האוצר תוקף: הרשויות משלמות שכר חריג של מילוני ש'
משרד האוצר ועדת הכספים של הכנסת מקיימת היום דיונים בהצעת החוק שיזמו רה"מ, שר האוצר ושר הפנים במטרה להביא לפתרון בעיית תשלום המשכורות ואספקת שירותים חיוניים ברשויות המקומיות. אישור החוק יאפשר לעקוף את המכשולים המונעים כיום תשלום משכורות לעובדי הרשויות למרות שהכספים אכן קיימים, ויקנה לרשויות המקומיות חסינות זמנית מעיקולים על הכנסותיהם.
משרד האוצר יוצא למתקפה חזיתית בהסתדרות וברשויות - לאור הצהרת כוונות של ההסתדרות המדברות על השבתת הרשויות בשבוע הבא. משרד האוצר טוען אחר הצהריים, כי ברשויות מנסים להאשים את הממשלה, כאשר למעשה האחריות על תשלום שכר העובדים ברשויות נתונה בידי ראשי הרשויות שניהולם הלקוי הוא זה שהביא למחדל של אי תשלום שכר העובדים. ולמרות זאת, במקום להירתם בדחיפות ליישום תוכניות הבראה שיבטיחו פתרון אמיתי למצוקת הרשויות, אומרים דוברי משרדו של נתניהו, בוחרים בשלטון המקומי, להתנגד לחוק מטעמים תמוהים, לנקוט סחבת, להתנער מאחריות למצב שיצרו ולבוא בטענות אל הממשלה.
באוצר אומרים היום, כי "חמור מאוד שגם ביום שבו ננקטים צעדים דחופים לפתרון הבעיה, עסוקים בשלטון המקומי באיומים, מאבקים ושביתות שאם ימומשו יהיו שוב על גבם של עובדי הרשויות והאזרחים הזכאים לקבל שירותים תמורת הארנונה שהם משלמים".
לדברי דוברי האוצר, "לרשויות המקומיות קל ונוח להטיל את האשמה על משרדי האוצר והפנים בכדי להסתיר מהציבור את הבעיה השורשית של ניהול קלוקל ברשויות. לא יתכן שכל פעם מחדש יצברו הרשויות המקומיות גירעונות עקב אי גביית ארנונה, חריגות שכר ובעיות ניהול ויבואו לממשלה בדרישה לכיסוי גירעונותיהם. משרדי הפנים והאוצר הבהירו שהפעם יועברו כספים לרשויות רק כנגד הצגת תוכניות הבראה מפורטות שימנעו צבירה של גירעונות עתידיים ומצב בו אין הן מצליחות לספק שירותים חיוניים ולשלם משכורות לעובדים".
- הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזמן שהממשלה מקצצת עשרות אחוזים מהוצאותיה, מקצצת בתקציבי המשרדים, מצמצמת כוח אדם ומפחיתה משכורות, אומרים במשרדו של נתניהו - הרשויות המקומיות פועלות כמנותקות מהמצב הכלכלי במדינה, ומסרבות להתייעל.
האוצר חוזר למספרים ומזכיר לכולנו, כי בפועל: הרשויות המקומיות צברו גירעונות כבדים. הן סיימו את שנת 2002 בגרעון שוטף של כ-1.2 מיליארד שקל המתווסף לגרעון נצבר שמתקרב ל-6 מיליארד שקל. ההתנהלות הגירעונית של חלק מן הרשויות המקומיות פוגעת באפשרות מתן השירותים לתושבים ומטילה עול כבד על תקציב המדינה. הגרעון המצטבר של הרשויות המקומיות גדל בין השנים 2000-2002 בכ-22%.
לרשויות המקומיות חוב מצטבר של 10 מיליארד שקל מאי גביית ארנונה: על-פי דוח אגף ביקורת רשויות מקומיות במשרד הפנים לשנת 2002 עולה כי, לרשויות המקומיות בישראל חוב מצטבר של כ-10 מיליארד שקל בשל אי גביית ארנונה.
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
ניהול תקין של הרשויות, מצהיר היום דובר האוצר - מחייב אכיפת גביית חובות הארנונה מהתושבים כחוק, ולא דרישה מהממשלה להעברת תקציבים נוספים לצורך כיסוי הגירעונות תוך הטלת מיסים נוספים על כלל האזרחים. הרשויות המקומיות בוחרות בדרך הקלה, ונמנעות מלאכוף את תשלום הארנונה על כלל התושבים, כך שרק חלק מהתושבים שמשלמים ארנונה כחוק מממנים את השירותים עבור כלל תושבי הרשות. מאמצי גבייה של חובות ענק בארנונה מהתושבים היו מצמצמים ואף מונעים הצטברות של גרעון ברשויות המקומיות.
באוצר מזכירים, כי בין השנים 2000-2002 עלה מספר המשרות המוניציפאליות ברשויות המקומיות עלה בכ-1,900 משרות (5%). שכר משרת נבחר ברשויות המוניציפאליות עלה בין השנים 1999 ל-2002 ב-23% ושכר משרת עובד ב-21%. לצורך השוואה גידול השכר הממוצע במשק באותה תקופה (99-2002) עומד על 10% ובמגזר הציבורי על 11.2%.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
