כלל פיננסים על אלביט מערכות: סוגרת עוד שנה מוצלחת למרות קשיי המאקרו, והדרך נמשכת
חברת אלביט מערכות פרסמה אתמול את תוצאותיה לשנת 2008, עם רבעון שמציג גידול של 18% בהכנסות, ו-63% ברווח התפעולי. האנליסט צחי אברהם מכלל פיננסים מעדכן בעקבות פרסום הדוחות את סקירתו על החברה והמניה תחת הכותרת "החברה סוגרת עוד שנה מוצלחת למרות קשיי המאקרו, והדרך נמשכת".
אברהם מציין כי צבר ההזמנות חזר לגדול והחברה מעריכה כי הוא יצמח גם במהלך 2009. נכון להיום הוא פי 1.7 מהמכירות הצפויות לשנת 2009. אברהם ממליץ "תשואת יתר" למניה עם מחיר יעד של 56 דולר..
הצבר בסוף הרבעון הרביעי עמד על 5.03 מיליארד דולר, והוא מהווה גידול של 158 מיליון דולר מול 4.78 מיליארד דולר ברבעון הקודם וגידול של 8.8% בהשוואה ל- 4.62 מיליארד דולר בסוף 2007. הצבר הנוכחי מייצג היקף מכירות של 1.7/1.9 שנים על בסיס תוצאות 2009/2008 בהתאמה. אברהם אומר כי הצבר היה גבוה יותר אלמלא השפעה שלילית של החוזים החתומים במטבעות יורו/פאונד/שקל, שנחלשו כולם מול הדולר.
מדובר ברבעון שיא עם גידול אורגני של 18.1% ל- 698 מיליון דולר בהכנסות. הרבעון הנוכחי עדיין כולל הכנסות מפרויקט ייחודי לצבא ארה"ב שהשפיע גם על שני הרבעונים הקודמים. עונתית, הרבעון הרביעי הוא הרבעון החזק ביותר של החברה מבחינת מכירות ומאופיין גם במרווח נמוך יותר מהממוצע. ההכנסות עמדו בציפיות מהם והייחוד בתוצאות מגיע מתחום המרווחים, אומר אברהם.
עם מרווח תפעולי של 8.9% מול 6.5% ברבעון המקביל אשתקד ומרווח תפעולי שנתי של 9.4% מול 5.4% ב-2007, אלביט הציגה שנה מצוינת ששילבה מינוף תפעולי לשורת ההכנסות המרשימה. "מאחר ואנחנו מנטרלים את הרווחיות החריגה של "החוזים לטווח הקצר" אנחנו מצפים לראות מרווח תפעולי נמוך יותר בשיעור של 8.7% בשנת 2009 ו-8.3% ב- 2010 במקביל לירידה במיעוט. בניכוי השפעות קצרות גם המרווחים הללו מצביעים על שיפור הדרגתי, רב שנתי, באלביט".
אברהם מציין כי הדולר התחזק במידה ניכרת לאורך הרבעון הרביעי של שנת 2007 ובחודשים שחלפו מתחילת השנה. אלביט, בתור יצואנית, נהנית מהתחזקות הדולר לאור בסיס הוצאות שקלי רחב. מאחר ובטווח הקצר החברה מגדרת את הוצאותיה המט"חיות, אנחנו צפויים לראות את ההשפעה החיובית המלאה ברבעונים הבאים.
עוד מציין אברהם כי אלביט יכולה להמשיך ולהתרחב בדרך של רכישות גם ב- 2009. הפרטה אפשרית של תע"ש תהיה אופטימאלית מצד החברה ובמידה והליך כזה לא יתבצע, נראה שנמשיך לראות רכישות קטנות יחסית, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בודדים.
פסגות: מחיר יעד של 59 דולר למניה
האנליסטית טליה לויברג מפסגות אומרת כי "לאחר תוצאות השיא של הרבעון הרביעי חשוב להתמקד באופק קדימה. בהקשר זה, לאחר שיחת הועידה והכנס אנו בהחלט מרשים לעצמנו להיות אופטימיים. הנהלת החברה ממשיכה לצפות לצמיחה דו ספרתית ב-2009 כאשר תרומת אותם החוזים קצרי הטווח שכה תרמה לתוצאות 2008 עשויה להימשך".
גם החשש באשר לצבר של הרבעונים הבאים על רקע האטה אותה הרגשנו בדיווחי החברה על חוזים חדשים החל מתחילת השנה הופרך כאשר מנכ"ל אלביט, יוסי אקרמן, הביע בטחון כי צבר החברה בסוף 2009 יהיה גבוה מזה של היום, צבר שתפקידו להבטיח את הצמיחה מ- 2010 ואילך, אומרת לויברג.
בסך הכל צפויה אלביט להיות אחת החברות הבודדות (אם לא היחידה) שיציגו צמיחה אורגנית דו ספרתית ב-2009 לצד שיעורי רווחיות בהחלט נאים ושיפור בשורה התחתונה. "אנו כמובן לא מתעלמים מהשפעות מאקרו כדוגמת הלחצים באשר לתקציבים והשינוי הצפוי בהליך הרכש של הממשל האמריקאי אך יש לזכור כי מול השחקניות הגדולות שיכולות רק להיפגע משינויים אלו עבור אלביט טומנים המהלכים גם אפסייד".
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
