשירון העליון מוציאים על תחבורה ותקשורת 26% מההוצאות שלהם, שזה פי 2 מהחלק של ההוצאות על תחבורה ותקשורת בעשירון התחתון. בעשירון העליון מוציאים יותר גם על תיירות ופנאי, עוד ענף שבו היו עליות מחירים משמעותיות בשנה האחרונה.

לסיכום, אי אפשר לקבוע איזה עשירון נפגע יותר מעליות המחירים בשנה האחרונה, בלי נתונים מפורטים על הכנסות והוצאות משקי בית. אבל העובדה שעליות המחירים הן גבוהות במיוחד בענפי האנרגיה, הרכב, התיירות, והפנאי, מצביעות על כך שייתכן מאוד שבאופן יחסי, דווקא בעלי ההכנסות הגבוהות נפגעו יותר מאשר בעלי ההכנסות הנמוכות יותר.

גם כשמדובר על אפקט ההון, כנראה שבעלי ההכנסות הגבוהות נפגעו יותר. כי הנכסים העיקריים של בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות בארץ הוא דירות. בשנה האחרונה, מחירי הדירות לא נפגעו מהעלייה באינפלציה. להיפך, מחירי הדירות עלו בקצב מהיר בהרבה מהעלייה במחירים, כך ששווי הנכסים של בעלי דירות עלה. מכיוון שלכ- 70% מהאוכלוסייה בישראל יש דירה בבעלות, שווי הנכס העיקרי של חלק גדול ממשקי הבית במעמד הביניים והמעמד הנמוך לא נפגע.

לעומת זאת, חלק גדול יחסית מההון של מעמד הביניים העליון ושל בעלי ההכנסות הגבוהות מרוכז בשוק ההון. בנוסף, ככל שההכנסות גבוהות יותר, חלק גבוה יותר מההון מושקע בחו"ל, וההפסדים בשווקי ההון בחו"ל גבוהים יותר מאשר בארץ. מדד ת"א 35, למשל, עלה בכ- 7% לעומת רמתו בספטמבר 2021. לעומת זאת, מי שהשקיע בשוק האמריקאי, למשל, ספג ב- 12 החודשים האחרונים נפילות של כ- 11% במדד ה- S&P500, וכ- 28% במדד הנאסד"ק.

קיראו עוד ב"בארץ"

אז המסקנה המפתיעה היא שייתכן מאוד שבשלב הנוכחי, האינפלציה, וההאטה הכלכלית שמגיעה איתו, מקטינה את אי השוויון, מכיוון שמשקי בית בעשירונים העליונים נפגעים יותר מאשר משקי הבית שבעשירונים הנמוכים יותר. אבל גם אם אי השוויון אכן קטן, זה ממש לא מעודד. קיטון באי השוויון שנובע מכך שההכנסות של כולם מתכווצות, לא משפר את רמת החיים של אף אחד. להיפך, כשההכנסות של כולם מתכווצות, אלו שיש להם יותר מסתדרים. אלו שיש להם פחות, מסתדרים פחות טוב.

בנוסף, לכל משבר יש את אחרי המשבר, ומי שנמצא במצב טוב יוצר לנצל את אחרי המשבר, הם אלו שהיו במצב טוב יותר לפניו. משבר הוא הזדמנות לרכוש עוד נכסים פיננסיים ואחרים במחיר נמוך, ומי שיש לו את האמצעים, יכול לעשות את זה. לכן, גם אם אי השוויון מתכווץ מעט כעת, הוא יתרחב כשהמשבר יעבור, והצמיחה תחזור.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    בישראל מחירי הדירות מההזויים בעולם אם תוסיף את מרכיב עליית מחיריהם ההזויה למדד תגלה שהאינפלציה בישראל למעלה מ 18%.ישראל במצב גרוע יותר מכל מדינוץ העולם. (ל"ת)
    בעיה מספר אחת מחירי הדיור והשכירות ההזויים בעולם 28/09/2022 13:05
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אל 28/09/2022 09:35
    הגב לתגובה זו
    איך דוקטור מכובד יכול לכתוב משפט כזה: ההלוואות נשחקות וגם הנכסים נשחקים ? הרי ההלוואה נשחקת, רג במידה והנכס שעבורו נלקחה או ההכנסה מן הנכס עולה. אחרת ההלוואה לא נשחקת.
  • 10.
    נטלי 28/09/2022 03:56
    הגב לתגובה זו
    המשחק מכור כי מי שקובע מי עשיר ומי עני זו המדינה. המדינה שולטת בהיצע הקרקעות, שולטת כמה לתכנן דירות ושולטת באמצעות העיריות בכמות הדירות לאשר לכל מגרש שרוצה להיבנות בכמות דירות גדולה כמה שיותר. הועדות לתכנון ובניה מגבילות את הכמות, יש גם אישורים שצריך לקבל, יש גם תכנוני כבישים שהמדינה לא עושה, יש גם מסלולי רכבת שהמדינה לא עושה. המדינה היא גרמה לחסרי דירות להיות חסרי דירות. היא השולטת בהיצע, וגם בביקוש היא הביאה על הצברים העניים את העליות. המדינה שולטת גם בביקוש וכך גרמה למחיר להתנפח ולהכפיל את עצמו, למשל חסרי דיור בשנת 1989 שכמעט היה להם כסף לקנות דירה אבל הבנק לא אישר להם הלוואה משלימה, נאלצו לראות כיצד מדינה שמכילה בקושי 4 מיליון תושבים מעלה 4 מיליון עולים במהלך 30 שנה שבמהלכם המחיר מכפיל את עצמו פי 20 וכך החיסכון שהיה להם הלך והתרחק והם נשארו עם שכר מינימום לקנות מצרכי מזון בלי קורת גג. זוהי המדינה שלך
  • 9.
    הראל 27/09/2022 23:56
    הגב לתגובה זו
    לעשירים יש הרבה נכסים צמודים למדד כמו נדלן אין משמעות אמיתית לתקציבם עליות המחירים . העניים לא גומרים את החודש.
  • 8.
    אנשים מעדיפים לגור בדירה ולא ברחוב (ל"ת)
    אנשים מעדיפים ל 27/09/2022 20:16
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כמו שאמרתי הדקס יעלה צים שורט נסדק יעלה (ל"ת)
    יעקב 27/09/2022 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לרון 27/09/2022 15:41
    הגב לתגובה זו
    שנות השמונים ה"עליזות" כולם רצו לדולר,אנחנו ע ו ד לא שם,אמנם
  • 5.
    כלכלן 27/09/2022 15:32
    הגב לתגובה זו
    וכולנו נשלם בענקכולם היזהרו
  • 4.
    לרון 27/09/2022 15:29
    הגב לתגובה זו
    היסמכות על העבר,"כשהמשבר יעבור",ומה אם הוא "לא" יעבור,כנראה שזה מה שיהיה,לא נחזור לצמיחה מהירה,משבר 2000 "עבר" בנאסד"ק אחר 15 שנים,בלי כל הפרמטרים הבעייתיים של היום
  • 3.
    מה שחשוב זה ערך הנכסים במונחי שכר, לא סל מוצרים (ל"ת)
    דוד 27/09/2022 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צח 27/09/2022 14:23
    הגב לתגובה זו
    הפד מנסה לפמפם שהאינפלציה זה הדבר הכי גרוע וזה שקר. מיתון עולמי ופיטורים הכי גרועים זה האויב הכי גדול לאנושות. פאול הפושע מחרב את הכלכלה
  • 1.
    קנו מניות והרבה רק הם בסוף עולות. (ל"ת)
    סאמי 27/09/2022 14:08
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.