מרב מיכאלי
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
דעה

על מטרו, רכבת קלה, ושאר פתרונות

הרוחות גועשות סביב המטרו: "חייבים לאשר, זה הפתרון היחידי"; האומנם? ממש לא בטוח ובכלל - היריעה לחלץ אותנו מהפקקים רחבה הרבה יותר

דור עצמון | (20)

כנראה שהתקדמות המטרו תחכה לקדנציה הבאה. מרב מיכאלי, שרת התחבורה עוד מאמינה שהיא תוכל להעביר ת התקנות בפגרה, אבל הסיכוי הטוב שזה יגלוש לממשלה הבאה. האם זה כל כך נורא? בשמאל טוענים שכן, בימין טוענים שלא. בשמאל אומרים שכל יום קובע, בימים טוענים שאם כך, אז למה מפלגות השמאל לא הקדימו בכמה ימים את הבחירות - האחריות על שני הגופים. הימים התנה את חוק המטרו בבחירות ב-25 באוקטובר, השמאל התעקש על 1 בנובמבר. הכותרות בעיתונים מקבלות את גישת השמאל ותוקפות את הימין. זה לא נכון ולא מדויק. 

שני הצדדים אחראים למחדל. שני הצדדים אחראים לכאוס התחבורה המשתולל כאן. מטרו הוא חשוב, מאוד, אפילו הכרחי, אבל הוא רק בורג אחד (גדול ככל שיהיה) ממערכת ברגים שתפקידה לשפר לנו ולדורות הבאים את איכות החיים.

הפרויקט המפלצתי בתולדות המדינה עלה לאוויר כבר לפני עשור. עלותו הרשמית – כ-150 מיליארד שקל, אבל זאת עלות ראשונה, מקורבים לנושא סבורים שהעלות תגיע ל-200 מיליארד שקל. העלות עוררה סימני שאלה גדולים והיו מי שסברו שהרכבת הקלה, יחד עם פתרונות נקודתיים נוספים, יספקו פתרון. אבל אחרי שנים של דיונים הגיעו במשרד התחבורה למסקנה ב-2018 שהרכבת הקלה לא תספיק ואין מנוס מהקמת מטרו מטרופוליני אדיר מימדים.

כך נולד "חוק המטרו" שנועד לעקוף חסמים ולקצר את משך הפעילות. החוק היה בהתחלה בתוך חוק ההסדרים וברגע שראו שהוא גדול מדי, הוחלט לפצל אותו מחוק ההסדרים ולדון בו בנפרד. הוקמה ועדה מיוחדת שלאחר דיונים רבים אישרה אותו בפברואר האחרון לקריאה שנייה ושלישית, זאת לאחר שכבר עבר בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה.

מה עוד צריך?

אז זה המטרו, שאמור לקר בין 24 יישובים ולספק לצד הרכבת הקלה פתרון לכל אזור גוש דן. אז בהנחה שרצנו 10 שנים קדימה בזמן והוא עומד מוכן, האם בכך תמו הבעיות? חד משמעית לא. לצד המטרו והרכבת הקלה קיימת חובה לקדם גם פתרונות משניים שעלותם גם פחותה בהרבה. לא בטוח שבמבחן עלות התועלת המטרו עדיף על פני פתרונות אחרים. 

מדוע לא מבטלים חניה חינם בתל אביב? מדוע לא מטילים מס נסועה-גודש כבר עכשיו? אומנם הטילו אגרות, אבל רק לעוד 5 שנים. למה לא מעלים את מחירי החניה ברחבי העיר (אלא רק מאפשרים לעיריות להעלות אם ירצו בכך)? למה לא מתעקשים על תחבורה ציבורית בסופ"ש? נכון שמדובר בפתרונות שמכבידים על בעלי רכבים ומקבלים את הכניסה לערים, אבל אין ברירה, חייבים להעדיף תחבורה ציבורית על פני שמימוש ברכבים. וזה עוד לפני שהזכרנו את הנסיעות השיתופיות ובמיוחד את הכניסה של הרכבים החשמליים ובהמשך האוטונומיים שיאפשרו הסעות משותפות של נוסעים רבים.

אגרות גודש - פתרון טוב?

אגרות הגודש הן נדבך מהותי וקריטי על מנת לפתור את פקקי התנועה. הן הוכחו בעולם כאמצעי אפקטיבי לגרום לאנשים להשאיר את הרכב בבית ולנסוע בתחבורה הציבורית למרכזי התעסוקה. זה פתרון הרבה יותר זול ולא מצריך תשתית מורכבת אז לא ברור מדוע הממשלה לא "מתאבדת" על זה ומוציאה את זה לפועל כבר בשנה הקרובה? אולי בעצם כן ברור; זה פחות פופולארי, מטרו זה יותר מרשים, יותר גדול, לא פוגע אישית באזרח. אגרת גודש פוגעת באזרחים. בחלקם, אבל לא פוגעים גם בחלק מהאזרחים לקראת בחירות. וכאן תמיד יש תקופת בחירות. 

קיראו עוד ב"בארץ"

כן, הפוליטיקאים פוגעים בציבור במקום למלא את תפקידם העיקרי, לשרת אותו - לא עושים את האפשרויות האחרות כי הן פחות פופולאריות בציבור. במקום לראות מה נכון, עובד ומצליח בעולם, ובמקום לדבר עם מומחים - הפוליטיקאים רוצים להיבחר ולכן אין להם בעיה לקדם פתרון אחד פופולארי בזמן שמזניחים פתרונות הכרחיים אחרים שאינם פופולאריים. אז זה הסיפור הגדול, אגרת הגודש שנדחתה בחמש שנים ולא המטרו שאמור להיות כאן עוד 8-10 שנים ואם כך מה זה משנה דחייה של חצי שנה, דחייה שעומדת בצל לעומת הדחייה באגרת הגודש לחמש שנים. 

ובכלל, עד שיסיימו את המטרו החשש הגדול הוא שהיא לא תספק פתרון מלא. אנחנו לא יודעים לבנות לטווח ארוך, אנחנו מומחים בדחיות, תראו את הרכבת הקלה, שהעיכובים בה כבר הגיעו לשנתיים-שלוש, תראו את נתב"ג 2000 שבסוף קם ב-2004 (ולא ב-2000) ועל פי ההערכות תוך 6-7 שנים כבר לא יספיק לנו. צריכים במהירות להקים נמל תעופה או להגדיל את הקפסיטי של הקיים. וזה מעלה שאלה חשובה - מי צריך לכל הרוחות את נמל התעופה רמון שעומד שם בערבה, קרוב לאילת ומבטא בזבוז גדול, חוסר יעילת ואפילו הפקרות. כן, היה צריך לתכנן נמל תעופה בדרום, אבל לא ככה ולא לפני שמרחיבים את נתב"ג או מקימים במרכז חלופה אפשרית.  

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    ג'ק 03/07/2022 18:03
    הגב לתגובה זו
    מכרז בינ"ל לתכנון הקמה ותפעול ל 25 שנה . מבלי להעמיס על התקציב . חשוב ביותר להרחיק מהפוליטיקה ומהפוליטיקאים בחוק .
  • 16.
    אריק 03/07/2022 12:21
    הגב לתגובה זו
    איזור תל אביב חייב high capacity rapid transit. זה צריך להיות ברור לכל. אין ספק שהקמת המערך הזה מצריך מנהור נרחב. אי אפשר לחצוץ בין חלקי העיר בתנועה בלתי פוסקת במהירות של 40 קמ"ש של מערכי ענק. אוטובוסים בלבד כבר לא יכולים לספק את הסחורה: נכנס מעט מדי נוסעים ואין מספיק נהגים. אז משהו אחר חייב לנסוע במנהרות. ומה זה? איזשהו סוג של מערך מסילתי כנראה....
  • מתכנן ערים 03/07/2022 19:15
    הגב לתגובה זו
    מדובר על פתרון תחבורתי שישרת את הציבור במשך מאות שנים בלי הגזמה . בלונדון למשל הטיוב עובד כ 200 שנה
  • 15.
    שמוליק 03/07/2022 09:13
    הגב לתגובה זו
    כבר היום רשויות מונעות מנת"ע לבצע קידוחי ניסיון לצרכי תכנון. כל רשות וכל גוף תשתיתי פועל לפי האינטרסים שלו ולכן הפרוייקטים מתמשכים גורמים הפרעות לתושבים וסבל לנוסעים. ייקור הפרויקט בהיקפים חסרי תקדים.
  • 14.
    נוסע 03/07/2022 08:15
    הגב לתגובה זו
    אחת לכמה זמן שומעים הכרזה של פוליטיקאי זה או אחר "נסעתי ברכבת והיה מצויין", אבל שוכחים לציין מה קרה מהרגע שאותו מתיימר יצא מביתו - איך הגעת לתחנה? מה היה בדרך? השתמשת ברכב או באוטובוס? היית צריך ללכת ברגל? ניסית לעשות את כל זה עם עגלת תינוק למשל? איך הגעת מתחנת הרכבת ליעד הסופי שלך? הצלחת להגיע בזמן לפגישה? הגעת בניראות הולמת ליום עבודה או מזיע ומסריח ומקומט?
  • 13.
    בעל רכב 03/07/2022 08:10
    הגב לתגובה זו
    במקום לחפש בכח איך להקשות ולייקר את השימוש ברכב, צריך לשפר את מערך התחבורה הציבורית ויש המוווון מה לשפר.
  • 12.
    רמת גני 03/07/2022 07:09
    הגב לתגובה זו
    זו בגידה בקיומה ושגשוגה של המדינה . הדמוגרפיה טוענת שבעוד 25 שנה האוכלוסיה תוכפל .
  • 11.
    אבי ובר 03/07/2022 03:38
    הגב לתגובה זו
    כבר דבר אחד טוב ייצא מהבחירות שבפתח.השקת הפעלת הקו האדום לא יהיה בנכחותה של הנכדה של קסטנר.לא ידעה לפרגן בהשקות קודמות לסמוטריץ ובעיקר לישראל כ’ץ
  • 10.
    אנונימי 02/07/2022 23:42
    הגב לתגובה זו
    של קסטנר ????התפוח לא נפל רחוק מהעץ
  • 9.
    איתי 02/07/2022 19:09
    הגב לתגובה זו
    נכון שהפתרונות הרבה יותר מורכבים ממטרו אבל הם בעיקר נת"צים, הקמת מסופים, טיוב של מסלולים קיימים, צל בתחנות, תיקוף בכל האמצעים מכל הדלתות, הרחבת שעות פעילות, קיצור מסלולי נסיעה (לאפשר הגדלת תדירות), להביא לשיעור ביצוע נסיעות הרבה יותר גבוה מעכשיו (הכשרת נהגים, ביטול קווים גרועים כמו 200) , שינוי התכנון העירוני כך שיקל על קיום תחבורה ציבורית יעילה, מסלולי אופניים, שיפור ההליכתיות, תחנות עגינה לאופניים בכל בניין ומקום מרכזי ועוד ועוד.
  • 8.
    לביא 02/07/2022 18:14
    הגב לתגובה זו
    לכתוב ולכתוב בלי שום ביסוס סתם מילים ללא כל אמת
  • 7.
    אלברט 02/07/2022 17:46
    הגב לתגובה זו
    החוק דרקוני וייפגע בהרבה אנשים. לדעתי מיותר, שיישמו את השיטות האחרות שצוינו.
  • 6.
    ג'ק 02/07/2022 17:05
    הגב לתגובה זו
    הם לא ראו פקקים ולא הבינו את הצורך הקריטי במטרו . אסור לתת להם להמשיך להרוס את המדינה .
  • 5.
    8 02/07/2022 14:59
    הגב לתגובה זו
    אחרת מדובר במס ברוטלי נגד אזרחים, שבסך הכל צריכים להגיע לעבודה, בפחות מ 3 שעות נסיעה.
  • שמעון דוידי 03/07/2022 00:01
    הגב לתגובה זו
    לא צריך עוד פתרון בנוסף. רק לחשוב קצת מחוץ לקופסה. אגרות גודש זה מצוין וכבר כתבו על זה פה בביזפורטל בשנה האחרונה. חפש, תקרא ותלמד
  • 4.
    מ.ל 02/07/2022 14:21
    הגב לתגובה זו
    יכול להיות שבעולם אגרת הגודש מצליחה, במדינת ישראל רוב הרכבים הנכנסים לגוש דן (תל אביב) אלו רכבים מהעבודה, כך שזה ממש לא מזיז לנהגים שעולה כסף.
  • 3.
    רוזנטל 02/07/2022 13:47
    הגב לתגובה זו
    אם היטל גודש חשוב מאד מן הראוי היה להפעילו כבר לפני כמה שנים 5 6 ואולי אף קודם מאחר וכבר אז היו פקקים וכבר היה צפי שבניית הרכבות הקלות יכביד מאד על התנועה. מדוע ביבי והורדוס לא בצעו זאת ? ( פופולרי)
  • 2.
    איתי 02/07/2022 12:43
    הגב לתגובה זו
    עולה ותעלה לישראל הון עתק, בבריאות, בזמן של אנשים, בחיי אדם, בהתפתחות, באיכות חיים... מי שלא עובד, עסקן או חרדי, לא ממהר ולא אעפת לו לשרוף זמן וכסף של אחרים, כבטלן עסקן אין לו למה או לאן, למהר
  • 1.
    יהודה 02/07/2022 12:33
    הגב לתגובה זו
    רכבת לאילת אז.....נתחיל לדבר,סלילת המטרו ולא רק הכסף תהיה בעייה גדולה,זו לא המטרונית, ואגב מטרונית בת"א,למה לא?יותר סביר ועולה פחות ופוגע פחות בהכנות
  • מה תעזור הרכבת לאילת לפרקים בגוש דן (ל"ת)
    שימי 02/07/2022 19:56
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.