הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
מרב מיכאלי
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
דעה

על מטרו, רכבת קלה, ושאר פתרונות

הרוחות גועשות סביב המטרו: "חייבים לאשר, זה הפתרון היחידי"; האומנם? ממש לא בטוח ובכלל - היריעה לחלץ אותנו מהפקקים רחבה הרבה יותר

דור עצמון | (20)
נושאים בכתבה אגרת גודש מטרו מרב מיכאלי רכבת קלה תחבורה ציבורית

כנראה שהתקדמות המטרו תחכה לקדנציה הבאה. מרב מיכאלי, שרת התחבורה עוד מאמינה שהיא תוכל להעביר ת התקנות בפגרה, אבל הסיכוי הטוב שזה יגלוש לממשלה הבאה. האם זה כל כך נורא? בשמאל טוענים שכן, בימין טוענים שלא. בשמאל אומרים שכל יום קובע, בימים טוענים שאם כך, אז למה מפלגות השמאל לא הקדימו בכמה ימים את הבחירות - האחריות על שני הגופים. הימים התנה את חוק המטרו בבחירות ב-25 באוקטובר, השמאל התעקש על 1 בנובמבר. הכותרות בעיתונים מקבלות את גישת השמאל ותוקפות את הימין. זה לא נכון ולא מדויק. 

שני הצדדים אחראים למחדל. שני הצדדים אחראים לכאוס התחבורה המשתולל כאן. מטרו הוא חשוב, מאוד, אפילו הכרחי, אבל הוא רק בורג אחד (גדול ככל שיהיה) ממערכת ברגים שתפקידה לשפר לנו ולדורות הבאים את איכות החיים.

הפרויקט המפלצתי בתולדות המדינה עלה לאוויר כבר לפני עשור. עלותו הרשמית – כ-150 מיליארד שקל, אבל זאת עלות ראשונה, מקורבים לנושא סבורים שהעלות תגיע ל-200 מיליארד שקל. העלות עוררה סימני שאלה גדולים והיו מי שסברו שהרכבת הקלה, יחד עם פתרונות נקודתיים נוספים, יספקו פתרון. אבל אחרי שנים של דיונים הגיעו במשרד התחבורה למסקנה ב-2018 שהרכבת הקלה לא תספיק ואין מנוס מהקמת מטרו מטרופוליני אדיר מימדים.

כך נולד "חוק המטרו" שנועד לעקוף חסמים ולקצר את משך הפעילות. החוק היה בהתחלה בתוך חוק ההסדרים וברגע שראו שהוא גדול מדי, הוחלט לפצל אותו מחוק ההסדרים ולדון בו בנפרד. הוקמה ועדה מיוחדת שלאחר דיונים רבים אישרה אותו בפברואר האחרון לקריאה שנייה ושלישית, זאת לאחר שכבר עבר בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה.

מה עוד צריך?

אז זה המטרו, שאמור לקר בין 24 יישובים ולספק לצד הרכבת הקלה פתרון לכל אזור גוש דן. אז בהנחה שרצנו 10 שנים קדימה בזמן והוא עומד מוכן, האם בכך תמו הבעיות? חד משמעית לא. לצד המטרו והרכבת הקלה קיימת חובה לקדם גם פתרונות משניים שעלותם גם פחותה בהרבה. לא בטוח שבמבחן עלות התועלת המטרו עדיף על פני פתרונות אחרים. 

מדוע לא מבטלים חניה חינם בתל אביב? מדוע לא מטילים מס נסועה-גודש כבר עכשיו? אומנם הטילו אגרות, אבל רק לעוד 5 שנים. למה לא מעלים את מחירי החניה ברחבי העיר (אלא רק מאפשרים לעיריות להעלות אם ירצו בכך)? למה לא מתעקשים על תחבורה ציבורית בסופ"ש? נכון שמדובר בפתרונות שמכבידים על בעלי רכבים ומקבלים את הכניסה לערים, אבל אין ברירה, חייבים להעדיף תחבורה ציבורית על פני שמימוש ברכבים. וזה עוד לפני שהזכרנו את הנסיעות השיתופיות ובמיוחד את הכניסה של הרכבים החשמליים ובהמשך האוטונומיים שיאפשרו הסעות משותפות של נוסעים רבים.

אגרות גודש - פתרון טוב?

אגרות הגודש הן נדבך מהותי וקריטי על מנת לפתור את פקקי התנועה. הן הוכחו בעולם כאמצעי אפקטיבי לגרום לאנשים להשאיר את הרכב בבית ולנסוע בתחבורה הציבורית למרכזי התעסוקה. זה פתרון הרבה יותר זול ולא מצריך תשתית מורכבת אז לא ברור מדוע הממשלה לא "מתאבדת" על זה ומוציאה את זה לפועל כבר בשנה הקרובה? אולי בעצם כן ברור; זה פחות פופולארי, מטרו זה יותר מרשים, יותר גדול, לא פוגע אישית באזרח. אגרת גודש פוגעת באזרחים. בחלקם, אבל לא פוגעים גם בחלק מהאזרחים לקראת בחירות. וכאן תמיד יש תקופת בחירות. 

קיראו עוד ב"בארץ"

כן, הפוליטיקאים פוגעים בציבור במקום למלא את תפקידם העיקרי, לשרת אותו - לא עושים את האפשרויות האחרות כי הן פחות פופולאריות בציבור. במקום לראות מה נכון, עובד ומצליח בעולם, ובמקום לדבר עם מומחים - הפוליטיקאים רוצים להיבחר ולכן אין להם בעיה לקדם פתרון אחד פופולארי בזמן שמזניחים פתרונות הכרחיים אחרים שאינם פופולאריים. אז זה הסיפור הגדול, אגרת הגודש שנדחתה בחמש שנים ולא המטרו שאמור להיות כאן עוד 8-10 שנים ואם כך מה זה משנה דחייה של חצי שנה, דחייה שעומדת בצל לעומת הדחייה באגרת הגודש לחמש שנים. 

ובכלל, עד שיסיימו את המטרו החשש הגדול הוא שהיא לא תספק פתרון מלא. אנחנו לא יודעים לבנות לטווח ארוך, אנחנו מומחים בדחיות, תראו את הרכבת הקלה, שהעיכובים בה כבר הגיעו לשנתיים-שלוש, תראו את נתב"ג 2000 שבסוף קם ב-2004 (ולא ב-2000) ועל פי ההערכות תוך 6-7 שנים כבר לא יספיק לנו. צריכים במהירות להקים נמל תעופה או להגדיל את הקפסיטי של הקיים. וזה מעלה שאלה חשובה - מי צריך לכל הרוחות את נמל התעופה רמון שעומד שם בערבה, קרוב לאילת ומבטא בזבוז גדול, חוסר יעילת ואפילו הפקרות. כן, היה צריך לתכנן נמל תעופה בדרום, אבל לא ככה ולא לפני שמרחיבים את נתב"ג או מקימים במרכז חלופה אפשרית.  

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    ג'ק 03/07/2022 18:03
    הגב לתגובה זו
    מכרז בינ"ל לתכנון הקמה ותפעול ל 25 שנה . מבלי להעמיס על התקציב . חשוב ביותר להרחיק מהפוליטיקה ומהפוליטיקאים בחוק .
  • 16.
    אריק 03/07/2022 12:21
    הגב לתגובה זו
    איזור תל אביב חייב high capacity rapid transit. זה צריך להיות ברור לכל. אין ספק שהקמת המערך הזה מצריך מנהור נרחב. אי אפשר לחצוץ בין חלקי העיר בתנועה בלתי פוסקת במהירות של 40 קמ"ש של מערכי ענק. אוטובוסים בלבד כבר לא יכולים לספק את הסחורה: נכנס מעט מדי נוסעים ואין מספיק נהגים. אז משהו אחר חייב לנסוע במנהרות. ומה זה? איזשהו סוג של מערך מסילתי כנראה....
  • מתכנן ערים 03/07/2022 19:15
    הגב לתגובה זו
    מדובר על פתרון תחבורתי שישרת את הציבור במשך מאות שנים בלי הגזמה . בלונדון למשל הטיוב עובד כ 200 שנה
  • 15.
    שמוליק 03/07/2022 09:13
    הגב לתגובה זו
    כבר היום רשויות מונעות מנת"ע לבצע קידוחי ניסיון לצרכי תכנון. כל רשות וכל גוף תשתיתי פועל לפי האינטרסים שלו ולכן הפרוייקטים מתמשכים גורמים הפרעות לתושבים וסבל לנוסעים. ייקור הפרויקט בהיקפים חסרי תקדים.
  • 14.
    נוסע 03/07/2022 08:15
    הגב לתגובה זו
    אחת לכמה זמן שומעים הכרזה של פוליטיקאי זה או אחר "נסעתי ברכבת והיה מצויין", אבל שוכחים לציין מה קרה מהרגע שאותו מתיימר יצא מביתו - איך הגעת לתחנה? מה היה בדרך? השתמשת ברכב או באוטובוס? היית צריך ללכת ברגל? ניסית לעשות את כל זה עם עגלת תינוק למשל? איך הגעת מתחנת הרכבת ליעד הסופי שלך? הצלחת להגיע בזמן לפגישה? הגעת בניראות הולמת ליום עבודה או מזיע ומסריח ומקומט?
  • 13.
    בעל רכב 03/07/2022 08:10
    הגב לתגובה זו
    במקום לחפש בכח איך להקשות ולייקר את השימוש ברכב, צריך לשפר את מערך התחבורה הציבורית ויש המוווון מה לשפר.
  • 12.
    רמת גני 03/07/2022 07:09
    הגב לתגובה זו
    זו בגידה בקיומה ושגשוגה של המדינה . הדמוגרפיה טוענת שבעוד 25 שנה האוכלוסיה תוכפל .
  • 11.
    אבי ובר 03/07/2022 03:38
    הגב לתגובה זו
    כבר דבר אחד טוב ייצא מהבחירות שבפתח.השקת הפעלת הקו האדום לא יהיה בנכחותה של הנכדה של קסטנר.לא ידעה לפרגן בהשקות קודמות לסמוטריץ ובעיקר לישראל כ’ץ
  • 10.
    אנונימי 02/07/2022 23:42
    הגב לתגובה זו
    של קסטנר ????התפוח לא נפל רחוק מהעץ
  • 9.
    איתי 02/07/2022 19:09
    הגב לתגובה זו
    נכון שהפתרונות הרבה יותר מורכבים ממטרו אבל הם בעיקר נת"צים, הקמת מסופים, טיוב של מסלולים קיימים, צל בתחנות, תיקוף בכל האמצעים מכל הדלתות, הרחבת שעות פעילות, קיצור מסלולי נסיעה (לאפשר הגדלת תדירות), להביא לשיעור ביצוע נסיעות הרבה יותר גבוה מעכשיו (הכשרת נהגים, ביטול קווים גרועים כמו 200) , שינוי התכנון העירוני כך שיקל על קיום תחבורה ציבורית יעילה, מסלולי אופניים, שיפור ההליכתיות, תחנות עגינה לאופניים בכל בניין ומקום מרכזי ועוד ועוד.
  • 8.
    לביא 02/07/2022 18:14
    הגב לתגובה זו
    לכתוב ולכתוב בלי שום ביסוס סתם מילים ללא כל אמת
  • 7.
    אלברט 02/07/2022 17:46
    הגב לתגובה זו
    החוק דרקוני וייפגע בהרבה אנשים. לדעתי מיותר, שיישמו את השיטות האחרות שצוינו.
  • 6.
    ג'ק 02/07/2022 17:05
    הגב לתגובה זו
    הם לא ראו פקקים ולא הבינו את הצורך הקריטי במטרו . אסור לתת להם להמשיך להרוס את המדינה .
  • 5.
    8 02/07/2022 14:59
    הגב לתגובה זו
    אחרת מדובר במס ברוטלי נגד אזרחים, שבסך הכל צריכים להגיע לעבודה, בפחות מ 3 שעות נסיעה.
  • שמעון דוידי 03/07/2022 00:01
    הגב לתגובה זו
    לא צריך עוד פתרון בנוסף. רק לחשוב קצת מחוץ לקופסה. אגרות גודש זה מצוין וכבר כתבו על זה פה בביזפורטל בשנה האחרונה. חפש, תקרא ותלמד
  • 4.
    מ.ל 02/07/2022 14:21
    הגב לתגובה זו
    יכול להיות שבעולם אגרת הגודש מצליחה, במדינת ישראל רוב הרכבים הנכנסים לגוש דן (תל אביב) אלו רכבים מהעבודה, כך שזה ממש לא מזיז לנהגים שעולה כסף.
  • 3.
    רוזנטל 02/07/2022 13:47
    הגב לתגובה זו
    אם היטל גודש חשוב מאד מן הראוי היה להפעילו כבר לפני כמה שנים 5 6 ואולי אף קודם מאחר וכבר אז היו פקקים וכבר היה צפי שבניית הרכבות הקלות יכביד מאד על התנועה. מדוע ביבי והורדוס לא בצעו זאת ? ( פופולרי)
  • 2.
    איתי 02/07/2022 12:43
    הגב לתגובה זו
    עולה ותעלה לישראל הון עתק, בבריאות, בזמן של אנשים, בחיי אדם, בהתפתחות, באיכות חיים... מי שלא עובד, עסקן או חרדי, לא ממהר ולא אעפת לו לשרוף זמן וכסף של אחרים, כבטלן עסקן אין לו למה או לאן, למהר
  • 1.
    יהודה 02/07/2022 12:33
    הגב לתגובה זו
    רכבת לאילת אז.....נתחיל לדבר,סלילת המטרו ולא רק הכסף תהיה בעייה גדולה,זו לא המטרונית, ואגב מטרונית בת"א,למה לא?יותר סביר ועולה פחות ופוגע פחות בהכנות
  • מה תעזור הרכבת לאילת לפרקים בגוש דן (ל"ת)
    שימי 02/07/2022 19:56
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן