הפועלים שורי על המעו"ף: "שיאים מטבעם להישבר"; מה לאומי צופה בזירת התמלוגים?
גזרת המסחר המקומית מרכזת עניין רב לאחרונה בשל התפתחויות בשני השווקים המרכזיים - מניות ומט"ח. מדד המעו"ף אמנם לא הצליח לעבור את רמת השיא ההסטורית אך בנק הפועלים מחזיק בגישה אופטימית לגבי ההמשך. בגזרת המט"ח, מאמינים הבנקים כי רכישות הדולרים על ידי בנק ישראל ימשכו.
"המגמה החיובית בספטמבר לא פסחה על שוק המניות המקומי, שעלה ב-8%". נכתב בסקירה השבועית של בנק הפועלים. "האוירה החיובית נמשכה גם לתוך החודש הנוכחי, כשבמהלך השבוע האחרון נגע מדד ת"א 25 בשיא כל הזמנים, אך נסוג כמעה עוד באותו היום. שיאים מטבעם להשבר, ואנו מעריכים כי גם שיאו של המעו"ף צפוי להשבר בטווח הקצר".
ההערכה האופטימית של כלכלני בנק הפועלים זו נובעת משילוב של גורמים חיוביים בכלכלה המקומית, אשר תומכים בשוק המניות גם בהשוואה לשווקים מקבילים בעולם. "הסביבה המאקרו כלכלית בישראל ממשיכה ליהנות משיפור, במיוחד בהשוואה גלובלית, כפי שניתן ללמוד משלל הפרמטרים שפורסמו בשבועות האחרונים".
בבנק לאומי סבורים כי בטווח הקצר הסנטימנט החיובי צפוי להימשך, במידה ונתוני המאקרו יצביעו על סביבה כלכלית סבירה. עם זאת, מסרו הכלכלנים כי מבחינה טכנית קיימת השפעה פסיכולוגית ממתנת על המשקיעים, בשל הקושי של מדד המעו"ף לפרוץ את שיא כל הזמנים.
בנושא ועדת הכלכלה בה השתתפו בין היתר יחידות ההשתתפות הגדולות, אשר מחזיקות בקידוח "לוויתן", מעריכים בלאומי כי המאבק ככל הנראה ימשיך גם בתקופה הקרובה. בתוך כך, הבנק מציין כי "עלייה בשיעור של כ-84.5% בגובה התמלוגים שתקבל המדינה בגין כריית פוספטים ב-2010" עשויה לרכך את ההתמודדות בנושא.
"העלאת הריבית גררה התערבות בשוק מט"ח"
במקביל לסערה שנרשמה בשוק המטבעות, פרסם אתמול בנק ישראל כי יתרות המט"ח הסתכמו בחודש שעבר ב-66.2 מיליארד דולר, כמות שיא. לצורך השוואה, בתחילת שנות האלפיים עמדו יתרות המט"ח על פחות משליש, כ-20 מיליארד דולר. בנוסף, הנתונים הראו כי בסיכום החודשי נרכשו 699 מיליון דולר.
בהתייחס למגמה האחרונה בשוק המט"ח, מבנק לאומי נמסר כי "נראה שהעלאת הריבית שביצע בנק ישראל בתחילת השבוע שעבר אילצה אותו להגביר את מידת התערבותו בשוק המט"ח. ההתערבות האמורה השבוע הצליחה למתן מעט את עוצמת השקל כך שבסיכום שבועי היה שיעור היחלשותו של הדולר מול המטבע המקומי דומה לשיעור היחלשותו של המטבע האמריקאי בעולם".
כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
העלמות מס בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים חכו לסימולטור - ככה תדעו כמה מס לשלם
בפאנל בכנס יועצי המס השתתפה גם רו"ח פזית קליימן, סמנכ"לית בכירה לשומה וביקורת ברשות המסים, שהדגישה את המורכבות הרבה של סעיף 62א החדש. "החישוב מורכב במיוחד כשיש כמה בעלי מניות, חלקם כן נחשבים פעילים ואחרים לא", הסבירה. לטובת הציבור יושק סימולטור אנונימי חדש, שמאפשר לחשב האם החברה נמצאת בתחולת הסעיף ומה גובה המס שיחול. הסימולטור, שצפוי להיות זמין בשבועות הקרובים, יכיל שאלות מובנות כגון: האם זו חברת מעטים, האם הרווחים מעל 750 אלף שקל, מה מחזור ההכנסות, שיעורי הרווחיות, והאם מדובר בבעל מניות פעיל.
ומה עם הקנס של 6%?
לצד מס החברות ומס הדיבידנד, רשות המסים קבעה "חלופה" נוספת: אם לא יחולקו רווחים צבורים, החברה תחויב במס של 6% בגין אותם רווחים (בשנת 2025 מדובר על מס של 5%). מדובר למעשה ב"קנס" על אי-חלוקה, שאמור לדרבן את החברות לחלק דיבידנדים ולשלם את המס במועד.
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
שאלות ותשובות על רפורמת מיסוי הרווחים הכלואים
מהי מטרת הרפורמה?
לצמצם דחיית מס ולמנוע צבירת רווחים לא מחולקים בחברות ששייכות לבעלי שליטה בודדים, בעיקר כשמקור ההכנסה הוא בעבודתם האישית.
על מי חלה הרפורמה?
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על חברות מעטים שמחזור ההכנסות שלהן אינו עולה על 30 מיליון שקל, שהרווחים שלהן לא חולקו, ושבעל המניות נחשב פעיל וההכנסה נובעת מיגיעה אישית.
מהם התנאים לכניסה לתחולת החוק?
לפחות 750 אלף שקל של רווחים לא מחולקים, שיעור רווחיות מעל 25%, בעל מניות מהותי (30% ומעלה או נוכחות פעילה), ומקור הכנסה אישי.
מהו הקנס של 6%?
אם חברה לא חילקה רווחים ולא עמדה בתנאי המיסוי האחרים, היא תחויב במס של 6% על הרווחים הצבורים, מעין מס מינימלי. בשנת 2025 מדובר על מס של 5%.
מהי הוראת השעה?
אפשרות חד-פעמית להעברת נכסים או פירוק החברה במהלך 2025, בדחיית מס וללא מס רכישה. בתוקף עד 30 בנובמבר בלבד.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
מה קורה אם חברה מפרה את התנאים?
הרווחים נזקפים כהכנסה לבעל המניות ונכנסים למס שולי – עד 50%. בנוסף, עשויים להיות חיובים נוספים בדו"ח האישי וביטוח לאומי.
