ישראל ירדה מקום במדד התחרותיות IMD: ה-27 מתוך 64 מדינות מפותחות
מדד התחרותיות העולמי של מכון המחקר השוויצרי IMD, שמדרג את 64 המדינות המפותחות מוריד את ישראל במיקום אחד ביחס לשנה שעברה, ישראל ממוקמת כעת במקום ה-27, לעומת המקום ה-26 בשנת 2020. מאגף כלכלה באיגוד לשכות המסחר בישראל ציינו כי הנתונים נאספו בכל העולם בתקופת התפרצות הקורונה ועובדו במהלך חודש מרץ השנה. מכון המחקר בוחן אחת לשנה את מידת כושר התחרות בין הכלכלות הלאומיות על בסיס ארבעה פרמטרים מרכזיים: חוסן כלכלי, יעילות העסקים, מערכות התשתיות ויעילות ממשלתית.
בראש הדירוג העולמי מופיעות: שוויץ (עליה של 2 מקומות), המדורגת ראשונה, ואחריה שוודיה (עליה של 4 מקומות), דנמרק (ירידה של מקום אחד), הולנד (נותרה במקום הרביעי), סינגפור (ירידה של 4 מקומות) ונורבגיה (עליה של מקום אחד). בתחתית הדירוג ממוקמות: קרואטיה (עליה של מקום אחד), מונגוליה (עליה של מקום אחד), בוצוואנה (פעם ראשונה במדד), דרום אפריקה (ירידה של 2 מקומות), ארגנטינה (נותרה במקומה) ו-ונצואלה, המדורגת אחרונה גם בשנה זו.
החוזקות של כלכלת ישראל לפי נתוני המדד
ישראל מדורגת במקום הראשון בסעיף יצוא שירותי הייטק, בדומה לאשתקד; ישראל גם שומרת על מקומה במקום הראשון בסעיף השקעה במו"פ כאחוז מהתוצר; דירוג במקום השלישי בסעיף הוצאה ציבורית על חינוך (כאחוז מהתוצר) בדומה לשנת 2020; בסעיף המודד את אבטחת הסייבר, ישראל מדורגת במקום ה-2 בשנת 2021, שיפור של מקום אחד לעומת שנה שעברה, בנושא עיכוב עשיית עסקים כתוצאה מחוקי עבודה ירדה ישראל ממקום 19 למקום 27 .
- מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
- מפתח, אנליסט או מנהל מוצר? למצוא את המקום שלכם בעולם הטכנולוגיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדירוגים הנמוכים של ישראל במדד
ישראל מדורגת במקום 52 בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ירידה של 4 שלבים לעומת שנה שעברה; דירוג במקום 56 באנרגיה מתחדשת, לעומת 55 בשנת 2020; בדירוג יוקר המחיה ישראל נמצאת במקום 54, לעומת מקום 52 בשנת 2020; בסעיף יצוא סחורות כאחוז מהתוצר ישראל מדורגת במקום ה-60 בשנת 2021 לעומת 56 בשנת 2020; בסעיף מחירי הדלק ישראל נמצאת במקום ה-59, ללא שינוי לעומת אשתקד.
במכון המחקר מציינים כי על ישראל להתמודד עם האתגרים הבאים, על מנת לשפר את מעמדה בשנים הבאות: שיקום הכלכלה לאחר משבר הקורונה, הגדלת הפריון במשק, הורדת מספר המובטלים, צמצום הגירעון הממשלתי ותמיכה במגזר העסקי לטובת חזרה ליעילות.
- בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
- משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה
- 2.משקעני 17/06/2021 12:50הגב לתגובה זולא יפה מצידך , למה את פסמיסתית עד שבנינו אידורולוגיה של שפע והכל טוב וממריא לשחקים ושיכנענו את כל המשקיעים והנוהרים להתחייבויות כספיות ללא הצורך בכלל לדאוג לאפשרות של בחובה להחזיר אותם אז את ברה ומגלה לכולם את באמת ושמה להו מקלות סגלגלים
- 1.רונן 17/06/2021 12:01הגב לתגובה זוהמסים המטורפים שבארץ
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
