האוצר תוקף: הרשויות משלמות שכר חריג של מילוני ש'

האוצר תוקף בחזרה את הרשויות וההסתדרות - שמגבירים את הלחץ. באוצר אומרים היום, כי הרשויות המקומיות בוחרות בדרך הקלה ונמנעות מלאכוף את תשלום הארנונה על כלל התושבים, כך שרק חלק מהתושבים מממנים השירותים
שי פאוזנר |
נושאים בכתבה משרד האוצר

ועדת הכספים של הכנסת מקיימת היום דיונים בהצעת החוק שיזמו רה"מ, שר האוצר ושר הפנים במטרה להביא לפתרון בעיית תשלום המשכורות ואספקת שירותים חיוניים ברשויות המקומיות. אישור החוק יאפשר לעקוף את המכשולים המונעים כיום תשלום משכורות לעובדי הרשויות למרות שהכספים אכן קיימים, ויקנה לרשויות המקומיות חסינות זמנית מעיקולים על הכנסותיהם.

משרד האוצר יוצא למתקפה חזיתית בהסתדרות וברשויות - לאור הצהרת כוונות של ההסתדרות המדברות על השבתת הרשויות בשבוע הבא. משרד האוצר טוען אחר הצהריים, כי ברשויות מנסים להאשים את הממשלה, כאשר למעשה האחריות על תשלום שכר העובדים ברשויות נתונה בידי ראשי הרשויות שניהולם הלקוי הוא זה שהביא למחדל של אי תשלום שכר העובדים. ולמרות זאת, במקום להירתם בדחיפות ליישום תוכניות הבראה שיבטיחו פתרון אמיתי למצוקת הרשויות, אומרים דוברי משרדו של נתניהו, בוחרים בשלטון המקומי, להתנגד לחוק מטעמים תמוהים, לנקוט סחבת, להתנער מאחריות למצב שיצרו ולבוא בטענות אל הממשלה.

באוצר אומרים היום, כי "חמור מאוד שגם ביום שבו ננקטים צעדים דחופים לפתרון הבעיה, עסוקים בשלטון המקומי באיומים, מאבקים ושביתות שאם ימומשו יהיו שוב על גבם של עובדי הרשויות והאזרחים הזכאים לקבל שירותים תמורת הארנונה שהם משלמים".

לדברי דוברי האוצר, "לרשויות המקומיות קל ונוח להטיל את האשמה על משרדי האוצר והפנים בכדי להסתיר מהציבור את הבעיה השורשית של ניהול קלוקל ברשויות. לא יתכן שכל פעם מחדש יצברו הרשויות המקומיות גירעונות עקב אי גביית ארנונה, חריגות שכר ובעיות ניהול ויבואו לממשלה בדרישה לכיסוי גירעונותיהם. משרדי הפנים והאוצר הבהירו שהפעם יועברו כספים לרשויות רק כנגד הצגת תוכניות הבראה מפורטות שימנעו צבירה של גירעונות עתידיים ומצב בו אין הן מצליחות לספק שירותים חיוניים ולשלם משכורות לעובדים".

בזמן שהממשלה מקצצת עשרות אחוזים מהוצאותיה, מקצצת בתקציבי המשרדים, מצמצמת כוח אדם ומפחיתה משכורות, אומרים במשרדו של נתניהו - הרשויות המקומיות פועלות כמנותקות מהמצב הכלכלי במדינה, ומסרבות להתייעל.

האוצר חוזר למספרים ומזכיר לכולנו, כי בפועל: הרשויות המקומיות צברו גירעונות כבדים. הן סיימו את שנת 2002 בגרעון שוטף של כ-1.2 מיליארד שקל המתווסף לגרעון נצבר שמתקרב ל-6 מיליארד שקל. ההתנהלות הגירעונית של חלק מן הרשויות המקומיות פוגעת באפשרות מתן השירותים לתושבים ומטילה עול כבד על תקציב המדינה. הגרעון המצטבר של הרשויות המקומיות גדל בין השנים 2000-2002 בכ-22%.

לרשויות המקומיות חוב מצטבר של 10 מיליארד שקל מאי גביית ארנונה: על-פי דוח אגף ביקורת רשויות מקומיות במשרד הפנים לשנת 2002 עולה כי, לרשויות המקומיות בישראל חוב מצטבר של כ-10 מיליארד שקל בשל אי גביית ארנונה.

קיראו עוד ב"בארץ"

ניהול תקין של הרשויות, מצהיר היום דובר האוצר - מחייב אכיפת גביית חובות הארנונה מהתושבים כחוק, ולא דרישה מהממשלה להעברת תקציבים נוספים לצורך כיסוי הגירעונות תוך הטלת מיסים נוספים על כלל האזרחים. הרשויות המקומיות בוחרות בדרך הקלה, ונמנעות מלאכוף את תשלום הארנונה על כלל התושבים, כך שרק חלק מהתושבים שמשלמים ארנונה כחוק מממנים את השירותים עבור כלל תושבי הרשות. מאמצי גבייה של חובות ענק בארנונה מהתושבים היו מצמצמים ואף מונעים הצטברות של גרעון ברשויות המקומיות.

באוצר מזכירים, כי בין השנים 2000-2002 עלה מספר המשרות המוניציפאליות ברשויות המקומיות עלה בכ-1,900 משרות (5%). שכר משרת נבחר ברשויות המוניציפאליות עלה בין השנים 1999 ל-2002 ב-23% ושכר משרת עובד ב-21%. לצורך השוואה גידול השכר הממוצע במשק באותה תקופה (99-2002) עומד על 10% ובמגזר הציבורי על 11.2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.