הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

התאוששות בענף המשכנתאות: עלייה בהיקף ההלוואות

הביקושים חוזרים: כ-9.3 מיליארד שקל ניתנו במאי במשכנתאות חדשות - הרמה הגבוהה מתחילת השנה

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה משכנתא

לאחר תקופה של קיפאון חלקי בשוק הדיור, חודש מאי 2025 מביא איתו קפיצה משמעותית בפעילות האשראי לדיור: לפי נתוני הפיקוח על הבנקים, סך המשכנתאות החדשות שניתנו בחודש מאי עמד על 9.325 מיליארד שקל, עלייה של כ-16% לעומת אפריל, והרמה החודשית הגבוהה ביותר מתחילת השנה. העלייה ניכרת כמעט בכל סעיפי הדו"ח: בין אם מדובר ברכישות דירות למגורים, השקעה, קבוצות רכישה או מיחזור הלוואות. אלא שבניגוד לגלים קודמים בשוק המשכנתאות, הפעם מצטרפת לעלייה גם רמת זהירות גבוהה מצד הבנקים ומצד הלווים כאחד.



שיעורי ההחזר נותרים יציבים, המינוף מצטמצם

למרות הזינוק בהיקף ההלוואות, ניתוח עומק מגלה תמונה סולידית: שיעור ההחזר החודשי הממוצע מההכנסה עמד במאי על 30%, זהה לרמתו במרץ, ורק ב-0.1 נקודות גבוה יותר מאפריל. למעשה, מרבית ההלוואות (כ-46.6%) נלקחו בטווח ההחזר של 30%-40% מהכנסה - ריכוז שיא בשנה האחרונה.


ברמות ההחזר הגבוהות, התמונה מובהקת עוד יותר: רק כ-4 מיליון שקל (פחות מ-0.05% מהסך) ניתנו בהחזר של 50%-60%, ולא נרשמו כלל הלוואות ברמות של מעל 60%. גם הלוואות "בולט ובלון" היוו רק 16% מהשוק, שיעור שנמצא בירידה מתונה מתחילת השנה.


גם בצד שיעורי המימון (LTV), הבנקים שומרים על מדיניות קפדנית. מבין ההלוואות שלא מובטחות במשכנתא, יותר מ-45% ניתנו ברמות מימון שמרניות של עד 45% מערך הנכס. רק 3.3% מההלוואות ניתנו בטווח של 60%-75%, ולא נרשמו כלל הלוואות במימון של מעל 75%, מה שמעיד על אפס חשיפה רשמית למינופים גבוהים.



עם העלייה בפעילות, בולטת מגמה של חזרה לשוק מצד רוכשים אמידים: כ-4.1 מיליארד שקל ניתנו ברכישת דירות בשווי של מעל 3 מיליון שקל, עלייה חדה לעומת אפריל. רכישות אלו הגיעו ברובן עם שיעור מימון של עד 60%, ומלמדות על רוכשים בעלי הון עצמי גבוה, שמנצלים את סביבת הריבית היציבה להאצת עסקאות. 


בתוך כך, גם היקף המיחזור הפנימי בבנקים עלה: בחודש מאי מומשו עסקאות מיחזור (Refinancing) בהיקף של 667 מיליון שקל, מתוכם 509 מיליון שקל בהלוואות מובטחות בנכסי נדל"ן. רק שתי הלוואות הוגדרו כבעייתיות או בפיגור, מה שמעיד על יציבות גבוהה ואי-התרחבות של סיכוני אשראי מצטברים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

להמשך הכתבה לחץ כאן
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדרגות מס שי אהרונוביץ בצלאל סמוטריץ'

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.