אלוביץ' בבית המשפט: "מנסים לגרום לי להודות בדבר שלא עשיתי"
סטלה הנדלה שוחררה למעצר בית; רשות ניירות ערך על פרשת המסרונים: "האירוע חמור אך לא מדובר במעצר בלתי חוקי"
בית משפט השלום בתל אביב דן היום (ב') בעניינם של ניר חפץ, סטלה הנדלר, אלי קמיר, שאול ואיריס אלוביץ'. זאת לאחר בקשת המשטרה להאריך את מעצרם בעקבות חשיפת פרשת המסרונים בין מנהל תיק החקירה ברשות לניירות ערך, עו"ד ערן שחם-שביט ושופטת המעצרים בבית המשפט בת"א, רונית פוזננסקי-כץ.
במהלך הדיון פנה שאול אלוביץ', בעל השליטה בחברת בזק, לשופט עלאא מסארווה ואמר: "אדוני, אני מרגיש שכל החקירה שוברים אותי, מנסים לשבור את רוחי, לפגוע בנשמתי ולפגוע בבריאותי. כל ערב ישבתי אצל החובש חצי שעה-שעה לבדיקות לחץ דם.
"החוקרים מנסים לגרום לי להודות בדבר שלא עשיתי מעולם. אמרתי להם שלא אשקר - גם אם אסבול מהתקף לב. מחסלים אותי בריאותית", הוסיף אלוביץ'.
בתמונה: השופט עלאא מסארווה
קודם לכן קבע בית המשפט כי איריס אלוביץ' תשוחרר למעצר בית בן 10 ימים. בהמשך, גם סטלה הנדלר שוחררה בתנאים מגבילים למעצר בית למשך 7 ימים. כמו כן, נאסר עליה ליצור קשר עם המעורבים בפרשה למשך 45 ימים. בנוסף, נדרשה ערבות צד ג' שתיחתם על ידי בן זוגה, אייל הנדלר.
אתמול נחשפו תכתובות בוואטסאפ טרם הארכות המעצר בתיק 4000 בין שביט ופוזננסקי בהן ביקש ממנה להיראות מופתעת מבקשות המעצר. היא השיבה: "אני מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת". מהדברים ניתן להסיק על תיאום לכאורה בין השניים לפני הדיונים.
נציגת רשות ניירות הערך, עו״ד יהודית תירוש, ציינה כי האירוע חמור מאוד כאשר השופטת ועורך הדין נמצאים בחקירה. "לצד זאת יש כאן תיק חקירה, תיק חמור, שמדבר על אירועי שיבוש שמיוחסים לשאול אלוביץ' וניר חפץ", אמרה והוסיפה: "אנחנו לא מסכימים עם האמירה שמדובר במעצר בלתי חוקי".
הרשות ביקשה את הארכת מעצרם של בני הזוג אלוביץ' עקב שיבושים בהם היו מעורבים. "נעשתה אתמול חשיבה מחודשת כדי לצמצם ככל שניתן את ימי המעצר. ירדנו מ-8 ימים במקור ל-7 ימים. איריס אלוביץ' תשוחרר בתנאים מגבילים. זה יקשה עלינו אבל על בית המשפט לחשוב קדימה, לבחון את הדברים לגופו של עניין. ואנו מבקשים את המינימום הנדרש לצרכי חקירה".
עורך הדין של ניר חפץ, יועץ התקשורת לשעבר של ראש הממשלה, אמר כי "דוקטרינת ההגנה מן הצדק 149/10 טוענת שבפגם בהליך, כגון שהיה, מחייב שחרור מיידי של האדם. בנוסף, הטענה לבקש את מעצרו של אדם כי הוא עלול לשבש הליכי חקירה בעוד בית המשפט עצמו משבש הליכי חקירה".
- 5.טלטל 27/02/2018 09:36הגב לתגובה זויש לאפשר את חקירת החשודים בהתאם לנהלים.ואם נתניהו ירצה לדחות חקירותיו יש להמשיך להחזיק את אלוביץ הנדלר וחפץ במעצר עד אחרי חקירת נתניהו.שיהיה על מצפונו.וידעו הנחשדים שהביבושון לא סופר אותם.ואולי יקבלו שכל וישתפו פעולה
- 4.דב 26/02/2018 16:39הגב לתגובה זופוטש של הקואליציה השמאלנית: תקשורת-מערכת המשפט-משטרה. ובימי פורים אלה: לא ייבדל מקומו של אהרון ברק.
- 3.ישראלי 26/02/2018 15:56הגב לתגובה זויש לבטל מיד את כל הפרשות ולקבוע נהלים חדשים שיבטיחו שאין שום קשר בין שופטים לתובעים ובין התובעים למשטרה. ובין המשטרה לתקשורת. עד שלא אפס אמון במערכת המשפט.
- 2.לפטר את חיות, הסרחון מתחיל מהראש (ל"ת)גרסטל 26/02/2018 09:41הגב לתגובה זו
- 1.אחד 26/02/2018 09:40הגב לתגובה זוללא קשר לארוע המסרונים, יש ראיות כבדות נגד כנופיית בזק: חפץ , הנדלר והאלוביצים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
