צפת בצעד ענק בדרך למאה ה-20 - רמזור ראשון הוצב בעיר
יום חג בבירת הגליל. היום הופעל לראשונה הרמזור הראשון בעיר, שמסדיר באופן מלא את צומת הכניסה לעיר, צומת בירייה. בשבוע הבא יותקנו חיישנים שיהפכו את הרמזור ל'רמזור חכם' ויווסתו את התנועה על פי העומס בנתיבים השונים. עשרות תושבים קידמו בברכה את הרמזור.
שנים רבות מדברים בצפת על הסדרת הצומת אך הדבר לא בא לידי ביטוי בשטח. תחילתו של המהלך ארעה לפני כשנה עת אירח ראש עיריית צפת שוקי אוחנה את שר התחבורה דאז, ישראל כץ בעיר. בתום המפגש סיכמו השניים על הסדרת הצומת והצבת רמזור ראשון בצפת. כי לפני כ-40 שנה היה בצפת רמזור בכניסה לעיר העתיקה אך הוא הוסר ומזה עשרות שנים אין רמזור בבירת הגליל. עשרות רבות של תושבים הגיעו לצומת לצפות בהפעלה הראשונה של הרמזור.
במהלך החודשים האחרונים, ביצעו בחברת נתיבי ישראל תכנון להסדרת הצומת, הצבת רמזורים וטיפול בנושא הסדרי התנועה במקום. היום הופעל לראשונה הרמזור שיאפשר הסדרה של הצומת לאחר שנים של תאונות לאור ריבוי הנתיבים והרכבים בצומת. בימים הקרובים הרמזור יופעל לסירוגין על מנת להשלים את ההליך הטכני ואילו במהלך השבוע הבא יותקנו חיישנים מתקדמים שיהפכו את הרמזור ל 'רמזור חכם' ויווסתו את התנועה על פי העומס בנתיבים השונים.
בימים אלו מקדמת עיריית צפת תכנית לפיתוח צומת מנחם בגין-רמת רזים והצבת רמזורים בצומת זו. צומת מנחם בגין הינה צומת פקוק ועמוס מאוד כאשר בשנים האחרונות מידי בוקר על מנת לייצר סדר במקום ולמנוע תאונות, הוצבה שוטרת במקום שהכווינה את התנועה. בהתאם להמלצת יועץ תחבורה הוחלט על הסדרת הצומת באמצעות רמזורים.
- צפת בדרך להכפלה: הסכם גג בהיקף מיליארדי שקלים נחתם
- 265 דירות יוקמו בצפת; 131 דירות ישווקו במתכונת "דיור במחיר מופחת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית צפת שוקי אוחנה: "לאחר שנים רבות של סכנת חיים ממשית בצומת בירייה הגיע הזמן להסדיר את הצומת כפי שאנו עושים במסגרת מהפכת התחבורה בכבישים ברחבי העיר צפת. הרמזור יאפשר לתושבי העיר והמבקרים בה לחצות את הצומת בצורה בטוחה ויווסת את התנועה בצומת הסואנת ביותר בצפת. העיר שאין עוד כמוה בעולם ממשיכה להתחדש גם בתחבורה, ויש עוד הפתעות בדרך!".
- 5.רענן 15/01/2020 10:45הגב לתגובה זומזכיר לי את הסיפור על הפלאחים לפני 100 שנה שבאו פעם ראשונה לעיר וראו מנורה נדלקת. צפת כנראה היא עיר שנשארה בתקופה של קארו
- 4.עומר 14/01/2020 17:57הגב לתגובה זורוב היום הצומת לא עמוסה כלל. ככר יכלה הוא פתרון טוב ויעיל יותר. פשוט הגיע ראש עיר שרוצה להבטיח קדנציה נוספת עי התקנת רמזור
- 3.תביאו מים 14/01/2020 17:35הגב לתגובה זוהאם זו ידיעה אמיתית או פייק ניוז ?? לא הזמנתם את ראש ממשלת המעבר למאה הנוכחית לגזור את הסרט ????
- בוא לצפת. אנחנו לגמרי במאה ה-19. חוץ מהרמזור כמובן. (ל"ת). 27/05/2022 16:56הגב לתגובה זו
- 2.ישראלית 14/01/2020 17:31הגב לתגובה זויש בצפת רמזורים רק בצומת הנזכרת אין
- 1.לידיעת הכתב היה רמזור בצפת אך לא יעיל (ל"ת)אשר 14/01/2020 16:32הגב לתגובה זו
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".
בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".
המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים
הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".
המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".
- מדד המחירים יצביע על אינפלציה דביקה; איך זה ישפיע על הריבית?
- מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.
