כלל פיננסים על אלביט מערכות: סוגרת עוד שנה מוצלחת למרות קשיי המאקרו, והדרך נמשכת

טליה לויברג מפסגות: "לאחר שיחת הועידה והכנס אנו בהחלט מרשים לעצמנו להיות אופטימיים"
קובי ישעיהו |

חברת אלביט מערכות פרסמה אתמול את תוצאותיה לשנת 2008, עם רבעון שמציג גידול של 18% בהכנסות, ו-63% ברווח התפעולי. האנליסט צחי אברהם מכלל פיננסים מעדכן בעקבות פרסום הדוחות את סקירתו על החברה והמניה תחת הכותרת "החברה סוגרת עוד שנה מוצלחת למרות קשיי המאקרו, והדרך נמשכת".

אברהם מציין כי צבר ההזמנות חזר לגדול והחברה מעריכה כי הוא יצמח גם במהלך 2009. נכון להיום הוא פי 1.7 מהמכירות הצפויות לשנת 2009. אברהם ממליץ "תשואת יתר" למניה עם מחיר יעד של 56 דולר..

הצבר בסוף הרבעון הרביעי עמד על 5.03 מיליארד דולר, והוא מהווה גידול של 158 מיליון דולר מול 4.78 מיליארד דולר ברבעון הקודם וגידול של 8.8% בהשוואה ל- 4.62 מיליארד דולר בסוף 2007. הצבר הנוכחי מייצג היקף מכירות של 1.7/1.9 שנים על בסיס תוצאות 2009/2008 בהתאמה. אברהם אומר כי הצבר היה גבוה יותר אלמלא השפעה שלילית של החוזים החתומים במטבעות יורו/פאונד/שקל, שנחלשו כולם מול הדולר.

מדובר ברבעון שיא עם גידול אורגני של 18.1% ל- 698 מיליון דולר בהכנסות. הרבעון הנוכחי עדיין כולל הכנסות מפרויקט ייחודי לצבא ארה"ב שהשפיע גם על שני הרבעונים הקודמים. עונתית, הרבעון הרביעי הוא הרבעון החזק ביותר של החברה מבחינת מכירות ומאופיין גם במרווח נמוך יותר מהממוצע. ההכנסות עמדו בציפיות מהם והייחוד בתוצאות מגיע מתחום המרווחים, אומר אברהם.

עם מרווח תפעולי של 8.9% מול 6.5% ברבעון המקביל אשתקד ומרווח תפעולי שנתי של 9.4% מול 5.4% ב-2007, אלביט הציגה שנה מצוינת ששילבה מינוף תפעולי לשורת ההכנסות המרשימה. "מאחר ואנחנו מנטרלים את הרווחיות החריגה של "החוזים לטווח הקצר" אנחנו מצפים לראות מרווח תפעולי נמוך יותר בשיעור של 8.7% בשנת 2009 ו-8.3% ב- 2010 במקביל לירידה במיעוט. בניכוי השפעות קצרות גם המרווחים הללו מצביעים על שיפור הדרגתי, רב שנתי, באלביט".

אברהם מציין כי הדולר התחזק במידה ניכרת לאורך הרבעון הרביעי של שנת 2007 ובחודשים שחלפו מתחילת השנה. אלביט, בתור יצואנית, נהנית מהתחזקות הדולר לאור בסיס הוצאות שקלי רחב. מאחר ובטווח הקצר החברה מגדרת את הוצאותיה המט"חיות, אנחנו צפויים לראות את ההשפעה החיובית המלאה ברבעונים הבאים.

עוד מציין אברהם כי אלביט יכולה להמשיך ולהתרחב בדרך של רכישות גם ב- 2009. הפרטה אפשרית של תע"ש תהיה אופטימאלית מצד החברה ובמידה והליך כזה לא יתבצע, נראה שנמשיך לראות רכישות קטנות יחסית, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בודדים.

פסגות: מחיר יעד של 59 דולר למניה

האנליסטית טליה לויברג מפסגות אומרת כי "לאחר תוצאות השיא של הרבעון הרביעי חשוב להתמקד באופק קדימה. בהקשר זה, לאחר שיחת הועידה והכנס אנו בהחלט מרשים לעצמנו להיות אופטימיים. הנהלת החברה ממשיכה לצפות לצמיחה דו ספרתית ב-2009 כאשר תרומת אותם החוזים קצרי הטווח שכה תרמה לתוצאות 2008 עשויה להימשך".

גם החשש באשר לצבר של הרבעונים הבאים על רקע האטה אותה הרגשנו בדיווחי החברה על חוזים חדשים החל מתחילת השנה הופרך כאשר מנכ"ל אלביט, יוסי אקרמן, הביע בטחון כי צבר החברה בסוף 2009 יהיה גבוה מזה של היום, צבר שתפקידו להבטיח את הצמיחה מ- 2010 ואילך, אומרת לויברג.

בסך הכל צפויה אלביט להיות אחת החברות הבודדות (אם לא היחידה) שיציגו צמיחה אורגנית דו ספרתית ב-2009 לצד שיעורי רווחיות בהחלט נאים ושיפור בשורה התחתונה. "אנו כמובן לא מתעלמים מהשפעות מאקרו כדוגמת הלחצים באשר לתקציבים והשינוי הצפוי בהליך הרכש של הממשל האמריקאי אך יש לזכור כי מול השחקניות הגדולות שיכולות רק להיפגע משינויים אלו עבור אלביט טומנים המהלכים גם אפסייד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.