ועדת הכספים של הכנסת מקיימת היום דיונים בהצעת החוק שיזמו רה"מ, שר האוצר ושר הפנים במטרה להביא לפתרון בעיית תשלום המשכורות ואספקת שירותים חיוניים ברשויות המקומיות. אישור החוק יאפשר לעקוף את המכשולים המונעים כיום תשלום משכורות לעובדי הרשויות למרות שהכספים אכן קיימים, ויקנה לרשויות המקומיות חסינות זמנית מעיקולים על הכנסותיהם.

משרד האוצר יוצא למתקפה חזיתית בהסתדרות וברשויות - לאור הצהרת כוונות של ההסתדרות המדברות על השבתת הרשויות בשבוע הבא. משרד האוצר טוען אחר הצהריים, כי ברשויות מנסים להאשים את הממשלה, כאשר למעשה האחריות על תשלום שכר העובדים ברשויות נתונה בידי ראשי הרשויות שניהולם הלקוי הוא זה שהביא למחדל של אי תשלום שכר העובדים. ולמרות זאת, במקום להירתם בדחיפות ליישום תוכניות הבראה שיבטיחו פתרון אמיתי למצוקת הרשויות, אומרים דוברי משרדו של נתניהו, בוחרים בשלטון המקומי, להתנגד לחוק מטעמים תמוהים, לנקוט סחבת, להתנער מאחריות למצב שיצרו ולבוא בטענות אל הממשלה.

באוצר אומרים היום, כי "חמור מאוד שגם ביום שבו ננקטים צעדים דחופים לפתרון הבעיה, עסוקים בשלטון המקומי באיומים, מאבקים ושביתות שאם ימומשו יהיו שוב על גבם של עובדי הרשויות והאזרחים הזכאים לקבל שירותים תמורת הארנונה שהם משלמים".

לדברי דוברי האוצר, "לרשויות המקומיות קל ונוח להטיל את האשמה על משרדי האוצר והפנים בכדי להסתיר מהציבור את הבעיה השורשית של ניהול קלוקל ברשויות. לא יתכן שכל פעם מחדש יצברו הרשויות המקומיות גירעונות עקב אי גביית ארנונה, חריגות שכר ובעיות ניהול ויבואו לממשלה בדרישה לכיסוי גירעונותיהם. משרדי הפנים והאוצר הבהירו שהפעם יועברו כספים לרשויות רק כנגד הצגת תוכניות הבראה מפורטות שימנעו צבירה של גירעונות עתידיים ומצב בו אין הן מצליחות לספק שירותים חיוניים ולשלם משכורות לעובדים".

• הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
• איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בזמן שהממשלה מקצצת עשרות אחוזים מהוצאותיה, מקצצת בתקציבי המשרדים, מצמצמת כוח אדם ומפחיתה משכורות, אומרים במשרדו של נתניהו - הרשויות המקומיות פועלות כמנותקות מהמצב הכלכלי במדינה, ומסרבות להתייעל.

האוצר חוזר למספרים ומזכיר לכולנו, כי בפועל: הרשויות המקומיות צברו גירעונות כבדים. הן סיימו את שנת 2002 בגרעון שוטף של כ-1.2 מיליארד שקל המתווסף לגרעון נצבר שמתקרב ל-6 מיליארד שקל. ההתנהלות הגירעונית של חלק מן הרשויות המקומיות פוגעת באפשרות מתן השירותים לתושבים ומטילה עול כבד על תקציב המדינה. הגרעון המצטבר של הרשויות המקומיות גדל בין השנים 2000-2002 בכ-22%.

לרשויות המקומיות חוב מצטבר של 10 מיליארד שקל מאי גביית ארנונה: על-פי דוח אגף ביקורת רשויות מקומיות במשרד הפנים לשנת 2002 עולה כי, לרשויות המקומיות בישראל חוב מצטבר של כ-10 מיליארד שקל בשל אי גביית ארנונה.

• רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
• המספר היומי - איך 26.9 משפיע על הקניות שלנו?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

ניהול תקין של הרשויות, מצהיר היום דובר האוצר - מחייב אכיפת גביית חובות הארנונה מהתושבים כחוק, ולא דרישה מהממשלה להעברת תקציבים נוספים לצורך כיסוי הגירעונות תוך הטלת מיסים נוספים על כלל האזרחים. הרשויות המקומיות בוחרות בדרך הקלה, ונמנעות מלאכוף את תשלום הארנונה על כלל התושבים, כך שרק חלק מהתושבים שמשלמים ארנונה כחוק מממנים את השירותים עבור כלל תושבי הרשות. מאמצי גבייה של חובות ענק בארנונה מהתושבים היו מצמצמים ואף מונעים הצטברות של גרעון ברשויות המקומיות.

באוצר מזכירים, כי בין השנים 2000-2002 עלה מספר המשרות המוניציפאליות ברשויות המקומיות עלה בכ-1,900 משרות (5%). שכר משרת נבחר ברשויות המוניציפאליות עלה בין השנים 1999 ל-2002 ב-23% ושכר משרת עובד ב-21%. לצורך השוואה גידול השכר הממוצע במשק באותה תקופה (99-2002) עומד על 10% ובמגזר הציבורי על 11.2%.