מסתמן: בריטניה יוצאת מהמיתון

הכלכלנים בבריטניה מעריכים שהנתונים שיתפרסמו בשבוע הקרוב, יאשרו שבריטניה הצליחה לצאת מהמיתון

עם עלייה בתוצר המקומי הגולמי של 0.3% בשלושת החודשים הקודמים. נתון זה מייצג את העלייה הראשונה בתוצר המקומי הגולמי מאז תחילת שנת 2008, ומסמן את סיום 18 חודשי המיתון שבהם הכלכלה הבריטית התכווצה ב- 6%.

האוצר שעדיין לא ראה את הנתונים יזהיר, שהעלייה יכולה להיות שברירית. אלינסטר דרלינג, הקנצלר, יאמר שהתאוששות הכלכלה עדיין תלויה בתמיכה שהכלכלה קבלה עד היום. חלק מהכלכלנים מאמינים שהעלייה בתמ"ג תהיה גדולה יותר מ- 0.3%.

אובמה קיבל אישורים לכך שהסנאט יתמוך בברננקי לכהונה נוספת

בכירים בממשל האמריקאי אומרים, שהנשיא ברק אובמה קיבל אישורים לכך שהסנאט יתמוך בבן ברננקי ליו"ר הפדרל ריזרב פעם נוספת. התמיכה בברננקי הגיעה מכיוון ריצ'ארד דורבין, השני בדירוג הסנאט הדמוקרטי, אשר קודם לכם היסס לגביי המשך המינוי. כריסטופר דויד, דמוקרט ויו"ר ועדת הבנאות וג'אד גרג, רפובליקאי בוועדת התקציב, אמרו שהם משוכנעים שמינויו של ברננקי יאושר. בתאריך ה- 22 בנובמבר המניות נפלו, גם בגלל החשש כי התמיכה ביו"ר הפד נשחקת, אובמה התקשר שלשום למספר סנטורים מובילים, כדי לוודא שהאישור של ברננקי לא יסוכל, אומר גורם בכיר בממשל.

חתן פרס הנובל, ג'וזף שטיגליץ, תומך ביוזמה של אובמה

הרפורמה שעליה הכריז הנשיא אובמה לפניי מספר ימים, נתקלה בהתנגדות עזה מצד הבנקים ואצל חלק מחברי הסנאט, אבל הכלכלן חתן פרס הנובל, תומך בהגבלות שמתכנן הנשיא להטיל על הבנקים. כבר במהלך המשבר הפיננסי, שטיגליץ המליץ להגביר את הפיקוח על המוסדות הפיננסים ועל בנקי ההשקעות. חתן פרס הנובל, מכנה את הרפורמה של אובמה כצעד גדול קדימה.

גם בחודש דצמבר הייתה ירידה בהיקף התעסוקה

ב- 39 מדיניות ברחבי ארה"ב, ירד היקף התעסוקה. שיעור האבטלה הארצי צפוי לעמוד על 10%, אמנם קצב הפיטורים התמתן מעט, אבל הזמן הממוצע שבו המובטל יכול למצוא עבודה עלה בחודש דצמבר ל- 29.1 שבועות.

בחודש דצמבר, מספר המדינות שבהן האבטלה הייתה גבוה מ- 10% עלה ל- 16 מדיניות, מדובר ב- 2 מדינות יותר מאשר בחודש נובמבר. מישיגן היא המדינה עם אחוז האבטלה הגבוה ביותר של 14.6%.

קרדיט סוויס מעריכים שהאינפלציה בסין תגיע ליותר מ- 5% עד סוף 2010:

אמנם קובעי המדיניות בסין טוענים שניהול ציפיות האינפלציה נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלה, אבל בקרדיט סוויס מעריכים שהמאמצים שממשלת סין נוקטת בקשר לכך, יהיו בעלי השפעה נמוכה על האינפלציה הדוהרת.

הבנק המרכזי בסין קבע כי הבנקים יקצו אחוז גדול יותר של פיקדונות שישמשו כרזרבות, בגלל שהאינפלציה הגיעה לקצב גבוה מהצפי, ואילו התמ"ג הגיע ל- 10.7% שזאת העלייה הגדולה ביותר מאז שנת 2007.

הנתונים החשובים שיתפרסמו היום:

בשעה 17:00 בארה"ב מכירות בתים קיימים.

הנתונים המרכזיים שיתפרסמו בימים הקרובים:

פאונד/דולר

ביום שישי בתחילת המסחר, צמד הפאונד/דולר ביצע עלייה קלה כלפיי מעלה, אבל ההתנגדות באזור 1.6263 (ממוצע 200 פשוט בגרף שעה) גרמה לצמד לרדת עד לנמוך באזור מחיר 1.6083.

הצמד הגיע לתיקון של 61.8% ממהלך העליות שהחל בתאריך ה- 7.1 והסתיים ב- 19.1. המגמה השבועית היא מגמה דובית, אבל כדאי לחכות לראות מה יקרה באזור התמיכה ב- 1.6000 לפניי כניסה לפוזיציה. במהלך המסחר באסיה ובשעות הבוקר המחיר לא ביצע שינוי משמעותי. רצועות בולינגר בגרף שעה מתקרבות האחת לשנייה, כשהמחיר נמצא במרכזן, אינדיקאטור ה- RSI במצב של מכירה. המגמה כרגע בגרף שעה הינה דובית, אבל המומנטום הנחלש שלה יכול להצביע על אפשרות לכניסה לדשדוש. ההמלצה שלנו; חיפוש הזדמנות מכירה בסגירה בטוחה מתחת למחיר 1.6000. תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות קנייה מעל מחיר 1.6300.

תמיכה 3: 1.5925

תמיכה 2: 1.6000

תמיכה 1: 1.6062

התנגדות 1: 1.6145

התנגדות 2: 1.6247

התנגדות 3: 1.6312

אירו/דולר

ביום שישי צמד האירו/דולר לא ביצע מהלך משמעותי, אלא נסחר בגבולות הצרים שבין הגבוה באזור מחיר 1.4166 לבין הנמוך באזור מחיר 1.4099.

הדשדוש בצמד היה באזור תיקון של 38.2% ממהלך הירידות שהחל בתאריך ה- 19.1.2010 והסתיים בתאריך 21.1.2009.

נראה שהמחיר העגול 1.4000, הפך לאזור המאבק בין הדובים לשוורים ולמרות שהמחיר ירד מתחת לאזור זה, הוא שוב חזר למעלה ובסוף שבוע המסחר הוא נסחר סביב 1.4130.

במהלך המסחר באסיה ובשעות הבוקר המוקדמות הצמד לא ביצע מהלך משמעותי. רצועות בולינגר בגרף שעה צמודות כשהמחיר נמצא בחלק העליון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב של קניה.המגמה כרגע היא מגמה דובית, אבל המומנטום שלה נראה נמוך.

אפשר לחפש הזדמנות מכירה אם הצמד סוגר בוודאות מתחת למחיר 1.4000.

תרחיש חילופי: אפשר לחפש הזדמנות קנייה זהירה אם המחיר סוגר מעל 1.4300.

תמיכה 3: 1.4000

תמיכה 2: 1.4053

תמיכה 1: 1.4123

התנגדות 1: 1.4187

התנגדות 2: 1.4231

התנגדות 3: 1.4284

דולר/שקל

ביום שישי, צמד דולר/שקל המשיך להתחזק, במקביל להתחזקותו בעולם. הדולר הצליח לשבור את ההתנגדות הפסיכולוגית במחיר של 3.7000, ואף הצליח לגעת במחיר הגבוה של 3.7400. בשעות הבוקר המוקדמות הצמד נסחר סביב אזור 3.7220.

רצועות בולינגר בגרף שעה מתחילות להתקרב האחת לשנייה כשהמחיר עבר לחלק העליון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב מכירה, אבל קרוב לניטרלי. המגמה הנוכחית הינה מגמה שורית, עם צפי להמשך עליות. התרחיש שלנו, חיפוש אפשרות קנייה אם המחיר סוגר בוודאות מעל ל- 3.7300

תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות מכירה מתחת לאזור 3.7000.

תמיכה 3: 3.6600

תמיכה 2: 3.6700

תמיכה1: 3.6900

התנגדות 1: 3.7300

התנגדות 2: 3.7400

התנגדות 3: 3.7500

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.