משכן הכנסת
צילום: דוברות הכנסת

הקורונה משתוללת, והפופוליזם חוגג

אחרי שהמפקחת על הבנקים קראה להם להגביל את הריבית, מיהרו חברי הכנסת להצטרף ויצאו בקריאה דומה; הציבור קורס והפוליטיקאים מפנים את האש לבנקים, מי עובד אצל מי?
איתן גרסטנפלד | (4)

אחרי קריאת המפקחת על הבנקים חדווה בר, לנהוג באחריות ולהגביל את הריביות, הזדרזו מספר חברי כנסת לקפוץ על העגלה. במכתב עליו חתמו מספר ח"כים מן הקואליציה והאופוזיציה, הם קוראים לבנקים לחזור בהם מהעלאת הריבית, להקפיא את דירוגי האשראי ולהקצות אחוזים מרווחיהם לקרן תמיכה בלקוחות.

>חדוה בר עזרה לבנקים להרוויח מליארדים ועכשיו היא מבקשת מהם להקל על הציבור

נראה כי גם בתקופה קשה זו, יש מי שבוחרים להאדיר את שמם בתקשורת על ידי הזרמת אוויר חם. חברי הכנסת מכל סיעות הבית, מפזרים הצהרות ריקות מתוכן שאינן מגובות בחקיקה. יתרה מכך, גם אם יבחרו ללכת במסלול החוקתי כלל לא ברור שהסמכות נתונה בידם. תמיד קל להפנות את תסכול העם, מנבחרי הציבור אל עבר אויב משותף דוגמת הבנקים (מי אוהב את הבנק שלו?).

הבנקים, הם עסק פרטי וככאלו עליהם לדאוג ליציבותם הפיננסית. הדבר מתבטא בין היתר גם בצורך להעלות ריבית במצב משבר. הבנקים, המתנהלים לפי אמות מידה עסקיות, ומעלים ריבית בעקבות העלייה ברמת הסיכון. אין סיבה שהבנק לא ידרוש ריבית גבוהה מלווה בסיכון, מאחר ולא מדובר בעמותה ללא מטרות רווח. 

אם נבחן את ההצעות אותם הגישו חברי הכנסת, הרי שמדובר בהכנסת הבנקים להרפתקה עסקית מסוכנת. משבר, או חמור מכך, קריסה של בנק או גוף פיננסי אחר, עלולים להביא לאסון כלכלי בקנה מידה נרחב. לא צריך ללכת רחוק, מספיק להיזכר במשבר הפיננסי שפקד אותנו ב-2008, בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. 

מי עובד אצל מי?

אכן, יפה יעשו הבנקים אם יקימו קרן לתמיכה בלקוחותיהם, כזאת שתהיה מגובה ביכולותיהם הפיננסיות. הבנקים נהנו בשנים האחרונות מרווחים כתוצאה ממינוף גבוה על חשבון פיקדונות משקי הבית. נכון יהיה, אם הבנקים יגלו רגישות כלפי מקור ההכנסה העיקרי שלהם, ציבור הלקוחות, אותם הם שוכחים פעמים רבות. כפי שהתברר בפרשות קריסת הטיקונים, וההטבות להם זכו מהגופים הגדולים.

באותה נשימה, טוב יעשו חברי הכנסת אם יטלו קורה מבין עיניהם, ובמקום להתמקד בעצומות פוליטיות חסרות תכלית, יתרכזו בפעולות חשובות לטובת בוחריהם בתקופה סבוכה מעין זו. הלוואי, שבאותה קלות הם התאחדו לחתום על המכתב, אותם חברי כנסת ידעו לשים את המחלוקות בצד ויזכרו את התכלית לשמה הם נבחרו על ידי הציבור.  

קיראו עוד ב"בארץ"

נתקו מגע עם הבנקים עד שיחזרו בהם מהעלאת הריבית

בהודעה שפרסמו חברי הכנסת יזהר שי (כחול לבן), מיכל שיר (ליכוד), מיכאל ביטון (כחול לבן) ומשה ארבל (ש״ס) פנו לכל הח"כים בכנסת: נתקו מגע עם הבנקים ועם נציגיהם עד שיחזרו בהם מהעלאת הריבית. 

במכתב שנשלח אמש לכל חברי הכנסת קראו הח"כים היוזמים לדיון דחוף בוועדת הכספים בנוכחות ראשי הבנקים, המפקחת על הבנקים ונגיד בנק ישראל. בנוסף הם דורשים מהבנקים להפחית מיידית את הריביות, להקפיא את דירוגי האשראי ולהקצות אחוזים מרווחיהם לקרן תמיכה בלקוחות.

בין היתר נכתב במכתב: ״בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי היסטורי במימדיו, בשעה שהציבור הישראלי נאנק תחת עול המשמעויות של המשבר, הודיעו הבנקים על העלאת הריביות במסלולי ההלוואה השונים בשיעורים שנעים בין 0.5% ל 1%... בשעה שהמשק הישראלי כולו כורע תחת עומס המשבר הקשה, כשמספר המובטלים חצה את קו המליון איש ואישה, כשמאות אלפי עסקים קורסים והעצמאים נאנקים, הבנקים פונים לעשיית רווחים נוספים על חשבון הלקוחות שלהם, שהם למעשה כלל הציבור בישראל.״

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אפק 06/04/2020 20:59
    הגב לתגובה זו
    בכנסת
  • 3.
    הפוליטיקאים שידאגו לכלים. מה זה 8% הלוואה ממחזור?= כלום (ל"ת)
    ישראל 06/04/2020 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא קונה 06/04/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    להפסיק לתת לפושעים לשעבד אנשים בריבית לא הוגנת. 5% ריבית מקסימלית וזהו
  • 1.
    כל החולי של המדינה מתגלה בימים קשים אלה, מול העם הנפלא (ל"ת)
    חן 06/04/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.