התעשייה האווירית מתמודדת עם המשבר: יציבות ברווח הנקי על כ-16 מיליון דולר ברבעון השלישי
התעשייה האווירית דיווחה היום על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2009. מכירות החברה ברבעון הסתכמו ב-678 מיליון דולר בהשוואה ל-877 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2008, ירידה של 23%. מכירות מתחילת השנה הסתכמו ב-2.1 מיליארד דולר לעומת 2.8 מיליארד דולר בתקופה מקבילה אשתקד. הירידה נובעת מהמשבר בשוק התעופה האזרחית העולמית.
הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב- 86 מיליון דולר (13% מהמכירות), לעומת 117 מיליון דולר (13% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי מתחילת השנה הסתכם ב- 312 מיליון דולר (15% מהמכירות), לעומת 390 מיליון דולר (14% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בשיעור הרווח נובע מביצוע נמרץ של התייעלות תפעולית בכל פעילויות החברה.
הוצאות מחקר ופיתוח ברבעון השלישי של שנת 2009 הסתכמו בסך 29 מיליון דולר (4% מהמכירות) לעומת 26 מיליון דולר (3% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. גידול בשיעור 10% בהוצאות מחקר ופיתוח משקף את חשיבות ההשקעה במוצרים חדשים וחדשניים ובטכנולוגיות מתקדמות להבטחת עתיד החברה. השקעות במחקר ופיתוח מתחילת השנה הסתכמו ב-85 מיליון דולר.
הוצאות שיווק, הנהלה וכלליות ברבעון הסתכמו ב-47 מיליון דולר בהשוואה ל- 48 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות פרישת עובדים מתחילת השנה הסתכמו ב- 28 מיליון דולר לעומת 41 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד במסגרת תוכנית רה-ארגון.
הכנסות מימון, נטו ברבעון השלישי הסתכמו בסך 15 מיליון דולר בהשוואה להוצאות מימון נטו בסך 3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות המימון נטו מתחילת השנה הסתכמו ב- 17 מיליון דולר ונבעו בעיקר מעסקות הגנת מטבע ומהכנסות מניירות ערך.
הרווח לפני מס ברבעון השלישי של שנת 2009 עלה ב-8% ל- 26 מיליון דולר (4% מהמכירות) לעומת 24 מיליון דולר (3% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה דיווחה החברה כי הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב- 16 מיליון דולר בדומה לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי לתקופה הסתכם ב- 53 מיליון דולר.
צבר ההזמנות ב- 30 בספטמבר 2009 הגיע לשיא של 8.1 מיליארד דולר, לעומת צבר של 7.1 מיליארד דולר ב-31 בדצמבר 2008. גידול נטו 1 מיליארד דולר בצבר נובע מעסקאות מהותיות בשוק הצבאי.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2009 הסתכם ב- 186 מיליון דולר לעומת 164 מיליון דולר במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2008.
ברבעון השלישי קיימה התע"א מספר הדגמות מוצלחות של מל"ט מסוג "הרון" בחו"ל, בין היתר לחיל האוויר ולמשטרת ההגירה הספרדיים באיים הקאנריים, למשטרה הפדראלית בברזיל, אל-סלוואדור ועוד. כמו-כן השתתפה התע"א במספר רב של תערוכות בינל"א בהן הציגה מגוון מוצרים וטכנולוגיות חדשות. בכנס לטרון השלישי חשפה התע"א את ה"מנתר", ארטילריה עצמאית לכוחות היבשה. במהלך הכנס הדגימה התע"א בטיסת בכורה מיקרו-מל"ט מסוג "מוסקיטו".
בחודש אוקטובר 2009 השיקה התע"א מטוס מנהלים חדש מדגם G250. טיסת הבכורה של המטוס מתוכננת לרבעון הרביעי של 2009.
עם פרסום הדוחות הכספיים של התעשייה האווירית לרבעון השלישי של שנת 2009, אמר יו"ר הדירקטוריון, יאיר שמיר: "המשבר הכלכלי העולמי השפיע על פעילות החברה בשוק האזרחי. עומק המשבר בא לידי ביטוי בהקטנת המכירות לשוק זה ב- 50% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. מסתמנת התאוששות מסוימת בשוק שבאה לידי ביטוי בצמיחה של כ- 24% במכירות האזרחיות בהשוואה לרבעון השני של השנה. יש לציין שהשוק האזרחי מתאפיין בערך מוסף מקומי גבוה, היוצר תעסוקה למספר רב של בתי אב ובכך מגדיל תרומת התעשייה האווירית לכלכלת ישראל. בחברה מועסקים כ-17 אלף עובדים באופן ישיר". יו"ר הדירקטוריון הוסיף כי "ההון העצמי של החברה הוא 697 מיליון דולר לאחר תשלום דיבידנד למדינה בסך 90 מיליון דולר בשנים האחרונות".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
