הקורונה משתוללת, והפופוליזם חוגג
אחרי קריאת המפקחת על הבנקים חדווה בר, לנהוג באחריות ולהגביל את הריביות, הזדרזו מספר חברי כנסת לקפוץ על העגלה. במכתב עליו חתמו מספר ח"כים מן הקואליציה והאופוזיציה, הם קוראים לבנקים לחזור בהם מהעלאת הריבית, להקפיא את דירוגי האשראי ולהקצות אחוזים מרווחיהם לקרן תמיכה בלקוחות.
>חדוה בר עזרה לבנקים להרוויח מליארדים ועכשיו היא מבקשת מהם להקל על הציבור
נראה כי גם בתקופה קשה זו, יש מי שבוחרים להאדיר את שמם בתקשורת על ידי הזרמת אוויר חם. חברי הכנסת מכל סיעות הבית, מפזרים הצהרות ריקות מתוכן שאינן מגובות בחקיקה. יתרה מכך, גם אם יבחרו ללכת במסלול החוקתי כלל לא ברור שהסמכות נתונה בידם. תמיד קל להפנות את תסכול העם, מנבחרי הציבור אל עבר אויב משותף דוגמת הבנקים (מי אוהב את הבנק שלו?).
הבנקים, הם עסק פרטי וככאלו עליהם לדאוג ליציבותם הפיננסית. הדבר מתבטא בין היתר גם בצורך להעלות ריבית במצב משבר. הבנקים, המתנהלים לפי אמות מידה עסקיות, ומעלים ריבית בעקבות העלייה ברמת הסיכון. אין סיבה שהבנק לא ידרוש ריבית גבוהה מלווה בסיכון, מאחר ולא מדובר בעמותה ללא מטרות רווח.
- רפורמה מרוככת בדרך? לוין חותר לפשרה וזה יכול לעשות רק טוב לשווקים
- ח"כ אמסלם: "הממשלה אינה מתפקדת, נביא 65 מנדטים ונשלוט כראוי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם נבחן את ההצעות אותם הגישו חברי הכנסת, הרי שמדובר בהכנסת הבנקים להרפתקה עסקית מסוכנת. משבר, או חמור מכך, קריסה של בנק או גוף פיננסי אחר, עלולים להביא לאסון כלכלי בקנה מידה נרחב. לא צריך ללכת רחוק, מספיק להיזכר במשבר הפיננסי שפקד אותנו ב-2008, בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס.
מי עובד אצל מי?
אכן, יפה יעשו הבנקים אם יקימו קרן לתמיכה בלקוחותיהם, כזאת שתהיה מגובה ביכולותיהם הפיננסיות. הבנקים נהנו בשנים האחרונות מרווחים כתוצאה ממינוף גבוה על חשבון פיקדונות משקי הבית. נכון יהיה, אם הבנקים יגלו רגישות כלפי מקור ההכנסה העיקרי שלהם, ציבור הלקוחות, אותם הם שוכחים פעמים רבות. כפי שהתברר בפרשות קריסת הטיקונים, וההטבות להם זכו מהגופים הגדולים.
באותה נשימה, טוב יעשו חברי הכנסת אם יטלו קורה מבין עיניהם, ובמקום להתמקד בעצומות פוליטיות חסרות תכלית, יתרכזו בפעולות חשובות לטובת בוחריהם בתקופה סבוכה מעין זו. הלוואי, שבאותה קלות הם התאחדו לחתום על המכתב, אותם חברי כנסת ידעו לשים את המחלוקות בצד ויזכרו את התכלית לשמה הם נבחרו על ידי הציבור.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
נתקו מגע עם הבנקים עד שיחזרו בהם מהעלאת הריבית
בהודעה שפרסמו חברי הכנסת יזהר שי (כחול לבן), מיכל שיר (ליכוד), מיכאל ביטון (כחול לבן) ומשה ארבל (ש״ס) פנו לכל הח"כים בכנסת: נתקו מגע עם הבנקים ועם נציגיהם עד שיחזרו בהם מהעלאת הריבית.
במכתב שנשלח אמש לכל חברי הכנסת קראו הח"כים היוזמים לדיון דחוף בוועדת הכספים בנוכחות ראשי הבנקים, המפקחת על הבנקים ונגיד בנק ישראל. בנוסף הם דורשים מהבנקים להפחית מיידית את הריביות, להקפיא את דירוגי האשראי ולהקצות אחוזים מרווחיהם לקרן תמיכה בלקוחות.
בין היתר נכתב במכתב: ״בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי היסטורי במימדיו, בשעה שהציבור הישראלי נאנק תחת עול המשמעויות של המשבר, הודיעו הבנקים על העלאת הריביות במסלולי ההלוואה השונים בשיעורים שנעים בין 0.5% ל 1%... בשעה שהמשק הישראלי כולו כורע תחת עומס המשבר הקשה, כשמספר המובטלים חצה את קו המליון איש ואישה, כשמאות אלפי עסקים קורסים והעצמאים נאנקים, הבנקים פונים לעשיית רווחים נוספים על חשבון הלקוחות שלהם, שהם למעשה כלל הציבור בישראל.״
- 4.אפק 06/04/2020 20:59הגב לתגובה זובכנסת
- 3.הפוליטיקאים שידאגו לכלים. מה זה 8% הלוואה ממחזור?= כלום (ל"ת)ישראל 06/04/2020 15:05הגב לתגובה זו
- 2.לא קונה 06/04/2020 13:25הגב לתגובה זולהפסיק לתת לפושעים לשעבד אנשים בריבית לא הוגנת. 5% ריבית מקסימלית וזהו
- 1.כל החולי של המדינה מתגלה בימים קשים אלה, מול העם הנפלא (ל"ת)חן 06/04/2020 13:25הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
