מסתמן: בריטניה יוצאת מהמיתון

הכלכלנים בבריטניה מעריכים שהנתונים שיתפרסמו בשבוע הקרוב, יאשרו שבריטניה הצליחה לצאת מהמיתון

עם עלייה בתוצר המקומי הגולמי של 0.3% בשלושת החודשים הקודמים. נתון זה מייצג את העלייה הראשונה בתוצר המקומי הגולמי מאז תחילת שנת 2008, ומסמן את סיום 18 חודשי המיתון שבהם הכלכלה הבריטית התכווצה ב- 6%.

האוצר שעדיין לא ראה את הנתונים יזהיר, שהעלייה יכולה להיות שברירית. אלינסטר דרלינג, הקנצלר, יאמר שהתאוששות הכלכלה עדיין תלויה בתמיכה שהכלכלה קבלה עד היום. חלק מהכלכלנים מאמינים שהעלייה בתמ"ג תהיה גדולה יותר מ- 0.3%.

אובמה קיבל אישורים לכך שהסנאט יתמוך בברננקי לכהונה נוספת

בכירים בממשל האמריקאי אומרים, שהנשיא ברק אובמה קיבל אישורים לכך שהסנאט יתמוך בבן ברננקי ליו"ר הפדרל ריזרב פעם נוספת. התמיכה בברננקי הגיעה מכיוון ריצ'ארד דורבין, השני בדירוג הסנאט הדמוקרטי, אשר קודם לכם היסס לגביי המשך המינוי. כריסטופר דויד, דמוקרט ויו"ר ועדת הבנאות וג'אד גרג, רפובליקאי בוועדת התקציב, אמרו שהם משוכנעים שמינויו של ברננקי יאושר. בתאריך ה- 22 בנובמבר המניות נפלו, גם בגלל החשש כי התמיכה ביו"ר הפד נשחקת, אובמה התקשר שלשום למספר סנטורים מובילים, כדי לוודא שהאישור של ברננקי לא יסוכל, אומר גורם בכיר בממשל.

חתן פרס הנובל, ג'וזף שטיגליץ, תומך ביוזמה של אובמה

הרפורמה שעליה הכריז הנשיא אובמה לפניי מספר ימים, נתקלה בהתנגדות עזה מצד הבנקים ואצל חלק מחברי הסנאט, אבל הכלכלן חתן פרס הנובל, תומך בהגבלות שמתכנן הנשיא להטיל על הבנקים. כבר במהלך המשבר הפיננסי, שטיגליץ המליץ להגביר את הפיקוח על המוסדות הפיננסים ועל בנקי ההשקעות. חתן פרס הנובל, מכנה את הרפורמה של אובמה כצעד גדול קדימה.

גם בחודש דצמבר הייתה ירידה בהיקף התעסוקה

ב- 39 מדיניות ברחבי ארה"ב, ירד היקף התעסוקה. שיעור האבטלה הארצי צפוי לעמוד על 10%, אמנם קצב הפיטורים התמתן מעט, אבל הזמן הממוצע שבו המובטל יכול למצוא עבודה עלה בחודש דצמבר ל- 29.1 שבועות.

בחודש דצמבר, מספר המדינות שבהן האבטלה הייתה גבוה מ- 10% עלה ל- 16 מדיניות, מדובר ב- 2 מדינות יותר מאשר בחודש נובמבר. מישיגן היא המדינה עם אחוז האבטלה הגבוה ביותר של 14.6%.

קרדיט סוויס מעריכים שהאינפלציה בסין תגיע ליותר מ- 5% עד סוף 2010:

אמנם קובעי המדיניות בסין טוענים שניהול ציפיות האינפלציה נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלה, אבל בקרדיט סוויס מעריכים שהמאמצים שממשלת סין נוקטת בקשר לכך, יהיו בעלי השפעה נמוכה על האינפלציה הדוהרת.

הבנק המרכזי בסין קבע כי הבנקים יקצו אחוז גדול יותר של פיקדונות שישמשו כרזרבות, בגלל שהאינפלציה הגיעה לקצב גבוה מהצפי, ואילו התמ"ג הגיע ל- 10.7% שזאת העלייה הגדולה ביותר מאז שנת 2007.

הנתונים החשובים שיתפרסמו היום:

בשעה 17:00 בארה"ב מכירות בתים קיימים.

הנתונים המרכזיים שיתפרסמו בימים הקרובים:

פאונד/דולר

ביום שישי בתחילת המסחר, צמד הפאונד/דולר ביצע עלייה קלה כלפיי מעלה, אבל ההתנגדות באזור 1.6263 (ממוצע 200 פשוט בגרף שעה) גרמה לצמד לרדת עד לנמוך באזור מחיר 1.6083.

הצמד הגיע לתיקון של 61.8% ממהלך העליות שהחל בתאריך ה- 7.1 והסתיים ב- 19.1. המגמה השבועית היא מגמה דובית, אבל כדאי לחכות לראות מה יקרה באזור התמיכה ב- 1.6000 לפניי כניסה לפוזיציה. במהלך המסחר באסיה ובשעות הבוקר המחיר לא ביצע שינוי משמעותי. רצועות בולינגר בגרף שעה מתקרבות האחת לשנייה, כשהמחיר נמצא במרכזן, אינדיקאטור ה- RSI במצב של מכירה. המגמה כרגע בגרף שעה הינה דובית, אבל המומנטום הנחלש שלה יכול להצביע על אפשרות לכניסה לדשדוש. ההמלצה שלנו; חיפוש הזדמנות מכירה בסגירה בטוחה מתחת למחיר 1.6000. תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות קנייה מעל מחיר 1.6300.

תמיכה 3: 1.5925

תמיכה 2: 1.6000

תמיכה 1: 1.6062

התנגדות 1: 1.6145

התנגדות 2: 1.6247

התנגדות 3: 1.6312

אירו/דולר

ביום שישי צמד האירו/דולר לא ביצע מהלך משמעותי, אלא נסחר בגבולות הצרים שבין הגבוה באזור מחיר 1.4166 לבין הנמוך באזור מחיר 1.4099.

הדשדוש בצמד היה באזור תיקון של 38.2% ממהלך הירידות שהחל בתאריך ה- 19.1.2010 והסתיים בתאריך 21.1.2009.

נראה שהמחיר העגול 1.4000, הפך לאזור המאבק בין הדובים לשוורים ולמרות שהמחיר ירד מתחת לאזור זה, הוא שוב חזר למעלה ובסוף שבוע המסחר הוא נסחר סביב 1.4130.

במהלך המסחר באסיה ובשעות הבוקר המוקדמות הצמד לא ביצע מהלך משמעותי. רצועות בולינגר בגרף שעה צמודות כשהמחיר נמצא בחלק העליון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב של קניה.המגמה כרגע היא מגמה דובית, אבל המומנטום שלה נראה נמוך.

אפשר לחפש הזדמנות מכירה אם הצמד סוגר בוודאות מתחת למחיר 1.4000.

תרחיש חילופי: אפשר לחפש הזדמנות קנייה זהירה אם המחיר סוגר מעל 1.4300.

תמיכה 3: 1.4000

תמיכה 2: 1.4053

תמיכה 1: 1.4123

התנגדות 1: 1.4187

התנגדות 2: 1.4231

התנגדות 3: 1.4284

דולר/שקל

ביום שישי, צמד דולר/שקל המשיך להתחזק, במקביל להתחזקותו בעולם. הדולר הצליח לשבור את ההתנגדות הפסיכולוגית במחיר של 3.7000, ואף הצליח לגעת במחיר הגבוה של 3.7400. בשעות הבוקר המוקדמות הצמד נסחר סביב אזור 3.7220.

רצועות בולינגר בגרף שעה מתחילות להתקרב האחת לשנייה כשהמחיר עבר לחלק העליון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב מכירה, אבל קרוב לניטרלי. המגמה הנוכחית הינה מגמה שורית, עם צפי להמשך עליות. התרחיש שלנו, חיפוש אפשרות קנייה אם המחיר סוגר בוודאות מעל ל- 3.7300

תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות מכירה מתחת לאזור 3.7000.

תמיכה 3: 3.6600

תמיכה 2: 3.6700

תמיכה1: 3.6900

התנגדות 1: 3.7300

התנגדות 2: 3.7400

התנגדות 3: 3.7500

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

קשה להבין מדוחות בנק ישראל מהו שיעור ההשקעות שחשופות לבורסות, כי זה פרמטר שלא פורסם, אך ניתן להגיע להערכה טובה למדי. בהתאם לסעיף 40ב לחוק בנק ישראל (2010), על הוועדה המוניטרית להתוות את הקווים המנחים למדיניות ההשקעה של היתרות. בחינת הקווים המנחים הבסיסיים שנובעים מהמטרות של החזקת היתרות (סעיף ג') מראה לנו ש"ניהול היתרות ברמה גבוהה של נזילות. חלק גדול מהיתרות יושקע בנכסים הניתנים למימוש מהיר בהתראה קצרה בלי לפגוע בערכן."

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

מכיוון שהשקעה במניות היא מן הסתם נזילה כמעט לחלוטין וכנ"ל ההשקעה באג"ח תאגידיות, מן הסתם ניתן גם להניח כך לגבי רוב ההשקעה באג"ח ממשלתיות ואחרות. ז"א החשיפה של רזרבות המט"ח של ישראל לנעשה בבורסות זרות עומדת כנראה על קרוב ל-80% מסך התיק (היתר בפקדונות בנקאיים ובפקדונות בבנקאים מרכזיים).

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןטקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים

מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל

מנדי הניג |

אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.

במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.

המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.

יירוט בעלות שולית נמוכה 

אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.

המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.


"היום, ה-28 בדצמבר שנת 2025, החל עידן הלייזר הביטחוני בעולם"