הנה 22 המהלכים של 2008: האם נראה פירות ב-2009?
שנת 2008 ההולכת להסתיים תיזכר כשנה האבודה של שוק ההון. סדרת המשברים המתגלגלת והתכווצות הצריכה הפרטית יחד עם מחנק האשראי ימשיכו לרחף מעלינו בקדרות אל תוך שנת 2009.
הממשל האמריקאי והבנק הפדראלי לא טמנו ידם בצלחת, ובמהלך השנה החולפת הם נרתמו לעזרה בשני ראשי חץ עיקריים – הזרמת הון למערכת הפיננסית ועזרה לנוטלי המשכנתא במטרה להפחית את קצב העיקולים. במבחן התוצאה לא ניכרו תוצאות אמיתיות.
המהלך האחרון של הפד שהוריד את הריבית לאפס והפנה את תשומת ליבו לעזרה אפקטיבית יותר לשוק המשכנתאות עתיד לדחוף קדימה את התכניות המוקדמות יותר שהשפעתם תורגש רק בשנה הבאה.
אילו מהלכים עיקריים יזם הממשל האמריקאי במהלך שנת 2008 ומי מהם הגיע לכדי מימוש?
1. הצעד האחרון עליו הכריז הפד בסוף השבוע שעבר הוא הגברת הנזילות בשווקי ה-ABS (Asset-backed Securities) לפיהם החל בפברואר יותר למוסדות להפקיד אצל הפד אג"ח מגובי נכסים כגון הלוואות סטודנטים, הלוואות רכב וכרטיסי אשראי בדרוג AAA ולקבל תמורתם הלוואות נון-ריקורס ל-3 שנים.
2. מתן ערבויות כנגד שמיטת חובות של בנקים במטרה להגביר את הנזילות בהלוואות בין בנקאיות.
3. ביטוח פיקדונות פדראלי – התקרה הוגדלה לסכום של 250,000$ במקום K100$ במטרה להגביר את אמון הלקוחות במערכת הבנקאית ולבלום את משיכת הכספים מחשש לקריסת הבנק. על הפקדות חדשות המשלמות פחות מחצי אחוז לשנה מובטח ביטוח פדראלי לכל גובה הסכום.
4. תכנית לרכישת אג"ח מגובי משכנתאות (MBS) מגופים פיננסים – הושהתה עד לכניסת הממשל החדש.
5. תכנית סיוע ממשלתית בסכום של 700$ מיליארד כדי לייצב את המערכת הפיננסית. מחצית מהסכום ניתנה לשימוש מיידי ועוד 350$ מיליארד לאחר אישור נוסף מהקונגרס. התכנית יועדה במקור לרכישת נכסים לא סחירים מידי הבנקים, אך המתווה שלה שונה. עד כה הושקעו 125$ מיליארד ברכישת מניות מועדפות הנושאות דיבידנד של 5% בגופים פיננסים מובילים כגון: גולדמן, ג'יי פי מורגן, מורגן סטנלי, בנק אוף אמריקה, סיטי ועוד.
על יתרת הכסף ניטש וויכוח סוער האם לנצלו לטובת תעשיית הרכב הקורסת.
6. הלאמת ספקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק ושינוי במתווה ההלוואות שלהם. הממשל יצר בכך הלוואות והזרמת הון לשוק בערבות ממשלתית מפורשת. לאחר ההלאמה ניתנו הקלות ללווים המפגרים ב-3 תשלומים או יותר על בית בו הם מתגוררים.
התכנית תפרוס את חובם של הלווים כך שהתשלום החודשי לא יעלה על 38% מהכנסתו של נוטל המשכנתא. לבנקים יינתן תמריץ בסך 800$ פר בקשה.
7. חברות השקעה המבקשות לרכוש בנקים בקריסה יקבלו אישור מיידי בניגוד לבדיקות הארוכות הקבועות על פי החוק, והקלות נוספות שנועדות להפוך את הבנקים וישנם אלפי בנקים כאלה בארה"ב - ליותר אטרקטיביים לרכישה.
8. ביטוח פדראלי לקרנות כספיות, המבטיח שהחוסך לא יקבל פחות מדולר חזרה, על כל דולר שהפקיד.
9. הבטחת מימון ביניים לקרנות כספיות המעוניינות להפקיד כספי חוסכים לטווחים ארוכים יותר, אך חוששות ממשיכות והיעדר נזילות.
10. אישור מס הכנסה לפריסת הפסדי מס לבנקים בגין רכישת בנקים אחרים. הפריסה תהיה ל- 20 שנה ותניב לגופים הבנקאיים רווחי מס משמעותיים בעתיד.
11. תכנית לרכישת ני"ע מסחריים (הלוואות קצרות טווח שהנפיקו קונצרנים) במטרה ליצור אפיק אשראי נוסף לחברות. אפיק זה נמצא במחסור נזילות חמור.
12. הגברת הנזילות מצד הפד לגופים הפיננסים באמצעות תכנית להחלפת נכסים לא סחירים באג"ח ממשלתי.
13. זיכוי מס בסך 7500$ לרוכשי בתים על הבית הראשון. זיכוי זה יוחזר למדינה בפריסה חדשים ל-15 שנה ללא ריבית.
14. הורדות ריבית עקביות שהביאו את ריבית הפד מרמה של 5.25% באוגוסט 2007
ל-0.25% כיום.
15. הגדלת סכום המשכנתא המקסימלי שרשאיות להנפיק פאני מיי ופרדי מאק, על מנת להגביר אטרקטיביות בשוק מגורי היוקרה.
16. תכנית מינהל הדיור הציבורי בסך 300$ מיליארד שנועדה לבצע מימון מחדש למשכנתאות המצויות בפיגור. כל נוטל משכנתא העומד בתנאים המוקדמים יכול לפנות לרשות בבקשת סיוע למימון הנ"ל.
17. הקלה בתמחור נכסים לא סחירים – במקום לרשום שווי נכס על פי המחיר האחרון הידוע, ניתן לשערך את שוויו על פי תזרים המזומנים העתידי הצפוי ממנו.
18. תכנית המתירה לבנקים שספגו הפסדים בגין השקעות במניות בכורה בספקיות המשכנתאות שהולאמו, כך שיוכלו לקזז הפסדים אלו מהכנסתם החייבת במס.
19. תכנית ביטוח פדראלי לנכסים מסוג MBS שלא הונפקו על ידי פאני מיי ופרדי מאק – בביצוע עתידי.
20. החזר מס של עד 1000$ למשפחה (בוצע בתחילת השנה).
21. תכנית ממשלתית לרכישת קרקעות ובתים שנזנחו על מנת לשפר את איכות החיים לאוכלוסיה שנשארה בסביבה – 4 מיליארד דולר.
22. הזרמת כספים להצלת AIG, הלאמת בנקים מקומיים וגיבוש עסקת רכישת בר סטארנס ע"י ג'יי פי מורגן במרץ 2008.
כפי שניתן לראות מריכוז רשימת ההחלטות , הממשל שקד על מגוון תכניות והקלות על מנת להמריץ את המשק ולפתור את בעיית מחנק האשראי והנזילות.
אולם, פעולה אחת שהפד בחר שלא לעשות וסחררה את המשק האמריקאי למערבולת הייתה ההחלטה שלא להציל את ליהמן מקריסה. בראיה לאחור, המשק התדרדר ביתר שאת לאחר קריסת הבנק, והצלתו הייתה משפרת כפי הנראה את מצב הגופים הפיננסים.
הבעיה הגדולה בשלל התכניות וההצעות היא משך הזמן הניכר שלוקח בין ההכרזה על תכנית מסיומת וביצועה בפועל ברמת הפעולה הבודדת של האזרח. בכלכלה כל כך גדולה אין הרבה דרכים לעגל פינות ולקצר תהליכים, ואולי כאן טמונה התקווה של כולנו לשנה הקרובה – התקווה שעשרות היוזמות והתכניות שתכנן והרעיף הממשל האמריקאי במהלך
2008 במטרה לבלום את הסחף אכן יבשילו לכדי פעילות אמיתית בשטח ב-2009.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
