אופטימיות בלידר: "הביצועים של המשק ב-2009 יהיו טובים בהרבה לעומת המשבר הקודם"
ההאטה הכלכלית בעולם ובישראל מעלה שאלות רבות, ביניהן השאלה "האם המיתון הזה יהיה דומה לקודמיו?". תקופת המיתון הקודמת שחווינו בישראל, לפני כ-6-7 שנים זכורה לחלק מאיתנו היטב: שילוב של האטה כלכלית בעולם, התפוצצות בועת הטכנולוגיה ומצב מדיני-בטחוני קשה בישראל הביא
למיתון עמוק. האם אנחנו עומדים בפתחו של מיתון בעוצמה דומה או שמא הפעם השד אינו כל-כך נורא?
כלכלני לידר שוקי הון מפרסמים היום סקירה שאמורה לתת מענה לשאלה הזאת. לאחר בחינה של כמה נתונים מרכזיים בהשוואה לתקופת המיתון הקודמת יוצאים כלכלני לידר מעודדים ומגיעים למסקנה ש"הביצועים של המשק הישראלי בשנת 2009 יהיו טובים בהרבה מאלה שראינו בשנים הקשות 2001-2002". זאת כמובן בהנחה שלא צפויה התדרדרות של ממש במצב הביטחוני (ומבצע עופרת יצוקה יסתיים בהקדם).
בלידר מציינים כי כבר מספר חודשים מתרבים האינדיקטורים המצביעים על האטה גוברת בפעילות הכלכלית בישראל. המדד המשולב של בנק ישראל ירד ב-1% במצטבר בשלושת החודשים האחרונים. מסתמנת ירידה ביצוא ובייצור התעשייתי, בפדיון בענפי המסחר והשירותים ובמכירות של דירות חדשות. כלכלת ישראל מושפעת מההאטה העולמית בכלל ומהמיתון בארה"ב בפרט, זאת בשל מרכיב יצוא גדול של כ- 44% מהתוצר (יצוא סחורות ושירותים).
רבים צופים מיתון (צמיחה שלילית) בישראל בשנת 2009 בדומה לעוצמת המיתון של שנת 2002 . בלידר אומרים כי חשוב להדגיש את ההבדלים בנסיבות: ב- 2002 ישראל סבלה מגל טרור אשר פגע קשות בתיירות, בצריכה הפרטית ואפילו בהשקעות. בנוסף, קריסת הטכנולוגיה הביאה לירידה של 13% ביצוא הישראלי בשנים 2001-2002 . להתפוצצות בועת הטכנולוגיה הייתה השפעה ישירה על ישראל, ש-48% מכלל היצוא שלה מוגדר יצוא טכנולוגיה עלית. זאת ועוד, בדומה למצב כעת, כל העולם נכנס להאטה כלכלית, אומנם בעוצמה פחותה מאשר היום.
למרות כל הגורמים הללו, אשר פגעו בכל ענפי המשק, הצמיחה בשנת 2002 ירדה ב- 0.6% "בלבד", זאת לאחר ירידה של 0.4% בשנת 2001. בשנים 2001-2002 ההשקעות ירדו במצטבר ב- 14% , היצוא ב- 13.1% , אך הצריכה הפרטית עלתה ב- 3.6% והצריכה הציבורית ב- 8.7% (מצטבר בשנתיים).
הגירעון התקציבי עלה בשנת 2002 והגיע ל- 3.8% תוצר וגלש ל- 5.6% בשנת 2003 . שיעור האבטלה עלה מ- 8.8% בשנת 2000 ל-10.7% בשנת 2002. השכר הריאלי נשחק ב-9% בשנים 2001 עד 2003. בתחום הנומינלי פוחת השקל בשנת 2002 בשיעור של 9.8% מול הדולר, האינפלציה עלתה ל- 6.5% וריבית בנק ישראל עלתה ל- 9.1% במחצית השנייה של 2002 . שנת 2002 הייתה קשה במיוחד, בשל השילוב של גורמים גלובליים עם הרעה משמעותית במצב הביטחוני המקומי. ישראל לא הצליחה לגייס בחו"ל, דירוג האשראי של המדינה הורד, וארה"ב העניקה ערבויות. השחר ל- 10 שנים נסחר ב-12% ביולי 2002 , פרמיה של 7% על אג"ח ארה"ב.
מנגד, אומרים בלידר, ב-2009 עדיין צפויה צמיחה של 1.3% בישראל. ישראל, עם מרכיב יצוא של 44% מסך התוצר (30% יצוא סחורות, השאר יצוא שירותים) תרגיש את השפעת המיתון העולמי. ההאטה בפעילות תשפיע על היצוא ועל ההשקעות, אך בסופו של דבר גם על הצריכה הפרטית. לא מעט גופים צופים שיעור צמיחה נמוך יותר.
בלידר מעריכים כי השנה צפויה ירידה בהשקעות של הסקטור העסקי אך גידול מסוים בהשקעות בתשתיות (הבשלת פרויקטים: הרחבת כביש 6, מנהרת הכרמל, כבישים חדשים, וכו'). צפויות כ- 26-27 אלף התחלות בנייה למגורים, קצב מעט נמוך מזה של שנת 2008 . בישראל, בניגוד למדינות רבות בעולם, לא התפתחה בועת נדל"ן, ולכן לא צפויה ירידה חדה בהתחלות הבנייה.
שיעור האבטלה יעלה לכ- 8.3% בממוצע לשנת 2009 (מ- 6.4% בשנת 2008 ), לאור הירידה החדה בביקוש לעובדים ומאמצי התייעלות של הפירמות. צפויה עלייה מתונה בשכר הריאלי במשק ( 1% ), בעיקר עקב ירידה חדה באינפלציה. בנוסף, השכר נטו ייהנה משלב נוסף של הורדת מס הכנסה (ויתרום לגידול ריאלי של כ- 1.5% בשכר נטו). לכן, בסיכומו של דבר צפוי גידול מתון בכוח הקנייה של משקי הבית אשר יתמוך בגידול מתון בצריכה הפרטית.
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
