אופטימיות בלידר: "הביצועים של המשק ב-2009 יהיו טובים בהרבה לעומת המשבר הקודם"
ההאטה הכלכלית בעולם ובישראל מעלה שאלות רבות, ביניהן השאלה "האם המיתון הזה יהיה דומה לקודמיו?". תקופת המיתון הקודמת שחווינו בישראל, לפני כ-6-7 שנים זכורה לחלק מאיתנו היטב: שילוב של האטה כלכלית בעולם, התפוצצות בועת הטכנולוגיה ומצב מדיני-בטחוני קשה בישראל הביא למיתון עמוק. האם אנחנו עומדים בפתחו של מיתון בעוצמה דומה או שמא הפעם השד אינו כל-כך נורא?
כלכלני לידר שוקי הון מפרסמים היום סקירה שאמורה לתת מענה לשאלה הזאת. לאחר בחינה של כמה נתונים מרכזיים בהשוואה לתקופת המיתון הקודמת יוצאים כלכלני לידר מעודדים ומגיעים למסקנה ש"הביצועים של המשק הישראלי בשנת 2009 יהיו טובים בהרבה מאלה שראינו בשנים הקשות 2001-2002". זאת כמובן בהנחה שלא צפויה התדרדרות של ממש במצב הביטחוני (ומבצע עופרת יצוקה יסתיים בהקדם).
בלידר מציינים כי כבר מספר חודשים מתרבים האינדיקטורים המצביעים על האטה גוברת בפעילות הכלכלית בישראל. המדד המשולב של בנק ישראל ירד ב-1% במצטבר בשלושת החודשים האחרונים. מסתמנת ירידה ביצוא ובייצור התעשייתי, בפדיון בענפי המסחר והשירותים ובמכירות של דירות חדשות. כלכלת ישראל מושפעת מההאטה העולמית בכלל ומהמיתון בארה"ב בפרט, זאת בשל מרכיב יצוא גדול של כ- 44% מהתוצר (יצוא סחורות ושירותים).
רבים צופים מיתון (צמיחה שלילית) בישראל בשנת 2009 בדומה לעוצמת המיתון של שנת 2002 . בלידר אומרים כי חשוב להדגיש את ההבדלים בנסיבות: ב- 2002 ישראל סבלה מגל טרור אשר פגע קשות בתיירות, בצריכה הפרטית ואפילו בהשקעות. בנוסף, קריסת הטכנולוגיה הביאה לירידה של 13% ביצוא הישראלי בשנים 2001-2002 . להתפוצצות בועת הטכנולוגיה הייתה השפעה ישירה על ישראל, ש-48% מכלל היצוא שלה מוגדר יצוא טכנולוגיה עלית. זאת ועוד, בדומה למצב כעת, כל העולם נכנס להאטה כלכלית, אומנם בעוצמה פחותה מאשר היום.
למרות כל הגורמים הללו, אשר פגעו בכל ענפי המשק, הצמיחה בשנת 2002 ירדה ב- 0.6% "בלבד", זאת לאחר ירידה של 0.4% בשנת 2001. בשנים 2001-2002 ההשקעות ירדו במצטבר ב- 14% , היצוא ב- 13.1% , אך הצריכה הפרטית עלתה ב- 3.6% והצריכה הציבורית ב- 8.7% (מצטבר בשנתיים).
הגירעון התקציבי עלה בשנת 2002 והגיע ל- 3.8% תוצר וגלש ל- 5.6% בשנת 2003 . שיעור האבטלה עלה מ- 8.8% בשנת 2000 ל-10.7% בשנת 2002. השכר הריאלי נשחק ב-9% בשנים 2001 עד 2003. בתחום הנומינלי פוחת השקל בשנת 2002 בשיעור של 9.8% מול הדולר, האינפלציה עלתה ל- 6.5% וריבית בנק ישראל עלתה ל- 9.1% במחצית השנייה של 2002 . שנת 2002 הייתה קשה במיוחד, בשל השילוב של גורמים גלובליים עם הרעה משמעותית במצב הביטחוני המקומי. ישראל לא הצליחה לגייס בחו"ל, דירוג האשראי של המדינה הורד, וארה"ב העניקה ערבויות. השחר ל- 10 שנים נסחר ב-12% ביולי 2002 , פרמיה של 7% על אג"ח ארה"ב.
מנגד, אומרים בלידר, ב-2009 עדיין צפויה צמיחה של 1.3% בישראל. ישראל, עם מרכיב יצוא של 44% מסך התוצר (30% יצוא סחורות, השאר יצוא שירותים) תרגיש את השפעת המיתון העולמי. ההאטה בפעילות תשפיע על היצוא ועל ההשקעות, אך בסופו של דבר גם על הצריכה הפרטית. לא מעט גופים צופים שיעור צמיחה נמוך יותר.
בלידר מעריכים כי השנה צפויה ירידה בהשקעות של הסקטור העסקי אך גידול מסוים בהשקעות בתשתיות (הבשלת פרויקטים: הרחבת כביש 6, מנהרת הכרמל, כבישים חדשים, וכו'). צפויות כ- 26-27 אלף התחלות בנייה למגורים, קצב מעט נמוך מזה של שנת 2008 . בישראל, בניגוד למדינות רבות בעולם, לא התפתחה בועת נדל"ן, ולכן לא צפויה ירידה חדה בהתחלות הבנייה.
שיעור האבטלה יעלה לכ- 8.3% בממוצע לשנת 2009 (מ- 6.4% בשנת 2008 ), לאור הירידה החדה בביקוש לעובדים ומאמצי התייעלות של הפירמות. צפויה עלייה מתונה בשכר הריאלי במשק ( 1% ), בעיקר עקב ירידה חדה באינפלציה. בנוסף, השכר נטו ייהנה משלב נוסף של הורדת מס הכנסה (ויתרום לגידול ריאלי של כ- 1.5% בשכר נטו). לכן, בסיכומו של דבר צפוי גידול מתון בכוח הקנייה של משקי הבית אשר יתמוך בגידול מתון בצריכה הפרטית.
אמנם הגירעון התקציבי יעלה ל-5% תוצר על רקע ירידה בהכנסות ממסים, אך הפעם מדובר בתופעה גלובלית (צפוי גירעון של 9% בארה"ב, 8% באנגליה). עודף בחשבון השוטף יתמוך בשקל יציב (בניגוד לשנת 2002 ) ולא צפוי שינוי בדירוג של מדינת ישראל. בלידר מציינים כי בשל יציבותה של כלכלת ישראל לאחר מספר שנים של שיפור והתרחבות מהירה, בחודשים האחרונים השקל נותר יציב יחסית למטבעות של משקים אחרים. יציבות זו תמכה בירידה חדה בריבית בנק ישראל (וירידה בתשואות הארוכות), בניגוד לשנת 2002 , בה הריבית זינקה מ- 3.8% בראשית השנה ל- 9.1% כעבור חצי שנה.
