צפת, רמזור
צילום: עיריית צפת

צפת בצעד ענק בדרך למאה ה-20 - רמזור ראשון הוצב בעיר

בירת הגליל לבשה חג לקראת הצבת הרמזור הראשון בעיר; עשרות רבות של תושבים הגיעו לצומת לצפות בהפעלה הראשונה של הרמזור; ראש עיריית צפת: "יש עוד הפתעות בדרך!"
איתן גרסטנפלד | (6)
נושאים בכתבה צפת רמזור

יום חג בבירת הגליל. היום הופעל לראשונה הרמזור הראשון בעיר, שמסדיר באופן מלא את צומת הכניסה לעיר, צומת בירייה. בשבוע הבא יותקנו חיישנים שיהפכו את הרמזור ל'רמזור חכם' ויווסתו את התנועה על פי העומס בנתיבים השונים. עשרות תושבים קידמו בברכה את הרמזור.

שנים רבות מדברים בצפת על הסדרת הצומת אך הדבר לא בא לידי ביטוי בשטח. תחילתו של המהלך ארעה לפני כשנה עת אירח ראש עיריית צפת שוקי אוחנה את שר התחבורה דאז, ישראל כץ בעיר. בתום המפגש סיכמו השניים על הסדרת הצומת והצבת רמזור ראשון בצפת. כי לפני כ-40 שנה היה בצפת רמזור בכניסה לעיר העתיקה אך הוא הוסר ומזה עשרות שנים אין רמזור בבירת הגליל. עשרות רבות של תושבים הגיעו לצומת לצפות בהפעלה הראשונה של הרמזור.

 

במהלך החודשים האחרונים, ביצעו בחברת נתיבי ישראל תכנון להסדרת הצומת, הצבת רמזורים וטיפול בנושא הסדרי התנועה במקום. היום הופעל לראשונה הרמזור שיאפשר הסדרה של הצומת לאחר שנים של תאונות לאור ריבוי הנתיבים והרכבים בצומת. בימים הקרובים הרמזור יופעל לסירוגין על מנת להשלים את ההליך הטכני ואילו במהלך השבוע הבא יותקנו חיישנים מתקדמים שיהפכו את הרמזור ל 'רמזור חכם' ויווסתו את התנועה על פי העומס בנתיבים השונים.

 

בימים אלו מקדמת עיריית צפת תכנית לפיתוח צומת מנחם בגין-רמת רזים והצבת רמזורים בצומת זו. צומת מנחם בגין הינה צומת פקוק ועמוס מאוד כאשר בשנים האחרונות מידי בוקר על מנת לייצר סדר במקום ולמנוע תאונות, הוצבה שוטרת במקום שהכווינה את התנועה. בהתאם להמלצת יועץ תחבורה הוחלט על הסדרת הצומת באמצעות רמזורים.

ראש עיריית צפת שוקי אוחנה: "לאחר שנים רבות של סכנת חיים ממשית בצומת בירייה הגיע הזמן להסדיר את הצומת כפי שאנו עושים במסגרת מהפכת התחבורה בכבישים ברחבי העיר צפת.  הרמזור יאפשר לתושבי העיר והמבקרים בה לחצות את הצומת בצורה בטוחה ויווסת את התנועה בצומת הסואנת ביותר בצפת. העיר שאין עוד כמוה בעולם ממשיכה להתחדש גם בתחבורה, ויש עוד הפתעות בדרך!".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רענן 15/01/2020 10:45
    הגב לתגובה זו
    מזכיר לי את הסיפור על הפלאחים לפני 100 שנה שבאו פעם ראשונה לעיר וראו מנורה נדלקת. צפת כנראה היא עיר שנשארה בתקופה של קארו
  • 4.
    עומר 14/01/2020 17:57
    הגב לתגובה זו
    רוב היום הצומת לא עמוסה כלל. ככר יכלה הוא פתרון טוב ויעיל יותר. פשוט הגיע ראש עיר שרוצה להבטיח קדנציה נוספת עי התקנת רמזור
  • 3.
    תביאו מים 14/01/2020 17:35
    הגב לתגובה זו
    האם זו ידיעה אמיתית או פייק ניוז ?? לא הזמנתם את ראש ממשלת המעבר למאה הנוכחית לגזור את הסרט ????
  • בוא לצפת. אנחנו לגמרי במאה ה-19. חוץ מהרמזור כמובן. (ל"ת)
    . 27/05/2022 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ישראלית 14/01/2020 17:31
    הגב לתגובה זו
    יש בצפת רמזורים רק בצומת הנזכרת אין
  • 1.
    לידיעת הכתב היה רמזור בצפת אך לא יעיל (ל"ת)
    אשר 14/01/2020 16:32
    הגב לתגובה זו
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".