שנת 2008 ההולכת להסתיים תיזכר כשנה האבודה של שוק ההון. סדרת המשברים המתגלגלת והתכווצות הצריכה הפרטית יחד עם מחנק האשראי ימשיכו לרחף מעלינו בקדרות אל תוך שנת 2009.

הממשל האמריקאי והבנק הפדראלי לא טמנו ידם בצלחת, ובמהלך השנה החולפת הם נרתמו לעזרה בשני ראשי חץ עיקריים – הזרמת הון למערכת הפיננסית ועזרה לנוטלי המשכנתא במטרה להפחית את קצב העיקולים. במבחן התוצאה לא ניכרו תוצאות אמיתיות.

המהלך האחרון של הפד שהוריד את הריבית לאפס והפנה את תשומת ליבו לעזרה אפקטיבית יותר לשוק המשכנתאות עתיד לדחוף קדימה את התכניות המוקדמות יותר שהשפעתם תורגש רק בשנה הבאה.

אילו מהלכים עיקריים יזם הממשל האמריקאי במהלך שנת 2008 ומי מהם הגיע לכדי מימוש?

1. הצעד האחרון עליו הכריז הפד בסוף השבוע שעבר הוא הגברת הנזילות בשווקי ה-ABS (Asset-backed Securities) לפיהם החל בפברואר יותר למוסדות להפקיד אצל הפד אג"ח מגובי נכסים כגון הלוואות סטודנטים, הלוואות רכב וכרטיסי אשראי בדרוג AAA ולקבל תמורתם הלוואות נון-ריקורס ל-3 שנים.

2. מתן ערבויות כנגד שמיטת חובות של בנקים במטרה להגביר את הנזילות בהלוואות בין בנקאיות.

3. ביטוח פיקדונות פדראלי – התקרה הוגדלה לסכום של 250,000$ במקום K100$ במטרה להגביר את אמון הלקוחות במערכת הבנקאית ולבלום את משיכת הכספים מחשש לקריסת הבנק. על הפקדות חדשות המשלמות פחות מחצי אחוז לשנה מובטח ביטוח פדראלי לכל גובה הסכום.

4. תכנית לרכישת אג"ח מגובי משכנתאות (MBS) מגופים פיננסים – הושהתה עד לכניסת הממשל החדש.

5. תכנית סיוע ממשלתית בסכום של 700$ מיליארד כדי לייצב את המערכת הפיננסית. מחצית מהסכום ניתנה לשימוש מיידי ועוד 350$ מיליארד לאחר אישור נוסף מהקונגרס. התכנית יועדה במקור לרכישת נכסים לא סחירים מידי הבנקים, אך המתווה שלה שונה. עד כה הושקעו 125$ מיליארד ברכישת מניות מועדפות הנושאות דיבידנד של 5% בגופים פיננסים מובילים כגון: גולדמן, ג'יי פי מורגן, מורגן סטנלי, בנק אוף אמריקה, סיטי ועוד.

על יתרת הכסף ניטש וויכוח סוער האם לנצלו לטובת תעשיית הרכב הקורסת.

6. הלאמת ספקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק ושינוי במתווה ההלוואות שלהם. הממשל יצר בכך הלוואות והזרמת הון לשוק בערבות ממשלתית מפורשת. לאחר ההלאמה ניתנו הקלות ללווים המפגרים ב-3 תשלומים או יותר על בית בו הם מתגוררים.

התכנית תפרוס את חובם של הלווים כך שהתשלום החודשי לא יעלה על 38% מהכנסתו של נוטל המשכנתא. לבנקים יינתן תמריץ בסך 800$ פר בקשה.

7. חברות השקעה המבקשות לרכוש בנקים בקריסה יקבלו אישור מיידי בניגוד לבדיקות הארוכות הקבועות על פי החוק, והקלות נוספות שנועדות להפוך את הבנקים וישנם אלפי בנקים כאלה בארה"ב - ליותר אטרקטיביים לרכישה.

8. ביטוח פדראלי לקרנות כספיות, המבטיח שהחוסך לא יקבל פחות מדולר חזרה, על כל דולר שהפקיד.

9. הבטחת מימון ביניים לקרנות כספיות המעוניינות להפקיד כספי חוסכים לטווחים ארוכים יותר, אך חוששות ממשיכות והיעדר נזילות.

10. אישור מס הכנסה לפריסת הפסדי מס לבנקים בגין רכישת בנקים אחרים. הפריסה תהיה ל- 20 שנה ותניב לגופים הבנקאיים רווחי מס משמעותיים בעתיד.

11. תכנית לרכישת ני"ע מסחריים (הלוואות קצרות טווח שהנפיקו קונצרנים) במטרה ליצור אפיק אשראי נוסף לחברות. אפיק זה נמצא במחסור נזילות חמור.

12. הגברת הנזילות מצד הפד לגופים הפיננסים באמצעות תכנית להחלפת נכסים לא סחירים באג"ח ממשלתי.

13. זיכוי מס בסך 7500$ לרוכשי בתים על הבית הראשון. זיכוי זה יוחזר למדינה בפריסה חדשים ל-15 שנה ללא ריבית.

14. הורדות ריבית עקביות שהביאו את ריבית הפד מרמה של 5.25% באוגוסט 2007

ל-0.25% כיום.

15. הגדלת סכום המשכנתא המקסימלי שרשאיות להנפיק פאני מיי ופרדי מאק, על מנת להגביר אטרקטיביות בשוק מגורי היוקרה.

16. תכנית מינהל הדיור הציבורי בסך 300$ מיליארד שנועדה לבצע מימון מחדש למשכנתאות המצויות בפיגור. כל נוטל משכנתא העומד בתנאים המוקדמים יכול לפנות לרשות בבקשת סיוע למימון הנ"ל.

17. הקלה בתמחור נכסים לא סחירים – במקום לרשום שווי נכס על פי המחיר האחרון הידוע, ניתן לשערך את שוויו על פי תזרים המזומנים העתידי הצפוי ממנו.

18. תכנית המתירה לבנקים שספגו הפסדים בגין השקעות במניות בכורה בספקיות המשכנתאות שהולאמו, כך שיוכלו לקזז הפסדים אלו מהכנסתם החייבת במס.

19. תכנית ביטוח פדראלי לנכסים מסוג MBS שלא הונפקו על ידי פאני מיי ופרדי מאק – בביצוע עתידי.

20. החזר מס של עד 1000$ למשפחה (בוצע בתחילת השנה).

21. תכנית ממשלתית לרכישת קרקעות ובתים שנזנחו על מנת לשפר את איכות החיים לאוכלוסיה שנשארה בסביבה – 4 מיליארד דולר.

22. הזרמת כספים להצלת AIG, הלאמת בנקים מקומיים וגיבוש עסקת רכישת בר סטארנס ע"י ג'יי פי מורגן במרץ 2008.

כפי שניתן לראות מריכוז רשימת ההחלטות , הממשל שקד על מגוון תכניות והקלות על מנת להמריץ את המשק ולפתור את בעיית מחנק האשראי והנזילות.

אולם, פעולה אחת שהפד בחר שלא לעשות וסחררה את המשק האמריקאי למערבולת הייתה ההחלטה שלא להציל את ליהמן מקריסה. בראיה לאחור, המשק התדרדר ביתר שאת לאחר קריסת הבנק, והצלתו הייתה משפרת כפי הנראה את מצב הגופים הפיננסים.

הבעיה הגדולה בשלל התכניות וההצעות היא משך הזמן הניכר שלוקח בין ההכרזה על תכנית מסיומת וביצועה בפועל ברמת הפעולה הבודדת של האזרח. בכלכלה כל כך גדולה אין הרבה דרכים לעגל פינות ולקצר תהליכים, ואולי כאן טמונה התקווה של כולנו לשנה הקרובה – התקווה שעשרות היוזמות והתכניות שתכנן והרעיף הממשל האמריקאי במהלך

2008 במטרה לבלום את הסחף אכן יבשילו לכדי פעילות אמיתית בשטח ב-2009.