כלל פיננסים על אלביט מערכות: סוגרת עוד שנה מוצלחת למרות קשיי המאקרו, והדרך נמשכת

טליה לויברג מפסגות: "לאחר שיחת הועידה והכנס אנו בהחלט מרשים לעצמנו להיות אופטימיים"
קובי ישעיהו |

חברת אלביט מערכות פרסמה אתמול את תוצאותיה לשנת 2008, עם רבעון שמציג גידול של 18% בהכנסות, ו-63% ברווח התפעולי. האנליסט צחי אברהם מכלל פיננסים מעדכן בעקבות פרסום הדוחות את סקירתו על החברה והמניה תחת הכותרת "החברה סוגרת עוד שנה מוצלחת למרות קשיי המאקרו, והדרך נמשכת".

אברהם מציין כי צבר ההזמנות חזר לגדול והחברה מעריכה כי הוא יצמח גם במהלך 2009. נכון להיום הוא פי 1.7 מהמכירות הצפויות לשנת 2009. אברהם ממליץ "תשואת יתר" למניה עם מחיר יעד של 56 דולר..

הצבר בסוף הרבעון הרביעי עמד על 5.03 מיליארד דולר, והוא מהווה גידול של 158 מיליון דולר מול 4.78 מיליארד דולר ברבעון הקודם וגידול של 8.8% בהשוואה ל- 4.62 מיליארד דולר בסוף 2007. הצבר הנוכחי מייצג היקף מכירות של 1.7/1.9 שנים על בסיס תוצאות 2009/2008 בהתאמה. אברהם אומר כי הצבר היה גבוה יותר אלמלא השפעה שלילית של החוזים החתומים במטבעות יורו/פאונד/שקל, שנחלשו כולם מול הדולר.

מדובר ברבעון שיא עם גידול אורגני של 18.1% ל- 698 מיליון דולר בהכנסות. הרבעון הנוכחי עדיין כולל הכנסות מפרויקט ייחודי לצבא ארה"ב שהשפיע גם על שני הרבעונים הקודמים. עונתית, הרבעון הרביעי הוא הרבעון החזק ביותר של החברה מבחינת מכירות ומאופיין גם במרווח נמוך יותר מהממוצע. ההכנסות עמדו בציפיות מהם והייחוד בתוצאות מגיע מתחום המרווחים, אומר אברהם.

עם מרווח תפעולי של 8.9% מול 6.5% ברבעון המקביל אשתקד ומרווח תפעולי שנתי של 9.4% מול 5.4% ב-2007, אלביט הציגה שנה מצוינת ששילבה מינוף תפעולי לשורת ההכנסות המרשימה. "מאחר ואנחנו מנטרלים את הרווחיות החריגה של "החוזים לטווח הקצר" אנחנו מצפים לראות מרווח תפעולי נמוך יותר בשיעור של 8.7% בשנת 2009 ו-8.3% ב- 2010 במקביל לירידה במיעוט. בניכוי השפעות קצרות גם המרווחים הללו מצביעים על שיפור הדרגתי, רב שנתי, באלביט".

אברהם מציין כי הדולר התחזק במידה ניכרת לאורך הרבעון הרביעי של שנת 2007 ובחודשים שחלפו מתחילת השנה. אלביט, בתור יצואנית, נהנית מהתחזקות הדולר לאור בסיס הוצאות שקלי רחב. מאחר ובטווח הקצר החברה מגדרת את הוצאותיה המט"חיות, אנחנו צפויים לראות את ההשפעה החיובית המלאה ברבעונים הבאים.

עוד מציין אברהם כי אלביט יכולה להמשיך ולהתרחב בדרך של רכישות גם ב- 2009. הפרטה אפשרית של תע"ש תהיה אופטימאלית מצד החברה ובמידה והליך כזה לא יתבצע, נראה שנמשיך לראות רכישות קטנות יחסית, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בודדים.

פסגות: מחיר יעד של 59 דולר למניה

האנליסטית טליה לויברג מפסגות אומרת כי "לאחר תוצאות השיא של הרבעון הרביעי חשוב להתמקד באופק קדימה. בהקשר זה, לאחר שיחת הועידה והכנס אנו בהחלט מרשים לעצמנו להיות אופטימיים. הנהלת החברה ממשיכה לצפות לצמיחה דו ספרתית ב-2009 כאשר תרומת אותם החוזים קצרי הטווח שכה תרמה לתוצאות 2008 עשויה להימשך".

גם החשש באשר לצבר של הרבעונים הבאים על רקע האטה אותה הרגשנו בדיווחי החברה על חוזים חדשים החל מתחילת השנה הופרך כאשר מנכ"ל אלביט, יוסי אקרמן, הביע בטחון כי צבר החברה בסוף 2009 יהיה גבוה מזה של היום, צבר שתפקידו להבטיח את הצמיחה מ- 2010 ואילך, אומרת לויברג.

בסך הכל צפויה אלביט להיות אחת החברות הבודדות (אם לא היחידה) שיציגו צמיחה אורגנית דו ספרתית ב-2009 לצד שיעורי רווחיות בהחלט נאים ושיפור בשורה התחתונה. "אנו כמובן לא מתעלמים מהשפעות מאקרו כדוגמת הלחצים באשר לתקציבים והשינוי הצפוי בהליך הרכש של הממשל האמריקאי אך יש לזכור כי מול השחקניות הגדולות שיכולות רק להיפגע משינויים אלו עבור אלביט טומנים המהלכים גם אפסייד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.