התקלה בסלקום: למה המניה לא הגיבה, ואיך הבלגן עוד יכול להיות לטובת החברה
התקלה של סלקום אתמול הוגדרה בענף וגם ע"י החברה עצמה, כתקלה הגדולה ביותר שידע שוק הסלולר. החברה אף הגדילה לתאר את אופי התקלה כפגיעה באבי העורקים לא פחות. ושוק ההון? אתמול סיימה מניית סלקום את יום המסחר (כאשר אתרי האינטרנט כבר דיווחו על התקלה בשעות הצהריים) בעליה של 1% לעומת מדד המעוף שעלה בכ-0.7% בלבד. היום מניית החברה מוסיפה לערכה עוד 0.6%, קצת מעל עליית מדד המעוף. תקלה באבי העורקים המשתקת שליש מדינה כמעט ליום שלם ושוק ההון אדיש, הכיצד?
ראשית, החברה לא הוציאה הודעה לבורסה (ייתכן והודעה כזו כן היתה פוגעת בשער המניה) בוודאי בעצת עורכי הדין שלה. אמנם, הפגיעה היא מהותית ברשת אך לא בדו"חות הכספיים כל עוד מדובר בתקלה של יום אחד. שנית, בחישוב גס של הפגיעה הישירה, כלומר אובדן הכנסות כתוצאה מאי יצירת שיחות ומסרונים, הגענו לפוטנציאל פגיעה מקסימאלי של כ-15 מיליון שקלים. זה בוודאי לא אמור לרגש את שוק ההון כאשר מדובר בחברה המייצרת הכנסות רבעוניות של כ- 1.7 מיליארד שקלים.
נזק תדמיתי? שוק ההון לא מתרגש בינתיים גם מנזק תדמיתי. בשיווי המשקל המדהים הקיים בשוק הסלולר, ברור לכולם כי לא פלאפון ולא פרטנר ישחרו לטרף (לקוחות עסקיים ופרטיים כועסים) כי יום אחד תקלה כזו גם יכולה לקרות להן שיווי משקל כבר אמרנו? מתחרים קטנים המשחרים לטרף כזה עוד לא קיימים ונותר רק לדמיין מה היה קורה למפעיל וירטואלי קטן הרוכב על רשת סלקום ביום כזה של תקלות, לא בטוח שהיה שורד את היום הזה. נקודה למחשבה גם לרגולטורים המעוניינים בעוד ועוד תשתיות ועוד ספקי שירות במדינת ישראל. יכול היות שכדאי לתת אינסנטיב רק למפעיל אחד נוסף שיקים רשת טובה וחזקה עם גב חזק מאחוריו (מירס).
ההתנהלות של עמוס שפירא
עמוס שפירא אחר הצהריים אתמול, מנכ"ל החברה שהוא איש שיווק בכל רמ"ח איבריו, יצא קבל עם ועולם ונתן את ההרגשה שכל מילה היוצאת מפיו היא אמת ושהכאב הוא אמיתי. תקדים מצויין להתייצבות כזו היא של מנכ"ל yes רון אילון לפני מספר שנים בעת הפרעת השידורים של הספינה ההולנדית. אילון התנצל אז, לקח אחריות ודאג לפצות את לקוחות החברה בפיצוי שנתפס אמיתי והוגן.
התוצאה של הפיצוי שכלל 3 חודשים של כל הערוצים פתוחים בחינם, הביא להגדלת ההכנסה הממוצעת ממנוי לאחר תום 3 חודשי הפיצוי. המנויים גילו ערוצים חדשים שהיו מוכנים לשלם על חלקם לאחר תום הפיצוי. לאור ניסיונו של עמוס שפירא בעולם השיווק, ניתן לסמוך על הנהלת סלקום שתדע להוציא מתוק מעז על ידי פיצויים דומים. הגדלת חבילות הגלישה בחינם לתקופה מסויימת, תוכן מהפורטל בחינם לאותה תקופה ועוד. אם הפיצוי ייתפס כהוגן ובעל ערך, כשהוא יסתיים, החברה עוד תפיק תועלת מהמשבר של אתמול... אז גם שוק ההון הקשיב אתמול לעמוס שפירא וכל עוד התקלה מאחורינו, ברור מאליו כי ההשלכה על תוצאותיה הכספיות של החברה בעתיד שולית עד לא קיימת.
תביעות ייצוגיות - לא אמור להפחיד
תביעות ייצוגיות הנתונים הנאספים על היקף התביעות הייצוגיות כבר חוצים את רף ה- 2 מיליארד שקל. לאחר אינספור תביעות ייצוגיות בענף התקשורת שבדרך כלל פרנסו רק את עורכי הדין, גם מזה שוק ההון לא מתרגש וכנראה באמת סומך על עמוס שפירא שיידע להוציא את החברה מחוזקת מאתמול. בכל מקרה, שוק ההון כבר כנראה הפנים שכדי לזעזע את ספינות הענק של חברות התקשורת הגדולות צריכה להתחולל סופת הוריקן בקנה מידה מקומי, זה לא קרה.
מאת: ערן יעקובי, מנהל המחקר בדש ברוקראז'
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
