מיכאל ביטון: "נציג מודלים שיאפשרו לזוג צעיר לרכוש דירה ב-800 א' ש'"
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, התכנסה לדיון בתכנית בנק ישראל להגברת השקיפות והתחרות בשוק המשכנתאות. היו"ר ביטון פתח את הדיון בהתייחסות לתכנית הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים, ואמר כי הוא מברך על כך. הוא הוסיף כי בכוונתו לבחון האם צריך לשפר אותה, כמו שנעשה עם התכנית למאבק ביוקר המחייה. באשר לרפורמת השקיפות במשכנתאות, אמר היו"ר ביטון כי אחת הבעיות עד היום הייתה שלא ניתן היה להשוות בין הצעות המשכנתאות ובירך על הרפורמה.
היו"ר ביטון התייחס גם לסוגיית הדיור ואמר כי צריך לדבר על דיור בר השגה ולא על יוקר הדיור. "בקרוב נציג את הפיילוטים שלנו שיאפשרו לזוג צעיר לקנות דירה או בית בפריפריה ב-800 אלף שקל, עשינו את זה בירוחם ואפשר לעשות את זה במדינה", אמר. באשר למשכנתאות אמר היו"ר ביטון כי הגיש הצעת חוק, יחד עם ח"כ יעקב אשר, ח"כ משה גפני וח"כ אורי מקלב, לאפשר העברת משכנתאות בין בנקים בצורה פשוטה יותר, בדומה לרפורמת העברת חשבונות בקליק.
סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, הציגה את התכנית ואמרה כי יש לה שלוש מטרות, הגברת שקיפות, פישוט ההצעות ויעילות התהליך. "אנחנו מאמינים שבעקבות הרפורמה הלקוח יוכל להבין את המשכנתה ולהשוות באופן מושכל", אמרה. מנהלת יחידת האסדרה בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, גרניט אופק, הוסיפה כי הבנקים יציגו ללקוחות גם תחזיות עתידיות כדי שיוכלו להבין כיצד ישפיעו שינויים עתידיים על ההלוואה. בנוסף יציעו הבנקים שלושה סלים אחידים, שאפשר יהיה להשוות בניהם בקלות. "ללקוח יהיו כמה מוצרים על המדף והוא יבחר את הטוב ביותר מבניהם", אמרה.
ח"כ אוסאמה סעדי אמר כי הוא שומר רפורמה, "אבל בחברה הערבית זה בולשיט". הוא ביקש מבנק ישראל להתייחס ל-20% מאזרחי המדינה הערבים. ח"כ ולדימיר בליאק אמר כי כל צעד שמפחית רגולציה הוא מבורך, אך צריך לבחון גם הורדת חסמים שמקשים על מחזור משכנתאות. ח"כ נירה שפק הוסיפה כי גם בקיבוצים בהם אין שיוך קרקעות יש בעיה לקחת משכנתאות.
- סמוטריץ' הודיע על הממונה על התקציבים החדש
- הפסקת האש בין הקואליציה לאופוזיציה נגמרה: ח"כ גפני קורא: "גלו אחריות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ח"כ שלמה קרעי אמר כי כמו שאפשר לעבור בין בנקים בצורה מהירה ויעילה, צריך לעשות את זה גם במשכנתאות. הוא הוסיף כי צריך לטפל גם במרכיב המשכנתה שניתן בסבסוד המדינה, ואמר כי כשלקוחות מבקשים את המסלול הזה הבנקים מעלים להם ריביות במסלולים אחרים. באשר למסלולים הזהיר קרעי כי הבנקים ינהגו כמו שנהגו עם ביטול מגבלת הפריים, וימצאו את הדרך להתגבר על המהלך שאמור לייצר תחרות.
חברת הנהלת התאחדות יועצי המשכנתאות, יונתן ברלינר, אמר כי מי שפותח היום את התחרות הם הגופים החוץ בנקאיים, וצריך לחייב גם אותם למסור את שלושה המסלולים המדוברים. רפרנט פיננסים באגף התקציבים באוצר, מיכאל בן דהן, אמר כי הדבר יבחן עם רשות שוק ההון, אך הוסיף כי אם יש אינטרס תחרותי החברות יעשו זאת בעצמן ולא בטוח שצריך לחייב אותן ברגולציה נוספת.
חבר הנהלת התאחדות יועצי המשכנתאות, ברוך פיירשטיין, אמר כי הבעיה בפריפריה היא משולשת, הבנקים לא נותנים מימון מלא, השמאים מפחיתים מערך הנכס ויש קושי נוסף בשל מבנים ישנים בסיכון. לדבריו, זוג שרוצה לקנות דירה בפריפריה צריך הון עצמי כמעט כמו זוג שרוצה לקנות דירה במרכז. הוא הציע להעלות את אחוזי המימון למשכנתאות בפריפריה. היו"ר ביטון התייחס לכך ואמר כי בחודשים הקרובים יתקיים דיון בנושא עם החשב הכללי באוצר.
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- "כלכלת ישראל תצמח ב-5% בשנה הקרובה"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
סגנית המפקח על הבנקים פרץ השיבה לדברים שעלו בדיון, ואמרה כי ב-2017 הזהיר בנק ישראל את הבנקים מסבסוד צולב של מרכיב הזכאות והוסיפה: "אם ניתקל במקרים כאלה נעשה צעדי אכיפה". באשר להעברת משכנתה בין בנקים אמרה כי צריך לשפר את אפשרות המחזור, אך משכנתה אי אפשר להעביר בקליק. באשר לחשש שהבנקים ימסמסו את הרפורמה אמרה פרץ כי אם זה יקרה לקוחות ילכו לבנקים אחרים. היא הוסיפה כי האפקטיביות של הרפורמה תיבחן לאחר שהיא תצא לדרך.
- 3.איתן 02/03/2022 17:52הגב לתגובה זוא. לא מאמינים לך. ב. מה עם שכבה שלמה של בני 35-45 שלא יכולים לקנות דירה? שכירויות גזל עד המוות?
- 2.אוריאל 02/03/2022 12:28הגב לתגובה זוהם יודעים רק לדבר אבל לא רוצים, לא רוצים להוריד את מחירי הדירות . ידוע לכל כי השטוללות מחירי הדיור הוא מעשה ספקולנטים, תרחיק אותם ולכל ילד תהיה דירה .
- 1.מולייר 01/03/2022 23:14הגב לתגובה זותפביקו לקשקש ראינו בכרמי גת קופסאות שימורים דירות 3 חדרים נהפכו ל4 חדרים ונמכרו כ4 חדרים עבודה בעיניים .

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
