היבטי מע"מ בשינוי ייעוד ממלאי עסקי לרכוש קבוע

שאלה: ------------ לחברה קבלנית מלאי עסקי הכולל שמונה חנויות שאותן היא משכירה. השאלה: למשך איזו תקופה יכולה החברה להשכיר את החנויות מבלי שהדבר ייחשב לשינוי ייעוד ממלאי לרכוש קבוע לצורך מע"מ, וכיצד נוהגת רשות המסים (מע"מ) בפרקטיקה?

תשובה: ------------ בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), להבדיל מפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ומחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, שינויי ייעוד פונקציונליים בשימושים בתוך העסק אינם בבחינת אירוע מס. הסיבה לכך היא שאפשר לנכות מס תשומות ברשות המסים (מע"מ) גם בגין רכישת נכס קבוע וגם בגין רכישת מלאי עסקי, וחיובה של העברה מנכס קבוע למלאי עסקי ולהיפך יגרור את ניכוי מס התשומות - שמשמעותו רישום חשבוניות שאין בו תשלום מס אפקטיבי: מצד אחד תחויב ההעברה במע"מ ומצד שני תנוכה כמס תשומות על ידי העסק עצמו. עם זאת, על פי ההגדרה "שימוש לצורך עצמי" שבסעיף 1 לחוק, אפשר לראות כי החוק מכיר באפשרות שגם "שימוש לצורך עצמי" לצורכי העסק (שינוי ייעוד פנימי) יתרחש באותם מקרים ששר האוצר יקבע בתקנות. המקרה היחיד ששימוש עצמי כזה מחויב במע"מ נמצא בתקנה 1 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, והוא מחייב במע"מ השכרה של נכס הפטורה ממס כשימוש לצורך עצמי, כאשר העוסק בנה את הנכס וניכה בתהליך הבנייה את מס התשומות. תקנה זו באה לאזן את המצב המוזר שבו העוסק ניכה מס תשומות בבניית הנכס אך הוא משתמש בו בשימוש הפטור ממס. התקנה באה לחייב את העוסק במס על ידי השימוש בעיקרון של שימוש לצורך עצמי. מלבד מקרה זה לא התקין השר תקנות המחייבות במע"מ שימוש בנכסים בתוך העסק, או בשינוי ייעוד ממלאי עסקי לנכס קבוע. לפיכך, היות שלשינוי ייעוד אין נפקא מינה לעניין מע"מ, אין חשיבות לשאלה תוך כמה זמן יגרום השימוש לשינוי ייעוד ממלאי עסקי לנכס קבוע. עם זאת לשאלה קיימת נפקות לעניין מס הכנסה ומס שבח מקרקעין, אך לא נשאלתי על כך ואסתפק בזה.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן