המסלולים של קרנות הפנסיה החדשות: פער של 130 אלף ש'
במסגרת הכתבות שלנו בהן אנו עוסקים בחסכון הפנסיוני והדרכים לנהל אותו באופן נכון ננסה לגעת היום באחד האפיקים המרכזים לצבירת חסכון פנסיוני, אפיק שנצברו בו כבר כ-80 מיליארד שקלים, אפיק קרנות הפנסיה החדשות.
כדי לעשות סדר נחלק את קרנות הפנסיה לקרנות הפנסיה הותיקות, כאלה שההצטרפות אליהן נסגרה ב-1995 ונוהלו בשיטת צבירת פנסיה שונה מהנהוג היום, והקרנות החדשות שההצטרפות אליהן החלה בשנת 1995. במהלך הכתבה נתמקד בענף הקרנות החדשות.
קצת מידע על קרנות הפנסיה החדשות, מדובר על מוצר פנסיוני שבו נחסכים בדרך כלל כספי עובד ומעביד למטרת תשלום פנסיה. קרנות הפנסיה החדשות מבטחות מקרה פרישה, מקרה של נכות ומקרה של פטירה.
בנוסף, כפי שכבר ציינו לא אחת, לאורך זמן דמי הניהול בקרנות הפנסיה הם הנמוכים ביותר ועלות הביטוח הנרכשת דרך הקרן בדרך כלל תהיה גם היא בתעריף הנמוך ביותר שבנמצא בשוק המוצרים הפנסיונים.
יחד עם זאת כפי שכבר ראינו בטורים הקודמים על הביטוח, ברגע שקיים ערבוב בין חסכון לבין סכומי ביטוח הנרכשים במשותף אנו יכולים למקסם את גובה החסכון שלנו על ידי כך שנדע קצת יותר על סוג הקרן שנרכשה ועל הפרמיה שמופנית לרכישת ביטוח.
אז בואו נעשה קצת סדר, בקרנות הפנסיה החדשות אין רק מסלול אחד לביטוח אלא בחלק מהקרנות ניתן למצוא עד 10 מסלולי ביטוח אשר על ידי בחירה נכונה והתאמה לצרכי הלקוח יאפשרו לו למקסם את החסכון.
כהרגלנו ניקח כדוגמא גבר בן 35 ששכרו 10,000 שקלים ונבדוק את גובה החסכון שלו לגיל 67 בהנחת דמי ניהול מלאים בכל מסלולי הקרן.
השוינו שבעה מסלולים בקרן אותה בחרנו.
בבדיקה גילינו כי גובה החסכון הצפוי של אותו גבר בן 35 אשר משכורתו 10,000 שקלים יכול לנוע בין 1,064,000 שקלים במסלול מוטה הביטוח עד לחסכון של 1,192,000 שקלים במסלול מוטה הזיקנה. כלומר אם מסתכלים על שני מסלולי הקיצון של הקרן, ההפרש בחסכון במקרה שבדקנו מגיע לכ-130,000 שקלים בין המסלולים!
בהערת אגב נעיר כי המסלול אליו מצטרפים בדרך כלל רב האוכלוסיה, המסלול הבסיסי עומדת תחזית החסכון על 1,114,000 שקלים כלומר הפרש של כ-80,000 שקלים לעומת המסלול מוטה החסכון.
חשוב לציין כי לקחנו דוגמא מקרן פנסיה אחת מבין קרנות הפנסיה החדשות. קיימים הבדלים בין המסלולים הקימים בקרנות ולא כולם זהים אך המסקנה תקפה לכולן.
ממה נובעים ההבדלים?
ההבדלים נובעים כמובן מחלוקת הפרמיה בין הפרמיה המופנית לרכישת ביטוח לפרמיה המופנית לצבירת חסכון בכל אחד מהמסלולים. כך לדוגמא במסלול מוטה החסכון הכיסוי למקרה שאירים יהיה בגובה של 1,420 שקלים לחודש לשאירים במקרה פטירה לעומת 7,100 במסלול הבסיסי ו-10,000 שקלים במסלול מוטה הביטוח והכיסוי למקרה נכות עומד במסלול מוטה הזיקנה על 3,750 שקלים לחודש לעומת 7,500 שקלים לחודש בשני המסלולים האחרים.
אז מה המסקנה?
המסקנה היא אחת. הצטרפות אוטומטית לקרן הפנסיה מבלי לברר את המסלול המתאים יכולה לגרום לצבירת חסכון נמוכה יותר על חשבון סכומי ביטוח שנרכשו ומצד שני לחוסר בכיסוי ביטוחי שלעיתים חשוב לעמית ולבני משפחתו אפילו על חשבון החסכון.
הצטרפות למסלול הבסיסי לכאורה מאפשרת ללקוח שאינו מעוניין להתעמק בחומר לבחור "בנקודת אמצע", אך אנו טוענים כי בהקדשת זמן קצר נוסף להבנת הצורך הביטוחי נוכל להתאים גם את מוצר קרן הפנסיה לצרכינו האמיתים ולמקסם את ההפקדות .
הערה:
החישובים בוצעו לפי שכר של 10,000 שקלים והפרשות 18.33%.
גבר בן 35 נשוי+ 2. תחזית הצבירה בוצעה על פי 4.26%. גובה הצבירה וגובה הכיסויים הביטוחיים הינם לשם הדגמה בלבד ויכולים להשתנות בין קרן לקרן ובין מבוטח למבוטח הנתונים ניתנו לצורך אפיון בלבד ולא לצורך הצגת פתרונות ביטוחים.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.