משכן הכנסת
צילום: דוברות הכנסת

הקורונה משתוללת, והפופוליזם חוגג

אחרי שהמפקחת על הבנקים קראה להם להגביל את הריבית, מיהרו חברי הכנסת להצטרף ויצאו בקריאה דומה; הציבור קורס והפוליטיקאים מפנים את האש לבנקים, מי עובד אצל מי?
איתן גרסטנפלד | (4)

אחרי קריאת המפקחת על הבנקים חדווה בר, לנהוג באחריות ולהגביל את הריביות, הזדרזו מספר חברי כנסת לקפוץ על העגלה. במכתב עליו חתמו מספר ח"כים מן הקואליציה והאופוזיציה, הם קוראים לבנקים לחזור בהם מהעלאת הריבית, להקפיא את דירוגי האשראי ולהקצות אחוזים מרווחיהם לקרן תמיכה בלקוחות.

>חדוה בר עזרה לבנקים להרוויח מליארדים ועכשיו היא מבקשת מהם להקל על הציבור

נראה כי גם בתקופה קשה זו, יש מי שבוחרים להאדיר את שמם בתקשורת על ידי הזרמת אוויר חם. חברי הכנסת מכל סיעות הבית, מפזרים הצהרות ריקות מתוכן שאינן מגובות בחקיקה. יתרה מכך, גם אם יבחרו ללכת במסלול החוקתי כלל לא ברור שהסמכות נתונה בידם. תמיד קל להפנות את תסכול העם, מנבחרי הציבור אל עבר אויב משותף דוגמת הבנקים (מי אוהב את הבנק שלו?).

הבנקים, הם עסק פרטי וככאלו עליהם לדאוג ליציבותם הפיננסית. הדבר מתבטא בין היתר גם בצורך להעלות ריבית במצב משבר. הבנקים, המתנהלים לפי אמות מידה עסקיות, ומעלים ריבית בעקבות העלייה ברמת הסיכון. אין סיבה שהבנק לא ידרוש ריבית גבוהה מלווה בסיכון, מאחר ולא מדובר בעמותה ללא מטרות רווח. 

אם נבחן את ההצעות אותם הגישו חברי הכנסת, הרי שמדובר בהכנסת הבנקים להרפתקה עסקית מסוכנת. משבר, או חמור מכך, קריסה של בנק או גוף פיננסי אחר, עלולים להביא לאסון כלכלי בקנה מידה נרחב. לא צריך ללכת רחוק, מספיק להיזכר במשבר הפיננסי שפקד אותנו ב-2008, בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. 

מי עובד אצל מי?

אכן, יפה יעשו הבנקים אם יקימו קרן לתמיכה בלקוחותיהם, כזאת שתהיה מגובה ביכולותיהם הפיננסיות. הבנקים נהנו בשנים האחרונות מרווחים כתוצאה ממינוף גבוה על חשבון פיקדונות משקי הבית. נכון יהיה, אם הבנקים יגלו רגישות כלפי מקור ההכנסה העיקרי שלהם, ציבור הלקוחות, אותם הם שוכחים פעמים רבות. כפי שהתברר בפרשות קריסת הטיקונים, וההטבות להם זכו מהגופים הגדולים.

באותה נשימה, טוב יעשו חברי הכנסת אם יטלו קורה מבין עיניהם, ובמקום להתמקד בעצומות פוליטיות חסרות תכלית, יתרכזו בפעולות חשובות לטובת בוחריהם בתקופה סבוכה מעין זו. הלוואי, שבאותה קלות הם התאחדו לחתום על המכתב, אותם חברי כנסת ידעו לשים את המחלוקות בצד ויזכרו את התכלית לשמה הם נבחרו על ידי הציבור.  

קיראו עוד ב"בארץ"

נתקו מגע עם הבנקים עד שיחזרו בהם מהעלאת הריבית

בהודעה שפרסמו חברי הכנסת יזהר שי (כחול לבן), מיכל שיר (ליכוד), מיכאל ביטון (כחול לבן) ומשה ארבל (ש״ס) פנו לכל הח"כים בכנסת: נתקו מגע עם הבנקים ועם נציגיהם עד שיחזרו בהם מהעלאת הריבית. 

במכתב שנשלח אמש לכל חברי הכנסת קראו הח"כים היוזמים לדיון דחוף בוועדת הכספים בנוכחות ראשי הבנקים, המפקחת על הבנקים ונגיד בנק ישראל. בנוסף הם דורשים מהבנקים להפחית מיידית את הריביות, להקפיא את דירוגי האשראי ולהקצות אחוזים מרווחיהם לקרן תמיכה בלקוחות.

בין היתר נכתב במכתב: ״בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי היסטורי במימדיו, בשעה שהציבור הישראלי נאנק תחת עול המשמעויות של המשבר, הודיעו הבנקים על העלאת הריביות במסלולי ההלוואה השונים בשיעורים שנעים בין 0.5% ל 1%... בשעה שהמשק הישראלי כולו כורע תחת עומס המשבר הקשה, כשמספר המובטלים חצה את קו המליון איש ואישה, כשמאות אלפי עסקים קורסים והעצמאים נאנקים, הבנקים פונים לעשיית רווחים נוספים על חשבון הלקוחות שלהם, שהם למעשה כלל הציבור בישראל.״

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אפק 06/04/2020 20:59
    הגב לתגובה זו
    בכנסת
  • 3.
    הפוליטיקאים שידאגו לכלים. מה זה 8% הלוואה ממחזור?= כלום (ל"ת)
    ישראל 06/04/2020 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא קונה 06/04/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    להפסיק לתת לפושעים לשעבד אנשים בריבית לא הוגנת. 5% ריבית מקסימלית וזהו
  • 1.
    כל החולי של המדינה מתגלה בימים קשים אלה, מול העם הנפלא (ל"ת)
    חן 06/04/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.