כלל פיננסים על אלביט מערכות: סוגרת עוד שנה מוצלחת למרות קשיי המאקרו, והדרך נמשכת
חברת אלביט מערכות פרסמה אתמול את תוצאותיה לשנת 2008, עם רבעון שמציג גידול של 18% בהכנסות, ו-63% ברווח התפעולי. האנליסט צחי אברהם מכלל פיננסים מעדכן בעקבות פרסום הדוחות את סקירתו על החברה והמניה תחת הכותרת "החברה סוגרת עוד שנה מוצלחת למרות קשיי המאקרו, והדרך נמשכת".
אברהם מציין כי צבר ההזמנות חזר לגדול והחברה מעריכה כי הוא יצמח גם במהלך 2009. נכון להיום הוא פי 1.7 מהמכירות הצפויות לשנת 2009. אברהם ממליץ "תשואת יתר" למניה עם מחיר יעד של 56 דולר..
הצבר בסוף הרבעון הרביעי עמד על 5.03 מיליארד דולר, והוא מהווה גידול של 158 מיליון דולר מול 4.78 מיליארד דולר ברבעון הקודם וגידול של 8.8% בהשוואה ל- 4.62 מיליארד דולר בסוף 2007. הצבר הנוכחי מייצג היקף מכירות של 1.7/1.9 שנים על בסיס תוצאות 2009/2008 בהתאמה. אברהם אומר כי הצבר היה גבוה יותר אלמלא השפעה שלילית של החוזים החתומים במטבעות יורו/פאונד/שקל, שנחלשו כולם מול הדולר.
מדובר ברבעון שיא עם גידול אורגני של 18.1% ל- 698 מיליון דולר בהכנסות. הרבעון הנוכחי עדיין כולל הכנסות מפרויקט ייחודי לצבא ארה"ב שהשפיע גם על שני הרבעונים הקודמים. עונתית, הרבעון הרביעי הוא הרבעון החזק ביותר של החברה מבחינת מכירות ומאופיין גם במרווח נמוך יותר מהממוצע. ההכנסות עמדו בציפיות מהם והייחוד בתוצאות מגיע מתחום המרווחים, אומר אברהם.
עם מרווח תפעולי של 8.9% מול 6.5% ברבעון המקביל אשתקד ומרווח תפעולי שנתי של 9.4% מול 5.4% ב-2007, אלביט הציגה שנה מצוינת ששילבה מינוף תפעולי לשורת ההכנסות המרשימה. "מאחר ואנחנו מנטרלים את הרווחיות החריגה של "החוזים לטווח הקצר" אנחנו מצפים לראות מרווח תפעולי נמוך יותר בשיעור של 8.7% בשנת 2009 ו-8.3% ב- 2010 במקביל לירידה במיעוט. בניכוי השפעות קצרות גם המרווחים הללו מצביעים על שיפור הדרגתי, רב שנתי, באלביט".
אברהם מציין כי הדולר התחזק במידה ניכרת לאורך הרבעון הרביעי של שנת 2007 ובחודשים שחלפו מתחילת השנה. אלביט, בתור יצואנית, נהנית מהתחזקות הדולר לאור בסיס הוצאות שקלי רחב. מאחר ובטווח הקצר החברה מגדרת את הוצאותיה המט"חיות, אנחנו צפויים לראות את ההשפעה החיובית המלאה ברבעונים הבאים.
עוד מציין אברהם כי אלביט יכולה להמשיך ולהתרחב בדרך של רכישות גם ב- 2009. הפרטה אפשרית של תע"ש תהיה אופטימאלית מצד החברה ובמידה והליך כזה לא יתבצע, נראה שנמשיך לראות רכישות קטנות יחסית, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בודדים.
פסגות: מחיר יעד של 59 דולר למניה
האנליסטית טליה לויברג מפסגות אומרת כי "לאחר תוצאות השיא של הרבעון הרביעי חשוב להתמקד באופק קדימה. בהקשר זה, לאחר שיחת הועידה והכנס אנו בהחלט מרשים לעצמנו להיות אופטימיים. הנהלת החברה ממשיכה לצפות לצמיחה דו ספרתית ב-2009 כאשר תרומת אותם החוזים קצרי הטווח שכה תרמה לתוצאות 2008 עשויה להימשך".
גם החשש באשר לצבר של הרבעונים הבאים על רקע האטה אותה הרגשנו בדיווחי החברה על חוזים חדשים החל מתחילת השנה הופרך כאשר מנכ"ל אלביט, יוסי אקרמן, הביע בטחון כי צבר החברה בסוף 2009 יהיה גבוה מזה של היום, צבר שתפקידו להבטיח את הצמיחה מ- 2010 ואילך, אומרת לויברג.
בסך הכל צפויה אלביט להיות אחת החברות הבודדות (אם לא היחידה) שיציגו צמיחה אורגנית דו ספרתית ב-2009 לצד שיעורי רווחיות בהחלט נאים ושיפור בשורה התחתונה. "אנו כמובן לא מתעלמים מהשפעות מאקרו כדוגמת הלחצים באשר לתקציבים והשינוי הצפוי בהליך הרכש של הממשל האמריקאי אך יש לזכור כי מול השחקניות הגדולות שיכולות רק להיפגע משינויים אלו עבור אלביט טומנים המהלכים גם אפסייד".

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
