התקלה בסלקום: למה המניה לא הגיבה, ואיך הבלגן עוד יכול להיות לטובת החברה
התקלה של סלקום אתמול הוגדרה בענף וגם ע"י החברה עצמה, כתקלה הגדולה ביותר שידע שוק הסלולר. החברה אף הגדילה לתאר את אופי התקלה כפגיעה באבי העורקים לא פחות. ושוק ההון? אתמול סיימה מניית סלקום את יום המסחר (כאשר אתרי האינטרנט כבר דיווחו על התקלה בשעות הצהריים) בעליה של 1% לעומת מדד המעוף שעלה בכ-0.7% בלבד. היום מניית החברה מוסיפה לערכה עוד 0.6%, קצת מעל עליית מדד המעוף. תקלה באבי העורקים המשתקת שליש מדינה כמעט ליום שלם ושוק ההון אדיש, הכיצד?
ראשית, החברה לא הוציאה הודעה לבורסה (ייתכן והודעה כזו כן היתה פוגעת בשער המניה) בוודאי בעצת עורכי הדין שלה. אמנם, הפגיעה היא מהותית ברשת אך לא בדו"חות הכספיים כל עוד מדובר בתקלה של יום אחד. שנית, בחישוב גס של הפגיעה הישירה, כלומר אובדן הכנסות כתוצאה מאי יצירת שיחות ומסרונים, הגענו לפוטנציאל פגיעה מקסימאלי של כ-15 מיליון שקלים. זה בוודאי לא אמור לרגש את שוק ההון כאשר מדובר בחברה המייצרת הכנסות רבעוניות של כ- 1.7 מיליארד שקלים.
נזק תדמיתי? שוק ההון לא מתרגש בינתיים גם מנזק תדמיתי. בשיווי המשקל המדהים הקיים בשוק הסלולר, ברור לכולם כי לא פלאפון ולא פרטנר ישחרו לטרף (לקוחות עסקיים ופרטיים כועסים) כי יום אחד תקלה כזו גם יכולה לקרות להן שיווי משקל כבר אמרנו? מתחרים קטנים המשחרים לטרף כזה עוד לא קיימים ונותר רק לדמיין מה היה קורה למפעיל וירטואלי קטן הרוכב על רשת סלקום ביום כזה של תקלות, לא בטוח שהיה שורד את היום הזה. נקודה למחשבה גם לרגולטורים המעוניינים בעוד ועוד תשתיות ועוד ספקי שירות במדינת ישראל. יכול היות שכדאי לתת אינסנטיב רק למפעיל אחד נוסף שיקים רשת טובה וחזקה עם גב חזק מאחוריו (מירס).
ההתנהלות של עמוס שפירא
עמוס שפירא אחר הצהריים אתמול, מנכ"ל החברה שהוא איש שיווק בכל רמ"ח איבריו, יצא קבל עם ועולם ונתן את ההרגשה שכל מילה היוצאת מפיו היא אמת ושהכאב הוא אמיתי. תקדים מצויין להתייצבות כזו היא של מנכ"ל yes רון אילון לפני מספר שנים בעת הפרעת השידורים של הספינה ההולנדית. אילון התנצל אז, לקח אחריות ודאג לפצות את לקוחות החברה בפיצוי שנתפס אמיתי והוגן.
התוצאה של הפיצוי שכלל 3 חודשים של כל הערוצים פתוחים בחינם, הביא להגדלת ההכנסה הממוצעת ממנוי לאחר תום 3 חודשי הפיצוי. המנויים גילו ערוצים חדשים שהיו מוכנים לשלם על חלקם לאחר תום הפיצוי. לאור ניסיונו של עמוס שפירא בעולם השיווק, ניתן לסמוך על הנהלת סלקום שתדע להוציא מתוק מעז על ידי פיצויים דומים. הגדלת חבילות הגלישה בחינם לתקופה מסויימת, תוכן מהפורטל בחינם לאותה תקופה ועוד. אם הפיצוי ייתפס כהוגן ובעל ערך, כשהוא יסתיים, החברה עוד תפיק תועלת מהמשבר של אתמול... אז גם שוק ההון הקשיב אתמול לעמוס שפירא וכל עוד התקלה מאחורינו, ברור מאליו כי ההשלכה על תוצאותיה הכספיות של החברה בעתיד שולית עד לא קיימת.
תביעות ייצוגיות - לא אמור להפחיד
תביעות ייצוגיות הנתונים הנאספים על היקף התביעות הייצוגיות כבר חוצים את רף ה- 2 מיליארד שקל. לאחר אינספור תביעות ייצוגיות בענף התקשורת שבדרך כלל פרנסו רק את עורכי הדין, גם מזה שוק ההון לא מתרגש וכנראה באמת סומך על עמוס שפירא שיידע להוציא את החברה מחוזקת מאתמול. בכל מקרה, שוק ההון כבר כנראה הפנים שכדי לזעזע את ספינות הענק של חברות התקשורת הגדולות צריכה להתחולל סופת הוריקן בקנה מידה מקומי, זה לא קרה.
מאת: ערן יעקובי, מנהל המחקר בדש ברוקראז'
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה
כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים
משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".
בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.
אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.
לצפיה בועידה -
- משרד התחבורה מגביר היערכות לרעידת אדמה הרסנית
- מהומה בועדת הכלכלה: "מחירי התחבורה הציבורית יעלו ב-18% בשנת 2024"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה
איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה
האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.
לא נתקעת בפקקים?
