תראו את הפדיונות ב'מנייתיות', האם זה דווקא הזמן לקנות?
כיוון שאנו נמצאים כבר עמוק בתוך הרבעון השני של שנת 2011 הגיעה העת לבחון את המגמות העיקריות בענף קרנות הנאמנות בשנה זו, כאשר העניין העיקרי שלפנינו הוא לבדוק כיצד מגיב הציבור לירידה במדדי המניות ואג"ח הממשלתיות מתחילת השנה ולדשדוש המתמשך בשוק אג"ח הקונצרניות.
להלן נתוני הגיוסים והפדיונות בקרנות הנאמנות במיליוני שקלים מתחילת 2011 לעומת כל שנת 2010:
*במיליוני שקלים
מהי משמעות הנתונים שהובאו? הנה ההסבר
- שנת 2010 הייתה שנה פנטסטית בענף קרנות הנאמנות - נכסי הקרנות צמחו ב-23,422 מיליון שקלים והגיעו לרמת שיא של 156,581 מיליון שקלים (עלייה של 17.6% בנכסי הקרנות בהשוואה לשנת 2009) - כאשר עיקר העלייה מיוחסת לאג"ח הקונצרניות.
לעומתה, מסתמנת שנת 2011 עד כה כשנה "קרירה" בענף הקרנות עם עליית ערך של 3,199 מיליון שקלים לרמה של 159,780 מיליון שקלים - עלייה של 2% בלבד בנכסי הקרנות.
- שוק המניות בארץ ירד מתחילת השנה במספר אחוזים (מדד ת"א 100 ירד מתחילת השנה בכ-4.5%) וציבור המשקיעים לא נותר אדיש ופדה עד עתה סכום לא מבוטל של מיליארד שקלים בקירוב - זאת לעומת גיוס של כ-1.7 מיליארד שקלים בכל שנת 2010.
- העליות במדדי המניות בארה"ב ובאירופה מתחילת השנה הובילו לגיוסים של 300 מיליון שקלים לאפיק המנייתי מתחילת השנה, אך חלק ניכר מהגידול הגיע מפדיונות קרנות נאמנות המשקיעות במניות בארץ.
- שוק אג"ח הממשלתיות אשר ירד מתחילת השנה בממוצע ב-0.27% והביא להפסדים בתיקי המשקיעים הוביל את הציבור לפדיונות גדולים של כ-4 מיליארד שקלים מתחילת השנה.
- אג"ח הקונצרניות שכיכבו בשנת 2010 עם גיוסים של מעל ל-16 מיליארד שקלים מגייסות גם השנה, אם כי בקצב נמוך בהרבה. התשואות האפסיות באפיק זה מתחילת השנה איכזבו את ציבור המשקיעים ובחודשים האחרונים אף נרשמו פדיונות באפיק זה.
- אי הוודאות בשוק המניות מחד ובשוק אגרות-החוב מאידך גרם למשקיעים לחפש חוף מבטחים כלשהו, אותו מצאו בקרנות הכספיות אשר נהנו מגיוסים של מעל ל-4 מיליארד שקלים מתחילת השנה.
מה צפוי בהמשך השנה ומה כדאי לעשות?
ההחמרה במצב הגיאופוליטי באזור כמו גם ירידות השערים באג"ח הממשלתיות שהופיעו כתוצאה מהאצת תהליך העלאת הריבית במשק הניעו את ציבור המשקיעים למכור מניות ואג"ח ממשלתיות ובחודשים האחרונים אף אג"ח קונצרניות, מגמה זו צפויה להימשך עם המשך מגמת העלאת הריבית במשק.
דעתי היא כי יש לנצל את ירידות השערים במדדי המניות בארץ להגדלת המרכיב המנייתי בתיק ההשקעות - מניות רבות נמצאות כרגע בתמחור סביר ואף למעלה מכך וניתן למצוא לא מעט הזדמנויות משתלמות להשקעה לטווח הארוך יותר.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
- 9.שלומי 19/05/2011 11:54הגב לתגובה זואם תסתכלו על גרף המעוף בחצי השנה האחרונה תראו מצב של שלשה שיאים בתאריכים.19/1 20/2 21/4. כל השיאים סביב 1340. המשמעות של שיא משולש שמדד המעוף אינו מצליח לפרוץ את רמת 1340. להערכתי צפויות ירידות חזקות במדד.
- 8.מנהל השקעות ותיק 18/05/2011 09:03הגב לתגובה זוהשוק עשוי לרדת עוד עד ספטמבר-מנהל השקעות(לא יועץ)מסיט השקעות לקוחותיו לאפיק המנייתי בחו" ל
- 7.שוסמו, שטחים 17/05/2011 21:07הגב לתגובה זוהיחס בין הסכומים שהולכים לאגח קונצרני לבין הסכומים שהולכים למנייתי מדהים בעיניי. האם ייתכן שבתי ההשקעות שמנהלים את הקרנות דוחפים את הציבור לקרנות האלה כדי להנפיק אגח קונצרני תמורת עמלה שמנה ואז דוחפים את הסחורה לציבור? ראה מקרה אפריקה-ישראל
- 6.קם 17/05/2011 20:39הגב לתגובה זותחזית היא רק תחזית ורוב התחזיות טיבם לא להתממש למה? ככה ! השאלה מה עושה משקיע שכבר מצוי בהפסד בתיק ומקבל ממך סוג של קרן אור וחלילה תחזית זו לא מתממשת משקיע חייב לבחון בראיה רחבה כולל כל המצב הפיננסי הפוליטי וכו וכו ולא די בניתוח בורסאי בלבד
- 5.ליאור 17/05/2011 16:44הגב לתגובה זוהשוק ירד פה 4-5 אחוזים ואתה כבר ממליץ להתנפל. מסכנים האנשים שיקשיבו לך, הולכים להפסיד הרבה כסף. אין צורך שתגיב, העתיד הקרוב יוכיח מי משנינו צודק.
- 4.שמואל 17/05/2011 14:08הגב לתגובה זוואפילו שירד בינתיים טיפונת אני יודע שעוד יעלה יפה
- 3.גיל 17/05/2011 13:14הגב לתגובה זוכרגע אני בשורט ממונף השאלה מתי כדאי לחזור ? הריבית תמשיך לעלות , המצב הפוליטי באיזור לא משהו , שאתה אומר שאפשר להגדיל את הרכיב המנייתי באיזה עיתוי כדאי להגדיל אותו ?
- סיון ליימן 17/05/2011 15:38הגב לתגובה זומכיוון שלא ניתן לתזמן את השוק אני מציע לנצל את ירידות השערים האחרונות ולקנות מניות.
- 2.שאפו , דיעה וניתוח מעניינים (ל"ת)יוני 17/05/2011 12:31הגב לתגובה זו
- 1.אמיר 17/05/2011 11:51הגב לתגובה זוהוא כתב שמשבר החובות באירופה לא מתומחר עם השלכות להפסדים בבורסה שלנו,תגידו לי...זה רציני מה שקורה פה ? זו פארסה אחת גדולה,אסור לשמוע לאף אחד וזה לא קשור שאני בדיעה שהשווקים בעולם לפני תיקון חד וכואב שלאחריו אולי תיווצר הזדמנות קנייה
- סיון ליימן 17/05/2011 12:25הגב לתגובה זובשבוע שעבר המלצתי להמנע מהשקעה במניות באירופה ולא דיברתי כלל על שוק המניות בישראל. אתה מוזמן לקרוא את הכתבה שוב וכן כתבות נוספות
- אמיר 17/05/2011 15:50משבר החובות באירופה לא מתומחר ומהן ההשלכות על המשקיעים בארץ!!!!,אז יש לך בעיה להבין את הכתוב שלך..או שלי יש בעיה
- יובל 17/05/2011 14:05אין מה לעשות - לא חסרים מסכנים שמשעמם להם! חחחחחח
- אלון 17/05/2011 13:59אבל השאלה אם כדאי ממש עכשיו או אולי לחכות עוד קצת כי אני חושב שהירידות עוד יימשכו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
