משכן הכנסת
צילום: דוברות הכנסת

הקורונה משתוללת, והפופוליזם חוגג

אחרי שהמפקחת על הבנקים קראה להם להגביל את הריבית, מיהרו חברי הכנסת להצטרף ויצאו בקריאה דומה; הציבור קורס והפוליטיקאים מפנים את האש לבנקים, מי עובד אצל מי?
איתן גרסטנפלד | (4)

אחרי קריאת המפקחת על הבנקים חדווה בר, לנהוג באחריות ולהגביל את הריביות, הזדרזו מספר חברי כנסת לקפוץ על העגלה. במכתב עליו חתמו מספר ח"כים מן הקואליציה והאופוזיציה, הם קוראים לבנקים לחזור בהם מהעלאת הריבית, להקפיא את דירוגי האשראי ולהקצות אחוזים מרווחיהם לקרן תמיכה בלקוחות.

>חדוה בר עזרה לבנקים להרוויח מליארדים ועכשיו היא מבקשת מהם להקל על הציבור

נראה כי גם בתקופה קשה זו, יש מי שבוחרים להאדיר את שמם בתקשורת על ידי הזרמת אוויר חם. חברי הכנסת מכל סיעות הבית, מפזרים הצהרות ריקות מתוכן שאינן מגובות בחקיקה. יתרה מכך, גם אם יבחרו ללכת במסלול החוקתי כלל לא ברור שהסמכות נתונה בידם. תמיד קל להפנות את תסכול העם, מנבחרי הציבור אל עבר אויב משותף דוגמת הבנקים (מי אוהב את הבנק שלו?).

הבנקים, הם עסק פרטי וככאלו עליהם לדאוג ליציבותם הפיננסית. הדבר מתבטא בין היתר גם בצורך להעלות ריבית במצב משבר. הבנקים, המתנהלים לפי אמות מידה עסקיות, ומעלים ריבית בעקבות העלייה ברמת הסיכון. אין סיבה שהבנק לא ידרוש ריבית גבוהה מלווה בסיכון, מאחר ולא מדובר בעמותה ללא מטרות רווח. 

אם נבחן את ההצעות אותם הגישו חברי הכנסת, הרי שמדובר בהכנסת הבנקים להרפתקה עסקית מסוכנת. משבר, או חמור מכך, קריסה של בנק או גוף פיננסי אחר, עלולים להביא לאסון כלכלי בקנה מידה נרחב. לא צריך ללכת רחוק, מספיק להיזכר במשבר הפיננסי שפקד אותנו ב-2008, בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. 

מי עובד אצל מי?

אכן, יפה יעשו הבנקים אם יקימו קרן לתמיכה בלקוחותיהם, כזאת שתהיה מגובה ביכולותיהם הפיננסיות. הבנקים נהנו בשנים האחרונות מרווחים כתוצאה ממינוף גבוה על חשבון פיקדונות משקי הבית. נכון יהיה, אם הבנקים יגלו רגישות כלפי מקור ההכנסה העיקרי שלהם, ציבור הלקוחות, אותם הם שוכחים פעמים רבות. כפי שהתברר בפרשות קריסת הטיקונים, וההטבות להם זכו מהגופים הגדולים.

באותה נשימה, טוב יעשו חברי הכנסת אם יטלו קורה מבין עיניהם, ובמקום להתמקד בעצומות פוליטיות חסרות תכלית, יתרכזו בפעולות חשובות לטובת בוחריהם בתקופה סבוכה מעין זו. הלוואי, שבאותה קלות הם התאחדו לחתום על המכתב, אותם חברי כנסת ידעו לשים את המחלוקות בצד ויזכרו את התכלית לשמה הם נבחרו על ידי הציבור.  

קיראו עוד ב"בארץ"

נתקו מגע עם הבנקים עד שיחזרו בהם מהעלאת הריבית

בהודעה שפרסמו חברי הכנסת יזהר שי (כחול לבן), מיכל שיר (ליכוד), מיכאל ביטון (כחול לבן) ומשה ארבל (ש״ס) פנו לכל הח"כים בכנסת: נתקו מגע עם הבנקים ועם נציגיהם עד שיחזרו בהם מהעלאת הריבית. 

במכתב שנשלח אמש לכל חברי הכנסת קראו הח"כים היוזמים לדיון דחוף בוועדת הכספים בנוכחות ראשי הבנקים, המפקחת על הבנקים ונגיד בנק ישראל. בנוסף הם דורשים מהבנקים להפחית מיידית את הריביות, להקפיא את דירוגי האשראי ולהקצות אחוזים מרווחיהם לקרן תמיכה בלקוחות.

בין היתר נכתב במכתב: ״בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי היסטורי במימדיו, בשעה שהציבור הישראלי נאנק תחת עול המשמעויות של המשבר, הודיעו הבנקים על העלאת הריביות במסלולי ההלוואה השונים בשיעורים שנעים בין 0.5% ל 1%... בשעה שהמשק הישראלי כולו כורע תחת עומס המשבר הקשה, כשמספר המובטלים חצה את קו המליון איש ואישה, כשמאות אלפי עסקים קורסים והעצמאים נאנקים, הבנקים פונים לעשיית רווחים נוספים על חשבון הלקוחות שלהם, שהם למעשה כלל הציבור בישראל.״

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אפק 06/04/2020 20:59
    הגב לתגובה זו
    בכנסת
  • 3.
    הפוליטיקאים שידאגו לכלים. מה זה 8% הלוואה ממחזור?= כלום (ל"ת)
    ישראל 06/04/2020 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא קונה 06/04/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    להפסיק לתת לפושעים לשעבד אנשים בריבית לא הוגנת. 5% ריבית מקסימלית וזהו
  • 1.
    כל החולי של המדינה מתגלה בימים קשים אלה, מול העם הנפלא (ל"ת)
    חן 06/04/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.