תנצלו את האנומליה: 2 דוגמאות לאג"חים שנפלו יותר מידי

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, כותב על מחירי אגרות החוב בתקופה האחרונה. האם נוצרו הזדמנויות חדשות ליצירת רווח?
אורי גלאי | (11)

מחירי אגרות החוב צנחו בחודשיים האחרונים ויצרו הזדמנויות השקעה מעניינות בתשואות לפדיון של 5% ומעלה לשנה בתוספת הצמדה למדד. כעת, בדומה לשנים 2008-2009 ניתן לזהות שמדובר בהזדמנות. כפי שראינו בעבר גם עתה חלון ההזדמנויות צפוי להיסגר די מהר, ברגע שהמשקיעים המוסדיים והציבור הרחב מזהים אותו. כלומר, הזמן לפעול לניצול חלון ההזדמנויות לא צפוי להיות ארוך. מאז תחילת השנה ראינו וחווינו ירידה במחירי אגרות החוב של החברות בארץ (אג"ח קונצרני).

הירידה במחירי האג"ח אינה נובעת רק מסיבות כלכליות, אלא נובעת בעיקרה מהירידות בשוק המניות שמעודדות להפעלת תסמונת העדר. המשקיעים פועלים בהתאם לגלי הגאות והשפל בשוק ההון. כאשר שוק המניות גואה, המשקיעים מזרימים את כספם לשוק ההון, תוך שהם רוכשים ניירות ערך במחיר גבוה ותורמים להעלאת מחירי המניות ואיגרות החוב.

לעומת זאת, כאשר שוק המניות עובר למצב של ירידות שערים, משקיעים אלה מושכים את כספם בבהלה, תוך שהם מקבעים לעצמם הפסדים ולוחצים עוד יותר את המחירים כלפי מטה, לאו דווקא בגלל סיבות כלכליות.

המשק הישראלי נמצא במצב מצוין בשנים האחרונות. מצבו של המשק בולט ומפתיע דווקא על רקע מצבן של מדינות רבות בעולם ובכללן מדינות מובילות כמו ארה"ב ובריטניה, ומדינות מערביות אירופאיות כמו ספרד, יוון, פורטוגל, אירלנד ואחרות.

במהלך החודשים האחרונים נוצרה אנומליה בשוק אגרות החוב. למרות מצבו הטוב של המשק הישראלי ושל מרבית החברות הבורסאיות, מחירי אגרות החוב של חברות אלה צנחו. הירידה החדה במחירי מרבית אגרות החוב נובעת מסיבה טכנית והיא הפדיונות הגדולים, בעיקר בתעודות הסל וקרנות הנאמנות.

כאשר ציבור משקיעים גדול נבהל מהירידות בשוק המניות ומושך את כספיו מהתעודות ומקרנות הנאמנות, מתחיל להתגלגל כדור שלג. פדיון של כספים מקרנות נאמנות מכריח את מנהלי הקרנות לממש ניירות ערך באופן מיידי, בכל מחיר, וכמעט ללא שיקול דעת. לכן, מחירי אגרות החוב יורדים.

ירידת המחירים משפיעות על משקיעים נוספים וגורמת לעוד פדיונות וחוזר חלילה. תופעה זו מתעצמת דרך תעודות הסל כגון תל בונד 20, 40,ו-60, אשר פדיונן גורר ירידות בכל איגרות החוב הכלולות במדדים. כך בחודשיים האחרונים נפדו מקרנות הנאמנות המסורתיות כ-12 מיליארד ש' שעברו לפקדונות או לקרנות כספיות.

לאחר כחודשיים שבהם כדור השלג הולך ומתעצם, ומחירי אגרות החוב הולכים ויורדים, הגענו כיום למצב שבו המחירים של אגרות החוב הפכו להיות זולים ואטרקטיביים ביותר להשקעה. כך למשל ניתן לרכוש כיום אגרות חוב מדורגות בקבוצת A שיש בהן תשואה גלומה של למעלה מ-5% לשנה בתוספת הצמדה. ישנן גם אגרות חוב של חברות לא מדורגות או בעלות דירוג נמוך. כלומר בסיכון יחסית גבוה, שיש בהן תשואה גלומה של כ-8% לשנה בתוספת הצמדה למדד המחירים.

ישנן דוגמאות רבות לאגרות חוב בהן עלתה התשואה ומהוות הזדמנות השקעה מעניינת. ביניהן ניתן למצוא את אלביט הדמיה אג"ח א למח"מ של 1.24 שנים עם תשואה לפדיון של 11.83% ועם דירוג A. ירידות השערים באגרת נבעו מהתדיינות של בעל השליטה, מוטי זיסר, עם בנק הפועלים לגבי החזר חוב פרטי של זיסר ולמרות שלחברה הון עצמי וקופת מזומנים גבוהים ונכסים טובים בארץ ובעולם.

אגרת החוב כלכלית ירושלים אג"ח ה' במח"מ של 2.5 מניב תשואה צמודה למדד של כ-5%. כלכלית נפגעה מירידות השערים באגרות החוב של זיסר ומכירה עדרית של הניירות. ברמות התשואה נוכחיות בשוק מדובר בתשואה מעניינת ברמת סיכון לא גבוהה. ישנם ניירות ערך נוספים בתשואות גבוהות אף יותר, אולם ברובן כבר מדובר בהשקעה עם רכיב סיכון גבוה ולכן יש לברור ולבחון אותן לעומק ובאופן סלקטיבי.

ללא ספק השקעה בתשואות הגבוהות הינה השקעה אטרקטיבית. כאשר רמת הסיכון ניתנת לשליטה באמצעות בחירה סלקטיבית של אגרות חוב והתאמת תמהיל דירוג החברות לטעמיו וצרכיו של המשקיע, תוך פיזור רחב על פני ניירות ערך שונים. ההשקעה באגרות חוב נראית אטרקטיבית במיוחד בהשוואה לתשואה הניתנת על חיסכון בבנק העומדת כיום על 2% עד 3% לטווח קצר עד שנתיים ללא הצמדה. הרי שההשקעה באגרות חוב נראית אטרקטיבית במיוחד.

השנים 2008-2009, כמו משברים קודמים, לימדו את כולנו שאפילו ירידה חריפה, רוחבית וחסרת הבחנה במחירי אגרות החוב, תגרור לרוב עלייה מהירה במחיריהן בהתאם למצב הכלכלה באותה עת. בשנת 2008 צנחו מחירי האג"ח באופן חריף יותר מירידת המחירים הנוכחית. הציבור מכר את אגרות החוב שלו, ישירות, דרך מכירת קרנות נאמנות או תעודות סל במחירים זולים ותוך הפסדים כבדים. בשנת 2009, עת מחירי האגרות עלו בחדות, הבין הציבור את הטעות הגדולה שעשה. היה ברור שאין מדובר באג"ח של חברות שהפסידו כספים רבים, אלא באג"ח שאיבדו מערכן רק כתוצאה מ"תופעת העדר", וממכירות טכניות של קרנות נאמנות ותעודות סל.

כאשר לקחי שנת 2008 עדיין טריים, עלינו לשקול את צעדינו בתחום אגרות החוב בהתאם. על המשקיע שמחזיק באגרות חוב וספג בהן הפסדים במהלך החודשים האחרונים, לשקול היטב את צעדיו ולא להתפתות למכור אותן במחיר זול תוך קיבוע הפסד.

לעומת זאת, מי שיש בידו כספים נזילים ומחפש הזדמנות השקעה, מומלץ לשקול השקעה בתשואה נאה. הסיכונים אומנם קיימים, אולם המצב הכלכלי הן בארץ והן בעולם נמצא במגמת שיפור, תוך שהגלובליזציה מתמרצת סיוע בינלאומי למדינות נכשלות. לכן גם המשבר היווני יקבל מענה והוא אינו צפוי לזעזע את כלכלת העולם.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    גם פטרוכימים ב' ואפריקה כ" ו אטרקטיביות..! (ל"ת)
    אג" ח 31/07/2011 15:40
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מייק1 28/07/2011 15:07
    הגב לתגובה זו
    ישנם הזדמנויות נוספות להשקעה עם תשואה גבוהה בשוק האג" ח העדיפה על השקעה במניות מסוכנות: א. דלק נדלן אג" ח ד - האג" ח בעל המח" מ המינמלי של 0.83 עם חוב בערבות אישית של בעל השליטה מר יצחק תשובה. ב. קמן השקעות אג" ח ג' אג" ח שעבר הסדר ללא תספורת עם חבילת הטבות כמפורט בפרסומי החברה באתר מאיה. מיטב ברכותי למשקיעי הערך הנבונים ל LONG ... אמרו חז" ל ... " דיה לחכימא ברמיזה ולשטיא בכורמיזה"
  • 8.
    רועי 28/07/2011 08:58
    הגב לתגובה זו
    האיגרת אכן עלתה. ואני כמובן מסכים עם כל מי שכתב כאן שהוא מדבר מתוך פוזיציה, הרי באגרות חוב של אלביט הדמיה נמדד המרחק מהפארי ודווקא הארוכות יותר מציעות תשואה נמוכה יותר ולא קשה לראות שאלביט א מתומחרת גבוה מדי. אני בטוח שהוא הצליח למכור את הסחורה אחרי העליות אתמול.
  • 7.
    קנה בעצמך לעצמך ואל תשיא עצות לאחרים (ל"ת)
    יש לך כסף? 27/07/2011 15:42
    הגב לתגובה זו
  • איתן 27/07/2011 22:25
    הגב לתגובה זו
    תראה את הביצועים החלשים של הקרנות שלהם. בקיצור חכמים גדולים במילים ובסיסמאות, תכלס על הפנים בביצועים.
  • 6.
    בחייאת רבאק 27/07/2011 15:02
    הגב לתגובה זו
    לא שקוף בכלל...
  • 5.
    עופר 27/07/2011 13:58
    הגב לתגובה זו
    אם היית מבין משהו,היית רואה שמדדי התל בונד בשיא,הווה אומר,שאין ירידות רוחביות אלא נקודתיות ויש להם הרבה סיבות. זה שאתה אתה מופסד באג" חים האלה ומדבר מיתוך פוזיציה לא אומר שזה נכון לקנות אותם. נ.ב האם הצבעת בעד חוק החרם??????? שמאלני
  • 4.
    רן 27/07/2011 13:35
    הגב לתגובה זו
    לאלביט הדמיה קופת מזומנים גדולה - אבל כמה ברמת הסולו? החברה חייבת להמשיך ולהשקיע בפרויקטים בהקמה וכל זה ברמת החברות בנות. ודוקא כלכלית ירושלים עם מינוף גבוה ותשואה נמוכה יחסית למה שאפשר למצוא היום? ונראה לי שאתה גם לא יודע לספור. הבאת רק שתי דוגמאות. בקיצור, מרחת כאן כמה מאות מילים ואני מתערב שלא טרחת אפילו לפתוח דוחות כספיים של אף אחת מהחברות. לא חבל על מי שישקיע על פי העיצות שלך?
  • 3.
    ומצאתי רק 2 27/07/2011 13:29
    הגב לתגובה זו
    אלביט הדמיה , כלכלית ו...?
  • 2.
    ללא ספק אגחים מעולים,תודה (ל"ת)
    אריק 27/07/2011 11:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שוקי 27/07/2011 11:14
    הגב לתגובה זו
    הייתי רוצה לשמוע גם את מר גולן ספיר היקר,אני חושב שהוא היה מנתח את האג" חים בצורה יותר מעניינת.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".